גורמים מערביים שחזרו מעזה: יש גילויי אופוזיציה ברורים לחמאס. מה שנדרש זה לא למהר, לא לוותר, ולהמתין בסבלנות לחתול הבא שיקפוץ מהשק .
גורמים מערביים שחזרו מעזה: גילויי אופוזיציה ברורים לחמאס. מעמדו של הארגון ייקבע לפי ההישגים שיביא מקהיר • מה שנדרש זה לא למהר, לא להיחפז בוויתורים, ולהמתין בסבלנות לחתול הבא שיקפוץ מהשק • חמאס כבר אותת על כניעה כשהסכים ללכת לקהיר ללא תנאי. זה הכיוון הנכון
הדבר הנכון ביותר מצד ישראל ומצד הציבור הישראלי, הוא לא להתרגש יותר מדי, ולקבל את הערכתו של ראש הממשלה נתניהו כי מדובר במערכה ארוכה שמצריכה אורך רוח. ההתנהגות של חמאס עם חידוש הירי בפירוש חושפת את חולשתו. נכון, לא בעיני עוזי לנדאו. "כל עוד הם יורים הם מנצחים". או בפראפראזה יותר קיצונית, כל עוד הם יורים נפתלי בנט ואורי אריאל מדברים. וזאת באמת התשה.
לפני ימים אחדים, דיברתי עם גורם מערבי שחזר מעזה. לא אוהד גדול של ישראל. הוא אמר חד משמעית, כי בעקבות המבצע ותוצאותיו, מעמדו של חמאס בקרב הציבור בעזה יקבע לפי חבילת ההישגים שיביא מקהיר. כלומר, לחמאס אין תמיכה רחבה ובלתי מותנית, והגורם המערבי הזה העיד על גילויי אופוזיציה ברורים בעזה. זה לא אומר שיש להם תחליף וישראל גם לא מחפשת תחליף לחמאס. אבל התחושה בעזה היא שחמאס לא השיג דבר. מצעד הניצחון הקיקיוני עם נוכחות של אלפים בודדים, אולי 2,000 איש אתמול, מעיד שהציבור בעזה מתנתק מחמאס.
במצב הזה כדאי להיזכר בדבריו של יצחק רבין מודל 1982. בזמן מלחמת של"ג כששרון הטיל מצור על בירות מלווה בהפצצות כבדות, כאשר הדרישה של ישראל היתה שאנשי אש"ף והנהגתו יעזבו את לבנון, היה רבין מופיע מדי פעם לצדו של שרון. הם היו משקיפים לעבר ביירות ורבין היה מסנן למיקרופון: "להדק. להדק". משהו בנוסח התביעה של אברהם לינקולן מהגנרלים שלו במלחמת האזרחים: "לנגוס, ללעוס ולחנוק". יש עכשיו מצב שבישראל ובמצרים יושבים שני מנהיגים שלא נמצאים בכיס של האמריקנים, ויחד ביבי וסיסי יכולים להמשיך להדק.
אם חמאס כל כך רוצה בהישגים כיוון שהמלחמה הסתיימה בתבוסה מבחינתו, אין שום סיבה שמבוקשו ינתן לו על ידי הגורמים שקובעים את החוקים סביב השולחן. הכי חשוב שישראל לא נחפזה להגיע לאיזה דיל מפוקפק שיאריך בכל מחיר את הפסקת האש. זה ההבדל בין 'צוק איתן' ל'עמוד ענן'. אז היתה מעין ברית בין הנשיא אובמה לנשיא מורסי והיה בכוחם לסחוט מהנהגת ישראל עיסקה של הפסקת האש.
כשביבי מתמרן
הפעם, בסידרה של עימותים עם אובמה וג'ון קרי, הצליח ראש הממשלה לנפנף את ההנהגה האמריקנית. הנשיא אובמה תומך בעמדת חמאס הדורשת להסיר את המצור בלי לינקג' לתהליך של פירוז. ישראל לא קונה את זה, והתחדשות הירי היא ההוכחה לכך. בתוך הממשלה השרים העובדים בתיאום עם האמריקנים כבר הרימו ראש. אולי מוקדם מדי. מדובר ביאיר לפיד שכבר התייצב כדי להאשים את נתניהו בגרימת נזק ליחסים עם ארצות הברית. הסיסמא הרגילה של הקנויים. לפיד מחובר לג'ון קרי מצד אחד, על ידי אותו יועץ אסטרטגי מלמן, ומצד שני הוא מקבל את אילת פריש שעשתה קילומטראז' ארוך עם שמעון פרס.
אובמה וקרי בונים על פיצול בין מקבלי ההחלטות. אבל הם לא יקבלו את זה. לנתניהו יש נכס יותר גדול מהנשיא אובמה ומשמעון פרס – וזהו הציבור הישראלי. עכשיו צריך להפעיל את צה"ל נכון, וצה"ל ימשיך ככל הנראה בטיפול הקודם, ויגבה מחיר קבוע כל יום מחמאס – בהרוגים ובציוד. אין טעם להתחיל לתת עצות לצבא ולהנהגה המדינית מה לעשות. המצב לא השתנה מאז הפסקת האש של ה-72 שעות.
"כל עוד ישראל לא רוצה לחזור ולהחזיק את עזה תחת כיבוש, היא יכולה להשית מספיק נזק הרסני… על מנת לזכות בעוד ארבע או חמש שנים של שקט". זה מה שכתב לפני ימים אחדים הפרשן הצבאי ויקטור דייויס האנסן בנאשונל רוויו. "במזרח התיכון שקט כזה שווה ניצחון… ככל שנחשפו הנכסים של חמאס כחסרי כל תועלת במלחמה ממשית, כך הופיע חמאס כארגון מטופש, חסר מיומנות ואפילו מגוחך".
מה שנדרש זה לא למהר, לא להיחפז בוויתורים, ונראה בהמשך איזה מין חתול יקפוץ מהשק. חמאס כבר אותת על כניעה כשהסכים ללכת לקהיר ללא תנאי. זה הכיוון.
"כל עוד הם יורים נפתלי בנט ואורי אריאל מדברים. וזאת באמת התשה." בשביל לקרוא דברים ברמה כזאת אני לא צריך את מידה.
ככה זה, כרגע לא ברור מאיזה כיוון לשכת נתניהו רואה איום גדול מבנט או החמאס.
את החמאס בשלטון בכל אופן נתניהו מעדיף לשמר, לא בטוח כלל שזה מה שהוא מתכנן לבנט
ולתוכנם של הדברים:
"במזרח התיכון שקט כזה שווה ניצחון." המשפט הזה מלמד על כך שהפרשן הצבאי ויקטור דייויס האנסן אינו מבין את חוקי המזרח התיכון. במזרח התיכון, שקט כזה שווה התעצמות לקראת העימות הבא. ניצחון מושג במזרח התיכון, רק כשהאויב מושמד.
"ככל שנחשפו הנכסים של חמאס כחסרי כל תועלת במלחמה ממשית,כך הופיע חמאס כארגון מטופש, חסר מיומנות ואפילו מגוחך". בעינינו כרגע, אולי. אבל אחרי ההרס והחורבן שהביא חמאס על עזה, הכסף יחזור לזרום מאירופה ואמריקה, ואפילו מישראל, על מנת "לשקם" את עזה, ושלטון חמאס בעזה יתחזק.
חמאס לא אותת על כניעה כשהסכים ללכת לקהיר ללא תנאי. חמאס פשוט הוציא את צה"ל מהרצועה בעורמה, והרוויח שלושה ימים נוספים של הערכות לקראת שלב הלחימה הבא שהוא מתכנן ברוב "טפשותו". בטפשותו, החמאס עלול להביא לעוד קורבנות "אזרחיים" שיוסיפו לחמאס נקודות בזירה הבינלאומית, ויבטיחו זרימה של עוד יותר כספים לחמאס אחרי שהוא יחליט שעכשיו צריך להתחזק בשקט, עד הסבב הבא.
כך שלצערי העמוק מאד, מי שיוצא מטופש בינתיים זו ישראל, ולא החמאס.
והכי עצוב זה, שכאשר נבין סוף סוף שאין ברירה וחייבים למוטט את שלטון החמאס, זה יעלה בהרבה יותר קורבנות.
העובדה שחמאס, ארגון קטן של כמה עשרות אלפי איש, יכול לירות מתי שבא לו ולהכניס כמעט כל אדם בישראל למקלטים, היא ניצחון אדיר. שום "שנאת בנט" לא תעזור לאף אחד להסתיר את העובדה הפשוטה הזו.