ההחלטה הנכונה של ראש עיריית אשקלון

למרות הביקורת הציבורית חייבים להודות: איתמר שמעוני מילא את חובתו לתושבי עירו ופעל להבטחת ביטחונם של ילדי הגנים • בבחירה שבין סכנה לחיי אדם לאכיפת חוקי העסקה שוויוניים, הבחירה ברורה

מספרים על "דילמת החמור" של הפילוסוף צרפתי ז'אן בורידאן שלפיה החמור, שהיה רעב מאד וצמא מאד, היה צריך לבחור בין כלוב המספוא לשוקת מים. החמור התקשה להכריע עם מה להתחיל, וכך עמד מולם ובהה עד שהתפגר ומת מרעב. והלקח ברור: שלא כמו בני האדם, החמור חסר את יכולת להכריע בין שתי חלופות.

שלא כמו החמור של בורידאן, איתמר שמעוני, ראש העיר אשקלון (גילוי נאות: אינני מכיר אותו), גילה השבוע יכולת קבלת החלטות אמיצה. בהחלטה שהוא פרסם ביום חמישי הוא הודיע על הפסקת עבודתם של פועלים ערבים בגני הילדים בעיר:

על אף שהאחריות להצבת מאבטחים הינה של המשרד לביטחון פנים, הנחיתי להציב החל ממחר בבוקר מאבטחים חמושים בכל אשכול גנים (כ-40 גני ילדים) הסמוכים לאתרי בנייה בהם מועסקים פועלים ערבים. כמו-כן, בגנים בהם מבוצעות עבודות להקמת ממ״דים על ידי פועלים ערבים, יפסקו העבודות עד להודעה חדשה. אני מודה למשטרת אשקלון על שיתוף הפעולה ההדוק בנושא ולתורם שהסכים לממן את עלות האבטחה בגנים. (מתוך דף הפייסבוק של איתמר שמעוני).

שמעוני נקט בשני צעדים: הגברת האבטחה בגני הילדים הסמוכים לאתרי בניה והפסקת עבודות בניית ממ"דים בגני ילדים. בשני המקרים ננקטה הפעולה בשל חיכוך עם פועלי בניין ערבים, ואף הובהר כי בחלוף סופת ההסתה והרצח הערבית, יחזרו החיים למסלולם והפועלים לעבודתם.

שמעוני לא הציב מחסומים בכניסה לעירו, גם לא אסר כניסת ערבים באשר הם לאשקלון, ואפילו לו תפר לכנף בגדם טלאי צהוב בצורת סהר וכוכב.

חצי עולם נזעק בקול שוועה והתנפל על ראש העיר. מהדורות חדשות נפתחו בידיעה הדרמטית ויונית, מעבר לזעף הרגיל, עשתה פרצוף של 'אם האיש הזה היה לידי הייתי מכניסה לו באבי אביו'. ובכלל, אם היו ילודי אישה חיים בערפילית אנדרומדה, היו נזעקים גם הם, וטופפים בתרעומת על פדחתו הבוהקת של ראש העיר.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, הצטרף לאספסוף הפוליטיקלי קורקט, ובמפגן צביעות דקדנטי דרש משמעוני הבהרות והזכיר לו כי חוקי ישראל אוסרים על הפליה גזעית. חבל שויינשטיין לא נזכר בחוק אחר של מדינת ישראל, זה האוסר על רצח, על איום ברצח ואפילו על "חשש צופה פני עתיד" למעשה רצח.

מה באמת עשה ראש העיר? באמת עשה, אני מתכוון.

העיר אשקלון סבלה קשות מפגיעת טילים במבצע 'צוק איתן' מה שהביא לבניית מרחבים מוגנים בכל מבני הציבור ובמוסדות החינוך. כידוע, מי שעוסק במקצועות הבניה הם ערבים. צרפו את הנתון הראשון לשני וסביר שגם אתם תסיקו שנוכח ההסתה הרצחנית של אבו מאזן ומתקפת הטרור המשתוללת בעקבותיה , ייטב לביטחונם של הילדים אם יזכו להגנה טובה יותר. שוו בנפשותיכם שאתם הורים לילדים שלומדים בגנים בהם מועסקים בימים אלו פועלים ערבים.

כעת אתם יכולים אולי להבין את פנייתם של הורי הילדים לראש העיר ודרישתם לפתרונות שיבטיחו את בטחון ילדיהם.

ראש העיר אשקלון יכול היה להפנות את גבו להורי הפעוטות ולמציאות, לעטות על פניו הבעה של שאט נפש קרירה מפני הדרישה "הגזענית" ולשלח מעל פניו את האזרחים המפוחדים.

בין עקרונות מופשטים לחיי אדם אמיתיים

אך שמעוני פעל אחרת, ועשה את המעשה הנכון. הוא פקח את עיניו, הביט סביבו, זיהה את הסכנה הנובעת ממסע הרצח והבין שערבים מטורפי שנאה אינם מהססים לעשות שימוש בנשק מאולתר (כלי רכב, סכין או מאכלת קצבים) נגד אזרחים. המסקנה המתבקשת היא כי יתכן וכמה מהם שרויים באתרי הבניה המפוזרים ברחבי עירו ואולי אף בתוך הממ"דים הנבנים בגני הילדים.

כידוע המחבל שהתנקש ביהודה גליק עבד במרכז מורשת בגין, הכיר היטב את השטח וידע היכן לארוב לקורבנו. ומי עבד במכולת הסמוכה לבית הכנסת בשכונת הר-נוף, אם לא אחד השוחטים? הנה כי כן, ישנם אנשים הנוטים לעשות שימוש במקום העבודה כפלטפורמה לביצוע פשעים מחרידים. ואנשים אלו הם, מה לעשות, ערבים.

אז שמעוני – כנראה ברנש שקורץ מחומר של מענטש וראש עיר שראוי לתוארו – עשה מה שבני אדם בעלי יושרה עושים: הכריע. לאחר שקילה בין החלופות הרעות שנחתו על שולחנו, בחר שמעוני בזו שתפיל עליו צרות צרורות בתקשורת, אך תעניק לתושבי עירו ביטחון אישי. בשביל המשפטנים שבינינו נאמר כי בעת הזו ובנסיבות האלה העדיף שמעוני לצדד בזכות לחיים גוברת על פני חופש העיסוק.

ואם כבר במשפטים עסקינן, אולי כדאי למתלהמי הפוליטיקי קורקט לקרוא את המשפט הבא: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו". אמרת שפר זו לקוחה מתוך ספר מוכר שאמור להיות מקובל על כולם. ספר החוקים קוראים לו, והמיקום המדויק הוא סעיף 34 י' לחוק העונשין. איך אמרו זאת במגילת הזכויות של האו"ם? "שום דבר במגילה הנוכחית לא יפגע בזכות הטבעית של הגנה עצמית אנדווידואלית וקולקטיבית" (סעיף 51).

שמעוני לא ביקש לפגוע או להפלות ערבים, אלא להכריע בין שתי חלופות רעות. ואם לא היה פועל כך, היו רואים בו לא יותר מאשר בן דמותו של החמור של בורידאן.