תומך מפתיע לחוק עוקף בג"ץ: אהרן ברק, ש"מאוד בעד" פסקת התגברות בחוקי היסוד.
בעקבות ביטול חוק המסתננים על ידי בג"ץ הודיעו חברי הכנסת שהם מתכננים לטפל הפעם בשורש הבעיה ולהכניס בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו "פסקת התגברות", שתאפשר לכנסת לחוקק בתנאים מסוימים חוקים הסותרים את פרשנות שופטי העליון לחוקי היסוד.
מי שעדיין סבור שדמוקרטיה משמעותה "שלטון העם" לא חושב שיש כאן משהו חריג. אחרי הכל, מי שמשקף את רצון העם הם חברי הכנסת העומדים מפעם לפעם בפני בחירות, ולא ידידי בית המשפט שממנים את עצמם בוועדות נטולות פרוטוקול.
אבל מי שזכה לנאורות האמיתית, זו הנרכשת בפקולטות למשפטים, יודע את האמת: יש דבר כזה "דמוקרטיה מהותית" בה מתקבלות החלטות על-ידי מומחים לזכויות אדם וטבעונות על בסיס "ערכים דמוקרטיים". הללו, כך האינדוקטרינציה, מעמיקים חקור לנבכי הצדק האוניברסלי ודולים מתוך באר חכמת היקום את האמת הצרופה.
עבור אנשי עליון אלו (להלן: משפטנים), חוקי היסוד הם סלע הקיום. שהרי בלי היכולת להתערב בהליכי חקיקה, הקארמה הטובה הזו לא שווה מאום. על כן הזדעקו הללו, ופצחו במחאה נמרצת כנגד הניסיון לחוקק פסקת התגברות. "היועץ המשפטי לממשלה לא ייתן ידו לצמצום סמכויות בג"ץ ולפסקת ההתגברות…" צווחה עורכת הדין דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש בועדת הפנים של הכנסת: "אנחנו מרוקנים את חוק היסוד בפסקת ההתגברות", אמרה ושכחה רק לזעוק "היה לא תהיה".
"מי ששמירה על זכויות אדם יקרה לו… חייב להתקומם כנגד יוזמה זו" התקומם כנגד היוזמה עמיר פוקס מ'המכון הישראלי לדמוקרטיה' במאמר שפורסם ב'הארץ'. לדבריו, חוק היסוד הוא "מגילת הזכויות הבלתי שלמה של מדינת ישראל" שכוללת כל-כך הרבה זכויות שכמעט כל חוק מתנגש לפחות באחד מהם: "הזכות לכבוד, הזכות לחירות, חופש התנועה, הזכות לפרטיות, לקניין… חופש הביטוי והזכות לשוויון". לדידו, האפשרות לפגיעה, ואפילו קטנה, באחד מעיקרי האמונה האלו אינה אלא "פרצה בגדר ההגנה על הדמוקרטיה".
"אנטי-דמוקרט" מפתיע
אך כמו שאומרים אצלנו, דא עקא, שלמרות האמור לעיל, מבלי לפגוע בזכויות, הואיל, הואיל ולהלן, מתברר שלמחנה האנטי-דמוקרטי יש תומך לא צפוי: אדם בעל רקורד משפטי מסוים, העונה לשם אהרן ברק.
בסדרת ראיונות שנתן ברק לאריאל בנדור וזאב סגל שיצאו לאור בספר 'עושה הכובעים' (כנרת זמורה ביתן 2009, עמוד 140), הוא נדרש לשאלה ואמר כך:
אם רוצים חוקה, צריך פשרה… המחיר שאני מוכן לשלם הוא קודם כל בפסקת התגברות, שתאפשר לכנסת בתנאים מיוחדים להתגבר בחוק רגיל על הוראות החוקה…הכנסת, בהיותה מודעת שחוק שחשוב לה מאוד לחוקק פוגע בזכות חוקתית, יכולה לחוקק חוק כזה ברוב מיוחס ולתקופה מסוימת, כלומר, שהחוק יהיה זמני. אני מאוד בעד הדבר הזה…
אפילו אהרן ברק, שהיה זה שחולל את המהפכה השיפוטית, הבין את מה שתלמידיו שיכורי השררה לא מסוגלים לתפוס: בסופו של דבר, אחרי כל המגבלות, המשפטיזציה והאקטיביזם, מי שצריך לומר את המילה האחרונה במדינה הם נבחרי הציבור, המייצגים את ערכי העם ונושאים באחריות המלאה למעשיהם. לכן, חזר ברק והסביר כי התמיכה שלו בפסקת ההתגברות אינה מסויגת:
מבחינתי זאת לא תהיה רק פשרה. אני מקבל את פסקת ההתגברות גם כתזה עצמאית…
עבור ברק לא מדובר רק בדברים תיאורטיים שנאמרים בראיונות שלאחר פרישה. הוא נהג כך בעצמו, כאשר יזם את שילובה של פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק, במטרה להפוך אותו לריאלי יותר ולאפשר לכנסת לתפקד גם תחת המשטר החוקתי החונק.
המשפטנים שהתרגלו למנעמי השלטון רשאים כמובן למחות נחרצות במאמרי מערכת, אפילו שעולה 4.90 כדי להמשיך לקרוא. זה טוב לשחרר קצת לחץ, וזה גם מותר, כמדומני, על פי אחת מריבוא הזכויות שהם מונים כרימון. אבל אם ברצונם לעשות משהו מועיל, אולי כדאי שיקראו את 'עושה הכובעים'. זה לא כל כך יקר: אפשר למצוא אותו בקלות ב-20-60 ש"ח, משומש במצב טוב.
אם הכנסת והממשלה כל כך שונאות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שפשוט יבטלו אותו. כיום הוא לא חוק משוריין ואפשר לשנות אותו בתוצאה של משחק כדורגל. שיפסיקו לדבר כל כך הרבה ויעשו מעשה. מה יש, פוחדים?
,הכנסת והממשלה לא שונאות את החוק יסוד כבוד האדם וחירותו
ועניין פה לא החוק ,זה או אחר . מחר יקחו השופטים חוק אחר
כתירוץ להתערבות בהחלטות של הכנסת.מתרחש פה מאבק על השלטון בין שני גופים של מדינה
בין בג"ץ (למעשה קבוצת פקידים ) ובין כנסת
(פרלמנט הנבחר ) ,
אך במקום ללכת לעימות חזיתי עם שופתי בג"ץ
(שחולמים להחזיר את עם ישראל לתקופת השופטים )
הכנסת והממשלה משחקים עמם .
למה ? פוחדים? כן ,ח"כים פוחדים .
כי לכל אחד שיצא נגד עוצמת בג"ץ היה נפתח תיק על ידי פרקליטות המדינה .
(:
חובה לחוקק את פסקת ההתגברות. הדיקטטורה המשפטית הזו חייבת להסתיים. המילה האחרונה שייכת לכנסת שנבחרה ע"י העם.
המאמר הזה הוא דוגמא מובחרת לאוילות הימנית בהתגלמותה. רוצים דוגמא לקביעה הידועה לפיה הימין לא יודע לשלוט? שלימין אין מושג מימינו ומשמאלו? קראו את המאמר הזה.
אתם מבינים, אהרון ברק היה מוכן שהכנסת תוכל לחוקק חוק שסותר את הפסקים שלו. ולמה? ובכן, כך קובע כותב המאמר, בשל הדמוקרטיות שלו, בשל הבנתו שהכנסת צריכה להכריע. כן, כותב המאמר מתכוון לזה.
עכשיו ננתח את הצעת אהרון ברק שכותב המאמר, הרוצה בהחזרת המשילות לכנסת, כל כך בעדה.
מדובר בכך שהכנסת תוכל ברוב של 80 חברי כנסת לסתור פסיקה של בג"צ. המשמעות היא שהכנסת נותנת לבג"צ לגיטימיות לפסול חוקים וזאת כאשר הוא לא מחובר בשום צורה שהיא לריבונות העם. לא שימוע, לא שקיפות , לא הרכב שמשקף את העם. מצד שני התגברות על פסיקת בג"צ תחייב את תמיכת מפלגות השמאל שאפילו לא נמצאות בקואליציה. כן, ידידנו כותב המאמר מציע לתת למרץ ולעבודה זכות וטו על חקיקת הימין. והן אפילו לא יצטרכו להיכנס לקואליציה כדי לקבל זכות זו. כן , הביטו בגאונות וראו אותה..
אהרון ברק אומר שהצעה שכזו היא מבחינתו נכונות להתפשר. כן, מה אתם יודעים. בג"צ יקבל לגיטימציה מהכנסת והתמורה תהיה שהימין יוכל להתגבר על פסיקות בג"צ רק בהסכמת מרץ, וגם זה רק באופן זמני. וידידנו כותב המאמר מתלהב מנכונות זו. מה זה יותר, תמימות? אוילות? כניעות? בורות?
פעם אחר פעם נציגי הימין מעבירים סמכויות למערכת המשפטית השמאלנית ואח"כ מבינים שעבדו עליהם. כך העבירו את חוק יסוד כבוד האדם, כך שינו את הליך מינוי השופטים כדי לגלות שנתנו זכות וטו על מינוי חדש לשופטים הקיימים, כך הקימו את ועדת טירקל רק כדי לגלות שהעבירו את סמכויות המינוי(ולכן השליטה) בדרגים הגבוהים לידי בג"צ , ועוד ועוד.
וגם עכשיו. כדי לרסן את בג"צ הם מצאו פיתרון: להטיל מגבלה על הכנסת. ואני כבר רואה מה יקרה. אמנם ההצעה של שקד קובעת התגברות ברוב של 61 אבל כפשרה תקבע רוב של נאמר 70. הימנים יצהלו רק כדי לגלות מאוחר יותר שעבדו עליהם. שוב.
מה נעשה עם אנשי הימין? זאת אומרת חוץ מלהתייאש מהם, מה נעשה איתם?
ובכל זאת הצעה קונסטרוקטיבית. אל תטילו מגבלה על הכנסת. תטילו מגבלה על בג"צ. פסיקת המסתמכת על חוק כבוד האדם יכולה להתקבל רק ע"י בג"צ ורק ברוב של 14 מתוך 14, וגם זאת רק כצעד ראשון ולא מספק בהחלט
יכול להיות שהכותב רק מצביע על כך שאפילו אהרן ברק, הכהן הגדול של האקטיביזם ועליונות המשפטנים, מבין שבסופו של יום יש לכנסת סמכות וכוח.
אין הכוונה בדברים שנאמרו לעיל לרמוז ו/או להוות ייעוץ משפטי ושאינו משפטי התומך בקבלה ו/או חקיקה ו/או פסיקה ברוח האקטיביזם השיפוטי/ת מבית מדרשו של הנ"ל. וקל וחומר שלא לקבע בחוקה את עמדותיו.
הודעה תימסר לצדדים
חזק ואמץ!
גיבוב של שטויות. לא פלא שאתה היחיד שלא כתבת את שמך.. כראוי לרוב השמאלנים אתה פשוט פחדן.
עקיבא, בוא נסכם שאתם ב'מידה' תכתבו מאמר בו מוסבר
למה צריך להתנגד לחוק של איילת שקד (כן, זה עם ההתגברות עם 61), וזאת לא על בסיס האינטרסים של השמאל אלא על בסיס האינטרסים של הימין.מקובל?
בא לא.
ברצוני רק להניח כאן מתוך מאמרו של ד"ר צבי כהנא מנגנון החריגה צידוקים סיכויים וסיכונים עמ' 4 וז"ל
" מבט מעמיק יותר יגלה כי גם תומכי החוקה וגם מתנגדיה עשויים לתמוך במנגנון החריגה,אפילו לכתחילה.תומכי החוקה עשויים לתמוך במנגנון שכן הוא עשוי יהיה לשחרר את בית המשפט מן הצורך לגלות ריסון עצמי. בלא מנגנון חריגה,עשוי בית המשפט לפזול לעבר הרוב,ולנסות לפסוק באופן שיתאם את רצונו של האחרון. בכך לא ימומש הפוטנציאל של החוקה,ובכך יהפוך בית המשפט למוסד פוליטי.אם,לעומת זאת, ידע בית המשפט כי בכוחו של הרוב ליצור חריגים לחוקה,הוא לא יחשוש לפסוק פסיקות אמיצות בעניינים חוקתיים, מתוך ידיעה כי הרוב תמיד יוכל לממש את רצונו על ידי שימוש במנגנון החריגה להפיכת פסק הדין. על פי טיעון זה,מנגנון החריגה אינו גורם לכך שהחוקה תיהיה חלשה יותר,… בכך תשמר החלוקה המסורתית בין מחוקק לשופט.השופט יעסוק בפסיקה והמחוקק בייצוג הרוב.בכך ישמר מעמדו של בית המשפט כמוסד משפטי ולא כמוסד פוליטי " ע"כ סוף ציטוט
חוקי יסוד יוצרים עוול
היה לנו עובד שבגד בנו ועבר לרחוב בצד השני כדי לנהל עסק מתחרה, נגדנו.
בבית המשפט העבירו את העניין לבי"מש לענייני עבודה למרות שהאיש הפר בגסות את חוק החוזים.
הוסבר לנו שחוק העיסוק שהוא חוק יסוד גובר על עוולות שנעשות בחוק החוזים (שהוא לא חוק יסוד).
בית המשפט פוגע בנו ללא הרף עקב פלפוליזציה. לא יכול להיות שאדם שעשה עוול, יקבל סעד תחת חוק יסוד