מה יכול להיות יותר גרוע מארגון המאיים על מרבית המדינה ברקטות ומסוגל להחדיר אליה עשרות לוחמים דרך מנהרות טרור?
כולם מדברים על כך שאם חמאס יחוסל יקום אויב "גרוע יותר" • אבל, עם יד על הלב, מה יכול להיות יותר גרוע מארגון המאיים על מרבית המדינה ברקטות ומסוגל להחדיר אליה עשרות לוחמים דרך מנהרות טרור? כשבוחנים את האלטרנטיבות הממשיות לחמאס, מסתבר שאין הרבה יותר גרוע מזה • ולא, דעא"ש לא גרועים יותר
"אם חמאס יחוסל, משהו יותר גרוע יופיע באזור" – כך ספק–העריך–ספק–איים מייקל פלין, ראש סוכנות הביון היוצא של משרד ההגנה של האמריקני, שסיים החודש את תפקידו. וכשהוא אמר "גרוע יותר" הוא התכוון, איך לא, לארגון דאע"ש, או 'המדינה האסלאמית', שמטיל אימה ומעורר פאניקה ציבורית רחבה בחודשים האחרונים. הדי חשיבה מן הסוג הזה נוכחים גם בשיח הציבורי והפוליטי בישראל, כאשר לאיש אין תשובה ברורה מהי התוצאה הסופית שישראל צריכה לשאוף אליה בתום הלחימה בעזה.
פלין לא לבד, והגישה שלו חיה ובועטת בישראל עוד מאז הסכמי אוסלו. נזכיר כיצד בעידן ערפאת, עוד לפני מבצע 'חומת מגן', נשמעו קולות שאיימו כי חיסול הראיס יביא אלטרנטיבה גרועה יותר. כאשר אוטובוסים התפוצצו כל שבוע ברחובות הערים המרכזיות בישראל – מה כבר יכול להיות גרוע יותר? פרטנר או לא, לפחות אבו מאזן נטש את דרך הטרור והוא וודאי עדיף על ערפאת. כזכור, גם מיד לאחר חיסולם של ראשי חמאס בגדה ובעזה, כולל השיח' יאסין ועבד אל–עזיז רנטיסי, נשמעו אותן נבואות זעם.
מצעד הגרועים יותר
מיהם הארגונים פוטנציאליים להחלפת החמאס בעזה בזמן הנוכחי? מאז ההתנתקות ב-2005 קמו ברצועת עזה 8 (!) ארגונים אסלאמים קיצוניים. אחת מהן, קבוצה סלפית אלימה בשם "גי'ש אל–אסלאם" אף קראה תיגר על שלטון חמאס ב-2011. את כולם, כולל את הפת"ח כמובן, ידע החמאס לדכא בכח הזרוע. כל הארגונים הללו קרובים בצורה זו או אחרת לאל–קאעידה מבחינה אידיאולוגית, ואף עוקפים את חמאס מבחינת הקיצוניות.
אולם דווקא הניסוח הזה מחייב זהירות ובירור מיוחד: במה הכוונה שהם "יותר קיצוניים"? האם הם מסוכנים יותר מחמאס ועלולים לבצע פיגועים רצחניים יותר? וודאי שלא. מה יותר קיצוני ממתקפות טילים על ריכוזי אוכלסין וניסיונות חדירה ליישובים אזרחיים?
ארגונים אלו קיצוניים יותר מהחמאס רק בהיבט אחד: בעוד חמאס מנהל ישות מדיניות הכפופה לאילוצים פוליטיים, כולל הפסקות אש עם ישראל, הפלגים האלה אינם רואים את עצמם כבולים על–ידי שום אילוצים, ודוגלים בהמשך "התנגדות" אלימה נגד ישראל בכל מצב ובכל תנאי. כל שניתן לומר הוא כי הפלגים הללו יותר "סוררים" מהחמאס.
הארגון המשמעותי היחיד שעשוי לאיים על מעמדו של חמאס, הוא "הג'יהאד האסלאמי בפלסטין" והזרוע הצבאית שלו 'סראיא אל–קודס', שהשתתפה בלחימה נגד צה"ל. הארגון הזה וותיק מחמאס – הוא הוקם ב-1979 על–ידי פתחי שקאקי בהשראת המהפכה האסלאמית. הג'יהאד האסלאמי כפוף לאיראן ומקבל ממנה את רוב מימונו. על אף היותו ארגון סוני, הגא"פ דוגל באחדות סונית–שיעית, כיוון שלשיטתו רק אחדות כזאת יכולה להזיק לישראל ולארצות הברית.
ברור שלאור המתח העדתי הקיים באזור, הכפיפות לאיראן היא לא בדיוק נקודת חוזק עבור ארגון שמתחרה בחמאס. בסופו של דבר, הג'יהאד האסלאמי הוא ארגון קטן וחסר המשאבים הפיזיים להציב אתגר שלטוני לחמאס. גם בתחום הדתי–פנימי הג'יהאד האסלאמי הוא מעין תנועה אסלאמית "מתקדמת", והיא לא מועמדת להיות "גרועה יותר" מחמאס.
דאע"ש לא באופק
ומה באשר לדאע"ש? התרחישים הפשטניים מניחים שהארגון האלים יגיע לרצועה ויהפוך לאימתה של ישראל. אולם מבט ברזולוציה גבוהה יותר מגלה כי אפשרות זו נראית די דחוקה.
אחד מהמאפיינים של ארגוני טרור הוא היכולת לפעול ולבצע פיגועים באזור תחום, אותו מכירים הפעילים בצורה הטובה ביותר. חמאס, חיזבאללה ודאע"ש הוא שהם שחקנים מקומיים, הפועלים בקרב האוכלוסייה ה"ביתית" שלהם. לכן, קשה מאוד לתאר מצב שבו ארגון כלשהו, ואפילו הוא בא מקרוב, יוכל לבצע פיגועי טרור ולהילחם בצה"ל באופן איכותי יותר ממה שחמאס עושה זאת עתה.
גם אם יקומו ברצועה חוליות קטנות המזדהות עם דאע"ש או עם אידיאולוגיה דומה לא תהיינה להן את היכולות של חמאס. ובטח שלא יכולות "גרועות יותר". חוליות קטנות ומפוזרות לא מסוגלות לנהל מערכה ארוכה הדורשת תיאום ופיקוד מרחבי, הקיימים אצל חמאס.
אך הדבר המרכזי שמונע את התפתחותם של ארגוני ג'יהאד לא מקומיים, הוא העדרה של סמיכות גיאוגרפית, שיכולה לאפשר מעבר אמצעי לחימה ולוחמים בין הטריטוריות שבשליטת דעא"ש לבין הרצועה. נכון להיום, כאשר עזה נצורה בין ישראל למצרים, התסריט בו לוחמי דעא"ש כובשים את הרצועה בסערת ג'יפים, הוא כלל לא סביר.
הלחימה בעזה מראה בבירור כי חמאס עבר מזמן את השלב של "ארגון טרור" במובן שבו אש"ף היה בשנות ה-70. חמאס הפך לצבא ממושמע, בעל מוטיבציה גבוהה ויכולת לחימה מוכחת. האיום האסטרטגי שהוא מהווה לישראל נזקף לזכות היכולות הצבאיות שלו, הכוללות יכולת לאיין את היתרון הטכנולוגי האווירי של ישראל באמצעות מנהרות תקיפה וירי תלול מסלול.
ארגון "גרוע יותר" הוא רק כזה מסוגל לפגוע בישראל ב"איכות" ובכמות יותר מאשר החמאס. אך כדי להשיג יכולות כאלו על על הארגון המתחרה להקים מנגנונים אזרחיים, שרשת פיקוד צבאי העולים על אלה של חמאס. וגם אז, יכולתו להפוך לאיום משמעותי יותר על ישראל תהיה מוגבלת למדי, ותלויה בעיקר באופני התגובה של צה"ל, ולא רק בקיצוניות הדרשות במסגדים.
דעאש גרוע יותר מחמאס רק בנושא יחסו לערבים אחרים. כלומר – אם החמאס מוכן שהנוצרים יהיו בני חסות של המוסלמים הרי שדעאש לא מוכן לאפשר להם לחיות בכלל. אם לאחים המוסלמים לא דחוף כרגע להילחם ביזידים או בשיעים, הרי שמבחינת דעאש כולם כופרים ואין היררכיה בין הכופרים ולכן הוא נלחם בכופר הראשון שנקרא בדרכו – אם הכופר הוא נוצרי/ שיעי/ עווני/ דרוזי או יזדי והוא בדרך – אז נלחמים בו אין "כופר גרוע יותר או גרוע פחות" נלחמים בכולם כדי ליצור מדינה אסלמית אחת. לגבי היהודים לעומת זאת, אין שום הבדל בין החמאס לדעאש, שניהם מתכננים לעשות לנו בדיוק אותו דבר אם יצליחו.