גל השביתות הנוכחי במשק הוא רק קצה הקרחון של הסיפור האמיתי: התחזקות ההסתדרות במגזר הפרטי.
גל השביתות הנוכחי במשק הוא רק קצה הקרחון של הסיפור האמיתי: התחזקות ההסתדרות במגזר הפרטי • סדרה של תקדימים משפטיים מאפשרים להסתדרות לאגד חברות ללא התערבות ההנהלה, שמאבדת את השליטה בכוח האדם שלה • בית-הדין לענייני עבודה: יש להעדיף ארגון עובדים מיליטנטי ותוקפני
פיצויים בסך מיליון שקלים – זהו הסכום חסר התקדים אותו תאלץ חברת 'הוט מובייל' לשלם להסתדרות בגין "פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדיה". כך פסק בית הדין הארצי לעבודה בשבוע שעבר. פסק זה מהווה עליית מדרגה משמעותית במאמציה של ההסתדרות – בחסות בית הדין לעבודה – להתחזק במגזר הפרטי. אבל הסיפור שמאחורי הקלעים מגולל דרמה הרבה יותר גדולה: מאבק בין ההסתדרות הכללית להסתדרות העובדים הלאומית, שמציגה קו מתון ומעדיפה גישור ופעולה משותפת על-פני מאבקים נגד המעסיקים.
וזה סיפור המעשה. בחודש אפריל האחרון, לאחר שנים של ניסיונות מצד שלושת ארגוני העובדים (כולל ארגון "כוח לעובדים") לאגד את עובדי חברת הכבלים 'הוט', הכריזה ההסתדרות הכללית על הצלחתה להחתים כשליש מעובדי 'הוט מובייל' – חברת בת של הקבוצה – דבר שמאפשר לה להפוך לארגן העובדים היציג החוקי בה. בהנהלת 'הוט' נבהלו, וטענו בפני בית המשפט כי קבוצת 'הוט' כולה מהווה קבוצת מיקוח אחת וכי לא ניתן לאגד את עובדי אחת מבנותיה.
ב-25 במאי הכריזה לפתע ההסתדרות הלאומית כי הצליחה להחתים מעל שליש מעובדיה של קבוצת 'הוט' כולה וכי היא הארגון היציג היחיד של עובדי הקבוצה. העניין התקבל בהקלה בהנהלת החברה אך בזעם על-ידי ההסתדרות הכללית, שעתרה מיד לבית-הדין הארצי לעבודה.
מכיוון שבמהלך ההתאגדות ב'הוט מובייל' ניסתה ההנהלה להתערב ולמנוע את הצלחת המהלך – באמצעות חסימת אתר האינטרנט של ההסתדרות במחשבי החברה, ובזימון ראשי הועד לשימוע לפני פיטורין – קבוצת 'הוט' עמדה בפני שתי תביעות התלויות בשאלה האם 'הוט מובייל' נחשבת לחברה נפרדת. אם יוכרע שכן, אזי ההסתדרות הכללית תזכה לייצג את עובדי החברה, ובנוסף מעשי ההנהלה ייחשבו להתערבות פסולה בהתאגדות; אך אם יוכרע שלא, ההסתדרות הלאומית – שאיגדה את כלל הקבוצה – תזכה, ומעשי ההנהלה ב'הוט מובייל' לא יהיו אסורים. שהרי כיצד ניתן להתערב התערבות פסולה בהתאגדות שכלל אינה נחשבת?
השופטים, שהבינו היטב את ההשלכות, פסקו לטובת ההסתדרות הכללית וגזרו על חברת 'הוט מובייל' לשלם פיצויים להסתדרות – צעד שאמור להרתיע חברות אחרות מנסיונות להשפיע על עתיד כוח האדם שלהן.
בית-הדין לענייני סוציאליזם
ההסתדרות הכללית חייבת את התחזקותה בסקטור הפרטי לבתי הדין לעבודה שמתנהלים בשנים האחרונות כמו הזרוע המשפטית שלה לכל דבר ועניין. בינואר 2013 פסק בית הדין באופן תקדימי כי: "המעסיק לא יתערב במהלכי ההתארגנות במקום העבודה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במישרין או בעקיפין”. ובכך נאסר על בעלי החברות אף להביע עמדה ולהתייחס למגמות ההתאגדות: "המעסיק לא יפנה לעובדים בתכתובת אישית, לא יזום ולא ייפגש עם עובדים, בכל הנוגע להתארגנות ולהשלכותיה".
משמעות הדברים היא כי מרגע שהחל ניסיון התארגנות החברה מאבדת את שליטתה בניהול כוח האדם שלה, אפילו לפני שההסתדרות מצליחה לאגד את העובדים כחוק.
תקדים פלאפון הפך לנקודת מפנה כאשר ההסתדרות קפצה על השלל, ופתחה בקמפיין אגרסיבי לאיגוד החברות הפרטיות במשק. חברות הסלולר 'סלקום' ו'אורנג' היו הבאות בתור, ואחריהן נפלו חברות מוכרות רבות: 'בורגר-ראנצ", 'מקדונלדס', 'אגאדיר', 'פז', 'מכללת שנקר', 'Ynet', 'גלובס', 'ערוץ 2' חברות ביטוח ובתי השקעות.
חברות הביטוח 'כלל' ו'מגדל' סבלו גם הן מנחת זרועו של בית הדין לעבודה. על 'מגדל' אף נאסר להעסיק עובדים נוספים על מנת לחפות על נזקי העיצומים נגדה. וכעת בא פסק הדין בעניין 'הוט' וקבע גם תג מחיר מרתיע לכל ניסיון של חברה להשפיע על התארגנות עובדיה.
מעניין לראות את הניסוח של השופטת רות בהתייחסה לסוגיה: "התקבלה אפוא בהפתעה גמורה חזרתה לזירה כ"עוף החול" מהיר טוס של ההסתדרות הלאומית אשר הכריזה… על היותה ארגון יציג בהוט". קשה להחמיץ את הסרקזם בדבריה רות, שכאילו אומרת: מה אתם חושבים, הוט, שאנחנו לא שמים לב שאתם מעדיפים את ההסתדרות הלאומית המתונה? מי אתם בכלל שתתערבו בזה?
בהמשך היא מאשימה את 'הוט' באישום חמור: "מתוך ההתכתבות שהייתה בין קבוצת הוט ללאומית… ניתן ללמוד עוד כי לאומית לא הביעה התנגדות למיקור חוץ חד צדדי בהוט מערכות כפי שעשה כוח לעובדים, או לעריכת שינויים מבניים חד צדדיים במשיבה (הוט מובייל, א.ת)", ושימו לב להאשמה הבאה: "וקרוב לוודאי שהלאומית הוערכה על ידי המשיבה כארגון ה'נוח' ביותר מבחינתה".
על-פי בית הדין לעבודה, אלו פניו של המשק: העובדים מאוגדים בארגון תוקפני, הנאבק מול הנהלת החברות; ההתאגדות נעשית ללא ידיעתו והשפעתו של המעסיק; וחשוב שהארגון המייצג יפריע להנהלה לערוך שינויים מבניים או לבצע מיקור חוץ של שירותים. למישהו עדיין מתחשק לפתוח כאן עסק?
קראתי את מה שרשמת.
צריכים לשים לב, שחברות עדיין יכולות לפטר עובדים על משמעת, חוסר מקצועיות או כל דבר אחר.
השוק היה ועדיין צריך את הוועדים האלו שישמרו על העובדים.
במיוחד בימינו שכל חברה עושה מיקור חוץ, ובעצם אין לרוב האנשים שום בטחון כלכלי.
אדם רוצה לפתוח עסק ? מעולה.
אף אחד לא אמר שהוא פתאום שוכר 1000 עובדים, או אפילו 10.
כולם מתחילים בקטן, בנוסף אפשר לדבר עם העובדים עצמם ולראות מי מהם.
לא מספיק טוב?
אפשר לקחת מהם הצהרה כתובה שהם לא מתכוונים לפתוח ועד כזה או אחר. (למרות שזה מאוד אפור..)
דווקא הפעם אני חושב ומאמין שבית המשפט עשה החלטה נכונה.
אני לא חושב שיש מישהו שלא אכל חצץ מחברות התקשורת בארץ או מחברה גדולה אחרת.
גיא, זה לא מספיק. בשוק תחרותי ודינמי חברות צריכות להיות מסוגלות להתרחב ולהצטמצם במהירות על מנת להתאים את עצמן למצב הכלכלי. בעקבות הרפורמה בשוק הסלולר שהיטיבה לכל אזרחי ישראל, החברות הוותיקות הצטמצמו משמעותית (מה שהביא,בין השאר, להתאגדויות של העובדים שנותרו) ולעומת זאת חברות חדשות קמו וגייסו אלפי עובדים. משק חסר דינמות בשוק העבודה מאבד את יכולת התחרות- מה שמזיק בסוף גם לעובדים עצמם.
והצעתך לגבי ההצהרה היא כמובן לא חוקית ואין לה שיניים. השנאה המוצדקת לעיתים לחברות התקשורת לא מצדיקה עוולות מהסוג הזה, פתיחת השווקים לתחרות הרבה יותר פוגעת בעושק והיא מאתגרת אותן הרבה יותר, בצורה הנכונה
גיא, אתה לא המקום הנכון: באתר "מידה" לא מאמינים בזכויות עובדים, צמצום פערים חברתיים-כלכליים ובטחון כלכלי.
אדם, לעובדים יש את הזכות לעבוד ולקבל תמורה.
זהו.
או במילים אחרות: האם העוזרת שלך זעלת זכויות? באם היא יכולה להשתכן בבית שלך עד שאתה מעלה לה את השכר ואסור לך לפטר טותה, ועוד ועוד? ודאי שלא!
מה אתה עושה באתר מידה, באמת? באת ללמוד? להקשיב? או להפריע?
אתה יודע איך להגיע לynet מכאן?
כותב יקר ,
לפי פסק הדין קבוצת הוט נלחמת בהתארגנות העובדים מלחמת חורמה.
ומשתמשת לכך בכל כלי העומד לרשותה לא חוקי וגם חוקי.
כמות הפגיעות שצוינו כראיה במשפט הם רק חלק קטן מהאירועים שקרו בפועל , ובית הדין מבין שאם הוא לא יגן על העובדים המעסיקים ירמסו אותם כרצונם.
המעסיקים נלחמים על עצמאותם בניהול החברה אבל בעצם המלחמה שלהם שהיא בעיקר מלחמה של אגו ולא מלחמה על עצמאות ניהול .
אין שום קשר בין חברות מאורגנות לכישלון בניהול העסק.
הסטיגמה של וועדים חזקים כמו בנמל או בחברת חשמל הם לא קשורה למגזר הפרטי. שם ברור לוועדים שהחברה חייבת להצליח וזה הרצון העיקרי של הוועד יחד עם דאגה לעובדים .
אף וועד חכם לא ירצה לכרות את הענף שהוא יושב עליו.
מה רע שעובדים שמופרשים אחרי עשרות שנים יצאו בתנאים משופרים מדוע צריך להיאבק על כך.
כך לדוגמה את מוטורולה שנים שהם דאגו לעובדים יחד עם תכוניות התייעלות הם תמיד דאגו לעובדים שנשארו ולאלו שהופרשו.
אפילו במכירה של חברת מירס לפטריק דרהי הבעלים של הוט הם דאגו לשמור כסף בצד במיוחד לפורשים.
אצלנו במדינה יש מנטליות של חזירות אכול ככל יכולתך אם אפשר לנצל עובדים אז ננצל .
אם אפשר לדפוק לקוחות אז נדפוק . קצת הוגנות לא תזיק לנו פה וזה לא צריך להפחיד.
כך דוגמה נוספת חברת טבע , יש שם וועדים ויש תרבות של דאגה לעובדים כולל לעובדי יצור פשוטים כמה שאני יודע לא נהוג להעסיק עובדי קבלן.
העסקה קבלנית באה לנתק העובד מהחברה וברור שגם לחברה זה לא מודל מוצלח.
חברת הוט שעברה למודל של העסקה קבלנית ידועה בציבור כחברה מאוד מאד בעייתית עם רמת שרות מאוד נמוכה לכאורה .
חג שמח
אתה צודק כשאתה טוען:
"אף וועד חכם לא ירצה לכרות את הענף עליו הוא יושב"
הבעיה היא שההנחה שלך היא שמדובר בוועד חכם – היא מוטעית
עפ"י ההיסטוריה – הענף יכרת, וגם העץ.
כל עוד ישנם מנהלים שמוצאים פלטפורמה והזדמנות לעשוק ציבור, ימשיכו להקים עסקים בישראל.
הוט ידועה בטיב השרות שלה, בקיום התחיבויותיה שבתנאי הזכיון, ובמשכורות שניתנות למנהליה הבכירים מחד ולעובדים הזוטרים מאידך.
לו המשכורות היו יותר נמוכות למנהלים ויותר גבוהות לזוטרים, ובנוסף כמובן שאם השרות היה משתפר, להסתדרות כלשהיא לא היתה דריסת רגל בחברה.
פשוט, במצב כזה אף עובד לא היה מסכן את מקום עבודתו, משכורתו ותנאיו בכדי לממן מיליטנטיות של הסתדרות עובדים.
למען הסר ספק, הייתי בעבר מעסיק וכיום אני שכיר (שעות קבועות ושקט בראש), ואינני רוצה בשום אופן להיות חבר הסתדרות.
הסיבה היחידה שעובדים רוצים להיות מיוצגים ע"י גוף מיליטנטי כמו הסתדרות עובדים, היא משום שהם עצמם לא מעריכים את עבודתם, מוציאים את רוב משכורתם על רכישת מוצרים ושרותים שאינם נצרכים להם, ולמעשה מנסים לרכב על גב נציגי ההסתדרות לשם השגת טובות הנאה (משכורת ותנאי עבודה משופרים) מבלי שהם עצמם ישפרו את תרומתם לעסק שבו הם עובדים.
הכותב בכתבה – זו לא הפעם הראשונה שאני קורא דברים שאתה כותב באתר. מה שאתה כותב פה זו דמגוגיה שמאלה בעיקר בהשקפת עולמך – המתנגדת לאיגודי עובדים, מתנגדת להסתדרות ומתקשה לקבל את קיומה של זכות ההתאגדות.
ייטב לך אם במקום להלין עלאופן ההתנהלות של בית הדין תלמד את הדברים לאשורם לפני שאתה מרים עט או מקליד על מקש.
בושה שזאתר חדשות כזה או אחר מרשה לעצמו לפרסם דברי בלע לא מגובים בעובדות וחד צדדיים כלכך
אליהו, אם אני מבין נכון אתה לא מסכים כל כך עם תוכן המאמר. עם זאת, לא הבאת נתון או עובדה שיגבו את דעתך, או יסתרו את זו שלי. אתה מוזמן לעשות זאת ואז אתייחס.
עם הספר
מי שמתמצא ביחסי עובד-מעביד ברמות השכר הנמוכות יותר, יודע שתביעה של המעביד היא דבר שהעובד שוקל מהיום שבו התקבל לעבודה. בית הדין מוטה לטובת העובד ופוסק לטובתו גם אם רימה וגנב. אבל השורה התחתונה היא שזה לא מועיל, והרבה מעבידים פוגעים בעובדיהם.
כמו שמודגם בכתבה, החוק בארץ נותן לוועדים כוח רב. אבל חוץ מכמה קבוצות – חברת חשמל, נמלים, מים – העובדים המאוגדים לא נהנים מתנאים טובים כל כך. זכרו שגם המורים, האחיות, ועובדי הרשויות מאוגדים. גם כאן החוק הסוציאלי לא מועיל במיוחד.
עם ישראל הביא לעולם את התנך, משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים וספרי משפט נוספים כחול אשר על שפת הים. יש פה עורכי דין בכמות היסטרית, וכל שני וחמישי מחוקקים חוק סוציאלי חדש. עם ישראל מחוקק ושופט עצמו לדעת
חברה בריאה בנויה על עבודה קשה, אמינות, ואנושיות. המדינות בצפון מערב אירופה מצליחות בגלל שהאוכלוסיה (המקורית) שלהן היא כזו, וזה מאפשר להן להיות יותר סוציאליות. אצלנו רוצים פתרון קל – נחוקק כמה חוקים, כמה תביעות ייצוגיות – וכל הבטלנים יהפכו לעשירים. זה לא עבד, ולא יעבוד לעולם.
הגיע הזמן שהעם יוציא את ראשו מספרי המשפט ויבנה חברה בריאה, חרוצה, והגונה.
לגמרי. אנחנו חברה מקוטבת. חברות צפון אמריקה ואף צפון סקנדינביה המקוריות (ואין כאן גזענות) נבנו על אתיקת עבודה פרוטסטנטית ומכאן ההצלחה, שמתערערת עם גלי ההגירה החדשים. בישראל זה מעולם לא עבד בגלל הקיטוב הנורא בכל תחום, ימין/שמאל, יהודים/ערבים, דתיים/חילונים וכו' וכו' וכו'. למעשה מעולם לא היה פה משטר סוציאל דמוקרטי או ליברלי, אלא שעטנז אירופאי קונטיננטלי של משטר רווחה קורפורטיבי/קליאנטליסטי במסגרתו מי שקרוב לצלחת (ההסתדרות) מרוויח וכל השאר "נדפקים". גם בעקבות המהפך, למרות ניסיונות הממשלה הימנית לבצע ממשל רווחה ליברלי, מוקדי הכוח הישנים של מפא"י ההסתדרות, בג"ץ, התקשורת, לא נותנים לימין ואנחנו תקועים באמצע עם משטר שעובד בקושי
חומר למחשבה
כותב ולא רואה את הערך החברתי העצום של ארגוני עובדים. הרי
בתקופה הקולוניאליסטית היו עבדים חרוצים, חזקים ויעילים שמילאו את רצון מעבידיהם. מה היה רע? למה לשנות?
אלא שהעולם השתנה בעקבות זכויות הפרט והדמוקרטיה. איך שלא תהפוך את הגרף, תבין שיש יותר עובדים ממעסיקים.
הציבור הזה הוא הרוב המכריע של המדינה. הוא זה שמכריע מי יהיה בראש המדינה, הוא זה המכריע בכל בחירה דמוקרטית והוא גם זה הקובע בגדול בסופו של דבר מדיניות וזכויות העסקה. הרוב הזה הוא תאב חיים, לא טיפש ולא מבקש להרוס את המערכת שבה הוא חי. הוא גם מודע למה שקורה בעולם.
)מתוכו צמחה ההסתדרות… שהשיגה במאבקים קשים וצודקים (גם לך זכויות שלא היו מבלעדיה. ארגוני עובדים שתומכים רק במעסיק לצורך התעשרותם פועלים בדיוק למטרה הפוכה. טוב שהם קיימים כדי לדעת מה לא נכון לעשות…ודי לחכימא ברמיזה