כך הצליח צבא הבירוקרטים החמדנים להפוך שווי פוטנציאלי של מאות מיליארדים למשקולת שלא הניבה עד כה ולו שקל אחד.
זה התחיל בשינוי התמלוגים, עבר דרך התערבות בתמהיל הייצוא וכעת הגיע להלאמה של ממש • כך הצליח צבא הבירוקרטים החמדנים להפוך שווי פוטנציאלי של מאות מיליארדים למשקולת שלא הניבה עד כה ולו שקל אחד • סיפור על מדינה שמתעקשת לקבור את אוצרותיה
תהפוכות הפקת הגז בישראל מבלבלות את הציבור. רובו ויתר מזמן על כל ניסיון להבין מי בדיוק רוצה מה, ממי, איך, למה ומתי. כיצד אירע שמאגרים בשווי פוטנציאלי של מאות מיליארדי שקלים הניבו למדינת ישראל עד כה אפס שקלים חדשים? איך הפך מאגר לוויתן למשקולת ענק על צוואר המשקיעים, שאינם רוצים ואינם יכולים לפתחו? ואיך קרה שהבשורות על הפיכת ישראל למעצמת אנרגיה עולמית הפכו לקרבות מי־אפסיים בין צבא פקידי ממשלה למשקיעים, שהיו שמחים להיפטר מכל העסק הזה? ובכן, כך זה קרה.
לפני גילוי הגז
בהתחלה אף אחד לא רצה להשקיע כסף בגילוי נפט וגז בישראל כי כל הקידוחים העלו רק חול וחולירע. אז בשנת 1952 הממשלה החליטה שצריך לעודד את המשקיעים בקידוחי נפט וגז בישראל, הורידה את המסים ואת התמלוגים על קידוחים והרשתה לקדוח בכל חור. ואכן, הרבה אנשים החלו בקידוחים. אך בשישים השנים הראשונות, לבד מגילוי שדה חלץ הקטן, העלו הקידוחים רק שמועות נפט ולא יותר. הממשלה הייתה מרוצה, מכל מקום, שכן כל אחד מקודחי השווא שילם במזומן ולמפרע כסף טוב עבור הזיכיון לקדוח.
שנים עברו, וטכניקות הקידוח השתנו. לבסוף, כנגד כל הסיכויים, התגלה שדה גז משמעותי – שדה תמר. כולם שמחו ומחאו כפיים, ואז גילו הקודחים עוד שדה גז, אפילו גדול יותר, בשם לווייתן. בנקודה זו, פלוני תרגם לאלמוני בממשלה כמה יוצא מיליון קוב מעוקב של גז בשקלים, והתדהמה פשטה בכל: לעזאזל, הם לא רק קודחים, הם גם יעשו מזה כסף! והרבה! ישראל תהיה מעצמת אנרגיה! כל הכבוד!
אבל אז הממשלה חשבה שנית, שכן אחרי הכל מדובר היה בהרבה כסף, והודיעה כי היא התכוונה לכל מילה בהסכם עליו חתמה עם כל אחד ואחד מקודחי הנפט והגז. אבל, וכאן מגיע אבל גדול, היא חשבה עד עכשיו שמדובר באמונה טפלה או טריק כדי לעבוד על אנשים בבורסה, כמקובל, או תכסיס להעלמת מס, כנהוג. הגז שייך לבעלי חברת הקידוח רק כל עוד לא מצאו אותו! ברגע שכבר מצאו אותו, הרי שהוא כבר שלנו. כלומר, של הממשלה. כלומר של העם כולו. עם ישראל חי!
לאחר גילוי הגז
אז הממשלה הקימה ועדה שכל שמונת חבריה פקידי ממשלה (חוץ מהיו"ר, פרופ' ששינסקי), וזאת כדי להחליט אם הממשלה, שמינתה את הוועדה, צריכה לקבל את רוע הגזירה, או שאולי היא יכולה דווקא לקחת את כל הכסף כי היא באמת צריכה אותו. הוועדה, שכל חבריה פקידי ממשלה החליטה, במפתיע, ואחרי שיקול דעת רציני, שבאמת צריך לקחת את הכסף – כי אם לא ייקחו את הכסף אז מאיפה יהיה כסף? חוץ מזה, הם הרגיעו, השיטה החדשה תביא ל"הבטחת המשך פיתוח משק הגז הטבעי" ותהיה לה "השפעה נמוכה יחסית על החלטות ההשקעה של היזמים". המשקיעים ירוויחו נהדר ועם ישראל ירוויח נהדר. תסמכו עלינו.
ובאמת, כולם סמכו עליהם. אחרי הכל, מדובר בעסק מורכב של מיליארדים, הכרוך בשיקולים גיאו-פוליטיים וגלובליים מורכבים, עם תלות רבה במחירי משאבי אנרגיה חלופיים: מי ידע טוב יותר מחבורת פקידי ממשלה שלא ניהלו חנות מכולת מימיהם איך להבין, לנהל, להדריך ולהכווין השקעה כה נכבדת?
מעברו האחר של הים, אצל מר תשובה ושותפיו לקידוחי תמר ולווייתן, נחשפו בעיות קלות. כלומר, כפי שמדווח כתבנו ז'וזה סרמאגו בסגנונו המוכר, אחרי שהממשלה הודיעה שהיא מעלה את המסים על הגז היא אמרה שהיא גם רוצה ששותפות תמר-לוויתן תמכור חלק גדול מהגז לישראל, ולא תייצא אותו לצורך רווחים עודפים לא מוסריים. הממשלה והממונה על ההגבלים העסקיים הסתמכו על כך שהתחרות עם הגז המסופק ממצרים תוביל לריסון מחיר הגז. אבל אז, באופן בלתי-צפוי, פרץ האביב הערבי, מורסי עלה לשלטון וצינור הגז ממצרים פוצץ פעם אחר פעם, עד שבסוף אספקת הגז נפסקה לחלוטין. תנשמו עמוק. זה ממשיך.
עד כאן, הכל הלך כמעט לגמרי לפי התכנון, אבל אז הוגשו על כל צעד ושעל התנגדויות שהפכו העברת גז טבעי למפעלים בישראל למשימה בלתי-אפשרית. שותפות תמר-לווייתן דרשה לחתום על חוזה ארוך טווח לאספקת גז מול חברת החשמל. הממשלה לא הייתה מרוצה מהמחירים בהסכם עם חברת החשמל שהיא אישרה, ובאופן טבעי חברת וודסייד הודיעה למר תשובה וחבריו שהם לא צופים לראות גרוש מכל הסיפור ולכן שלום שלום ואל תבואו לנו בחלום. במקביל, דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, דרש משותפות תמר-לוויתן למכור שדות גז אחרים, גם אם קטנים, כדי 'לייצר תחרות', ואז שותפות תמר-לוויתן הסכימה. רגע, תנשמו שוב. זה ממשיך.
ההתפתחויות האחרונות
הכל נראה טוב ויפה והלך למישרין, כאמור, ובדיוק כמו שחזו אנשי ועדות ששינסקי. אבל אז עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שישב בשתי ועדות ששינסקי, אמר שבעצם הוועדות אולי לא צפו מראש את כל ההתפתחויות ו/או את חלקן ו/או אף אחת מהן. לכן, לאור הנסיבות, צריך להקים "צוות ייעודי" של מומחים ממשלתיים שיפקח על מחירי הגז, כי המחירים שעליהם הוסכם קודם בין שותפות תמר-לוויתן וחברת החשמל, לפי דרישת המומחים הממשלתיים, הם בעצם נורא גבוהים, במפתיע.
כך קרה שהממונה על ההגבלים התחרט על מה שאמר מקודם ואמר שהתחרות שהוא רצה לייצר לא יעילה, ובעצם הוא רוצה להכריח את שותפות תמר-לוויתן למכור את לוויתן, כי אמנם יש לשותפות אישור משנת 2006 לפטור מהסדר כובל בתמר, אבל לא מלוויתן. וחוץ מזה 2006 הייתה מזמן ואי אפשר לחיות בעבר כל הזמן. אז המשקיעים בתמר-לוויתן ערכו פגישת תחינות, יללות ובכי עם מר גילה וניסו לשכנע את הממונה על ההגבלים העסקיים כי אין שום סיכוי שבעולם שהם ו/או כל משקיע אחר ו/או אדם כלשהו בעל מנת משכל מעל 80 ישקיעו 18 מיליארד שקל בפיתוח מאגר לוויתן, בייחוד לאור צניחת מחירי הנפט הדרמטית, כך שהגז יישאר במעמקים ממילא, וכל רעיון המונופול תמר-לוויתן הוא, בעצם, משהו השייך לתחום המד"ב וספרות הפנטזיה בלבד. וכך, גבירותיי ורבותיי, הגענו עד הלום.
יש הרבה חוסר היגיון בהכנסת יד עמוקה לכיסם של יזמים או מפתחים או משקיעים שסיכנו הרבה כדי להגיע לתוצאות
מי ירצה להיות היזם הבא דווקא אצלנו
וזה נקרא 'להסביר'…
ראשית נזכיר כי הממשלה משנה את הכללים כל הזמן. למשל – הורדת מיסים, על זה לא תשמעו קיטור של 'שינוי כללי המשחק.
נזכיר שבשום אופציה לא מדובר על כך שהמשקיעים יפסידו. בכל תרחיש הם ימישכו להרוויח והרבה הרבה כסף. אבל אולי פחות ממה שחשבו.
דרך אגב, אם הם מפסידים – הם באים לעשות 'תספורת'. אבל לנו אסור …כמובן לעשות ההפך לפי הכותב..
אבל הכי טעות זה לכתוב שהגז שייך למשקיעים. הזכיון אינו על הגז אלא על הזכות לשאוב אותו.
דמעות תנין.
יש הבדל בין שינוי מכאן והלאה, שהוא לגיטימי, לבין חזרה מסיכומים קודמים. המדינה אמרה לתשובה שהוא צריך להיפרד ממאגר כריש ותנין (שהם קטנים), ויכול להחזיק את מאגר תמר ולוויתן. עכשיו היא חוזרת בה. משמעות הדבר היא מלחמה משפטית שתימך שנים ובזמן הזה כולנו נפסיד, כי המאגר לא יפותח. וכל זה בשביל מה? כדי שבמשק הפצפון שלנו שבו יש מוכר אחד וקונה אחד, יהיו שני מוכרים וקונה אחד. לא ברור איזה סוג של אידיוט חושב שמונופול הוא עדיף עשרות מונים מדואופול. וכל זה רק בהנחה שמישהו בכלל יהיה מעוניין לרכוש מתשובה את המאגר כשהוא צריך לשלם מיסוי מטורף ולעורר את זעמם של הערבים. בקיצור, חלם זה כאן.
אני רק שאלה:
הכותב מציין ש" מי ידע טוב יותר מחבורת פקידי ממשלה שלא ניהלו חנות מכולת מימיהם איך להבין, לנהל, להדריך ולהכווין השקעה כה נכבדת?"
ואני מתעניין באמת ובתמים האם הכותב כבר ניהל משהו בסדר גודל זה או אחר שנותן לו יכולת למתוח ביקורת על הממונה על ההגבה"ס?
אוי. מעניין מה שלי יחימוביץ אומרת על זה
אהבתי
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מצוין !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וקולע.
אפילו החמושר שישינסקי מודה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4607026,00.html
והמומחים קובעים-חד וחלק
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/663/477.html?hp=1&cat=351&loc=4
אבל חבורת חדלי האישים-בשלה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648067,00.html
זה פשוט מביך איך אבירי השוק "החופשי" רצים באמוק למסור את העתיד האנרגטי של המדינה למונופולים פרטיים, בצורה שאפילו הקפיטליסטיות שבמדינות לא מעלות בדעתן.
אני לעולם לא אבין את ההיגיון במסירת הכוח למונופול פרטי של חברה זרה. מה העדיפות שלה על פוליטיקאים שלפחות למראית עין צריכים לשמור על האינטרס של האזרחים?
וזה באתר שמתיימר להגן על החופש..
קראת בכלל את המאמר? כולו, בלי דילוגים?
אתה חי במדינת חוק וסדר? כי רק אם לא, אתה יכול פשוט להחרים את לוויתן ולגמור עניין. אם ככה, אז אתה צודק. פשוט לקחת מהמשקיעים את שדה הגז וזה שלנו, ניצחנו את האויב (אם אתה רוצה לחיות בדיקטטורה דרום אמריקאית).
זה מאד פשוט. אבל אל תגיד לי שאתה רוצה גם וגם, כי מתחשק לך. פנטזיונרים משיחיים יש לנו מספיק בכפר חבד.
זאת ראיה מאד פשטנית של הדברים. דבר ראשון תשובה חיפש את הגז עם כסף משקיעים שקיבל בתקופת האשראי הזול כשהבנקים מעודדים טייקונים לקחת סיכונים לא על חשבונם וללא ערבויות מתאימות.
דבר שני, ישראל קנתה בקומבינה גז ממצרים ושמה את איש המוסד לשעבר יוסי מימן להיות האוליגרך המייבא. אחרי נפילת מובארק הפלא ופלא פוצצו צינורות הגז ואין יותר גז מצרי במחיר שחיטה.
כשתשובה הלך ל"חפש" את הגז כולם ידעו בדיוק שהגז נמצא שם. הוא רק קיבל את הזכות לתפעל את השאיבה. צדק הממונה על ההגבלים כשהגביל את הקרטל שלו. הדאגה היא לא רק למונופול אלא גם לכך ששוק האנרגיה הישראלי ישלט ע"י קבוצה אחת שבחלקה זרה. אז למה נתנו אישור לחברה אמריקאית לחפש את הגז? בגלל לחץ אמריקאי וחשבתי שבאתר מידה אנחנו מתנגדים ללחץ פוליטי אמריקאי הפועל בניגוד לטובתם של אזרחי ישראל בדיוק כמו חיסול פרויקט הלביא או מניעת מכירת הפאלקון לסין.
אתה מתעלם מהרבה עובדות שלא מסתדרות לך בסיפור
לפני קידוח תמר הממשלה הקפיאה סתם כך ללא סיבה את חלוקת הזכיונות ולכן במשך עשור לא היו כלל קידוחים. גם חברת בריטיש גז שבידיה היו זיכיונות לא קדחה כלל כי חשבה שכך תאלץ את ישראל לקנות מהמאגר שנמצא ליד עזה.
כל אחד בעולם היה יכול לבוא ולקנות זכיונות ולקדוח על סמך הנתונים הגאולוגיים שהיו פתוחים לכולם, אך רק תשובה הצליח לגייס כספים ולשכנע את חברת נובל לקדוח. כל הית כולל רבים וטובים כדוגמת הגאולוג יוסי לנגוצקי ניכשלו בהרמת פרויקט קידוח.
וועדת ששינסקי הקפיאה בשנה את פיתוח מאגר תמר וכך כולם שילמו על חשבון החשמל שלהם עוד עשר מיליארד שקלים עודפים – סכום שהיה מספיק בהחלט לפתח את המאגר בידי על חשבון הממשלה ואז היא לכאורה היתה זכאית לכל הכסף כפי שקורה בנורווגיה שהממשלה משלמת את הכל וגם לוקחת את הכל.
בישראל נוצר מצב מוזר שהממשלה לא רוצה לשלם כלום ועדין רוצה לקחת את הכל. ובכן זה לא יקרה וכל הגז של לוויתן עומד להשאר באדמה. מכיוון שמחירי האנרגיה העולמית הם במגמת ירידה אז ההפסד מאובדן אפשרויות יצוא פוטנציאלי במחירים גבוהים יגרום להפסד של מאות מיליארדים לקופת המדינה.
בג"ץ גם שיתף פעולה עם הגניבה
ועירבב את המשקיעים הקטנים עם הגדולים
ועשק בעיקר את הקטנים שחסכו בעמל כפיהם שנים של עבודת כפיים
וסיכנו כספם כתוצאה מפיתיון המדינה שנה אחר שנה ששכנעה את המשקיעים וללאחר שסוף סוף הייתה הצלחה..עשקו הקטנים …וקפצו מאחורה ושדדו אותם כשהגיע רגע האמת.
למה אין שישינסקי על כביש 6, על רווחים שך הבנקים, על רכבת ישראל,
על מקורות, על מלונות?
איזה צביעות הפקיד הרגולטור שמרויח משכורת של עובד מדינה הוא החמדן?
חצופים בני חצופים!!!
המדינה חילקה את המרחב הימי לשדות ומכרה זיכיונות.
כל עוד לא מצאו גז הזכיונות היו זולים מאוד – ברגע שמצאו את מאגר הגז הראשון שווי הזכיונות עלה עשרות מונים כי כולם הבינו שיש גז.
ואז במקום למכור את הזכיונות במחירים החדשים הגבוהים והראויים כמו שצריך פתאום הסתבר שהזכיונות כבר שייכים לטייקונים שרכשו אותם בנזיד עדשים ובמרמה!
האם תשובה ובריטיש וכו משלמים מס חברות על הגז שהם יימכרו בעתיד?
והנה עוד "קולות שפויים" וצלולים-המצטרפים לאורי רדלר-כותב המאמר דלעיל, ומגבים אותו בעובדות מפורטות ובידיעות מוסמכות מקרוב
מהומה רבה על לא מאומה : עריצות הפקידים, הדילמה של דיויד גילה וחשיפת המספרים של מאגר "תמר"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000996162#fromelement=hp_morearticles
מדינה בוואקום : על אנשי הצללים אשר מנהלים בפועל את המדינה
http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=K&0r9VQ=EEMEL