נחשו כמה פעמים המילה "דמוקרטיה" מופיעה במגילת העצמאות? עד שתלכו לספור, נגלה לכם משהו שאפילו נשיא המדינה לא יודע: אפס.
בנאום קטגוריה תקיף שנשא כנגד חוק הלאום, ניסח באחרונה נשיאנו תיאוריה מחודשת על אודות תכניה של מגילת העצמאות. "הגישה ההיררכית, המעמידה את היהודית לפני הדמוקרטית", אמר הנשיא, "מחמיצה את עומקה וגדולתה של מגילת העצמאות, שכרכה את שני המרכיבים יחדיו ללא הפרד: יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית – בדיבור אחד נאמרו, ובדיבור אחד הן מוכרחות להמשיך ולהיאמר".
דברי הנשיא ריבלין הרי הם מליצה יפה ומסוגננת, המעלה בזיכרון את מעמד הר סיני, שאף בו נאמרו שני עניינים בדיבור אחד. בפסקאות הללו מתרומם הנשיא מן הפוליטי והעכשווי אל הערכי והמהותי וחוזר ויורד אל ענייני ההווה, רצוא ושוב. ועוד כמה מעלות טובות יש למשפטים הללו. חבל רק שאינם נכונים.
"יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית – בדיבור אחד נאמרו". האומנם? למעשה, המילה "יהודי/ת", בהטיותיה השונות, מופיעה 20 פעם במגילת העצמאות. המילה "דמוקרטית", לעומת זאת, לא מופיעה בה אפילו פעם אחת. לא בדיבור אחד ולא בשניים. ואם תאמרו שאך שוגג הוא, הרי פרופ' יורם שחר גילה שבגרסה מוקדמת של מגילת העצמאות נכללה המילה "דמוקרטית". גרסה זו נוסחה בידי היועץ המשפטי של ההסתדרות, צבי ברנזון (לימים: שופט בית המשפט העליון). מנסחי הגרסה הסופית ראו את ההצעה הזו, שקלו ובחנו אותה, ובחרו למחוק ממנה את המילה "דמוקרטית".
המגילה אכן מבטיחה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין". וטוב שכך מבטיחה היא. אך הצהרה זו אינה מוצגת בפתיחת המגילה, ואינה מתוארת כתמצית מהותה של המדינה. היא מופיעה בפסקה המתארת תפקידים שונים של המדינה, כאשר קודמים לה בפסקה זו עלייה יהודית וקיבוץ גלויות, פיתוח הארץ, וכן חירות, צדק ושלום לאור חזון נביאי ישראל. אין כל דרך לחלץ מהשורה הקצרה הזו סימטריה בין יהדותה של המדינה לבין דמוקרטיותה. המשפט הקצר והמעורפל הזה בדבר השוויון אינו ממצה את כל הכלול במשטר דמוקרטי, גם לפי הגדרותיו הרזות. ודאי שאין לקביעה זו משקל דומה למהותה היהודית של המדינה, הנזכרת כמעט בכל משפט במגילת העצמאות. ממעשיהם של מקימי המדינה אפשר לראות שהם רצו במדינה דמוקרטית. אך מדבריהם כמו גם ממעשיהם אפשר לראות שאופייה הדמוקרטי של המדינה היה בעיניהם משני ליהדותה.
דמוקרטיה ומשטר צבאי
מהו אותו שוויון שמבטיחה המגילה? יקצר המצע מלנתח כאן את נקודת המבט של כותבי המגילה, שהיו גם קברניטי המדינה הצעירה (ובעיקר: כותב וקברניט). אך ברור שהצהרתם בדבר השוויון לא סתרה בעיניהם הטלת ממשל צבאי על ערביי ישראל, במשך 18 שנה (תש"ח-תשכ"ו; 1948-1966). גם שופטי ישראל כנראה לא ראו כאן סתירה, ולא ביטלו את הממשל הצבאי, עד שבחרה הממשלה לבטלו (באופן כללי, שופטי הדור ההוא סברו בדרך כלל שתפקידם הוא לשפוט, כמשתמע מתוארם, ולא לנהל את המדינה). איש מאתנו לא היה רוצה היום בהטלת משטר נוקשה כזה על ערביי ישראל. אך בשנות המדינה הראשונות אנשי מפא"י לא ראו בזה כל בעיה.
אבותינו חלמו וייחלו במשך אלפיים שנה לחזרתם לציון. לאחר כל סעודה הם התפללו: "הרחמן הוא יוליכנו קוממיות לארצנו". ערכים יהודיים הם שכיוונו את מבטם לציון, ולא ערכי הדמוקרטיה. על רקע חלום הדורות ותפילתם התרקמה התנועה הציונית. בין אם "Der Judenstaat" של הרצל משמעה "מדינת היהודים", כפי שמקובל לתרגם, ובין אם משמעה "מדינה יהודית", כפי שהציע יורם חזוני – ודאי שאין לתרגם כותרת זו כ"מדינה יהודית-דמוקרטית". גם אצל הרצל, לא בדיבור אחד נאמרו.
בספר החוקים של מדינת ישראל, הצירוף "יהודית ודמוקרטית" קנה לו שביתה רק בחוקי היסוד שנחקקו בשנת 1992. שם אכן בדיבור אחד נאמרו, אך לא אחד היה גורלם. בית המשפט, בעיקר בהנהגתו האקטיביסטית של אהרן ברק, צמצם את משמעותו של התואר "יהודית" עד כדי ביטול גמור, בעודו מעצים ומאדיר את התואר "דמוקרטית". לא ייפלא אפוא, שנמצאו חברי כנסת החפצים להבהיר לבית המשפט את סדר העדיפויות הנכון בעיני נבחרי העם, שהוא גם סדר העדיפויות שבו צידדו מקימי המדינה.
בעשורים האחרונים, אינטלקטואלים ישראלים החלו ללפות אותנו בצבת כפולה. מצד אחד, הפכו את הדמוקרטיה למושאם של סגידה ופולחן כמעט דתיים. מצד שני, הבהירו חזור-והבהר כי את המושג "דמוקרטיה" יש לפרש באופן הרדיקלי ביותר, האינדיבידואליסטי והפרוגרסיבי ביותר. אנשי אקדמיה ומעצבי דעת קהל ישראליים הכחישו והדחיקו את עצם קיומן של גישות דמוקרטיות אחרות. כאילו דמוקרטיה היא בהכרח מערכת מקיפת-כל של זכויות מוחלטות, ואין מקום לצמצם את עיקרה לשיטת ממשל ושלטון, המתנהלת סביב גרעין ערכי משותף. אך גם צ'רצ'יל היה דמוקרט, וכך ניסח את תמיכתו המרירה במשטר זה: "הדמוקרטיה היא שיטת השלטון הגרועה ביותר, חוץ מכל האחרות שנוסו". דמוקרטיה אינה אליל, אלא הכרח.
מדינת ישראל תמיד הייתה דמוקרטית, ובעזרת ה' תמיד תהיה כזו. אין תחליף לדמוקרטיה, כשיטת שלטון המצמצמת שחיתות ועוול. מן הסתם נמשיך ונתווכח, אנו וילדינו, על משמעותם של הדמוקרטיה וערכיה. אך נקודת המוצא של הוויכוח צריכה להיות האמת ההיסטורית: יהדותה של המדינה הייתה חשובה בעיני מקימיה לאין שיעור יותר מאשר הדמוקרטיוּת שלה. ממגילת העצמאות עולה שמדינת ישראל אינה "מדינה יהודית ודמוקרטית", אלא "מדינה יהודית, שהיא גם דמוקרטית". סיפורה של ישראל הוא סיפורו של עם שחזר לארצו כדי לחיות בה חיי עצמאות ממלכתיים; לא סיפורם של יחידים שחיפשו מדינה שוויונית ודמוקרטית. אחרי הכל, כידוע, שמה של המדינה איננו "ישראל ודמוקרטית".
נכון, אין דמוקרטיה במגילת העצמאות. נחש מה עוד אין שם? המשפט העיברי לא מוזכר. אולי נסלק אותו מהצעת החוק הזו? אה, ואם כבר משווים למגילת העצמאות כדאי לזכור שבה מוזכר שיוויון במפורש.
מה לעשות, אם עושים השוואה צריך להביא בחשבון את כל הגורמים ולא
רק את אלה שנוחים לכותב.
א. גם החוק לא מחיל משפט עברי. הנוסח המדוייק "ישמש מקור השראה " שזה כללי ביותר
ב. מתנגדי החוק לא השתמשו בזה כעילה לפסילתו. ההתנגדות הייתה על העניין הדמוקרטי לפני היהודי.
ג. אם אתה הולך למגילה אז כמו שנטען במאמר, המדינה היא קודם יהודית ואז שוויונית
התבלבלת. הכותב לא אמר שלא צריך שוויון הוא רק ציין שדמוקרטיה אינה מוזכרת במגילת העצמאות – בניגוד לרוח הכללית ששוטפת את התשרוקת וכל מיני אנשים שחושבים שהם יודעים יותר מכולם מה חשבו אנשים שהקימו את המידינה (בגין, ז'בוטינסקי, בן גוריון וכו'). כמו שציין הכותב, היה נוסח שכלל את המילה דמוקרטית אבל הוא לא התקבל. כידוע, בן גוריון חשב רבות על הנוסח כך שאיא אפשר להגיד שמדובר במקרה.
לגבי המשפט העברי, יכולים המחוקקים – כמו שעשו בעבר עד שהגיע אהרון ברק והחליט (ברוב סמכותו) לוותר על קביעת המחוקק – להחליט שהם רוצים שהחוק העברי יהיה בעל סמכות כאן במקרים של לאקונה בחוק וזה בכלל לא קשור לדמוקרטיה או לא דמוקרטיה.
כמו שאמר הכותב, אף אחד אינו אומר שלא מגיע שוויון למי שגר כאן ואינו יהודי אבל מטרת החוק היא שמי שגר כאן ידע שזו מדינה יהודית בהגדרתה!
נדמה לי שכדאי שתקרא שוב – זוהי איננה השוואה. הכותב מביא את העובדה שדמוקרטיה לא מופיעה במגילה בכדי להראות שנאומו של נשיא המדינה לא נכון עובדתית, בלשון המעטה. שלא לומר קשקוש.
מגיבים יקרים, אני לא חולק שמי שאמר ש"יהודית ודמוקרטית" מקורו במגילה טעה. אבל הטענה היותר עמוקה היא שרוח החוק שונה מרוח המגילה, ועל זה לא הצליח חיים נבון לחלוק (וגם לא ממש ניסה.) כל מה שיש לו זה שהוא מצא טעות מסויימת בטיעוני המתנגדים לחוק, אבל כזו שלא משנה את העיקר.
“צדק ושלום לאור חזון נביאי ישראל” – משפט שממנו משתמע שבעת הצורך בחתירה מוחלטת לצדק, הערכים המוסריים שעליהם נתבסס מקורם בחזון עברי קדום, חזונם של נביאי ישראל. לא צדק אנושי עכשווי, שמקורו באידיאולוגיה עיוורת.
א. כפי שכבר הזכירו אחרים, דווקא כן משתמע אזכור למשפט העברי. וגם לא ברורה מה הבעיה האדירה שהמשפט העברי יספק "השראה למחוקקים", או יקבל מעמד אחרון במקרה של לקונה בחוק. לטעון שמכאן יש ערעור על היסודות הדמוקרטיים של המדינה זה דיי תלוש.
ב. שיוויון ברמה הלאומית לא מוזכר. אדרבה. השיוויון מוזכר רק ברמה האזרחית. כלומר, רוח זהה לחלוטין לחוק הלאום. בה ישראל היא מדינת הלאום היהודי, בד בבד עם שמירה על זכויותיו של כל אדם.
טענתך ש"רוח החוק" שונה מרוח המגילה, היא חלשה במיוחד.
"צדק ושלום לאור חזון נביאי ישראל" – משפט שממנו משתמע שבעת הצורך בחתירה מוחלטת לצדק, הערכים המוסריים שעליהם נתבסס מקורם בחזון עברי קדום, חזונם של נביאי ישראל. לא צדק אנושי עכשווי, שמקורו באידיאולוגיה עיוורת.
אוי איזה טיפשות. ועוד מאדם שמעביר קורסים על המסורת הפוליטית היהודית.
אין איזכור של דמוקרטית כי כל כך ברור שהיהודית שלהם היא דמוקרטית. ולכן דברי הנשיא יהודית ודמוקרטית בדיבור אחד כל כך קולעים לנקודה. וכן בן גוריון והמשטר הצבאי שלו לא היה דמוקרט גדול אבל זבוטינסקי ובגין כן . וכן גם ריבלין.
מדוע להשתמש בקללות? האם אתה חושב שכך הטיעונים שלך חזקיםיותר? ומה שבעיניך ברור הוא בכלל לא חייב להיות לפי הפרשנות שלך.
בגין וזבוטיסקי היו דמוקרטים לאומיים במסורת הארופאית של המאה ה-19 ולא במסורת הסוציאליסטית הרב תרבותית העכשווית
בגין פוצץ את הפלשתנאים כל פעם שהיה יכול וזבוטיסקי דיבר על קיר הברזל ושתי גדות לירדן
נא לא להפוך אותם לפודלים נוסח שמעון פרס או בילין
מאמר מצוין.
מאמר מצוין.
נועם – שני כשלים בדבריך:
א. הכותב לא ציין שהוא מחוייב למגילת העצמאות. הוא רק אמר שטענתו של ריבלין לא יכולה לקבל הצדקה ממגילת העצמאות. במגילת העצמאות גם לא הוזכר, בכוונה, ריבונו של עולם. אני הייתי מזכיר אותו. אז גם אני כדתי לא מחוייב במאה אחוז למגילת העצמאות. אז מה.
ב. "לאור חזונם של נביאי ישראל" – מה זה אם לא הכרה מרומזת במשפט העברי? "ספר הספרים הנצחי" – האם זה החוק העותמאני או הטורקי?
כל הכבוד! מאמר מעולה.
אהרון ברק לא "האדיר" את המושג דמוקרטיה, אלא צמצם גם אותו.
בכך שקבע את בית המשפט העליון כמחוקק על. לא כשופט, לא כפרשן, אלא כמחוקק על זו לא דמוקרטיה.
כשבית המחוקקים מחוקק – זו דמוקרטיה, משום שהוא נבחר ע"י הדמוס. כשבית המשפט מחוקק – זו משפטוקרטיה.
לצערי הרב – במחלוקת על ספר האזרחות החדש התחוור לי שכשהשמאל אומר לשמור על הדמוקרטיה צריך להבין שהוא מתכוון לשמור על הערבים. כל מה שמעניין אותם בספר האזרחות זה מה עם הזכויות של הערבים? הם לא עורכי הדין של הערבים הם פשוט הפה שלהם. זה לא ייאמן.
דמוקרטיה זה שיטה שאמורה לשמור על זכויות האדם שלנו – כן שלנו היהודים בארץ ישראל. היא אמורה להגן על הפרט מפני שרירות הלב של השלטון או של תאגידים גדולים. למשל, מערכת המשפט אמורה להגן על זכויות הפרט אם הוא נרדף על ידי השלטונות. זה כל כך לא מה שעושה מערכת המשפט אצלינו. היא פשוט רודפת את היחיד, יותר ממה שהשלטון עושה. יש כל כך הרבה דברים ששלושת הרשויות שלנו עושות בניגוד לדמוקרטיה. במקום שיילחמו על זה – כל מה שמעניין אותם זה שהאוייבים הרוצים ומצהירים השכם וערב על רצונם להשמידנו יקבלו זכויות מפליגות.
"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. "
במגילת העצמאות מוקדשת פסקה שלמה לדמוקרטיה. לדעתי לא השתמשו במילה דמוקרטיה כי בן-גוריון פשוט לא רצה להשתמש במילה לועזית במסמך. מאמר מוטעה ומטעה.
"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה. "
כלומר ישנה פסקה שלמה במגילת העצמאות שעוסקת בדמוקרטיה באופן מפורש. אי-רצונו של בן-גוריון להשתמש במילה לועזית היא הסיבה לנוסח הסופי.
מאמר מוטעה ומטעה שנכתב עבור קהל קוראים מתלהם שהאמת לא מעניינת אותו.
תגובה נבונה. הייי,,, מה זה ,,ותפעל להקמת ה-אחדות ה-כלכלית של ארץ ישראל בשלמותה"?
מי יכול להסביר מהו "שויון זכויות מדיני גמור"? חברתי – ברור. מדיני??. לא קצת עפו על עצמם,, המנסחים?