המידע שסיפק השב"כ לא יכול להיחשב התרעה למלחמה אך תגובת גנץ מוגזמת. אסור שההתנגשות תפגע בשיתוף הפעולה המבצעי בין המודיעין ללוחמים
צה"ל צודק: המידע שסיפק השב"כ לא יכול להיחשב התרעה למלחמה • אך תגובת גנץ מוגזמת ומעידה על כשל בהבנתו את השיח התקשורתי • להתנגשות הנוכחית יש בעיקר משמעויות פוליטיות אך אסור שתפגע בשיתוף הפעולה בין המודיעין לכוחות הלוחמים
זה שמערכת יחסים עכורה בין השב"כ לאמ"ן מהווה פגיעה חמורה בבטחון, לא מצריך הוכחה. אחד ההישגים הגדולים של אבי דיכטר ויורשו, יובל דיסקין, היה שיתוף הפעולה המושלם בין המעגלים המבצעיים של השב"כ, המודיעין הצבאי והיחידות המבצעיות של שני הגופים. כך הושגו הפגיעות היעילות ביותר בארגוני הטרור.
מכתבו של הרמטכ"ל בני גנץ מבטא כנראה עימות שהוא מעבר לוויכוח ענייני בנושאי התרעה למלחמה. יש נפגעים. נפגעי העדויות של בכירי השב"כ בתכנית של אילנה דיין הם ראשי צה"ל והממונה הפוליטי שלהם, שר הביטחון בוגי יעלון. למלחמת 'צוק איתן' נבנה נראטיב של הישג משמעותי ביותר, אם לא ניצחון; באים בכירים בשב"כ ופוגעים בנראטיב הזה. אם חופרים אחורה בנושאי ההיערכות למלחמה, משמע שאולי התוצאות לא מספיק טובות.
נראה שמכתבו של גנץ הוא תגובת-יתר. שוב הוא נתפס בשיפוט לקוי ברמה התקשורתית, כמעט כמו בפרשת נאום הכלניות לקראת סוף המלחמה. אם דובר צה"ל תפקד ברמה גבוהה בזמן המלחמה, הרי שברמת הייעוץ התקשורתי-ציבורי של גנץ יש מקום לשיפור.
בעימות הנוכחי – שני הצדדים, לצערנו, צודקים. המידע שהשב"כ סיפק, לפי הפרסומים, לא יכול להיחשב להתרעה למלחמה; ומנגד, מה שמשתמע מדברי הבכירים בשב"כ הוא שצה"ל לא היה בשיא המוכנות שלו, וגם זה נכון.
נתחיל במשמעות המושג "התרעה". התרעות במובן שמוכר ממלחמת יום הכיפורים, דהיינו – ידיעות ספציפיות מצטברות המעידות שאויב עיקרי עומד לפתוח במלחמה, לא קיימות היום. עבר זמנן. צה"ל תפקד בשנתיים האחרונות, ובייחוד בשנה האחרונה, בשני קווים מקבילים: הקו הראשון – לפי המסקנות של מלחמת לבנון 2 ו'עופרת יצוקה' (2006 ו-2008) – הוא שמלחמה עלולה לפרוץ בין הקפה של הבוקר לארוחת הערב באותו יום. צה"ל לא זקוק להתרעות בנושא המערכתי, הוא זקוק להתרעות בנושא של פיגועים ספציפיים. הוא מוכן מבחינה תפיסתית ונפשית למבצעים מלחמתיים שעלולים לפרוץ בכל רגע.
הקו המקביל שהיה בשנה האחרונה מעיד, שההערכות של צה"ל היו שלא צפוי עימות צבאי גדול. צה"ל ומערכת הביטחון עסקו מאז סוף שנת 2013 במאבקי תקציב, הקו הזה עסק בסגירת יחידות גדולות, וקרקוע טייסות. הוא הפסיק אימונים של חלק מיחידות המילואים ואף של יחידות סדיר, כדי להפחיד את המערכת הפוליטית. הרמטכ"ל גנץ ערך את צה"ל ואת המודיעין לקראת מהפיכה מקצועית של צבא רשתי. ראש אמ"ן כוכבי עשה מהפיכה ביחידות המודיעין, ודווקא ברמה המבצעית של 'צוק איתן' חל שינוי אדיר בשיתוף הפעולה בין מודיעין למפקדי ולוחמי שדה. "כיפת המודיעין" מעל ראשי המ"פים שלא לדבר על המח"טים היתה כמעט מושלמת ברמה הטקטית. אבל השינויים הגדולים שהתחוללו בחצי השנה שלפני חטיפת הנערים גרמו לי לשאול גורם בכיר ביותר בצה"ל: מה קורה, אם בתוך כל המהפכות האלה תפרוץ פתאום מלחמה? הוא הסכים שהדבר אפשרי ושצה"ל חייב להיות מוכן מבצעית למלחמה גם תוך כדי השינויים המבניים והתפיסתיים שהוא עובר. הוא היה מודע מאוד לתווך הלחימה התת-קרקעי.
היום מדברים על ידיעה מתריעה שהניח השב"כ בינואר, כחצי שנה לפני חטיפת שלושת הנערים מגוש עציון. קל לנתח את חוסר המשמעות של ההתרעה הזאת: קודם כל, כהנחת יסוד של הערכת המודיעין, ככל שחולף הזמן ממתן הידיעה, בכל יום שעובר, ערך הידיעה פוחת. משהו דומה לתחזית, לפיה יאיר לפיד יקצץ את התקציב. חולף הזמן ואין קיצוץ. משמע: ערך המידע הראשוני נמוג. וכך, התרעה על כך שארגון טרור יפתח במבצעים בקיץ היא לא בעלת משמעות גדולה.
אך מעבר לכך, מהרגע שנחטפו הנערים והחל מבצע 'שובו בנים', היה צריך להיות ברור שהמתחולל ביהודה ושומרון יכול להפוך למבצע מתגלגל, יכולות להגיע תגובות מעזה, ועלולה לפרוץ מלחמה. צה"ל בהחלט צפה שפיגוע גדול, מוצלח, יכול להצית סבב מלחמתי נוסף במתכונת המוכרת מהעשור האחרון. היה חודש שלם להתכונן לזה, כיוון שהמבצע בעזה החל להתגלגל לאחר שהתגלו גופות החטופים. לאחר מכן חלפו כשבועיים עד ההסלמה של המבצע הקרקעי.
התרעה היום יכולה להיות משמעותית מול חיזבאללה ומול איראן. כרגע הפולמוס המגוחך בין שב"כ לצה"ל הוא בעל משמעויות פוליטיות בעיקר. הוא עלול להשתלב בהליך מינוי הרמטכ"ל הבא, יורשו של רב-אלוף גנץ; אבל אסור שעימות כזה ישפיע על השילוביות המודיעינית המבצעית בין צה"ל לבין השב"כ. הניסיון הישראלי הוא רע מאוד בנושא מלחמות גנרלים. שילמנו על כך בדם.
