על פי דו"ח מבקר המדינה, אפשר להכניס שר למשרד האוצר ולהחליפו כמו שמחליפים עציץ.
על פי דו"ח מבקר המדינה, אפשר להכניס שר למשרד האוצר ולהחליפו כמו שמחליפים עציץ • אפילו מנכ"ל המשרד כבר לא מסוגל לבצע הערכה ביקורתית על מה שפקידי אגף התקציבים מציגים לו • דו"ח המבקר מעניק לשר האוצר לפיד הזדמנות חד פעמית לחולל מהפיכה במשרדו. אם רק ירשה זאת היועץ המשפטי האלמוני
מבקר המדינה חשף בתחילת השבוע את הדו"ח המיוחד שהוכן במשרדו בנוגע לתקציב 2011-12 והגרעון הגדול שהתגלה ועורר סערה ציבורית במערכת הבחירות של ינואר 2013. כזכור היה הגרעון הגדול המניע לחילופי מהלומות בין שר האוצר החדש לפיד לשר האוצר הקודם יובל שטייניץ.
כל מי שיקרא את הדו"ח ואת עיקרי ההמלצות שבו, יתקשה להבין כיצד משרד האוצר מתנהל כבר כל כך הרבה שנים, ללא נהלים מסודרים ותקינים, ללא חלוקת סמכויות ברורה, חוסר שקיפות ואי העברת ההחלטות לועדת הכספים במועדן. תמונת אי הסדר השולט במשרד הממשלתי החשוב ביותר, כפי שעולה מדו"ח המבקר, היא מזעזעת.
הדו"ח שמורכב מ-46 עמודים המלאים במחקר מקיף ובביקורת חריפה כלפי בכירי משרד האוצר ואגפיו השונים. כך למשל אומר המבקר על הנהלים הלא ברורים של המשרד:"נמצא כי למשרד האוצר אין נוהל הקובע כיצד מכינים את תחזית ההכנסות, מי אחראי להכנתה ולמשתני המקרו שעליהם היא מבוססת, מי הגורם המאשר את התחזית, מהן סמכויותיו של המנכ"ל בעניינה ואם שר האוצר רשאי להתערב בקביעתה."
על העבודה של המשרד והגשת הערכות למקבלי ההחלטות אומר המבקר:"נמצא כי אף שהניסיון מלמד שצפויה סטייה מתחזית ההכנסות, משרד האוצר לא מכין כל אומדן להסתברות של טעויות בסדרי גודל שונים, וכי במסגרת הכנת התחזית לא הוכן תרשים מניפה שיכול לעזור למקבלי ההחלטות לקבל החלטות מושכלות".
אפילו על אופן התנהלות הדרג המקצועי אל מול הנתונים, לא חוסך המבקר בביקורת: "לכאורה עולה כי מינהל הכנסות המדינה שינה את התחזית של 2010 כדי שהתחזית של 2011 תיראה סבירה."
מנכ"ל ללא סמכות
מנכ"ל משרד הוא לא רק מנהל כמו בכל משרד פרטי או חברה פרטית אחרת. הוא החוט המקשר בין הדרג הנבחר, השר הממונה, לבין ראשי האגפים במשרד שהם הדרג המקצועי. חיים שני מנכ"ל המשרד בעת בניית תחזית ההכנסות מעיד כי "התהליך שבו התקבלה התחזית הוא תהליך לא נכון שיש בו חולשה ניכרת; לאגף התקציבים החזק יש בתהליך זה דומיננטיות רבה, שאין כנגדה משקל נגד ראוי. למנכ"ל האוצר אין את הכוח והסמכות להחליט בדבר התחזית, והתחזית הסופית היא התחזית שעליה הוסכם בין הגורמים השונים אחרי דין ודברים ביניהם".
כן הבנתם נכון, הלכנו לבחירות, בחרנו מפלגות, הורכבה קואליציה וממשלה, מונה שר אוצר, השר מינה מנכ"ל במינוי אישי, כזה שיפעל לפי הקו הכלכלי שהשר הנבחר מייצג, אבל לאותו מנכ"ל כלל אין סמכות להתעסק בנושא החשוב ביותר. המבקר בביקורת יוצאת דופן מעיר על כך בדו"ח עצמו ורושם:
משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח מבנה בעייתי של משרד האוצר, חלוקת הסמכויות בין המנכ"ל לראשי האגפים במשרד אינה ברורה ועולים ספקות בדבר סמכותו של המנכ"ל לקבל החלטות. ראוי שחלוקת הסמכויות תהיה ברורה ומוסדרת, על מנת שלא ייווצרו ספקות בדבר גדרי סמכויותיהם של המנכ"ל ושל ראשי האגפים.
מהדו"ח ניתן ללמוד על אופן קבלת ההחלטות וכל התהליך שמלווה אותו. לשר האוצר, במיוחד כזה שאין לו הרבה התמצאות ביורוקרטית והרבה הבנה בכלכלה, קשה לקחת אחריות על תקציב שאין לו שליטה עליו. השר לא יודע אם הבסיס שלו אמין, והאם גובה הכנסות המדינה הוא לא סתם מספר פַּיִס. האם אפשר להסתמך עליו בבניין תקציב. אבל האבסורד הכי גדול: השר שטייניץ לא הורשה להתקרב שלא לומר להתערב בנושא. למה? עקב החלטה של יועץ משפטי אלמוני, שקבע שהערכת הכנסות המדינה היא נושא מקצועי ולשר אין אפשרות להתערב בו.
התגלתה כפילות וחוסר בהירות בסמכויות האגפים השונים – אגף התקציבים, אגף החשב הכללי, רשות המסים, מינהל הכנסות המדינה,אגף כלכלה ומחקר; אפשר להוסיף למשוואת הטירוף הביורוקרטי גם את אגף הכלכלן הראשי, שהוקם כדי לתת ייעוץ למנכ"ל ולשר האוצר. ובנוסף, גם המועצה הלאומית לכלכלה שבכלל יושבת תחת משרד ראש הממשלה.
נראה שלא יהיה מנוס מנסיון לעשות סדר במשרד האוצר, ואולי יאיר לפיד הוא האיש המתאים. הוא הרי נבחר על הגל של פוליטיקה חדשה, וזו הזדמנות לייצר סביבה משרדית שבה לדרג הנבחר יש מה להגיד גם בנושאים מקצועיים. הביקורת הגדולה בדו"ח היא על האופן שבו פקידי האוצר מקבלים החלטות. תקציב המדינה הוא הבסיס של כל פעולות הממשלה, ותחזית הכנסות המדינה, היא "האבן המרכזית בבניית תקציב מדינה". לא יכול להיות שבנושא כה מהותי הדרג הנבחר למעשה יודר וימודר.
הפספוס של האוצר
מבקר המדינה מציין שורה של נקודות שיש לתקן ולשפר, אך על מה שם משרד האוצר את יהבו? על התקציב הדו שנתי. תקציב המדינה זה לא עוד מסמך, זה איננו עוד חוק שיש להעביר בכנסת עד תאריך יעד מסוים. תקציב המדינה זה סדר עדיפויות לאומי. איך בונים אותו? הוא בנוי בעיקר מרצונות השותפות הקואליציונית, כלומר רובו לחצים ופשרות פוליטיות. האם הפיכת מסע הלחצים הזה משנתי לדו שנתי לא עוזר לאוצר לייצב את המשק? האם הוא איננו נותן יציבות ארוכת טווח למשקיעים שידעו שעוד שנה לא יעלו להם מס כזה או אחר, אלא ימשיכו באותה מדיניות כלכלית. זה היתרון הגדול של התקציב הדו שנתי, הוא מייצר סוג של ודאות כלפי העתיד ומכאן אמור לצמוח ביטחון כלכלי ויציבות כלכלית. אלא שלפי הדו"ח כל התכנון הזה מושתת על מידע מוטעה או על פקידים בכירים שבחרו לשחק עם המספרים ולפברק תחזיות אולטרה-אופטימיות.
לשר האוצר יש כאן דלת פתוחה למהלך גדול מאוד, שינוי יסודי ומשמעותי במבנה משרדו, שיאפשר גם לבכירי המשרד להשפיע על מה שקורה בו ואולי גם לשר הנבחר.
