שנה וחצי לכהונת לפיד: האם באמת טוב פה יותר

 יאיר לפיד נכנס ללשכת האוצר ופיזר הבטחות לרוב: מחירי הדיור ירדו, הקלה בנטל המיסים, דיור בר השגה ומה לא • כעבור שנה וחצי ושני תקציבים הגיע שלב הסיכומים • התוצאות עגומות למדי

במרץ 2013 נכנס יאיר לפיד למשרד האוצר. אז הוא עדיין היה ראש המפלגה שסחף אחריו המונים בבחירות, ובסקרי דעת הקהל של "אחרי הבחירות" כבר כבש את הפסגה עם מספר שיא של 31 מנדטים.

בחודש יוני של אותה השנה פורסם התקציב הראשון של לפיד, בהחלט אירוע מרגש, אחרי אין ספור הצהרות על שינוי סדר העדיפויות הלאומי. על אינספור השינויים שלפיד הבטיח וקיבל מנדט לבצע, הוא הגיש תקציב די קודר ונטול תקווה. אך האור בקצה המנהרה היה ההבטחה החדשה: "בעוד שנה וחצי יהיה פה טוב יותר", עליה חזר לפיד מעל כל במה, בכל אולפן, בכל ראיון וכל שיחה. "אין שום סיבה שבעוד שנה וחצי לא יהיה פה טוב יותר, לפי כל קנה מידה כלכלי בעוד שנה וחצי אין שום סיבה בעולם שלא יהיה פה טוב יותר".

עכשיו, שנה וחצי אחרי, הגיע הזמן לבדוק: האם באמת טוב כאן יותר? מה עלה בגורלן של ההבטחות לכלכלה טובה יותר?

מחירי המזון מאמירים

מחירי המזון היו אחד מהטריגרים לפרוץ המחאה החברתית ב-2011 והם אחד הסממנים ליוקר המחיה בארץ, כפי שבא לידי ביטוי גם ב"מחאת המילקי" ו"מחאת הקוטג'". מה עשו במשרד האוצר כדי לטפל במחירי המזון? מלבד חוק המזון, שעל האפקט השלילי שלו כבר פורסם באתר זה, לא בוצע דבר שיכול להעיד על בשורה גדולה.

בינתיים, מחירי המזון עלו ב-4.2 אחוזים, ולאחרונה פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח על פער המחירים בין ישראל לאירופה, בו נמצא כי מחירי המזון בארץ יקרים יותר ב-25 אחוזים. ואגב פיקוח על המחירים, במחירי המזון בפיקוח נרשם פער גדול יותר: לא פחות מ-74 אחוז לטובת הצרכן האירופי.

נטל המיסים

"הגיע הזמן שמעמד הביניים יפסיק להיות הפרה החולבת": אולי באמת הגיע הזמן, אך מאז כניסת לפיד למשרד האוצר עלו מיסים רבים. להלן רשימה חלקית: עליית המע"מ באחוז מ-17% ל-18%, עליה של כ- 17% במס על רכבים, מס החברות עלה ב-1.5%, מס הבלו על הדלק עלה ב1.6%, עלייה של כ-10% במס על סיגריות וטבק, עלייה של כ-20% במס על משקאות החריפים, העלאת מס הזכיות מהגרלות ל-30%, עליה של4%-3% במיסוי על-פי חוק עידוד השקעות הון ותוספת עלות של כ-15 אלף ש"ח בשינוי המיסוי הירוק על רכבים. וזוהי, כמובן, רק ברשימה חלקית.

יאיר לפיד ממשיך לשתות את החלב ולחלוב את הפרה, ועדיין מצפה משום מה שנאמין לו.

מחירי הדיור

מחירי הדיור הם אבן הראשה בתדמית של לפיד ובהצלחתו כשר אוצר. אם מחירי הדיור ירדו ויתחילו לחזור למחירי 2007, אז לפיד הצליח – ובגדול. למה? כי מחירי הדיור היו הטריגר העיקרי למחאת קיץ 2011. זהו מקור מנדטים מנצח – נתניהו הבין זאת כשרצה למנות את כחלון לראשות 'רשות מקרקעי ישראל' ערב הבחירות; ולפיד מבין את זה, כאשר הוא הולך בכל כוחו על 'מע"מ אפס' שלטענתו יוביל להורדת מחירים.

אבל המציאות חזקה מכל דמיון, מאז נכנס לפיד למשרד האוצר מחירי הדיור ממשיכים לעלות: דוח של הלמ"ס שפורסם בחודש אוגוסט, מראה על עלייה של 2.2% במחיר הממוצע של דירה בהשוואה לרבעון הקודם, ועלייה של 6.9% בהשוואה לאותו הרבעון בשנה הקודמת. גם השמאי הממשלתי מציג דו"חות המעידים על אותה המגמה למרות האטה בשוק הנדל"ן, הוא גם מציין בדוחותיו כי "פעולות הממשלה וקבינט הדיור לא צולחים".

הבור התקציבי והקטסטרופה הכלכלית

"39 מיליארד", זה היה מספר הקסם של בחירות 2013, שאותו לא נשכח. כחודש לפני הבחירות פרסם הלמ"ס את הנתונים אודות הגרעון בתקציב לאותה השנה, יאיר לפיד סיפר לנו אז שהוא נזעק לטפל בבור המסוכן, בקטסטרופה הכלכלית שהוא גילה במשרד האוצר. לא נתווכח עם מר לפיד על מה שהוא מצא או מה הוא בכלל חיפש, אבל אם נסתכל לרגע על הנתונים, הגרעון הצפוי בתקציב 2015 הוא 3.4%, שהם 36 מיליארד – 3 מיליארד ש"ח פחות מאותו בור נוראי.

כל כלכלן מתחיל לא צריך יותר מחמש דקות כדי להציע קיצוץ של 10 מיליארד ש"ח. לפיד הצליח בשנה וחצי להוריד 3 מיליארד ש"ח. זו כל הקטסטרופה?

השאלה שבאמת מעניינת, היא מה גרם למשבר הגדול? האם הייתה זו מעורבות יתר של הממשלה? עול מיסים כבד מדי על המגזר הפרטי? מגזר ציבורי גדול מדי? בירוקרטיה יתרה? שלטון פקידים כובל? את התשובות לשאלות אלו לפיד מעולם לא סיפק.

שר אוצר יאיר לפיד הצליח להציג לציבור מצג מושלם של אשליות מנותקות מהמציאות הכלכלית. הוא מדבר הרבה על האיתנות של המשק ועל הפוטנציאל והאמון שסוכנויות הדירוג והמשקיעים מוצאים בנו (או בו בעיקר). אך כפי שמתברר, כדי לבוא לשנות צריך יותר מאשר דיבור נאה ושיבה אפנתית.