הציבור הישראלי שבוי בקסמי דמויות מנהיגיו ויסלח להם על התבטאויות שגויות עד שקריות, כפי שסלח לכל ראשי הממשלה על התנהלותם החובבנית והלא אמינה.
הציבור הישראלי שבוי בקסמי דמויות מנהיגיו ויסלח להם על התבטאויות שגויות עד שקריות, כפי שסלח לכל ראשי הממשלה על התנהלותם החובבנית והלא אמינה • בעוד ישראל מגלה התחשבות בילדי עזה ובצרכי המשפט הבינלאומי, רמת השנאה האנטישמית עולה באירופה למפלס הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם ה-2 • לא מפתיע ש'הארץ' מפתח תיאוריית קונספירציה לגבי רצח הנערים. מפתיע שהעיתון קרוב היום לחמאס יותר מאשר לאבו מאזן
"מבצע צוק איתן נמשך", הודיע ראש הממשלה נתניהו אתמול, "בשום שלב לא הכרזנו על סיומו. המבצע ימשך עד להשגת יעודו – השבת השקט לתקופה ממושכת". כדרכם של פוליטיקאים, ראש הממשלה לא בדיוק משקר, אבל ודאי שלא אומר את האמת. ביום שלישי שעבר אמר נתניהו כי "מצבם הבטחוני של תושבי האזור טוב יותר ובטוח יותר מזה שהיה לפני המבצע". ביום שישי בישר עיתונו של ראש הממשלה לקוראיו כי "ישובי הדרום חוזרים לשגרה" וכי "הרחובות ומרכזי הקניות מתמלאים", דברים שהיו שגויים כבר בעת כתיבתם. באותו יום שלישי אמרו ראשי צה"ל לתושבי הדרום כי הם יכולים לחזור לבתיהם. איזו משמעות יכולה להיות לדברים האלה אם לא הכרזה על סיום המבצע? מה רוצה נתניהו לומר היום? שהרמטכ"ל בני גנץ קרא לתושבי הדרום לחזור לאיזור קרבות? שאלוף פיקוד דרום שיקר לתושבים ולמדינה כולה?
אבל נתניהו גם לא ממש שיקר. הוא אמר שישיב את השקט והשיב אותו, כי בישראל ה"שקט" כולל פיגועים וירי רקטות. "שקט" כזה אין בעיה להשיג וכפי שכבר כתבנו כאן, הבטחות מעורפלות ומבצעים צבאיים עם מטרות עמומות הם מתכון מצוין להמשך הסטטוס קוו בו ראש הממשלה ושר הביטחון "מסובבים" את האזרחים במצגי שווא בתקשורת. אתמול אמר יעלון כי צה"ל "השלים את פעולת השמדת ונטרול המנהרות". מה יעשה יעלון לאחר החדירה הבאה שתהיה מהמנהרה שצה"ל לא השמיד ולא ניטרל? ובכן, מה שעשה לאחר שהצהיר כי השמדת המנהרות תארך "יומיים שלושה" והיא לקחה שלושה שבועות (ובפועל, בניגוד לדבריו, לא הסתיימה) – כלום. הציבור הישראלי, שבוי כתמיד בקסמי דמויות מנהיגיו, יסלח לו על ההתבטאות השגויה (מוטעית? שקרית?) כפי שסלח לו ולכל ראשי הממשלות שלו על התנהלותם החובבנית והלא אמינה.
יחסי ציבור
העולם, העולם, מה יגידו בעולם, איך מתייחסים אלינו בעולם. כמה פעמים שמענו את זה במהלך המבצע? נתניהו ניהל את המבצע בכזאת גאונות ש"העולם" נתן לנו "חבל" ארוך מאין כמותו לטפל בחמאס. הישג אדיר. על לוחמי צה"ל לסכן את עצמם כדי להציל ילדים בעזה שחמאס משתמש בהם כחומר דיפון לבונקרים שלו – למה? כדי לנחול הצלחה ב"מערכה המשפטית" וכי "המלחמה שלנו היא על דמותנו בעולם". ובכן, מה שלום דמותנו בעולם? על פי הגרדיאן הבריטי, האנטישמיות באירופה הגיעה לשיא והיא נמצאת במפלס השנאה הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם ה-2. קהילות יהודיות בכל אירופה חיות בפחד לאחר שהפגנות נגד "מדיניות ישראל בעזה" הפכו לסתם השתוללויות אנטישמיות של פשעי שנאה נגד יהודים באשר הם יהודים.
אבל לא רק נתניהו ויעלון מול אזרחי המדינה או מדינת ישראל מול צבועי העולם, גם תושבי הדרום עסוקים ביחסי ציבור. המועצות האזוריות באזורי הקרבות פנו לדובר צה"ל ולכתבים צבאיים בבקשה לא לפרסם את שמות הקיבוצים והמושבים לידם נתגלו מנהרות תקיפה של חמאס מכיוון הדבר "מעלה את סף החרדה בקרב התושבים וסביבתם הקרובה" ופוגע "בחוסנן של הקהילות, בשיקום 'היום שאחרי' ויכולתן לצמוח בעתיד". תושבי עפרה שבבנימין ודאי חייכו למקרא הידיעה הזאת. כבר עשרות שנים מתארים הכתבים את מיקומו של כל פיגוע במרחב בין ירושלים לשכם במילים "בסמוך לעפרה".
צחוק בצד, הבקשה של המועצות האזוריות מזכירה את הבקשה שהגישו חברי קיבוץ כיסופים לצה"ל בתחילת שנות האלפיים לשנות את שמו של "מעבר כיסופים", שער הכניסה המרכזי לגוש קטיף הסמוך לקיבוץ ונקרא על שמו. בקיבוץ חששו מהשפעה מיתוגית שלילית של המעבר, שנזכר בחדשות בעיקר בשל פיגועים שאירעו או נמנעו בסביבתו, על זרם המבקשים להצטרף לקיבוץ בעל אותו השם. כאז כן היום, מסרבים תושבי האזור להבין כי הבעיה שלהם היא המציאות הביטחונית עצמה ולא הדימוי שלה. מוטב שיפנו את מאמציהם לעבר הממשלה במטרה להביא ליישום מדיניות ביטחונית שתסיר מעליהם את האיום, לא ליחסי ציבור שנועדו לטשטש את המציאות הקשה. את זה הם יכולים להשאיר לנתניהו ויעלון.
ומה בתקשורת
דן מרגלית ב'ישראל היום' תומך באופן מפתיע בראיית העולם של ראש הממשלה נתניהו ומזכיר, בדיוק כמו נתניהו, כי חמאס "ספג מכה קשה" ולא משיג הישגים מדיניים בקהיר. זה אותו מרגלית שתמך בנסיגה של ברק מלבנון ובהתנתקות ובגדר ההפרדה של שרון, ניתן לומר שהוא תומך באופן כללי בראשי ממשלות ובתכניותיהם, גם כשאלה כושלות מרה, כמו ההתנתקות, ומייצרות צורך במבצעים צבאיים חדשים שגם בהם תומך מרגלית וכן הלאה.
אבל לא כל התקשורת יציבה ועקבית כמו מרגלית. 'הארץ' ממשיך לקדם את תיאוריית הקונספירציה לפיה ישראל זייפה את מעורבותו של חמאס בחטיפת ורצח שלושת הנערים כדי להתנפל על הארגון התמים החופר לו מנהרות בחול העזתי ולכפות עליו מלחמה בה לא רצה (לפחות ארבעה כותבים שונים חזרו שם על התיאוריה הזאת בשבועות האחרונים). העובדה ש'הארץ' מתעלם מגרסת שב"כ לאירועים לפיה חמאס הוא אכן האחראי לרצח שלושת הנערים מתמיהה פחות מהעובדה ש'הארץ' עוקף משמאל גורמים ברשות הפלשתינית, שגם הם מאשימים את חמאס באחריות לרצח, ומאמץ עמדה הקרובה יותר לחמאס מלאבו מאזן. רביב דרוקר עושה תנועה הפוכה ל'הארץ' ועוקף את נתניהו מימין. בפעם השנייה מאז תחילת המבצע אומר העיתונאי המתון כי נתניהו היה מתון מדי וכי מטרות המבצע מסגירות השלמה שלו עם הטרור החמאסי:
ישראל הציגה יעד, שקשה לראות איך הוא לא היה מושג – שקט. כל עימות מסתיים בשקט. בכך בעצם אותת נתניהו, שהוא מעוניין בהמשך הסטטוס קוו מול חמאס… האם מדינה מערבית, נורמלית, יכולה לקבל סטטוס קוו ששלוש פעמים בשש שנים חלק גדול מהמדינה מושבת לכמה שבועות? האם סטטוס קוו במסגרתו תושבי היישובים בעוטף עזה מצטמררים מכל דפיקת פטיש, הוא משהו שצריך להיאבק כדי לשמר?
בחזרה ל'הארץ', במשך כל המבצע לא שכח העיתון איפה נמצאת הסכנה האמיתית לשלום האזור: החברה הישראלית ובמיוחד הדתיים. לחברה הישראלית הקדיש השבת מוסף "הארץ" ראיון עם פרופסור זאב שטרנהל, שקולו החשוב לא נשמע ב"הארץ" כלל פרט לטור הקבוע שהוא מפרסם בעיתון בו הוא מגנה שוב ושוב את החברה הישראלית וקורא לפנות את כל ההתנחלויות (הטור האחרון, שפורסם בעיצומם של הקרבות בעזה, נקרא "לגלות נדיבות לחמאס". בטור גינה שטרנהל את החברה הישראלית וקרא לפנות את ההתנחלויות). בראיון המיוחד לגידי וייץ הוסיף הפרופסור וחידד כמה מהנקודות הפחות בהירות במאמריו הרבים: על פי דבריו החברה בישראל היא פשיסטית או גרוע מכך, ישראל היא "המדינה הקולוניאלית האחרונה בעולם" ו"ההתנחלויות הן סרטן".
האויב שבפנים
ההתמקדות המרשימה והנוקבת בחברה הישראלית ובפשעיה הרבים הובילה את 'הארץ' לזהות את האחראי הישיר לכך: אל"מ עופר וינטר. איור משעשע במוסף העיתון טען כי וינטר אינו נאמן לשרשרת הפיקוד של צה"ל והוא בעצם מעין גיס חמישי של פנאטים דתיים ואילו מאמר אחר, לא משעשע אלא רציני ומנומק, האשים את וינטר בביצוע פשעי מלחמה ש"החסמים לביצועם קלים יותר להסרה כאשר הלחימה נתפשת כמלחמת דת".
אל המגמה הזאת ב"הארץ" הצטרף בסוף השבוע גם בכיר כתבי 'ידיעות', נחום ברנע.
"הבעיה שעלתה במבצע זה", כתב, "מתרכזת בקצינים דתיים בוגרי ישיבת ההסדר בעלי". כן, כותבים בסדר הגודל של ברנע לא צריכים לדעת שאין ישיבת הסדר בעלי או מה ההבדל בין מכינה ישיבתית לישיבת הסדר, אלה זוטות שלא משנות את התמונה הגדולה: "אל הטענות שהם מעלים בציבור מתלווים ביטויים משיחיים, חרד"ליים, שמקומם לא יכירם בצה"ל". ומה עם כותבים משיחיים שמקומם לא יכירם בציבוריות הישראלית? אלה כנראה לא קיימים, עובדה שלא כותבים עליהם בעיתונים.
נהניתי לקרוא.מדינת ישראל צריכה תרופה פסיכיאטרית נגד החרדה הזו שנקראת "מה העולם יגיד"? אחד המשפטים הפאתטיים שנשמעים לפעמים בתקשורת הוא "הרווחנו נקודות בזירה הבינלאומית"
אני חייב לומר שזה לא מפתיע שהתקשורת השמאלנית בארץ – ובמיוחד בעיתון "הארץ" מלאה בשקרים, תעמולה וגיבובים חסרי כל שחר.
עיתון מוצלח לא צריך לעשות פרסומות שנראית כמו סרטון פורנוגרפי, ועוד כזאת שצוחקת על סקס – כדי להשיג קוראים.
לדעתי, זה הכל עניין של זמן עד שיקום ראש ממשלה ימני הרבה יותר, אולי אפילו כזה שאנשים יחשבו שכהנא עוד מתון לעומתו.
ואז.. כבר לא יהייה עניין של דעת קהל, או כל דבר כזה או אחר.
אבל – כן יהייה כאן שקט.
זה נשמע כמו פאשיזם, ואולי זה מה שיהייה.
אני אישית מוכן לסבול מעט פאשיזם אם זה אומר שגבולות ופנים ארץ ישראל שלנו יישארו שקטים,בטוחים ומי יודע, אולי פתאום חיילים יוכלו לתפוס טרמפים שוב.