סקר העולם הערבי: אוהבים את אמריקה, שונאים את ארה"ב

העולם הערבי מאמין שארה"ב כופה את המדיניות שלה על מדינות ערב, מנצלת את אוצרות הטבע שלהן, מתערבת בענייניהן הפנימיים וזורעת בתוכן פילוג • ועל מי מוטלת האחריות? על הנשיא, הקונגרס – והלובי הציוני • ארבע שנים סוערות של "אביב ערבי" עקובות מדם, מהפכות, מלחמות ודאע"ש, והאזרח הערבי עדיין תולה בישראל ובארצות הברית את האשמה

מזה שנים ארוכות שבארצות ערב מתקיימת פעילות אמריקנית ענפה, צבאית ועסקית. חידוש ניכר לאחרונה, עם החלטתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה להוביל קואליציה רחבה ולשלב ארצות ערביות ומוסלמיות במלחמה נגד 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש). "תהיה זו מלחמה נגד פעילי הארגון בעיראק, בסוריה ובכל מקום בו הם ימצאו, תוך שימוש בכוח אווירי ובתמיכה של השותפים", אמר אובמה. מבחינתו מדובר בהישג מדיני, אך גורמים רבים, באמריקה ומחוצה לה, העבירו ביקורת חריפה על מדיניות זו. המספרים מוכיחים שיש להם על מה לסמוך.

בחודש יוני האחרון פרסם המרכז הערבי למחקר וחקר מדיניות (Arab Center For Research & Policy Studies), מחקר מקיף העוסק בשאלת דעת הקהל הערבית כלפי ארה"ב. הסקר מתקיים מזה מספר שנים, כאשר האחרון נערך במהלך החודשים ינואר-מאי 2014, באמצעות ראיונות פנים אל פנים ובהשתתפות 23,372 משיבים מכלל שכבות האוכלוסייה. הנשאלים הם אזרחים מ-14 מדינות ערביות: מאוריטניה, מרוקו, אלג'יר, תוניס, מצרים, סודאן, הרשות הפלסטינית (הגדה המערבית ורצועת עזה), לבנון, ירדן, עיראק, סעודיה, תימן, כווית ולוב. הסקר כולל משיבים המייצגים 90% ממספר תושבי מדינות ערב, וטעות הסטטיסטית עומדת על 3%-2%.

מתנגדים למדיניות החוץ האמריקנית

כשהתבקשו המשיבים לחוות דעתם לגבי מדיניות החוץ האמריקנית כלפי מדינות ערב, קרוב למחצית מהמשיבים (49%) העריכו אותה כשלילית/שלילית במידה מסוימת, ורק 37% סברו כי היא חיובית/חיובית במידה מסוימת. בניגוד חד, כאשר ביקש הסקר לבדוק מה חושב האזרח הערבי על העם האמריקני, במנותק ממדיניות החוץ, העלו התוצאות כי 43% מהנשאלים הם בעלי דעה חיובית, זאת לעומת 19% בלבד בעלי דעה שלילית.

האהדה הניכרת כלפי העם האמריקני קצת תמוהה, לאור העובדה שרוב הערבים מודים כי הם לא ממש מכירים את ארה"ב. בסקר אפילו לא ירדו לרזולוציה של אירועים ספציפיים או אישים פוליטיים מסויימים, אלא הסתפקו בהיכרות כללית. ועדיין, ניתוח התוצאות מעלה כי לא פחות מ-66% מהמשיבים סבורים כי הם מכירים את ארה"ב במידה מועטה/מועטה מאד. זאת לעומת 30% מהמשיבים, הסבורים כי הם מכירים את ארה"ב במידה רבה/רבה מאוד.

נקודה מפתיעה נוספת מתייחסת למקור הידע של הערבי על החברה, החיים והתרבות בארה"ב. מסתבר כי למעלה ממחצית המשיבים מתוודעים לנעשה בארה"ב באמצעות אמצעים חזותיים: אמצעי התקשורת, סרטים ואינטרנט. עם זאת, בניגוד למצופה, האינטרנט מהווה מקור נמוך באופן משמעותי לקבלת ידיעות על המתרחש בארה"ב (8%).

מקבלי ההחלטות בארה"ב: הנשיא, הקונגרס – והלובי הציוני

מי אחראי למדיניות החוץ האמריקנית בתפיסתו של העולם הערבי? התוצאות מעלות כי 42% מאזרחי מדינות ערב סבורים כי הנשיא, הקונגרס והסנאט הם אלה אשר קובעים את הטון. אחריהם, יותר מהמפלגות (4%), מדעת הקהל האמריקנית (3%) ואמצעי התקשורת (2%), קבעו 15% מהנשאלים כי "הלובי הציוני" הוא אשר קובע את מדיניות החוץ. בהקשר זה, שתי נקודות ראויות לציון: ראשית, למרות האינדוקטרינציה אשר מתבצעת השכם והערב באמצעי התקשורת הערביים כנגד "הלובי הציוני", תוצאות הסקר נמוכות דווקא מן הצפוי. שנית, בניגוד לדעה הרווחת במערב כלפי התפקיד הבולט של דעת הקהל האמריקנית ושל אמצעי התקשורת בקביעת מדיניות, התוצאות מלמדות כי דעת הקהל הערבית רואה זאת אחרת לגמרי.

באשר לתפיסה הכללית של המטרות האמריקניות בארצות ערב, רוב ברור של 68% מהנשאלים סבור כי הן שליליות מעיקרן. רק אחוז זעום מהנשאלים (6%) סבור כי יש לארה"ב מטרות חיוביות במדינות ערב. כשהתבקשו לנמק מדוע את תשובתם, ענו המשיבים לשלילה כי ארה"ב כופה את המדיניות שלה על מדינות ערב, מנצלת את אוצרות הטבע שלהן, מתערבת בענייניהן הפנימיים וזורעת בתוכן פילוג. מעניין לציין כי רק אחוז אחד, מכלל אלה שהשיבו כי מטרות היסוד של ארה"ב כלפי מדינות ערב הן שליליות, נימקו זאת בכך שארה"ב נלחמת באסלאם ובמוסלמים. הסיבות העיקריות לדעה החיובית היא שארה"ב מפיצה את הרעיון הדמוקרטי ותומכת בו, מגנה על זכויות האדם ותומכת כלכלית במדינות ערב הזקוקות לכך.

הדעה השלילית כלפי ארה"ב באה לידי ביטוי גם סביב דעת הקהל הערבית ביחס לרעות החולות בחברה האמריקנית. בשאלה זו ביקש הסקר לעמוד על ההבדלים בין מדינות ערב לארה"ב באשר לשבעה מיני תחלואים הפושים בכל חברה. הנשאלים התבקשו לדרגם מ-1 נמוך ביותר עד 10 גבוה ביותר. יוצא כי מבחינת הערבים הרעות החולות פושות בארה"ב יותר מאשר במדינות ערב. אולם גם עבור מדינות ערב התוצאות אינן מחמיאות כלל ועיקר. מיטיבה לתאר זאת התחלואה 'שחיתות כספית ומנהלתית'  –לא זו בלבד שהיא גבוהה במדינות ערב יותר מאשר בארה"ב, היא גם התחלואה הכי גבוהה במדינות ערב (6.6%).

ועדיין, למרות הדעה השלילית שבאה לידי ביטוי בשאלות הקודמות, מסתבר כי לו היה יכול, האזרח הערבי היה מעדיף לבצע כמעט כל פעולה – מטיפול רפואי ועד קניות – בארה"ב. בחלק מן המדדים ארה"ב מדורגת פי 2 ואף פי 3 ממדינות אחרות. ואם לא די בכך, יתכן שארה"ב מדורגת במקום גבוה אף יותר, היות וחמישית מהנשאלים בממוצע השיבו לא יודע/סרב להשיב. יש לציין כי רוסיה קיבלה את הדרוג הנמוך ביותר בכל המדדים.

האנומליה הפלסטינית

ארבע שנים סוערות של "אביב ערבי" עקובות מדם, מהפכות, הפלת שליטים, מלחמות אחים, מלחמות דת ודאע"ש – סוגיות פנים ערביות במהותן, ועדיין משוכנע האזרח הערבי כי הסוגיה הפלסטינית ועצירת התמיכה החומרית והצבאית לישראל, סוגיות חיצוניות לכאורה, הן הגורמים העיקריים אשר יקבעו את השקפת עולמו כלפי ארה"ב.

כשנשאלו המשתתפים איזו החלטה צריכה ארה"ב לקבל, שתשפיע לחיוב בצורה המירבית על האזרח הערבי, יצא כי מתוך 11 החלטות אמריקניות אפשריות, שתי ההחלטות העיקריות נוגעות באופן מובהק לישראל ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. למעלה משליש (35%) מאזרחי מדינות ערב סבורים כי הגעה לפתרון צודק בדרכי שלום של הסוגיה הפלסטינית, היא אשר תשפר באופן המירבי את עמדותיהם כלפי ארה"ב. 27% מאזרחי מדינות ערב תולים יהבם בעצירת התמיכה החומרית והצבאית בישראל. כל 9 ההחלטות האפשריות הנוספות זכו לאחוזים זעומים.

דיסוננס כלל ערבי

העולם הערבי רואה בארגון דאע"ש סכנה רצינית. הקואליציה שנמצאת בימים אלה בשלבי הקמה בהובלת נשיא ארה"ב ברק אובמה מעסיקה רבות את כלי התקשורת הערביים. רבים מהם אף מבטאים בגלוי את רצונם העז שארה"ב לא רק תסתפק בחיסול ארגון דאע"ש, כהצהרתה, כי אם תפעל גם "למיגור כל ארגוני הטרור". לאור תוצאות הסקר עולה אפוא השאלה, כיצד משתלבת תקווה זו עם תוצאות דעת הקהל הערבית, המעלות התנגדות נחרצת למדיניות החוץ האמריקנית?

___________

שלומי יאס הוא בעל תואר שני בלימודי ביטחון וטרור ומתמחה בתוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

יובל דגן הוא דוקטורנט במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ומרצה ללימודי ערבית במחלקות למזרח-תיכון באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון.