כשהשמאל מגייס את ליברמן

אראל סג"ל, פשיסטו יהודי ידוע, ינסה לשכנע אתכם שהטרור היהודי מגיע משמאל וההוכחה היא מה שכתבתי בפייסבוק. אני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי שם ומוסיף גם שהיהודו נאציזם של גופשטיין ואחרים אכן מתבסס על חינוך במוסדות של מה שנקרא בטעות ציונות דתית וצריך להיקרא הארגון לשינוי ישראל למדינת דאע"ש יהודית.

(פרופסור עמירם גולדבלום בתגובה למאמרי "נפלאות התבונה השמאלנית").

פעם שאלו את דולי פרטון, זמרת הקאנטרי השופעת, אם היא נעלבת מבדיחות על בלונדיניות מטומטמות. פרטון ענתה, "אני לא נעלבת מבדיחות על בלונדיניות מטומטמות: 1. בגלל שאני יודעת שאני לא מטומטמת. 2. אני גם יודעת שאני לא בלונדינית". ולמה אני מביא את ההברקה של האישה המצחיקה והמתוקה הזו בהקשר הנ"ל? משום שבכל פעם בוויכוח עם שמאלני שמגיע שלב ה"פשיסטו היהודי", דיוטה אחת אחרי לגלוג על השכלתי/בורותי/טיפשותי, אני נמלא בתחילה זעם קדוש שגורם לי לרצות לחרף ולגדף ואחרי שאני שותה מים, הכעס מתחלף בבוז משועשע. כיוון שאני יודע שני דברים: 1. אני לא נאצי. 2. אני לא טיפש. ככה זה, כשאין נימוקים הגיוניים להסביר את הקשר בין נסיגה מהגולן להיעלמות דאע"ש, בורחים למקלט הקרוב של האד הומינם הישן והלא מאכזב.

אבל עוד אנחנו מדברים, ויש חדש תחת השמש, עברנו לשלב אחר באבולוציה של האד הומינם. מילת קוד שכנראה נולדה בישיבת הקופירייטרים של מפלגת העבודה הידועה בכינוייה החדש 'המחנה הציוני'. ובכן אותו 'מחנה ציוני', המסתייע בבחירות בעמותת השמאל 'מולד' (כפי שחשף כאן עקיבא ביגמן המצוין), אותה הקים אברהם בורג (המצביע חד"ש על פי עדותו), עובד בטקטיקה חדשה מבית היוצר של הנדסת המחשבות הישנה (ע"ע ג'ורג' אורוול). מעתה אין ימין אלא "ימין הקיצוני". אין גם שמאל, יש רק מרכז מול ימין קיצוני. במרכז הטובים, ובימין הקיצוני: הליכוד, הבית היהודי וכל מי שלא חושב כמו בוז'י וציפי.

בעקבות הביקורת נגד ציפי לבני, שהפצירה בג'ון קרי לדחות את ההצבעה במועצת הביטחון עד אחרי הבחירות כדי שלא לסייע לנתניהו ובנט, אמר בוז'י הרצוג: "זה מאבק של הציונות מול הקיצוניות. אנחנו מחנה משותף אחד חזק. שמעתי שבנט תקף הערב את ציפי לבני. שלא יעזו בימין הקיצוני לחלק לנו ציונים ושלא יעזו ללמד אותנו".

וואו! קודם כל סחטיין על ה"שלא יעזו". ומה תעשה אם נעיז? תנופף בידיים, תנבח עלינו "מהפך, מהפך, מהפך"? הרבה יותר מעניין, בוז'י, לשמוע ממך ולהבין כיצד הפך פתאום אביגדור ליברמן לשותף לגיטימי שלך. קחו לדוגמה את דברי הרצוג בזמן ההצבעה על חוק המשילות: "ליברמן עשה את הקריירה הפוליטית שלו מחוקי שנאה והוא לא יושיב אותנו על כסא נמוך וקטן".

לאחר פרישת ברק ממפלגת העבודה, הבהיר הרצוג: "הגיע הזמן להפסיק לעשות שקר בנפשנו ולפרוש מהממשלה שהביאה אותנו למבוי סתום בחתירה לשלום וכפתה עלינו את אביגדור ליברמן ואת מפלגתו בשיח גזעני פסול, המאיים על המשטר הדמוקרטי שלנו".

לפני שובו של ליברמן למשרד החוץ הזהיר אותנו הרצוג ואמר כי ליברמן אינו מקובל בשום מדינה מערבית וכי היה שר החוץ הגרוע בתולדות ישראל". בראיון אחר אמר הרצוג: "ליברמן מבטא תופעה פוליטית שאני קורא לה, אני ואפסי עוד. אני המנהיג הפוליטי, אני אעשה מה שבראש שלי, ולא אכפת לי אם המדינה שלי תשלם את המחיר". ועם ליברמן הזה, הרצוג רוצה להקים ממשלה. אבל העיקר שנתניהו הוא ימין קיצוני.

ולדי החביב, איש מרכז

"בוקר אחד, כשהקיץ אביגדור מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לאיש מרכז אמיתי". (מתוך 'הגלגול של איווט', קמפיין בהתהוות)

אתם זוכרים את הימים, שליברמן היה ימני? רק תמול שלשום היה ליברמן הנמסיס המושלם של השמאל, בובת וודו שכל המחנה אהב לשנוא. במדרשה לאמנות הוקדשה לו תערוכה בשם "איווט". הוצגו בה שורת פורטרטים, המציגים את ליברמן עם אש בעיניים, פרצוף מצורע ואף של חזיר. שוט הצלפה הנושא את שמו, וסירטון וידיאו ובו גוף האמן מתפרק. השיא היה ללא ספק סרט, במרכזו סצנה שבה גבר מכה את אשתו, וזו מגיבה בעונג ובציטוטים של ליברמן. בתוכנית "ארץ נהדרת", ליברמן היה ולדימיר, פאשיסט מאיים. בכנס במכללה למינהל, כאשר נשאל עורך התכנית מולי שגב על הלגיטימיות של עיצוב דמותו של ליברמן כפשיסט המניף את ידו במועל יד היטלראי, הוא השיב בכנות: "ליברמן, כמו כל פשיסט, הוא חזק והכוח מושך והכריזמה מושכת. יכולנו לעשות אותו קטן ופחדן, אבל הוא כריזמטי. התכנים אמורים לצמרר כל אדם שפוי. זה שבסופו של דבר אולי חלק מהצופים לא מצטמררים זו בעיה, אבל אנחנו לא יכולים לקחת עליה אחריות, אנחנו יכולים רק להשמיע את הקול בתקווה לעורר את הצד השפוי של המדינה".

עכשיו מסתבר שהצד השפוי מוכן לעשות הכל כדי להפיל את נתניהו מהימין הקיצוני. לפתע נשכח העבר, הגרזנים נתחבו לאדמה. ולדימיר הפך לולדי החביב.

אוקיי, יגידו לנו בשמאל, סליחה במרכז, "אנשים משתנים… רק חמור לא משנה את דעתו… ליברמן היום במרכז. תראה איך הוא – האמריקנים מחבבים אותו פתאום. הנה, הוא אפילו יוצא נגד יעלון ובנט על התבטאויות מתלהמות". אז לפני שאנחנו מוסרים לליברמן ד"ש מאסואן, משהו מלפני פחות מחודש. ב-28 בנובמבר השנה פרסם ליברמן את המצע המעודכן של 'ישראל ביתנו'. בין היתר כולל המצע תוכנית שלום, שבמרכזה רעיון חילופי השטחים, הצעה ישנה (וטובה) של ליברמן אבל הפעם היה טוויסט. על פי ליברמן, יש לאפשר לערבים ממקומות אחרים בישראל, כגון יפו או עכו שחשים שהם חלק מהעם הפלסטיני, "לפתור את בעיית הדואליות ואת פיצול האישיות ממנה הם סובלים"… "אלו שיחליטו שזהותם היא פלסטינית יוכלו לוותר על אזרחותם הישראלית ולעבור ולהיות אזרחי המדינה הפלסטינית העתידית… על מדינת ישראל אף לעודד אותם לכך באמצעות מערכת תמריצים כלכליים". אמממ… מזכיר לי מישהו, הרי ליברמן אינו הראשון שהציע טרנספר תמורת תמריצים כלכליים. הרעיון רשום בטאבו על גנדי ז"ל. ולא שאני שחושב שההצעה הזו אינה הולמת ואינה ראויה לבחינה, היא בהחלט שווה עיון מעמיק. אבל אני, מה אני? אני הרי ימין קיצוני. מוזר כיצד בשמאל סותמים את האף מול המצע של ליברמן. מסתבר שיש משהו יותר חשוב משותפות עם מפלגה הדוגלת בטרנספר, להפיל את נתניהו.