איום האסלאם הרדיקלי: אירופה מתחילה להתעורר

בגרמניה סוגרים מסגדים, בצרפת מבצעים מעצרים ובבריטניה כבר מגבשים חוק חדש למטרות הרתעה. האם אירופה החלה להתעורר מול איום הג'יהאד?

כ-3,000 אירופאים הצטרפו עד כה לשורות ארגון דאע"ש, והרשויות ביבשת מתחילות לאבד סבלנות • בגרמניה סוגרים מסגדים, בצרפת מבצעים מעצרים ובבריטניה כבר מגבשים חוק חדש למטרות הרתעה • אולם כל מהלך שנועד להצר את צעדיהם של הג'יהאדיסטים ההולכים והשבים נתקל בהתנגדות עזה מצד גורמים בציבור וארגוני זכויות אדם • ניצנים של התעוררות מול איום מבית ומחוץ בחברה מבולבלת ומשוסעת

מעצרים, סגירת מסגדים וסנקציות; המנהיג האסלאמיסטי אנג'ם צ'ודרי הפגנה בעד חוקי שריעה בבריטניה. צילום: Dan H CC BY-NC 2.0 דרך FLICKR
מעצרים, סגירת מסגדים וסנקציות; המנהיג האסלאמיסטי אנג'ם צ'ודרי הפגנה בעד חוקי שריעה בבריטניה. צילום: Dan H CC BY-NC 2.0 דרך FLICKR

"אנו לא מכירים בחוק הבריטי. אנו מאמינים באסלאם, אנו מאמינים בשריעה, וזה מה שמגדיר את הפרמטר שלנו לטוב ורע". את הדברים הללו אמר לאחרונה בחור בשם אבו רומייזה, הידוע גם בשם סידהרטה דאר, בראיון לאתר החדשות VICE. אך אבו רומייזה לא התכוון להמתין למחוקק כדי להביא את השינוי המיוחל באמצעים דמוקרטיים. בסוף החודש הוא הצליח להגשים את חלומו הג'יהאדיסטי, לאחר שברח מבריטניה בזמן שהיה במעצר על תנאי.

קצת לפני כן, ב-25 לספטמבר נעצר אבו רומייזה יחד עם שמונה אנשים נוספים בחשד שסייע לארגון הטרור 'אל מוהאג'ירון', שנאסר בחוק. יומיים לאחר המעצר, אבו רומייזה לא עמד בתנאי השחרור, ובמקום זאת ברח לפריס ומשם עם משפחתו לסוריה. לאחר מספר שבועות שבהם לא נודע מקום הימצאו, אבו רומייזה העלה תמונה לחשבון הטוויטר שלו יחד עם נשק ותינוק בידיו וכתב כי "כנראה שמערכת הביטחון הבריטית ממש גרועה אם היא מאפשרת לי לטייל ברחבי אירופה כדי להגיע למדינה האסלאמית".

אך אותה מערכת ביטחון אינה חוששת מההגירה של אבו רומייזה מזרחה, כמו שהיא חוששת מחזרתו. הניסיון מלמד כי די בלוחם ג'יהאד אחד, מיומן ושטוף אידיאולוגיה רצחנית, שחוזר לארץ מגוריו האירופית ומחולל אסון בקנה מידה לאומי.

יקיצה מאולצת

אם תשאלו את הישראלי הממוצע על אירופה, הוא יגיד לכם שהיא ישנה. ובעודה מנמנמת, היבשת מתעלמת מהאיום של האסלאם הרדיקלי שהולך וכובש אותה. לא חסרות דוגמאות למבוכה האירופית. בדנמרק שמענו לאחרונה על הקמת מכון לשיקום וגמילה מטרור, בו מוצעת גישה סלחנית לטרוריסטים שחזרו מעיראק וסוריה; בגרמניה קראנו על כנסיות שהופכות למסגדים ועל קבלת חוקי שריעה בחלק מהערים. גם בבריטניה קיבלו משפטנים הנחיות על הטמעת חוקי השריעה בתוך החוק הבריטי, והמקרה של אבו רומייזה, שקיבל זמן מסך נרחב ברשתות התקשורת הבריטיות והוצג (לפני שברח) באורח חיובי, רק הדגים את חוסר האונים.

עתה, התפתחויות חדשות, פוליטיות וחברתיות, עשויות לבשר על שינוי או לפחות על התעוררות מסוימת ביבשת. הגל החדש של החקיקה והאנטי-אסלאמיזם כולל החמרה בענישה והפגנות של עשרות אלפים נגד הרדיקליזם האסלאמי. אך במקביל, הביקורות נגד מגמת 'איסלאמופוביה' ו'שנאת זרים' עדיין שולטות בשיח הציבורי ובקרב מקבלי ההחלטות. התמונה המצטיירת מעידה על בלבול, מבוכה ומחלוקת פנימית חריפה בקרב האירופאים, ביחס לסוגיה.

מסוריה באהבה; אבו רומייזה בחשבון הטוויטר שלו.
מסוריה באהבה; אבו רומייזה בחשבון הטוויטר שלו.

גרמניה סוגרת מסגדים, הבריטים מבצעים מעצרים

"ברגע שדאע"ש הכריזו על ח'ליפות איסלאמית בחודש יוני, אם אתה מוסלמי ואתה מאמין בזה, אתה תרצה להיות חלק מזה בהקדם האפשרי", אמר לאחרונה מפקד ארגון הלוחמה בטרור של האיחוד האירופי, ג'יל דה קרשובה. בספטמבר האחרון הוא חשף כי כ-3,000 אירופאים הצטרפו לשורות ארגון הג'יהאד. לדבריו, החשש מהצטרפותם של צעירים נוספים מביא את האירופאים לפתוח בפעולות מנע.

בגרמניה, לאחר תפילת יום השישי בשבוע שעבר, פשטו 100 שוטרים על מסגד 'מסעידו אל פורקאן' בברמן וסגרו אותו. בינואר 2013 העירייה המקומית חתמה על אמנה עם הקהילה המוסלמית בעיר, המונה כ-40,000 איש, המבטיחה לשמור על נכסיי הקהילה, לאשר בניית צריחים ומסגדים, להכיר בחגים מוסלמים באופן רשמי ולתת ייצוג למוסלמים במוסדות עירוניים. אך מישהו מתח את החבל יותר מדי: סנטור הפנים של ברמן, אולריך מוירר, הורה על סגירת המסגד מכיוון שבדרשות שם פיארו שוב ושוב את הג'יהאד ואת לוחמי הג'יהאד. ייתכן שהמסגד שיחק גם תפקיד חשוב ביציאתם של לוחמים מגרמניה להצטרף לארגוני טרור בסוריה ועיראק. מסביבת המסגד יצאו שמונה גברים, שבע נשים ו-11 ילדים לאזורי לחימה, בכדי להצטרף לארגונים הרדיקליים. אך הגרמנים לא שכחו את הנימוסים האירופאיים: כדי להתחשב ברגשות המתפללים, המשטרה לא הכניסה כלבים, ואפילו שמה כיסויים לנעלי השוטרים.

השבוע הביא עמו גם הרשעה ראשונה של לוחם דאע"ש גרמני. במשפט שנערך בעיר פרנקפורט, נידון נער גרמני בן 20 לשלוש שנים ותשעה חודשים בכלא, לאחר שהודה כי הצטרף לכוחות דאע"ש בסוריה. במהלך המשפט נשמעו הקלטות של שיחות טלפון עם אחותו, שם הוא אומר כי הוא מקווה להיות שאהיד. המשפחה שלו הודיעה לרשויות ברגע שהוא נעלם. במקרה הזה, לאחר שלא נמצאה עדות לכך שנלחם באופן ממשי, ומכיוון שהנאשם קטין, הוא זכה לעונש קל יחסית.

עד כה אנו יודעים על כ-550 גרמנים שהצטרפו לדאע"ש, מתוכם נהרגו 60 ורק 180 חזרו. 300 חשודים נוספים נחקרים בימים אלה בידי המשטרה.

כר נרחב לגיוס ג'יהאדיסטים; מסגד בברלין
כר נרחב לגיוס ג'יהאדיסטים; מסגד בברלין

גם ממשלת בריטניה לא טומנת את ידה בצלחת. באותו שבוע בו נגזר דינו של הלוחם הגרמני, החליט שופט בריטי להרשיע שני צעירים בני 22 מברמינגהם, לאחר שהואשמו בפעילות טרור. השניים נסעו לסוריה במאי 2013 והחלו להילחם בשורות ג'בהת אל-נוסרה הסורית. לפני שעזבו את בריטניה, האחד זייף מסמכים כדי לשכנע את משפחתו שהוא טס לטורקיה כחלק מטיול מאורגן, ואילו חברו אמר שהוא מצטרף לטיול. לכשחזרו השניים, אחת ההוכחות להרשעתם הייתה תמונות שלהם מנקים נשקים, שנמצאו במכשיר הסלולרי שברשותם. באמצעות שימוש בטכנולוגית לוויין, הצליחו החוקרים לקבוע כי התמונות הן מחומס שבסוריה. העונש: 12 שנה בכלא.

השופט קבע כי מטרת העונש היא להרתיע את הצעירים שמתכננים לצאת להילחם בשורות ארגוני הטרור. לדבריו "אי אפשר לדעת בוודאות שהם תכננו להוציא לפועל פיגועים בבריטניה, אבל העובדה שהם החזיקו ברשותם דיסק המכיל הוראות להכנת מטען נפץ מאולתר מטרידה אותי מאוד". הבלבול האירופי לא נעלם גם במקרה הזה: בתגובה לעונש אמר פיטר נוימן, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר הרדיקליזציה בלונדון כי "העונש החמור שהוטל עליהם, שולח את המסר הלא נכון למשפחות שב-90 אחוז מהמקרים לא רוצות שהילדים שלהן יהפכו לג'יהאדיסטים. כתוצאה מגזר הדין הזה, המשפחות לא ישתפו פעולה עם הרשויות מכיוון שהם מבינים שהילדים שלהם ישהו בכלא הרבה זמן".

ארגוני זכויות אדם: "אמצעים דרקוניים"

הממשלה הבריטית לא מסתפקת רק בהרשעות אלו. בסוף חודש נובמבר הציגה תרזה מיי, השרה לביטחון פנים הבריטית, את הצעת החוק החדשה ללוחמה בטרור ובטחון. ההצעה, שבמידה ותעבור תהפוך לחוק בתחילת 2015, אמורה לאפשר לממשלה להחרים דרכונים של חשודים בטרור שיצאו לאזורי לחימה ג'יהאדיסטיים כמו עיראק וסוריה, לעומת הנוהל הנוכחי שבו השרה צריכה לאשר כל החרמה באופן פרטני. כך יצא כי מתוך כ-500 ג'יהאדיסטים בריטיים הידועים לרשויות, רק 24 דרכונים הוחרמו. החוק יאפשר למשטרה להחרים דרכונים של חשודים בטרור הנמצאים במדינה, כדי למנוע מהם להגיע לאזור הלחימה, ולמנוע מג'יהאדיסטים לחזור לבריטניה לתקופה שלא תעלה על שנתיים. בתחום הכלכלי, יוטל איסור על חברות הביטוח לכסות על תשלומי כופר ששולמו לטרוריסטים. בשנה האחרונה מדובר על כמעט 36 מיליון יורו שהרוויחה דאע"ש מתשלומים כאלו, כולל מממשלות אירופאיות. חברות האינטרנט והסלולר יידרשו להחזיק מידע על יחידים שהשתמשו בכתובות מסוימות ולהעביר את המידע לרשויות. החוק לא זונח גם את תחום האקדמיה ובתי הספר, ואמור לאפשר הוצאת צווים משפטיים שידרשו מהמוסדות למנוע מאיסלאמיסטים לדבר בתחומם ולמנוע תעמולה רדיקלית.

לדברי השרה מיי "אנו מצויים בעיצומו של מאבק של דור שלם נגד אידאולוגיה טרוריסטית רצחנית. ההצעה הזו כוללת הצעות ממוקדות שיסייעו לנו להתמודד עם הסכנה". ושוב, כל צעד קדימה נתקל בהתנגדויות קשות. המבקר העצמאי של חקיקת הטרור הבריטית דיוויד אנדרסון, אמר כי הממשלה "לא חשבה עד הסוף" על רבות מההצעות, ובעיקר ביקר את היעדר הבדיקה השיפוטית לשימוש בצווי הרחקה התקפים לשנתיים". אנדרסון גם אמר כי ההצעה לאסור על דוברים קיצוניים לדבר בקמפוס פגעת בחופש הביטוי האקדמי. ארגון זכויות האדם LIBERTY אמר כי 'החוק הזה פוגע ב"ערכים הדמוקרטיים". אמנסטי אינטרנשיונל קראו לאמצעים הללו "דרקוניים".

למרות איומי החקיקה הדרקונית, מקרה שאירע השבוע מלמד כי הרשויות עדיין יודעות להבדיל בין טוב לרע. השבוע עוכבו לחקירה למספר שעות, ולבסוף שוחררו, שני גברים בריטיים שנלחמו לצד המורדים הכורדים בקובאני נגד דאעש בסוריה. למרות שלפי החוק הבריטי, השתתפות במלחמה זרה עשויה להיחשב כעבירה, רה"מ הבריטי דיויד קמרון אמר בעבר כי מי שילחם נגד דאע"ש לא יקבל את אותו יחס כמו מי שנלחם בשורות הארגון. בדיון שנערך בנושא בפרלמנט הבריטי, שאל מפלגת הלייבור גרהאם מוריס את קמרון: "בהתחשב בעובדות הקיימות על פשעי המלחמה הישראליים בעזה – שמענו על לפחות 500 ילדים שנהרגו תחת הפצצות כבדות – האם אזרחים בריטים הנלחמים בשורות צה"ל יקבלו את אותו יחס של אלו הנלחמים בעיראק וסוריה?". על כך ענה קמרון: "אמנם האבדות בקרב האזרחים בעזה היו בלתי-מקובלות ויש לחקור אותן, אך אין בכלל מה להשוות. מי שהתחיל שם את הקונפליקט היה חמאס כשירה גשם של טילים על ישראל, ויש לישראל הזכות להגן על עצמה. לדעתי, כשחבר הפרלמנט יסתכל על המילים שלו, הוא יתחרט על שהשווה בין חייל הנלחם בשורות צה"ל ובין טרוריסט החוזר מסוריה".

מקשיחים את המדיניות; השרה תרזה מיי וראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון. צילום: No. 10, Paul Shaw CC BY-NC-ND 2.0 via FLICKR
מקשיחים את המדיניות; השרה תרזה מיי וראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון. צילום: No. 10, Paul Shaw CC BY-NC-ND 2.0 via FLICKR

"האייפוד לא עובד, אני חייב לחזור הביתה"

רבים במערב שואלים את עצמם, מה גורם לאזרח אירופי לוותר על חיי הנוחות והרווחה לטובת החול המדברי והסכנה המתמשכת במזרח-התיכון? בדיעבד מסתבר כי חלק מהצעירים הג'יהאדיסטים שואלים את אותה שאלה. בחודש שעבר שמענו על הסיפור המוזר של פלביאן מוריו, האזרח הצרפתי שטס לסוריה בסוף 2012 כדי להילחם, ועזב לאחר 12 ימים מכיוון שלטענתו "לא אפשרו לו לעשן". באקט תקדימי בצרפת, הטילו השופטים על מוריו עונש מרבי של שבע שנים בכלא. להערכת הרשויות הצרפתיות, לפחות כ-1,000 אזרחים צרפתים פעילים או היו במגע עם קבוצות ג'יהאדיסטיות.

לדברי עורך הדין מרטין פראדל, המקרה הזה מוכיח שהמציאות יותר מורכבת ממה שנוטים לחשוב. כפי שפורסם לאחרונה בעיתון 'לה פיגארו', מספר מגויסים של דאע"ש בסוריה שלחו הודעות טקסט לעורכי הדין שלהם ולמשפחות, במטרה לברר כיצד יוכלו לחזור הביתה מבלי להיענש. אחד אמר "החורף מגיע, מתחיל להיות פה קשה". חברו אמר "נמאס לי, האייפוד לא עובד, אני חייב לחזור הביתה". פראדל סיפר שהוא קיבל שיחות מג'יהאדיסטים שביקשו לברר איך יוכלו לעזוב את ארגוני הג'יהאד. "הם אומרים לי, אני בסוריה, אני רוצה לחזור הביתה, אני לא יודע מה לעשות". תוך כדי כך, הסביר פראדל מדוע לדעתו הם עוזבים מלכתחילה לסוריה: "עבור רובם, זו החלטה שנתקבלה בלהט הרגע. אנחנו מדברים על המרות רדיקליות שמלוות בעזיבה מיידית, אין פה שום תכנון או חשיבה מוקדמת". פראדל גם סיפר ש"רובם אינם משתייכים לנוער מצוקה. אין להם רקע בעייתי". על-פי ה'לה פיגארו' יש כרגע 100 ג'יהאדיסטים שחזרו לצרפת, מתוכם 76 ג'יהאדיסטים במעצר והשאר שוחררו תחת השגחה.

די לאזלת היד: הציבור האירופי יוצא לרחובות

אך לא רק הרשויות מתעוררות. האיום האסלאמסטי מעורר ומלבה את הוויכוח על סוגיית ההגירה של זרים לארצות אירופה. כך למשל, התקשורת הגרמנית מדווחת לאחרונה על התעצמותה של תנועה גרמנית בשם  'PEGIDA – אירופאים פטריוטיים נגד האסלאמיזציה של המערב'. היא הוקמה לאחר שהרשויות במדינת סקסוניה הודיעו על פתיחת יותר מ-12 מקלטים חדשים עבור פליטים. מייסד התנועה לוץ באכמן הסביר כי הוא מתנגד לקבלת מהגרי עבודה שמבקשים לנצל את חוקי המקלט הנדיבים של גרמניה כדי ליהנות ממערכת הרווחה במדינה.

מה שהחל בהפגנות שבועיות של מאות אנשים הפך לעצרות ענק של יותר מ-10,000 בדרזדן בשבוע שעבר. לתנועה זו קמה קואליציה רחבה של מתנגדים, ביניהם ארגונים נוצרים, יהודים, סטודנטים ואף שרים וחברי פרלמנט. עם זאת, למרות הניסיונות להציג את PEGIDA כניאו נאצים, הם עושים רבות כדי להפריד עצמם מהימין הקיצוני בגרמניה. המוטו שלהם הוא 'אנחנו העם', כמו הסלוגן של מזרח הגרמנים שהורידו את החומה ב-1989. במניפסט של הארגון פורסם, בין היתר, כי הם בעד לקבל מבקשי מקלט מאזורי לחימה. בנוסף נכתב כי הם רוצים לשמור ולהגן על הערכים היודו-נוצריים של ארצות המערב, והם מתנגדים להקמת מערכי משפט נפרדים על בסיס חוקי השריעה. בתחילה גינה שר הפנים הגרמני תומס דה מייזיר את המפגינים של PEGIDA, קרא להם  'חסרי בושה' ואף טען כי 'אין סכנה של איסלאמיזציה', הרי שהשבוע הוא כבר נשמע אחרת. דה מייזיר שציטט מתוך סקר שהראה כי חלק מאזרחי גרמניה חשים זרים במדינתם, ואמר: "בין המשתתפים ישנם רבים שמציגים את הדאגות שלהם מהאתגרים של ימינו". בכירים ממדינת בוואריה הודו כי לפחות 33 אלף מבקשי מקלט הגיעו למדינה ב-2014, פי-2 מאלו שהגיעו ב-2013. גרמניה היא כיום היעד מס' 2 בעולם עבור מהגרים אחרי ארה"ב.

נגד הגירה, נגד אסלאמיזם, נגד השריעה; הפגנת PEGIDA בתחילת החודש בדרזדן. צילום: Caruso PinguinCC BY-NC 2.0 דרך FLICKR
נגד הגירה, נגד אסלאמיזם, נגד השריעה; הפגנת PEGIDA בתחילת החודש בדרזדן. צילום: Caruso PinguinCC BY-NC 2.0 דרך FLICKR

רוח גבית לימין

החשש הגרמני מהאסלאם הרדיקלי ומגלי ההגירה מתבטא גם בסקרים. מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), הקוראת לגרמניה לעזוב את המטבע המשותף האירופאי ופועלת לקבלת למדיניות הגירה נוקשת יותר, מקבלת כעת 10 אחוזי תמיכה בסקרים, זאת לאחר שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות הקודמות. ראש המפלגה ברנד לוקה אמר כי "ההפגנות הן טובות" וש"הדאגות על התרחבות האסלאם הרדיקלי הן מוצדקות", אך הביע את חששו שמתוך המאבק נגד אידאולוגיה פוליטית בעלת כוח ושנאת נשים תצא עמדה כללית נגד האסלאם. דובר המפלגה קונרד אדם הוציא פנייה רשמית לכל תומכי המפלגה ואמר כי "לכל הבוחרים עומדת הזכות להשתתף בהפגנות, עם זאת אנו מבקשים לא ליפול לפרובוקציות מימין ומשמאל. יש לנו הבנה מלאה למי שרוצה להשמיע את קולו, אך כמובן תוך כדי מרחק ברור מאלו שמשתמשים במצב כדי להשתמש בכוח ואיומים".

למרות המבוכה, הבלבול והשסעים החברתיים המורכבים, נראה כי דבר אחד בטוח: אירופה כבר לא ישנה. בין אם אלו ההפגנות, הצעות החוק או ההרשעות, אלפי המוסלמים שנוהרים אחרי דאע"ש מביאים את אירופה לכדי פעולה. ימים יגידו אם זה כבר לא מאוחר מדי.

______________

מתן אשר הוא חוקר וכותב על אנטישמיות ויחסי ישראל-אירופה, ראש פרוייקט יובלים של המועצה הציונית באוניברסיטה ומתמחה במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. על אירופה לקלוט מליוני מהגרים נוצרים
    ושאינם מוסלמים
    כאיזון למוסלמים.
    וכן כל שנה לקלוט מהגרים נוספים
    כדי לשמר את הרוב הלא מוסלמי

  2. כתבה מצוינית
    צריך לציין גם את נפילת ממשלת שוודיה עקבב זה שהיא ממשיכה לקלוט מוסלמים ולכן נפלה

    1. בהחלט! מגיע לפרו פלסטינים האלו, מוסלמים בארצם שידעו מה זה טרור

  3. לא בטוח ששינוי היחס למיעוטים האיסלאמיים בארצם יוביל לשינוי ביחס האירופאים לטרור האיסלאמי-פלסטיני. כדי לשכנע את המיעוטים שאירופה לא שונאת אותם, הם צריכים להראות שהם גם עושים למען ערבים. מה יותר קל מלגנות ולהחרים את ישראל? כך גם ירגיעו את הרוחות, וגם יחסכו במחיר. לכל היותר, כמה משפחות ישראליות יאלצו לעלות לקרבן, לא נורא.

    במשך מאות שנים שימשה אנטישמיות ככלי בידי משטרים רופסים להפנות את זעם האזרחים מהם והלאה. כך עושות כל מדינות ערב העניות והחשוכות, וגם האירופאים חוטאים בזה במידה מסוימת.