הוא מתנגד לאקטיביזם שיפוטי, אבל מוכן לקבל פסילת חוקים בתנאים מסויימים; ולא מתנצל על תמיכתו בארגוני העובדים. שיחה עם יריב לוין לקראת הפריימריז.
חבר הכנסת עו"ד יריב לוין, שגדל בירושלים על מורשת האצ"ל, בוגר יחידת המודיעין 8200 ודובר ערבית – החל את דרכו הציבורית עוד כשלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, כשכיהן כדובר וסגן יו"ר תא הליכוד. כאשר נבחר לראשונה לכנסת בשנת 2009 נבחר גם לעמוד בראש ועדת הכנסת וכן כנציג הכנסת לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה.
כיום ח"כ לוין מכהן כיו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון ובעבר כיהן כיו"ר סיעת הליכוד וכיו"ר הקואליציה. הוא היה מהמובילים של תיקון חוק יסוד: נשיא המדינה (איסור שחרור רוצחים) שתכליתו מניעה של שחרור רוצחים בעסקאות עם ארגוני טרור, וכן מוביל של "חוק משאל עם" שמקשה על וויתורים טריטוריאליים. ח"כ לוין הוא ממובילי המחוקקים בכנסת כאשר בכנסת היוצאת יזם 37 חוקים שעברו בקריאה בקריאה שניה ושלישית. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ומחזיק עקבי באידיאולוגיית "ארץ ישראל השלמה".
אתה ידוע כאחד המתנגדים הנחרצים לאקטיביזם שיפוטי, האם לדעתך יש צורך בביקורת שיפוטית כלשהי?
כן, אבל אני חושב שתנאי בסיסי לקיום ביקורת שיפוטית על חקיקה הוא שבית המשפט נבחר בדרך מייצגת. בכל מקום בעולם שבו יש בית משפט לחוקה, שיש לו סמכת לפסול חוקים, בית-המשפט נבחר ומורכב באופן ייצוגי. אין תקדים בשום מקום לכך שהשופטים בוחרים את עצמם בתהליך שאין בו שום ייצוגיות ואחר כך לוקחים לעצמם את הכוח לפסול חקיקה. זה הליך אנטי-דמוקרטי במהותו. לכן לא הייתי אומר שאין מקום לביקורת שיפוטית על חקיקה, אבל הדבר הזה מחייב הליך בחירה הוגן. זה גם מחייב קביעת כללים מאוד מאוד ברורים. קביעת סמכות מפורשת בחוק, קביעת ההרכב והרוב הדרוש לפסילת חקיקה. בוודאי שזה דורש גם מנגנון שמאפשר לפרלמנט לשוב ולחוקק את החוק. המצב היום, בו שופט אחד יכול לפסול חוק בלי שום כללים ושום הנחיות – אני חושב שזה דבר שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם. בלתי תקין ובלתי קביל.
אתה חבר-כנסת משנת 2009, לאיזה הישגים הגעת בתחום ריסון האקטיביזם השיפוטי?
אני מוכרח לומר כמה דברים בעניין הזה. המאבק באקטיביזם השיפוטי הוא מאבק ארוך. תזכור שכשאני נכנסתי לכנסת ב-2009 ודיברתי בנאום הפתיחה שלי על הנושא הזה זאת הייתה הפעם הראשונה שדיברו על העניין בצורה רצינית, מתוך נקודת מבט רחבה וכוללת. העניין הראשון שעמד לנגד עיניי הוא לייצר תודעה ובמובן הזה אני חושב שנחלנו הצלחה גדולה. המאבק הזה שניהלנו היווה, בצורה מסויימת, מחסום בפני תהליך ההתפשטות של הביקורת השיפוטית על עוד ועוד חלקות שנמצאות בתחומי הרשות והמבצעת. אני חושב שגם אם לא פתרנו את הבעיה, כן הצלחנו לבלום אותה.
היו לי גם כמה הישגים. למשל אני חושב שהעובדה שהשופט שפירא נבחר כמבקר המדינה אל מול ניסיון של ראשי מערכת המשפט להצניח לתפקיד את השופט ריבלין – אני חושב שזה היה דבר חשוב. אני חושב שעובדה שהוועדה לאיתור היועמ"ש לא בחרה את המועמד שהמערכת המשפטית רצתה בו והעבירה את ההחלטה לממשלה, הנושא הזה היה בהחלט הישג. הצלחתי באמצעות הצעת חוק שהעברתי עם זהבה גלאון להביא למצב שבו לראשונה נפתחו שערי בג"ץ לשידורים ישירים. זהו צעד ראשון לפתרון חוסר השקיפות במערכת הזאת. יחד עם זאת, כמובן שאנחנו רחוקים מאוד מהיעד שאני רוצה להגיע אליו. אני חושב שהגשתי מספר רב של הצעות חוק והצגתי קשת של פתרונות לשלל הבעיות שיש במערכת הזאת.
מדוע מונה מני מזוז, אקטיביסט קיצוני, לביהמ"ש העליון כשאתה בכנסת והליכוד בשלטון?
ההסבר הוא מאוד פשוט. הוועדה לבחירת שופטים עובדת בהליך אנטי-דמוקרטי מיסודו כאשר שלושה מתוך תשעת חברי הוועדה הם שופטים ועוד שניים הם עורכי דין שכפופים אליהם. יש רוב מובנה לשופטים עוד לפני שהתהליך בכלל התחיל.
אז חברי הלשכה עושים יד אחת עם השופטים?
כך זה קורה כל הזמן. צריך לזכור שבכנסת נבחרו 2 נציגים של האופוזיציה. אחד מהם הרצוג שבוודאי מיישר קו עם השופטים. ונציגת הקואליציה הייתה ציפי לבני, שרת המשפטים. לכן, אני אומר שוב, ההרכב המעוות של הוועדה שבו בעצם למחנה המרכזי שמרכיב את הממשלה היה בסך הכל נציג אחד, סער ואח"כ ארדן, מתוך תשעה חברים- זה מצב בלתי תקין ובלתי דמוקרטי. מה שצריך לעשות זה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים והגשתי הצעת חוק בעניין הזה. צריך לקיים שימוע למועמדים כדי שתהליך יהיה תהליך פתוח ולא יעשו כל מיני עסקאות במחשכים.
מדוע קידמת את חוק איסור שחרור מחבלים, המאפשר לבית המשפט להגביל את שיקול הדעת של הממשלה?
אני לא חושב שזה סותר. כשם שהממשלה צריכה יועץ משפטי משלה, שהיא בוחרת ושהיא יכולה לעבוד איתו באמון מלא, כך היא צריכה להיות מנותקת לחלוטין מההליך הפלילי. ההליך הפלילי הוא נחלתו הבלעדית של המערכת המשפטית. לשם כך היא נועדה. זה נכון שמערכת המשפט נכנסת לתחומי הרשות המבצעת והמחוקקת ועוסקת בדברים שהיא לא אמורה לעסוק בהם ופוגעת גם בעצמה, אבל אני חושב שחייבים מערכת משפט חזקה. מערכת שעוסקת בתחומים שלשמה היא נועדה ונותנת החלטות מקצועיות ומהירות. כשמדובר בהליך פלילי הסמכויות צריכות להיות בידי בית המשפט ולא בידי הממשלה או שום גורם אחר. לכן, לא רק שזה לא סותר אלא שאני חושב שזה בדיוק עולה בקנה אחד עם כל מה שאני עשה.
אידיאולוגיה כלכלית
נבחרת ע"י "המשמר החברתי" לחה"כ החברתי ביותר בליכוד ומקום שני בקואליציה. למה ארגון שמאל-כלכלי אוהב אותך כ"כ ואיך זה מתיישב עם העמדות הכלכליות של הליכוד?
אני חושב שכוחו של הליכוד הוא בזה שזאת מפלגה שמייצגת ציבורים רחבים. זאת מפלגה שלא מתעסקת רק בנושא צר אחד אלא מניפה שורה של דגלים. כשם שהליכוד מניף את הדגל ההתיישבותי בגאון ותומך בארץ ישראל השלמה, כך אני חושב שהוא צריך להניף גם את הדגל החברתי. אנחנו בהחלט בעד לסייע למי שחלש ולא יכול לדאוג לעצמו. אנחנו בהחלט בעד לתת כלים למי שרוצה להתקדם. אנחנו לא בעד לחנוק את היוזמה החופשית. אני חושב שהצירוף של שני הדברים האלה- עידוד היוזמה החופשית מצד אחד ומתן כלים לאנשים שרוצים להתקדם ומתן עזרה אמיתית למי שבאמת חלש ולא יכול לעזור לעצמו, זאת הדרך הכלכלית הנכונה. זאת הייתה הדרך של הליכוד תמיד ולכן זה גם לא פלא שאני עוסק הרבה מאוד בחקיקה שיש לה מטרה לסייע. אני יכול לתת לך דוגמא. אני העברתי חוק חשוב שהרחיב את מערך הסיוע המשפטי למעוטי יכולת כי אני חושב שאין שום טעם בהענקת זכויות בחקיקה אם אנשים לא יכולים לממש אותם ודווקא אוכלוסיות חלשות נפגעות מהיעדר נגישות לשירותים משפטיים. אני חושב שהדברים לא רק שאינם מתנגשים אלא עולים בקנה אחד והולכים יחד ואני בהחלט אתמיד ואמשיך ללכת בדרך הזאת.
השר ישראל כץ התעמת חזיתית בכנסת היוצאת עם וועדי הנמלים. האם לדעתך וועדי עובדים מונופוליסטיים מהווים סכנה של ממש למשק הישראלי?
חד משמעית לא. אני מוכרח לומר שאני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אלמלא הייתה בישראל עבודה מאורגנת וארגוני עובדים. הרבה מאוד מהדברים שמובנים מאליהם היום, כמו חוק שכר מינימום או דמי הבראה, לא היו אלמלא היו ארגוני עובדים ועבודה מאורגנת. אני חושב שמטבע הדברים כוחה של העבודה המאורגנת צריכה להימדד בכך שהעזרה מגיעה לכלל העובדים ולא רק לוועד מסויים. הדוגמא הטובה ביותר הייתה המאבק למען עובדי קבלן שנחל שורה של הצלחות שאי אפשר היה לנהל אותו רק וועד אחד לבד. לכן אני חושב שחשוב וצריך שיהיו ארגוני עובדים. כמובן שגם הדבר הזה צריך להעשות בצורה שנועדה לרווחת העובדים ולא למטרות אחרות. בדרך של מאמץ להגיע להידברות ולא בשביתות פראיות במקום בו ניתן להימנע מהם. אני לא הייתי רוצה לחיות במדינה בה העובד מופקר לגורלו ואין שום הגנה על העובדים. אני חושב שגם מי שאולי במבט ראשון סולד מארגוני עובדים, אם היה חושב מחשבה נוספת, והיה חושב מה היה קורה אם הם היו נעלמים ומה זה היה עושה לציבור כולו – היה חושב פעמיים.
חבר מפלתך, חיים כץ, מכהן כיו"ר ועד עובדים בתעשייה האווירית במקביל לכהונתו כחבר-כנסת. האם זה נראה לך בעייתי?
אני מוכרח לומר שהנושא הזה נדון מספר רב של פעמים בוועדת האתיקה וכל עוד הפעילות הזאת נעשית במסגרת כללי האתיקה היא בהחלט לגיטימית. כללי האתיקה מתירים את העניין הזה ואני לא רואה כאן שום בעיה.
ואתה לא רואה עניין לשנות את כללי האתיקה?
לא. אני לא רואה שום צורך לעשות בעניין הזה שינוי. הכללים היום נותנים מענה טוב לסוגייה הזאת.
איזה מקום אתה צופה לקבל בפריימריז?
אין לי מושג. בפעם שעברה הגעתי למקום התשיעי. אני מקווה להתקדם. אני שמח להיות חבר במפלגה דמוקרטית שההחלטה לא מתקבלת על-ידי איש אחד.
איזה תפקיד בממשלה היית רוצה?
אני לא רוצה לרתום את העגלה לפני הסוסים. הייתי שמח והיה לי הרבה מה לעשות לו הייתי מתמנה לשר המשפטים, אבל אני חושב שזה כרגע לא נמצא על הפרק. אני כרגע מתמקד בפריימריז והניצחון בבחירות. בסופו של דבר מדובר בהחלטות של ראש הממשלה ומה שהוא יחליט, אני אקבל.
זוהי הטרגדיה של הליכוד. בחוקתו הליכוד תומך בארץ ישראל השלמה ובכלכלה חופשית. בפועל יש אולי ח"כ אחד בכל הרשימה שאינו מתנגד לאחד משני הרעיונות הללו.
מעניין אבל ראיון חנפני קצת. נכון שעונת בחירות ויש מחויבות למחנה אבל היה אפשר לאתגר אותו קצת.