למה אובמה עומד להפסיד

היום בחירות אמצע הקדנציה באמריקה, וברקע משבר חמור • לא בין ישראל לארצות-הברית אלא בין אובמה וישראל, ובעיקר: בין אובמה לבין העם האמריקני • תוצאות הבחירות עשויות לספק את ההסברים • חבר הקונגרס הבכיר דאג למבורן במאמר מיוחד ל'מידה'

ההתבטאויות האחרונות שיצאו מן הבית הלבן עברו כל גבול דיפלומטי אפשרי. היום נראה כיצד השתלבו ההתבטאויות של הבכירים בבית הלבן נגד ראש הממשלה נתניהו. המשבר הנוכחי בין הבית הלבן ובין בנימין נתניהו – או מדינת ישראל – הוא אכן משבר. אובמה הוא עדיין נשיא ארצות-הברית, ולמרבה הצער הוא עדיין הדמות החזקה ביותר בממשל האמריקני.

העובדה שבכיר בממשל הרגיש בנוח להתבטא בצורה בזויה כל כך ולכנות את נתניהו במלים גסות, שלא נחזור עליהם, אכן מדאיגה. אך למרות הכל כדאי לשים את המשבר הנוכחי בפרופורציה. לא מדובר במשבר בין ארצות-הברית לבין ישראל, אלא בין הנשיא אובמה לישראל. ראיה לכך היא הגינוי מקיר אל קיר שהביעו חברי קונגרס בכירים משני צידי המפה הפוליטית.

הרוב האמריקני לא מאמין בערכיו של אובמה

המשבר עם ישראל הוא לא המשבר היחידי אותו חווה אובמה בימים אלו של בחירות אמצע הקדנציה. משבר נוסף הוא המשבר בין העם האמריקני לבין הנשיא. לשם ההמחשה נציין כי לפני כשבוע, במדינת מרילנד, הנחשבת למעוז של הדמוקרטים, התחיל הקהל לצאת אל האוטובוסים תוך כדי נאום שנשא הנשיא. דבר דומה קרה רק לפני כמה ימים בוויסקונסין. ראיה נוספת ליחס המורכב של העם האמריקני עם הנשיא היא העובדה שהמתמודדים הדמוקרטים בבחירות הנוכחיות לקונגרס מנסים להתרחק עד כמה שאפשר מכל קשר לנשיא ולמדיניות שלו.

שני המשברים אינם צירוף מקרים. את הקשר בין הדברים זיהה ראש הממשלה נתניהו כאשר לפני כמה שבועות התבטא ואמר שהביקורת על היהודים על רכישת קניין במזרח ירושלים אינה משקפת את הערכים האמריקנים. תחושה זו של אובדן ערכים ודרך בממשל חופפת לאווירה ברחוב. במסע הבחירות המסתיים היום, ניסה אובמה לשכנע אותנו שהערכים ה"פרוגרסיביים" – ערכי השמאל המתקדם – אותם הוא מנסה לקדם הם הערכים האמיתיים והמקוריים של ארצות-הברית. עכשיו אחרי שש שנים לא פשוטות רוב האמריקאים מבינים עד כמה תמונה זו רחוקה מן המציאות, ולאיזה מצב הביאה אותנו הנסיגה מערכי היסוד.

ישראל היא אחת הדוגמאות לאותם שינויי כיוון של אובמה. למרות שהנשיא אובמה אוהב לדבר על מחויבותו של הממשל לביטחונה של ישראל, כאן בארצות-הברית התחושה היא שמדובר בנשיא עוין. אפילו אמירה זו של הנשיא אינה משקפת כראוי את השקפת עולמם של האמריקנים בנוגע לישראל. ביטחונה של ישראל אכן חשוב לנו. אנו רואים בקשרים הביטחוניים נכס אסטרטגי. זו הסיבה בגינה אנו משקיעים כספים רבים כל כך במערכות הגנה כמו החץ וכיפת ברזל. אולם זהו רק רובד שני הנובע מתוך הקשר העמוק והמחויבות ההיסטורית שבין שתי המדינות.

משה רבנו מביט אלי במליאה

אמריקה, כמו ישראל, נוסדה על-ידי מי שחיפשו מקום מפלט וחופש מרדיפות על רקע דתי. אך מעבר לכך, חשובה היא העובדה שהאבות המייסדים של ארצות-הברית היו נטועים בתנ"ך וקשורים עמוק לספרות הנביאים. למרות ההפרדה שבין דת ומדינה, הערכים התנ"כיים נמצאים ביסודה של ארצות-הברית – אנו האמריקנים מאוחדים כ"אומה אחת בהשגחת האל". כדי להמחיש את הנקודה, אציין כי בכל פעם שאני נעמד לשאת נאום או לקחת חלק בדיון במליאה של בית הנבחרים מביטה אלי דמותו של משה. משה הוא הדמות הדתית היחידה הנמצאת על קירות המליאה. דמותו היא גם הדמות היחידה המישירה מבט אל תוך המליאה, בעוד שאר הדמויות מביטות אליו.

מעבר לדמיון ולמוטיבים הדתיים וההיסטוריים, הקשר בין עולם הערכים האמריקנים ועולם הערכים הישראלי עמוק הרבה יותר. העם האמריקני גדל מחונך ומחוייב לעקרונות של פלורליזם, חופש וצדק. כאשר האמריקני הממוצע מביט אל הישראלי הממוצע הוא רואה בו אח ורע לאמונה ודעה. האמריקני מתמלא הערכה כאשר הוא מביט אל העם היהודי אשר הצליח, כנגד כל הסיכויים להקים במזרח התיכון מדינה ערכית ודמוקרטית להפליא.

את התמונה הזאת מתקשה הנשיא אובמה להבין. הנשיא שוכח את ההערצה שאפפה את האמריקני מן הרחוב אחרי מלחמת ששת הימים, כאשר הוא ראה שהטוב מנצח את הרע ואת עם ישראל כובש מחדש את ירושלים – עיר הבירה ההיסטורית שלו מאז ומקדם.

אין ספק, שלפעמים גם בין אחיות יש ניגודי אינטרסים, אך הקשרים העמוקים שבין שתי המדינות חזקים מכדי שאלו יביאו למשבר של ממש. כל עוד ישראל תמשיך להאמין בצדקת הדרך שלה, תמשיך להיות דוגמה לצדק ואמת מוסרית והיסטורית, ירגיש הציבור האמריקני את תחושת ההזדהות העמוקה והשורשית עם ישראל וימשיך לעמוד איתן לצדה של ישראל.

_________

חבר הקונגרס הרפובליקני דאג למבורן הוא מידידיה הקרובים ביותר של מדינת ישראל. כיום הוא משמש כחבר בוועדת הכוחות המזויינים, יושב ראש השדולה למען ישראל בקונגרס ויושב ראש השדולה הרפובליקנית למען ישראל