חיים אורון בכנס יוזמת ז'נבה: יוזמת ז'נבה לא אומרת אמת

במוצאי שבת נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלי הודעה לעיתונות מטעם יוזמת ז'נבה ובה עיקרי הממצאים של סקר ולפיו 58 אחוזים מהציבור, ובהם 53 אחוזים ממצביעי הליכוד, תומכים ביוזמה מדינית שתוביל לפתרון שתי המדינות.

מטרתה של יוזמת ז'נבה ברורה: לשכנע את הציבור לתמוך בעקרונות היוזמה – הסכם מדיני להקמת מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67', חלוקת ירושלים ושיבת פליטים לתחומי המדינה הפלסטינית.

פרסום הסקר התבסס על עיקרון יסוד בפסיכולוגיית המונים: ככל שעמדה מסוימת פופולרית יותר, גדלים הסיכויים לשכנע אנשים לתמוך בה. פרסום הסקר נועד לייצר תחושה ציבורית לפיה תוצאות מבצע 'צוק איתן' דחפו את הציבור לתמוך בעקרונות יוזמת ז'נבה. אלא שהתפתחות כזו סותרת את ההיגיון האומר שכישלון הנסיגות הקודמות יוביל דווקא למגמה הפוכה בדעת הקהל. הסוגיה דורשת אם כן ליבון.

מכיוון שמן המוסכמות היא שביכולת מזמין סקר לנסח את השאלות כך שיובילו לתוצאות הרצויות, החלטתי לבחון את ממצאיו המלאים של הסקר. והנה מתברר כי יוזמת ז'נבה ניסתה להוליך אותי, ואת הציבור, שולל.

בסקר שערך מכון 'הגל החדש' עבור היוזמה נכללו הממצאים על עמדות הציבור ביחס לפתרון המדיני היחיד שעומד (כביכול) על הפרק: הקמת מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67'. על פי הממצאים מתברר כי כאשר נשאלו המשיבים האם יתמכו בהסכם שיכלול נסיגה כמעט מלאה לקווי 67 , למעט כמה גושי יישובים שתמורתם יימסרו שטחים לא מאוכלסים, הרי ש-59 אחוזים מהמשיבים הצהירו שיתנגדו, לעומת 24 אחוזים בלבד שהביעו תמיכה. יתר המשיבים נמנעו מלהשיב.

אם מחשבים את התוצאות רק בקרב בעלי הדעה הרי שלא פחות מ-71 אחוזים מבעלי הדעה מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית על בסיס קווי 67'. הניסיון לייצר דימוי לפיו מבצע 'צוק איתן' הוביל לתזוזה בדעת הקהל לכיוון תמיכה בעקרונות יוזמת ז'נבה הוא אם כן ניסיון לייצר מצג שווא. ואני נוקט כאן בלשון עדינה. מי שהיה נחרץ יותר הוא דווקא יו"ר מרצ וחבר הכנסת לשעבר חיים אורון, ג'ומס, שאמר ביום ראשון בכנס יוזמת ז'נבה בבית סוקולוב כי:

"מאז ז'נבה, ומאז קלינטון, ההסדר מונח על השולחן ואין בלתו. לכן אני מתחנן בפניכם: תפסיקו לדבר על פתרון של שתי מדינות לשני עמים. מי שלא ממשיך את המשפט הזה ואומר: שתי מדינות, פשרה טריטוריאלית על גבולות 67', שתי בירות בירושלים, פלסטין מפורזת, וזכות שיבה שתמומש במדינת פלסטין לא אומר את האמת. אין פתרון אחר… שיבוא יאיר לפיד באריאל ויגיד שהוא בעד פתרון של שתי מדינות אבל ירושלים לא תחולק? אין חיה כזאת. זוהי רמאות ומי שאומר אותה יודע".

ג'ומס כמובן צודק. ניסיון לדבר על מדינה פלסטינית מבלי לדבר על משמעותה של אותה מדינה מטעה את הציבור. זוהי אכן רמאות. הבעיה היחידה היא שעשרים דקות לפני ג'ומס עמד על אותה הבמה בדיוק מנכ"ל יוזמת ז'נבה גדי בלאטינסקי והציג את ממצאי הסקר לפיהם ישנה כביכול תמיכה ציבורית רחבה בשתי מדינות. כמובן מבלי להציג בפני 200 הנוכחים אפורי השיער את ממצאיו המלאים של הסקר, ממצאים המלמדים כי העמדות אותן מייצגת היוזמה ואותן מקדם אורון זכו בסקר לתמיכה דלה של 29 אחוזים בלבד מבעלי הדעה.

ועוד בענייני מניפולציות: נדב אייל מרגיש בבית ומערב בין חלוקת עצות אסטרטגיות לשמאל לתקוותיו האישיות:

"אני אעיר רק הערה אחת אחרונה בתור כתב פוליטי (!!! א.ת.) לדברים שג'ומס אמר לגבי בחירות של קוטג'. אני מאוד מקווה שהבחירות הבאות יהיו בחירות על קוטג'. אני מאוד מקווה בגלל שיש הבדל בין המהות האידיאולוגית, והאוונגרד, ומה שאתה רוצה להשיג, לבין הדרך להשיג את זה. ושמאל, מרכז שמאל בעולם, מתקשה מאוד לעלות לשלטון, מאוד מאוד, כאשר נתיב הכניסה שלו במערכת הבחירות הוא נתיב כניסה שקשור להתפשרות מדינית, נסיגה או עוולות שאתה עצמך מעולל לאחרים. היכולת שלך לנצח על זה בחירות ג'ומס, היא נמוכה".

כשחוטבים שלום עפים שקרים

הייתי פוטר את ניסיון ההטעיה של יוזמת ז'נבה ביחס לסקר ואת עצותיו האסטרטגיות של אייל כעוד מניפולציות לא חשובות במיוחד אלמלא היה מדובר בדפוס פעולה אופייני לשמאל. מכיוון שעל פי השמאל הכיבוש הוא אם כל חטאת, ומכיוון שהשמאל אוחז במונופול על המוסר, הנאורות והצדק, הרי שמטרתו מקדשת את האמצעים. מהי מניפולציה כזו או אחרת, הונאת הציבור או יצירת מצגי שווא, לעומת השגת שלום והפסקת משטר האפרטהייד הציוני? כשחוטבים עצים עפים שבבים. ואם צריך להוליך את אזרחי ישראל שולל על מנת לגאול אותנו ממארת הכיבוש, יהי כן.

הנחת היסוד הזו היא המכנה המשותף שבין המניפולציה שביקשו אנשי יוזמת ז'נבה לערוך בממצאי הסקר לבין פעילות ארגון השמאל החדש הפועל בדרום תחת השם המכובס 'התנועה לקידום הנגב המערבי'. כפי שחשף כאן עמיתי עקיבא ביגמן הוקם הארגון על ידי אבי דבוש שהוא בכיר בשתי"ל (הזרוע הביצועית של 'הקרן החדשה'). יועץ התקשורת של הארגון הוא ניסים דואק שהוא גם יועץ התקשורת של 'הקרן החדשה'. שמו של הארגון הוא מניפולציה בפני עצמה, שהרי מאחורי החזות התמימה המציגה תנועה לקידום ביטחונם ורווחתם של תושבי הנגב, ניצבים אנשי שמאל רדיקלי שמבקשים לקדם הסדר מדיני מול חמאס. מכיוון שדבוש, דואק וחבריהם יודעים שעמדותיהם יזכו לתמיכה זעומה, הרי שהם מנסים לייצר חזות א-פוליטית עמה יוכלו רבים יותר להזדהות.

אם נרחיב יותר את הצמצם נגלה שזו בדיוק אסטרטגיית הפעולה של 'הקרן החדשה לישראל' – ארגון שפעל במשך עשרות שנים מאחורי הקלעים תוך שהוא שולח לקדמת הבמה מאות ארגוני חזית. אותם ארגונים פועלים כביכול בצורה אוטונומית בלא יד מכוונת, במטרה ליצור מצג שווא כאילו מדובר ביוזמות עממיות אותנטיות. בדיוק כמו התנועה החדשה של "תושבי הנגב המערבי". אשרי המאמין.

אסטרטגיית הפעולה הזו לקוחה היישר מבית המדרש של התעמולה הקומוניסטית. בביוגרפיה המצוינת שפרסם אמנון לורד על אורי אבנרי חשף לורד את הדמיון שבין דפוסי הפעולה של אבנרי החל משנות ה-50 לשיטותיו של אשף התעמולה הקומוניסטי וילי מינצנברג. על מינצנברג נאמר שהיה שולף ארגונים כמו שפנים מהכובע. הוא היה זה שהקים מאות ארגוני חזית שפעלו במדינות המערב החל משנות ה-30 והתבססו על שימוש באקדמאים, אמנים, סופרים ופובליציסטיים שהיו משוכנעים שהם פועלים בשירות מטרות קדושות בעוד מינצנברג עצמו ראה בהם אידיוטים שימושיים. את מה שעשה אבנרי במשאבים מוגבלים (אם כי בהצלחה לא מבוטלת) עושה בשנים האחרונות 'הקרן החדשה' במשאבים ענקיים ובהיקפים בלתי נתפסים. תקציבה השנת עומד על כ-35 מיליון דולרים והיא מממנת למעלה מ-300 ארגונים הפועלים ומשפיעים כמעט על כל תחומי החיים בישראל.

'התנועה לקידום הנגב המערבי' היא ניסיון מגושם למדי של השמאל לייצר דימוי אותנטי ועממי ליוזמה סהרורית במיוחד. לעצות האחיטופל שמפזרים כעת דבוש ודואק על הצורך בפתרון מדיני צריך להתייחס בדומה לעצותיו של ד"ר יוסי ביילין. אותו ד"ר שלאחר חתימת הסכמי אוסלו הצהיר כי "מבחן אוסלו יהיה מבחן הדם. האם בעקבותיו יישפך דם רב יותר מאשר לפניו". העובדה שהניסוי שערך עלה בחייהם של 1,500 ישראלים לא מפריעה לו כעת לשווק מניפולציות בסקרי דעת קהל במטרה להרחיב את הניסוי לזירות נוספות.