למרות הירי המשותף על ישראל ולמרות ממשלת האחדות, בחמאס פתחו במבצע לפגיעה באנשי פת"ח שנותרו ברצועה, הכולל מעצרי בית, טיהורים ואף ירי חי.
במהלך מבצע 'צוק איתן' נורו רקטות על ישראל גם על-ידי גדודי חללי אל-אקצא – הסניף של הפת"ח בעזה • למרות המטרה המשותפת וממשלת האחדות, בחמאס לא מרוצים מהתחרות ופתחו במבצע לפגיעה באנשי פת"ח שנותרו ברצועה, הכולל מעצרי בית, טיהורים ואף ירי חי • מציאות זו חושפת את אופיו האמיתי של ה"פרטנר" הפוטנציאלי ביו"ש ומערערת כל אשליה בדבר המלכת אבו מאזן ברצועה, נישא על גב טנקים ישראליים לעבר השקיעה
לא ל"פרטנר" הזה ייחלנו. אם לא די בכך שאבו-מאזן נכנס, ועדיין מצוי בממשלת אחדות לאומית עם חמאס, סניף ארגון הפת"ח ברצועת עזה שפועל בעיקר כגדודי חללי אל-אקצא ירה במהלך 'צוק איתן' רקטות רבות לעבר ישראל. ולמרות זאת, דיבורים על השבת אבו מאזן לרצועה נשמעים עתה מופרכים מאי-פעם. מתברר כי בחסות המבצע ערך חמאס מסע טיהורים ומעצרים לאנשי גדודי חללי אל-אקצא, ופגעו באופן משמעותי בבכירי הפת"ח בעזה.
הפרטנר שיורה רקטות
רגע לפני הפסקת האש הראשונה, במהלך השבוע האחרון הספיק ארגון הפת"ח ברצועת עזה להתגאות במטח האחרון (עד לסבב הבא) של 'רקטת 107', שנורתה לעבר היישוב זיקים. במהלך 'צוק איתן' ירה הארגון מעל ל-40 גראדים, רקטות 107 ופצמ"רים מדי יום לעבר ישובים ישראליים. ירי זה מזכיר לנו כי מאות פעילי הפת"ח שעוד נותרו ברצועת עזה משתייכים לזרוע הצבאית של הארגון ופועלים בתתי-תאי טרור שמסונפים ל'גדודי חללי אל-אקצא', הזכורים לרע מימי האינתיפאדה השנייה.
פעילים אלו של הפת"ח, אשר חלקם מקבלים תקציבים מהרשות הפלסטינית, מבטיחים כי הם מעוניינים בהמשך הלחימה ומפיצים כרזות מיליטנטיות עם סיסמאות כגון: "ננצח או נמות". דובר הפת"ח ברצועת עזה, ד"ר פאיז אבו-עטיה ביקש גם הוא להבהיר כי פת"ח לוקחת חלק מהותי בלחימה וכי פעיליה "לוחמים בשטח יחד עם ההתנגדות".
בתחילת המערכה גדודי חללי אל-אקצא אף קיוו לקבל את ה"תהילה" על חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראליים כאשר הוציאו נטילת אחריות כוזבת לחטיפה, ודרשו לשחרר אסירים פלסטינים תמורת הנערים. אולם, כידוע, מהר מאוד התברר כי האחריות לחטיפה מוטלת על תנועת החמאס.
חמאס יורים לפעילי הפת"ח ברגליים
מה שמעיב על חגיגת הטרור של פעילי הפת"ח ברצועת עזה הוא לא אחר מאשר השותפה לממשלת האחדות – תנועת חמאס, שמבקשת למנוע מהם להילחם. בשבועות האחרונים, לצד דיווחים בתקשורת על רצח של מפגינים אופוזיציונרים בידי חמושי החמאס, מקורות של הפת"ח ברצועת עזה טענו כי אנשי גדודי עז א-דין אל-קסאם הטילו עליהם מעצרי בית עד תום המלחמה במטרה למנוע מהם להשתתף בלחימה ולהשיג באמצעותה מנופי השפעה פוליטית.
מקורות בפת"ח הדליפו את "צווי המעצר" אשר נשלחו אל כמה מהם על ידי פעילי חמאס, בליווי החתימה הרשמית של גדודי אל-קסאם (ראו מצורף). בצווי המעצר כתוב: "על מנת לשמור על ביטחונך, חובה עליך להישאר בדירתך לאורך תקופת ההסלמה ואין לעזוב אותה. אי עמידה במחויבות תעמיד אותך תחת האחריות המלאה לכך".
על אף הצווים שנשלחו, היו פעילי פת"ח שניסו להפר את מעצרי הבית וכעונש על כך החמאס ירה ברגלי הפעילים. אחד מהפעילים שנורה ברגליו הוא סאמי אבו לאשין, מבכירי פת"ח ברצועת עזה ואחד מתומכיו היחידים של מחמד דחלאן שטרם נמלטו מרצועת עזה לאחר ההפיכה האלימה של 2007.
"החמאס גורם לאסון לעם הפלסטיני"
מוחמד דחלאן, בכיר פעילי הפת"ח העזתים, אשר נמלט מרצועת עזה לאחר ההפיכה ונמנע מלעבור ליהודה ושומרון עקב סכסוך קשה עם אבו-מאזן, הגיע לאחרונה למצרים, לטענתו על-מנת לקדם את הפסקת האש. במצרים סיפר דחלאן בראיון בן 40 דקות לערוץ "קהיר והאנשים" על קשיי אנשי הפת"ח ברצועת עזה. לדבריו פעילי הפת"ח ברצועת עזה זוכים לטלפונים מאיימים מאנשי חמאס ו"אסור שיהיה אקדח או אפילו כדור בבית של פעיל פת"ח ברצועת עזה".
דחלאן ביקר את חמאס לכל אורך הראיון והצהיר כי "שבע השנים האחרונות היו אסון עבור העם הפלסטיני בגלל חמאס ובגלל ההפיכה". הוא ביקר גם את קשריה הבינלאומיים המפוקפקים של חמאס. לדבריו, על חמאס לבחור בין להיות תנועה "לאומית פלסטינית" לבין להמשיך עם "הקשרים שלהם לבנגלדש, לפקיסטן ול'אחים המוסלמים' במצרים". עוד ציין דחלאן כי "ניסוי 'האחים המוסלמים' בעזה נכשל… כל מי שקשור בשורשיו אל החוץ ייכשל בפנים".
היסטוריה של איבה ואלימות
האיבה והאלימות בין הפת"ח לחמאס אינם חדשים. כזכור, בהפיכה האכזרית ב-2007 השתלטו חמושים מחמאס על רצועת עזה תוך כדי שרצחו כ-200 אנשי פת"ח. מאז ועד היום אנשי החמאס כולאים ורוצחים מתנגדי משטר דרך קבע, ודואגים לחסל בשיטתיות את אחרוני אנשי הפת"ח שעוד נותרו ברצועה.
חודשים ספורים לאחר עלייתם לשלטון, כוחות חמאס רצחו מפגינים, חברי תנועת פת"ח שהשתתפו במרכז העיר עזה בטקס אזכרה ליאסר ערפאת. שנה לאחר מכן "טוהרה" שכונת שג'אעיה מחמולת חילס המשתייכת לפת"ח. בראיון לעיתונאי "מקור ראשון" אסף גבור, תיאר שאדי חילס אשר שרד את האירוע:
הם [אנשי חמאס – א.פ] טיפסו על גגות הבתים הגבוהים וירו עלינו מלמעלה. עשרות חמושים נכנסו לתוך הבתים, עברו מבית לבית דרך הקירות וירו בלי הבחנה. ראיתי את שני האחים שלי נהרגים מול עיניי. ניסינו לירות בחזרה; אני חושב שהצלחתי לפגוע בשישה-שבעה אנשים. אבל לא היה לנו סיכוי, כי הם היו הרבה יותר מאיתנו.
עימותים מול ישראל מהווים עיתוי אידיאלי עבור חמאס לרצוח פעילי משטר כאשר תשומת הלב הציבורית מוסטת. בדומה לאירועים במהלך "צוק איתן" גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה", כוחות חמושים של חמאס רצחו 26 מתנגדי משטר, חלקם מזוהי פת"ח, ובנוסף כלאו ועינו עשרות נוספים, מהלך שגרם אפילו לארגון כמו "אמנסטי" לגנות את המעשים.
שלום שלום
על אף כל האמור לעיל, חלקים נרחבים בשמאל הישראלי ממשיכים להאמין בפת"ח כפרטנר רציני לשלום. ב'ועידת השלום' של 'הארץ', שנערכה תחת ירי טילים בתחילת המלחמה הנוכחית בעזה, יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג הצהיר: "אם הייתי רוה"מ הייתי נותן לחמאס בראש ונוסע לרמאללה לדבר עם אבו מאזן". טענה זו נשמעה שוב ושוב, בווריאציות שונות. למשל, הגדיל לעשות בימיו האחרונים כנשיא המדינה שמעון פרס, שניצל את הבמה שניתנה לו ב-CNN על-מנת להבהיר: "כשזה מגיע למשא ומתן, אני חולק על מר נתניהו, אני חושב שעבאס הוא פרטנר".
לאחר שאנשי השמאל הבהירו שעל אף המבצע יש להגיע להסדר מול אבו-מאזן בגדה, החזון האוטופי עלה מדרגה כאשר שמעון פרס, הפעם כנשיא בדימוס, הצהיר: "הדבר הכי נכון זה להחזיר את עזה לאבו מאזן. הוא הוכיח שהוא יודע לנהל את העניינים גם ביהודה ושומרון, הוא בעד שלום וגם בעד להציל את עזה". יאיר לפיד, כפי ששמענו אתמול, קנה את הרעיון גם הוא.
כפי שניתן לראות, החזון המשיחי החדש, שבמרכזו השאיפה לראות הנהגת פת"ח "מתונה" שולטת ברצועת עזה (לצד יהודה ושומרון), אינו תרחיש סביר בשלב זה, משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא האיבה המתמשכת בין חמאס לפת"ח, שכוללת עימותים אלימים גם במהלך מבצע 'צוק איתן' (ניתן להניח כי טרם צפו כל העדויות בנושא); הסיבה השנייה היא השתתפותם של פעילי הפת"ח ברצועת עזה בלחימה נגד ישראל והתנהלותם כזרוע צבאית לכל דבר. ספק גדול אם הללו ימסרו בשמחה את נשקם וירכבו על גבי טנקים ישראליים לעבר השקיעה בחוף הים של שכונת רימאל היוקרתית.
כתבה חסרת תוכן ממשי. זה לא סוד שיש פעילי פתח צבאי ברצועה, רק שאין להם שום קשר עם ראשי הרשות (חוץ מהשם המשותף). מדובר בארגון קיקיוני וזניח, שמחפש נדבות מכל מי שמוכן לתת לו (חזבאללה, קטר וכו'). ההשוואה הלוגית יחסי הפתח הצבאי וזרוע הצבאית של חמאס לבין אבו-מאזן והזרוע הפוליטית של חמאס נטולה כל בסיס.
אבו-מאזן התבטא עשרות פעמים נגד דרך הטרור (אולי לצערך). תמיד אפשר לאטום את האוזניים ולהגיד "הנה עוד הוכחה שכל הערבים אותו הדבר"
שחר שלום
תמיד החלק שיורה הוא 'קיקיוני חסר חשיבות' והחלק שמדבר דברני נעם הוא "המייצג האותנטי" – כך זה נראה כשהנחת היסוד האידאולוגית קודמת למציאות.
בסופו של יום ובסופו של דבר, גם ההסתייגות האבו-מאזנית נגד הטרור נובעת אך ורק מסיבות של עלות מול תועלת וטקטיקה נגד ישראל. אין כאן שום הכרזה ערכית. אין כאן שינוי אתי.
בסופו של יום אתה כחבריו של סוקולוב בשנות השלושים מחפש בכוח את כידוני הזר שיגנו על שלומך.
זה התוצר של רש"פ, זה היה המניע להקמתה, וזאת הסיבה שעודנה שורדת למרות חוסר בלגיטימציה מהשטח ומחסור מזומנים אדיר.
אין כל הערבים אותו דבר, אולם יש להם משותף תרבותי בכל הנוגע לתפיסות ערכיות ותיאולוגיה משלימה. אלמלא כן לא היו בני אותה הציווליזציה.
ו'באותו הדבר' אין ליהודים זכות תיאולוגית למדינה ריבונית באדמת הקדש.
ושוב עולה "החזון המשיחי" של השמאל. כאילו אין ממשלת ימין. כאילו החזון של חצי מממשלת הימין שתומך בכיבוש כל א"י כי "אלוהים" הבטיח לנו כי אנחנו העם הנבחר הוא לא משיחי.
עזוב משיחי, אתה רוצה שהם יתחילו לחפור מנהרות גם מהגדה?
מנכ"ל בצלם סירב להגדיר את חמאס ארגון טרור
בראיון לרדיו תל אביב אמר חגי אלעד כי "חמאס הוא ארגון פלסטיני חמוש. זה הניסוח המקצועי"
הנקודה העיקרית היא שמשנת 1994 עד 2007 שלטו ברצועה הפת"ח בראשות ערפאת ואבו מאזן, הם שהפכו את הרצועה לבסיס טרור, פיתחו מעבדות נפץ ששילחו מתאבדים מתפוצצים לרחבי ישראל, הבריחו נשק ארטילרי ונ"טתי דרך הים ומנהרות רפיח לרצועה, התחילו בייצור הקסאמים שכבר ב 2001 נורו על ישראל, שש שנים לפני שהחמאס תפס שם את השילטון. זה לא רק שתאי טרור קטנים של פת"ח שותפים ללחימה נגד ישראל, ראשי הפת"ח כולל אבו מאזן עומדים מאחוריהם.
מאמר שמכבס בשפה פסדו-אקדמית את המשפט : "אין עם מי לדבר בצד הפלסטיני…"
נו באמת!!! במזרח התיכון אין ואקום. או שאתה בשלום ומטפח אותו- או שאתה במלחמה.
אל תבלבל לי את המוח שאתה רוצה שלום… שזה רק הצד השני שלא רוצה…
מי שרוצה לחיות בשלום עם שכניו מחפש כל דרך, מתעלה על עצמו, בולע את הגאווה ומסתכל קדימה לעתיד טוב יותר.
מי שעסוק במלחמה, חופר מנהרות, מגייס מילואים ומקבל זקפה לאומית בכל מבצע.
רוצה שקט!
יש בצד השני על בטוח אנשים כמוני שרוצים רק שקט. ולא מוכנים לשלוח את הילדים שלו/ה למות בשביל איזו מציאות מדומיינת או מטרות לא ברות הגשמה.
מהמאמר שלך הוכחת רק דבר אחד- הוכחת על עצמך כי אינך מאמין בשלום. הוכחת שאינך מאמין בהידברות, ואתה מעדיף את החרב על פני שולחן המשא המתן.
כזה אתה. ברברי לבוש בעניבה ובשפה גבוהה וקולחת.
מעודד אלימות וייאוש במקום תקווה וחזון.
טוב אני לא כל כך מבין למה ציפיתם? שהם ישבו בשקט בזמן שלתפיסתם ישראל הורסת חלקים נרחבים בעזה? כשתוקפים את העיר שלך ואת הבית שלך, וגורמים לכל כך הרבה נזק בחיי אדם וברכוש, אתה לא מתעסק במי-תקף-ראשון או בדברים כאלה. כנראה שתצא לנסות להגן על המולדת שלך.