אמנסטי אינטרנשיונל: סנגור של הטרור ואויב הדמוקרטיה

הפרופסור והמשפטן הבינלאומי הבכיר אלן דרשוביץ יוצא בחריפות נגד 'אמנסטי אינטרנשיונל', לאחר שהארגון ניסה לצנזרו: "עבור 'אמנסטי אינטרנשיונל', לעובדות יש חשיבות מועטה ביותר כאשר ישראל מעורבת" • משהו רקוב מאוד בממלכת זכויות האדם

בחודש שעבר הוזמנתי על-ידי סניף ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' באוניברסיטת קולומביה לשאת דברים על זכויות אדם במזרח-התיכון. קיבלתי את ההצעה בחיוב, נלהב להציג תפיסה מאוזנת של זכויות אדם, בהתמקד בסוגיית הסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני. כמי שתומך בפתרון שתי המדינות וכמי שמתנגד לרבות מההחלטות של מדינת ישראל ביחס להתנחלויות, אני מחשיב את עצמי כמתון בעניין זה. אך כפי הנראה, אפילו זה היה יותר מדי עבור המשרד הלאומי של 'אמנסטי אינטרנשיונל'. הם דרשו מסניף קולומביה שלהם לבטל את ההזמנה. הם לא רצו שחברי הסניף ישמעו את נקודת המבט שלי על זכויות אדם.

התירוץ שהם סיפקו היה שני ציטוטים ישנים וחסרי הקשר, המרמזים על כך שאני בעד עינויים וענישה קולקטיבית. האמת היא שאני מתנגד נחרץ של שניהם. כתבתי מגוון רחב של מאמרים אקדמיים על נושא צווי העינויים כדרך למזער את הרוע שבהם, וכן כתבתי באופן נלהב נגד ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה חפה מפשע – בין אם באמצעים של תנועות חרם נגד כל הישראלים ובין אם בשימוש בענישה קולקטיבית נגד פלסטינים. אני מעדיף לראות באלו המסייעים לטרור כאחראים לפעולותיהם שלהם.

הסיבה האמיתית לכך ש'אמנסטי אינטרנשיונל' ניסה לצנזר את הנאום שלי בפני פעיליו הוא שאני ציוני, התומך בזכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום של העם היהודי. ככזה, יצאתי במידה מסויימת בביקורת כלפי הגישה החד-צדדית של 'אמנסטי אינטרנשיונל' כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לדוגמה, כתבתי מאמר המבקר את הדו"ח של הארגון בנושא 'רצח על כבוד המשפחה' בגדה המערבית – כאשר אישה נאנסת ומשפחתה רוצחת אותה בגלל הבושה שהקורבנוּת שלה הביאה עליהם. למרות שאינספור ראיות סותרות זאת, 'אמנסטי אינטרנשיונל' טענו באופן שקרי שמספר מקרי הרצח על כבוד המשפחה גדל בגדה המערבית מאז הכיבוש הישראלי, ושהאשמה לכך שגברים ערבים רוצחים נשים ערביות היא על ישראל. המציאות היא שיש הרבה פחות רצח מן הסוג הזה בגדה המערבית מאשר בירדן השכנה, שאינה תחת כיבוש ישראלי, ושמספר הרציחות על רקע כבוד המשפחה הצטמצם באופן דרמטי במהלך הכיבוש הישראלי. אך עבור 'אמנסטי אינטרנשיונל', לעובדות יש חשיבות מועטה ביותר כאשר ישראל מעורבת.

המשרד הלאומי של 'אמנסטי אינטרשיונל' לא רצה שפעיליו ישמעו את הביקורת שלי על הארגון, למרות העובדה שהייתי אחד מתומכיו הגדולים ביותר בימיו הראשונים, לפני שהוא הפך לכה חד-צדדי ואנטי-ישראלי. הם פחדו שהפעילים שלהם ישמעו את האמת. הם פחדו משוק חופשי של רעיונות, אז הם ניסו להשתיק אותי.

למרבה המזל, קבוצה אחרת של סטודנטים מאוניברסיטת קולומביה הזמינו אותי מיד עם השמע הדבר כדי להעביר את ההרצאה, וכמה מפעילי הסניף המקומי של 'אמנסטי', יאמר לזכותם, באו להקשיב. הם שאלו אותי שאלות קשות, עליהן ניסיתי להשיב עם עובדות והיגיון. חלק הסכימו איתי, וחלק לא הסכימו. זהו הטבע של דיון פתוח, ש'אמנסטי אינטרנשיונל' מרים על נס – למעט כאשר הוא מתנהל על הארגון עצמו. במקרה הזה, הם מנסים לצנזר נאום ביקורתי על המדיניות שלהם.

באופן כללי, 'אמנסטי אינטרנשיונל' – במיוחד הסניף האירופי הממוקם בלונדון – נטש את התחייבותו לזכויות אדם, והעדיף על פניו אג'נדה אידיאולוגית ופוליטית גלויה. העמדה שלו לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני הפכה למטרידה באופן מיוחד. מעבר להענקת תירוץ לרצח על כבוד המשפחה של הפלסטינים בגדה המערבית, הארגון מכפיש את ישראל על ניסיונה להגן על אזרחיה שלה מפני פשעי המלחמה של חמאס. בדו"ח שפורסם לאחרונה הוא מגנה את ישראל על פעולותיה הצבאיות בעזה מבלי להזכיר אפילו את מנהרות הטרור של חמאס, שגררו פעולות הגנה מצד ישראל. המנהרות הללו – ואני הייתי באחת מהן ממש לפני המלחמה – נבנו למטרה אחת בלבד: לרצוח ולחטוף אזרחים ישראלים. המנהרה שאני הייתי בה יצאה ממש ליד גן ילדים ישראלי, ובו מעל ל-50 ילדים. המטרה הבלעדית של המנהרות הללו הייתה לשלוח את יחידות המוות של חמאס לתוך ישראל כדי להרוג ולחטוף כמה שיותר מהילדים הללו.

אין מדינה בעולם שהייתה סובלת את קיומן של מנהרות כאלו, והחוק הבינלאומי מתיר פעולה הגנתית כדי לחסלן. אך למרות זאת, 'אמנסטי אינטרנשיונל' מעולם לא הזכיר את קיומן של המנהרות, והציג את המציאות כאילו ישראל שלחה כוחות לעזה רק כדי להרוג כמה שיותר פלסטינים.

'אמנסטי אינטרנשיונל' הפך לארגון סנגוריה של הטרור ולאויבה של הדמוקרטיה. כישלונו במאמציו לדכא את חופש הביטוי שלי, ואת זכותם של הסטודנטים באוניברסיטת קולומביה לשמוע את דברי, מסמל את מה שנהיה מארגון שירד מגדולתו: מעודד של עוולות האדם במקום של זכויות האדם.

______________

פרופ' אלן דרשוביץ הוא משפטן בינלאומי בכיר, סופר ומרצה באוניברסיטת הארוורד. פרופ' דרשוביץ יצא בעבר נגד דו"ח גולדסטון והוא אחד מהסנגורים הגדולים של ישראל בעולם. המאמר המקורי פורסם באתר הג'רוזלם פוסט. אנו מודים להם על הרשות לתרגמו.

תרגום: אריק גרינשטיין