אתה יכול לירוק על שטיחי הבית הלבן, לגנוב את כל הזהב ביוון ולפוצץ כל דבר שמתחשק לך, אבל שלא תעז לבנות בית אחד ביהודה ושומרון.
תרגום: דן בורנשטיין
כמעט ואין כלי נשק שמצליחים להתחרות במידת הקטלניות של הבית הישראלי. כשהלבנים והמלט שלו משתלבים יחד, הבית הזה – בין אם הוא מבנה חד-קומתי צנוע על גבעה או בניין דירות עם מים חמים וקרים בברזים – נעשה מסוכן בהרבה מכל חומר ירוק וזרחני שיוצא מהצנטריפוגות באיראן.
תשכחו מפצצת המצרר והמוקש, מהפגז הכימי, ואפילו מהווירוסים המהונדסים גנטית. ואין בעיה גם שאיראן תגיע לנשק גרעיני. כל אלה לא מרשימים אף אחד באירופה או בוושינגטון. אפילו רצח עם הוא עניין פעוט לנוכח נשק הזוועה האולטימטיבי: משפחה ישראלית בת ארבע נפשות שעוברת להתגורר בדירה חדשה.
סודאן אמנם הקימה הר קטן של גופות אפריקניות, אבל אין לה תקווה לזכות בתשומת לבו המלאה של העולם כל עוד היא לא עושה משהו שערורייתי באמת, כמו לבנות בית ולמלא אותו ביהודים. מאחר שיהודי סודאן נעלמו מזמן – כמו יהודי מצרים, עיראק, סוריה ואפגניסטן – סיכוייו של הקצב עומאר אל-באשיר להצליח בתעלול יח"צני כזה נמוכים למדי.
בגלל קוצר הראייה האסטרטגי שגילה העולם המוסלמי בכך שגירש את היהודים שלו מקהיר, חאלב ובגדד, הנשק האולטימטיבי בזירה העולמית מצוי בשליטתה המוחלטת של ישראל. ארסנל היהודים שנמצא בידיה צריך להדאיג את הקהילה הבינלאומית הרבה יותר ממאגר ראשי החץ הגרעיניים שרבים טוענים שהיא מחביאה במחסניה. אף אחד מלבד ישראל, ואולי ערב הסעודית, לא מודאג מהפצצה האיראנית. אבל כשישראל בונה בית, הקהילה הבינלאומית קורעת את בגדיה, מייבבת, מאיימת להחזיר את שגריריה, ומחרימה אפרסקים ישראליים.
בריטים זועמים בכאפיות אדומות מחזיקים שלטים על השואה מול חנויות קוסמטיקה יהודיות בלונדון. נוער שוליים צרפתי – כלומר מהסוג האלג'יראי והטוניסאי – משליך אבנים על בתי כנסת. ג'ון קרי מפסיק נאום על סכנות ההתחממות הגלובלית, ואחד מעוזריו מודיע לו בדחיפות על סכנה גדולה אף יותר לשלום כדור הארץ: דוד לקח משכנתא על דירת שני חדרים ביישוב גבעות.
דם אדום וגגות רעפים
אתה יכול לירוק על שטיחי הבית הלבן ולגנוב את כל הזהב ביוון. אתה יכול לפוצץ כל דבר שמתחשק לך ולאיים על כל אחד שלא מוצא חן בעיניך, אבל כדאי מאוד שלא תרים מקדחה ליד הגבעות, שמהן בלעם ניסה ללא הצלחה לקלל את עם ישראל. במקום שבו המכשף המסופוטמי נכשל, צאצאיו הרוחניים מהאו"ם ממשיכים את דרכו ומקללים את ישראל שבעה ימים בשבוע, בלי יום מנוחה. אובמה עדיין לא הצליח למצוא אסטרטגיה לטיפול במדינה האיסלאמית, ולא יודע מה לעשות לגבי המהלכים של פוטין באוקראינה, אבל כשמדובר בישראל, יש תמיד פתרון אסטרטגי מוגמר בהיכון: להרוס כמה שיותר בתים של יהודים ולגרש את המשפחות החיות בהם.
הודעתה של סין על כך שלא תהיה דמוקרטיה בהונג קונג, ניצחון המדינה האיסלאמית בקרב עם כוחות צבא עיראק, וכיבוש שגרירות ארה"ב בטריפולי על-ידי טרוריסטים מוסלמים – כל אלה היו סיפורים מינוריים שטוטאו הצדה לנוכח הדיווח המזעזע שלפיו ישראל עלולה "להשתלט" על 4,000 דונם של קרקע לבנייה.
מהיקף הסיקור התקשורתי אפשר היה לחשוב שישראל כבשה את צרפת או כוויית, ולא הקצתה לבנייה קרקע בשטח של חווה חקלאית ממוצעת. שלא להזכיר שהקרקע שבה מדובר היתה שייכת לישראל בלאו-הכי ולא היו עליה תביעות קודמות כלשהן. ההחלטה לגבי הקרקע נעשתה בהתאם לחוק העותמני, כלומר חוק האימפריה המוסלמית בשעתו, שעדיין בתוקף. אבל חוקים מוסלמיים אמורים להיות מיושמים רק כשמוסלמים מרוויחים מהם. אילו קטאר היתה מחליטה לממן פרויקט בנייה מוסלמי במקום, אף אחד לא היה משמיע ציוץ. אבל ליהודים יש כללי משחק נפרדים. תמיד היו כללים נפרדים בשאלה איפה מותר ליהודים לחיות; החוק הבינלאומי הוא הגטו החדש.
בתים לא קונבנציונאליים
מחלקת המדינה טענה שבניית בתים "אינה עולה בקנה אחד" עם השלום. לעומת זאת, העובדה שהרשות הפלסטינית מממנת טרוריסטים אף פעם לא מוגדרת כך. רצח ישראלים מעולם לא היה מכשול לשלום. עשרים שנה של רצח כזה לא הרתיעו אף ממשלה בישראל מלשבת לשולחן המשא ומתן ולנהל דיונים מלומדים עם הרוצחים. אבל משפחה ישראלית שחיה בבית תופסת שטח שיהיה קשה יותר למסור לידי הטרוריסטים, ביום שבו המלאכים יתקעו בחצוצרותיהם, האוקיינוסים יתייבשו והשלום יובא על מגש של כסף שאותו יחזיקו 72 בתולות.
בתים ישראליים מסכנים את מעגל השלום והאלימות שאותו מתדלקים ה"פרטנרים" וה"מתווכים", בכך שהם יוצרים "עובדות בשטח" – מושג שנמצא בשימוש, כפי הנראה, רק לבתים שבהם חיים יהודים. נראה שבתים של מוסלמים לא יוצרים שום עובדות בשטח, למרות שהם נבנים מאותם חומרים וגם הם מאכלסים אנשים.
באן קי-מון הכריז שבתים ישראליים הם "מכה כמעט אנושה" לתהליך השלום. כמובן, המכה הזאת היא רק "כמעט אנושה" מפני שאת תהליך השלום, כמו דרקולה, אי-אפשר להרוג. הבתים שבונה ישראל, עם כל הפחד שהם מטילים במרפסותיהם ובחימום הגרוע בחורף, אף פעם לא לגמרי מצליחים לחסל אותו אחת ולתמיד. כמו מפלצת בסרט אימה, תהליך השלום חוזר שוב ושוב לחיים, לא משנה כמה מכות הנחית עליו הבית הישראלי. אחרי שנה תמיד מגיע סרט ההמשך שבו הבית הישראלי נרדף מחדש על-ידי תהליך השלום כאילו לא קרה דבר.
הבתים הקטלניים, שבמקרה הנוכחי אולי לא ייבנו בחמש השנים הקרובות או בכלל, נראים מאיימים בדפוס השחור של הניו-יורק טיימס ובגינויים הנסערים של בעלי הטורים בגרדיאן; אבל הכוח האמיתי שלהם מוגבל לאכלוס משפחות יהודיות והכעסת דיפלומטים ומשרתיהם בתקשורת.
אירופה זועמת, אובמה רותח, האו"ם בהתקפת שיגעון, ואי-שם בעיראק, הח'ליף של המדינה האסלאמית מנגב את השומן מזקנו ושואל את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לקבל כזאת תשומת לב אדירה. הוא רושם במהירות כמה מחשבות על מפית, אבל אחרי עוד הרהור קצר, פוסל אותן בצער כדמיוניות מדי.
לא, עם כל תשומת הלב העולמית שזה בוודאי יביא, אין שום סיכוי שהמדינה האסלאמית תוכל לבנות בתים ליהודים בישראל.
______________
דניאל גרינפילד הוא סופר ועיתונאי אמריקני, פובליציסט ועמית במרכז החירות של דייוויד הורוביץ. את המאמר המקורי באנגלית ניתן למצוא כאן. מאמרים נוספים שלו אפשר לקרוא בבלוג 'סולטן קניש' בעברית –http://danielgreenfieldhebrew.blogspot.com ובאנגלית – http://sultanknish.blogspot.com
פשוט גדול.
כתבה אדירה!
אל תשכח את משמיד-העולמות פרי מוחו הקודח של היהודי.. גדר לבנה וכלב בנוסף למשפחת 4 הילדים !
עצוב כמה שהעולם רואה את זה ככה חחח
האמת, יותר התחברתי לקטע עם המצות מדם של ילדים נוצרים.
היה יותר פואטי, יותר הגיוני, יותר עבד על ילדים קטנים. אם לא תגמור את החביתה יבוא יהודי ויעשה ממך צנים מיובש לפסח. זה נשמע נחמד. מאיים באופן סביר. אבל מה תגיד היום? אם לא תגמור את החביתה איזה יהודון יבנה חושה על פיסטין נידח? הילד יצחק לך בפנים.
ענק!!
התפוצצתי מצחוק. האמת שזה ממש ככה. באתר באינדיפנדנט היתה תגובה של אחת המגיבות שאם רוצים שיהיה שלום במזרח התיכון (באיזור כולו) צריך להפסיק את ההתנחלויות. כתבתי לה תגובה שהתנחלויות לא הורגות אנשים ואם רוצים שלום באיזור צריך קודם לחסל את דאעש, אל נוסרה, אל קעידה, חיזבאללה, לסיים את המלחמה בסוריה ובעיראק, לסיים את המלחמה בתימן, לעצור את הטרור במצרים, טוניס ולוב ורק אם יישאר זמן אפשר להתחיל לטפל בהתנחלויות.
אז התשובה שלה היתה שישראל יצרה את דאעש כדי לעשות מלחמה בסוריה. אמרתי לה שאם דאעש ישמע מה שהיא אמרה – מיד יערוף את ראשה על האשמות לקשר עם האוייב הציוני. אין גבול לשטויות שהתקשורת העולמית, בשנים של שטיפת מוח נגד ישראל, החדירה לאנשים בראש. הכל אשמת ישראל, תמיד. לא משנה מה נעשה.
כל מילה בסלע חיזקו ואימון בנו ומילאו את הארץ בבתים וילדים אמן.כל העולם רואה רק את מדינת היהודים למרות כל הזוועות והרצח מסביבינו,
מתי יפתחו עיניים של שליטי העולם לראות את הזוועות והתפשטות האיסלנדי בכייה לדורות.
מאמר מצוין.
ואני אומרת, אלמלא קמה מדינת היהודים – לא היו מלחמות של המוסלמים בינם לבין עצמם כי יש מיעוט שיודע לספוג הכל ואין מושיע.
אלמלא קמה מדינת היהודים – העולם הנוצרי היה מפנה את זעמו כלפי המיעוט היהודי, כדי להרגיע את המהגרים המוסלמיים, ואין מושיע.
אחרי אלפיים שנות רדיפתנו כמיעוט בכל מדינה, נראה כי קץ מדינות העולם במתכונתם הנוכחית, יעלם תוך פחות מעשור, וכאדם מאמין אוסיף: מגיע לכם, זה העונש על הרדיפות שלכם אז והיום.
מאמר מדהים.
הנצרות זועמת כיוון שהיא מוכרחה להוכיח לעולם ולעצמה שהברית הישנה או התנ״ך כבר לא בתוקף ובמקומו יש ברית חדשה. אבל מה לעשות שהמציאות הפוכה מהתיאוריות המומצאות של הנוצרים ב2000 השנים האחרונות ועם ישראל חזר לארצו הגזולה וייצר בה קוממיות מחודשת בניגוד לכל הבלי הנצרות. מה לעשות שהאיסלם בשקר יסודו והמוסלמים יודעים זאת בסתר ליבם. כל טענותיהם ואמונותיהם הן עיוות גס של היהדות והתנ״ך וההיסטוריה של עמנו. מכאן הזעם הנורא המטריף את דעת כולם. אך לא יעזור להם דבר. המהלך שבו ארץ ישראל תהיה של עם ישראל בלבד יימשך אם ירצו ואם לא ירצו. מדובר במהלך קוסמי שאינו בשליטת בני האדם מתחילתו ועד סופו. אין לחפש הגיון בתוך חשיבה מטורפת. ככה זה וכך זה יהיה עד למהפך שיחול בהמשך ובבוא העת. קשה לדמיין זאת היום כפי שאי אפשר היה לדמיין את התרסקות העולם הערבי כפי שקרתה לפתע פתאום, וכפי שלא היה ניתן לדמיין שעוצמתה וחשיבותה של ארה״ב תתערער אי פעם והנה זה קורה ממש לנגד עינינו.
אדיר!
כמה טל"ח:
והשלום יובא על מגש של כסף שאותו יחזיקו 72 בתולות. -> והשלום יובא על מגש של כסף שאותו יחזיקו 72 בתולות המלוות על ידי בעליהן המחבלים המתאבדים המעופפים.
ואי-שם בעיראק, הח'ליף של המדינה האסלאמית מנגב את השומן מזקנו ושואל את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לקבל כזאת תשומת לב אדירה. הוא רושם במהירות כמה מחשבות על מפית, אבל אחרי עוד הרהור קצר, פוסל אותן בצער כדמיוניות מדי. -> ואי-שם בטהרן, המנהיג העליון של אירן מנגב את השומן מזקנו ושואל את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לקבל כזאת תשומת לב אדירה. הוא רושם במהירות כמה מחשבות על מפית, אבל אחרי עוד הרהור קצר, פוסל אותן בצער כדמיוניות מדי.
לא תורגם:
But it's hard to know what exactly the peacemakers approve of, because their arguments and their definitions
keep changing all the time. All that we know is that they disapprove of Israeli houses.
The United States repeatedly assured Israel that Jerusalem would in no way be endangered by the peace
process. No less a personality than Joseph Robinette Biden Jr. co-sponsored three Senate resolutions urging
that Jerusalem should remain Israel's undivided capital. Then like all good politicians, he was horribly offended
when the Israelis actually took him at his word.
Obama gave an election speech four years ago where he declared that Jerusalem should be undivided. A day
later he explained that he meant "undivided" in some spiritual sense that did not preclude it from actually being
physically divided
כל מילה.
מדוייק להדהים.
יהיה טוב אם נצרח בקולי קולות את האמת ונצביע על האבסורד, במקום לשמוט כתפיים בהכנעה מול היללות של אובמה והעולם.
לא. אנחנו לא רוצים לשבת למו"מ מול מי שמשבח את רוצחינו. לא,אין לנו כוונה להעניק עצמאות צבאית ואווירית למי ששטופים בטרור. לא,אנחנו לא מתכוונים להקים מדינה לאוייבנו המרים. המצב הקיים עדיף על התאבדות לאומית. תודה ששאלתם. אובמה אתה יכול להמשיך ליילל. מצטערים. החיים שלנו חשובים יוצר מההתקפים הנוירוטיים שלך.
כל כך מדויק!
האירוניה שאתה מציג פה קיימת ונוכחת וזה ברור כשמש שאין מידתיות בין היחס ש"זוכה" לו מדינת ישראל לבין מדינות כגון סין, סודן רוסיה ואיראן.
אבל זו באמת השוואה הוגנת? ישראל, לפחות באופן תיאורטי, שואפת להיבדל ממדינות שכאלו – בעבר עוד דיברו פה על "אור לגויים". אז העובדה שבסודן טומנים גופות לפי משקל היא בכלל לא רלוונטית, כי אנחנו ממש לא רוצים שיתייחסו אלינו כמו סודן, או סין, או רוסיה… אלו מדינות שלא "משחקות לפי החוקים" ולכן אף אחד בכלל לא מצפה שהם יתנו דין וחשבון בצינורות המדיניים ה"נורמטיבים" כמו גינוי (את הדין והחשבון שלהם הם מקבלים משאר העולם בדרכים שונות). אנחנו דווקא כן מתיימרים להיות שומרי חוק, ברמה הלאומית והבינלאומית.
השאלה שצריכה להישאל היא כזו: האם אנחנו חושבים שהקמת ההתנחלויות היא חוקית ולגיטימית. אם התשובה היא חיובית, אז צריך לנמק ולהסביר את האמת שלנו, ולא להתרגש מכל גינוי. אבל אם בתוכנו אנחנו בעצם חושבים שהקמת התנחלות כזו או אחרת היא לא מעשה חוקי ותקין (והרי יש מקרים שבהם המדינה הודתה שקרקעות סופחו באופן לא חוקי) אז זה לא משנה כמה גרוע מתנהגים אחרים, זה עדיין לא ילבין את העבירה שלנו, קטנה ושולית ככל שהיא.
בתור אדם שמבין שנושא ההתנחלויות הוא נושא מורכב שיש בו צדדים חיוביים וחשובים אך גם בעייתיים ופוגעניים, אני מאוד מקווה שההצדקה להקמתן של התנחלויות היא לא "אחרים עושים דברים גרועים יותר".
תומר – בהחלט תגובה לעניין. אכן ניחוח האפולוגטיקה העולה ממאמר זה עז, עז מאוד. ואני בהחלט מסכים שאין מקום להשוואה, משתי הסיבות שציינת.
עם זאת, בהתייחסות ישירה לנושא יהודה ושומרון, האמת שצריכה להיאמר, ועוד יותר מכך – להתבצע בשטח – היא שהשטח הזה שלנו. תמיד היה, עדיין הווה, ותמיד יהיה. ע"ע ועידת סן-רמו מ-1920, שאושררה על ידי חבר הלאומים ועל ידי האו"ם. זו הנקודה שעליה יש להתעקש, שכן כל הדיון על "סיפוח" או "כיבוש" הוא גבב שקרים אחד עצום, המונע מאג'נדה פוליטית גרידא. על דבר אחד יש להחליט – האם אנחנו מיישמים את ריבונותנו על השטח ששייך לנו בדין, או האם אנחנו מוותרים עליו.
לטעמי, הבעיה המרכזית היא ההחלטה לא להחליט, ולהמשיך לזגזג, ולגמגם, ולהחליט ואז להתחרט וחוזר חלילה. בתור בעלי הרכוש רק אנחנו צריכים להחליט מה לעשות בו, אבל אנחנו לא מחליטים.
אכן שאלה קשה.
מושלם😄