מנכ"ל הרשות השנייה עד לפני חמש דקות חבר לכחלון, שר התקשורת לשעבר, והודיע על תמיכה בערוץ 10 – למרות ששניהם אחראים למצב הערוץ הכושל.
הדבר הראשון שצריך להבין בסיפור של ערוץ 10 הוא, שכמו בכל סוגיה ציבורית רגולטורית אחרת אין בו טובים ורעים. לכל היותר יש בו גרועים יותר וגרועים פחות. גם אם הדבר נעשה בתום לב, בסופו של יום, ברוב המקרים זה נגמר בשילוב בין שקרים, מניפולציות וחידלון מקומם של ניהול כספי המיסים שלנו במידה מפתיעה-כל-פעם-מחדש של יהירות וחוסר אחריות.
בלי להלאות אתכם בפרטי הפרטים: ערוץ 10 הוא ערוץ מסחרי כושל שלא מצליח כבר הרבה שנים לעמוד בחובותיו הכספיים הקבועים בחוק. כן, בחוק. הערוצים המסחריים במדינת ישראל משדרים על פי חוק הרשות השניה ונתונים לפיקוח רגולטורי של הרשות שהוקמה לשם כך (שמנכ"לה האחרון שי באב"ד התפטר לאחרונה במפתיע, והצטרף למפלגתו של כחלון 'כולנו', אבל נגיע לזה). הגופים המשדרים בערוצים המסחריים בארץ הם זכיינים, יזמים פרטיים, שהמדינה מכרה להם זיכיון לשדר. ערוץ 10 לא עמד בתנאי הזכיון וכבר היה צריך להחזיר אותו לממשלה כמה וכמה פעמים.
עוקבים מסורים של סידרת הדרמה שנקראת 'ערוץ 10' זוכרים את כל הפרקים הקודמים בהם עמד מועד הזיכיון לפקוע ואיך בכל פעם פצח הערוץ בקמפיין "הצילו" היסטרי ובתגובה האריכה לו הממשלה את הזיכיון לפנים משורת הדין (ובניגוד לכל הגיון עסקי). למעשה, הערוץ היה צריך להיסגר בעקבות אי תשלום הזיכיון וזאת ללא שיקול דעת, באופן אוטומטי. ב-2012 למשל, בפעם הקודמת שערוץ 10 עמד להיסגר, המדינה מנעה את סגירתו על-ידי מתן הלוואה גדולה וביטול דמי הזיכיון. כך זה נמשך כשנה וחצי כשראשי הערוץ מבטיחים להביא משקיעים. אלה לא הגיעו.
לאורך השנים ראינו אם כן כבר כמה קמפיינים של הערוץ נגד סגירתו, צעד מובן מצד מי שחרד לפרנסתו ויש לו, במקרה, ערוץ טלוויזיה ביד. בעבר הדגישו בערוץ, על פי המסורת שקבעו בעניין מפעלי הלואו-טק בעיירות הפיתוח, את העובדים המסכנים שיאבדו את פרנסתם וכו' (לחובבי הז'אנר מומלץ לחפש ביוטיוב את קמפיין הילדים החמודים של ערוץ 10 ולהשוות אותו לקמפיין "הולכים לפטר אותנו" של רשות השידור הממלכתית מהקיץ האחרון). הפעם זה סיפור אחר. הימים הם ימי בחירות ובערוץ קיבלו החלטה ללכת על הראש של ביבי.
פוסטר בקמפיין של השמאל
בצעד שהוא ללא ספק לא אתי ולכאורה גם לא חוקי, החשיכו בערוץ את המסך והקרינו עליו שקופית עם תמונתו של ראש הממשלה המכהן גם כשר התקשורת והאשימו אותו ב"אי מציאת פתרון" ובאחריות לסגירת הערוץ (כן, אותו אדם שהממשלה בראשותו הצילה את הערוץ ב-2012). לערוץ יש, באופן מסורתי, הרבה טענות על הרגולציה הממשלתית וחלקן מן הסתם נכונות, אבל לא הטענות המוצדקות בחלקן של הערוץ על מבנה הרגולטורי המעוות של הרשות השניה מככבות בקמפיין המביש וההיסטרי שלו, אלא תמונה של נתניהו (או של זומבי נתניהו) והאשמתו בסגירת הערוץ. צריך להיות עיוור וחירש כדי לפספס את ההקשר בימי בחירות אלו והפוליטיקאים שלנו אינם עיוורים וחירשים, לפחות בכל הקשור לתעמולה נגד ביבי נתניהו.
תוך דקות הפכה השקופית של ערוץ 10 לכרזת בחירות של ציפי לבני, בוז'י הרצוג, זהבה גלאון ומי לא. כולם האשימו את נתניהו בהתנכלות לדמוקרטיה ממניעים אישיים, מיקי רוזנטל האשים אותו ב"חיסול" הערוץ וקרא לציבור "לעצור את המתנקש". אפילו נפתלי בנט ומירי רגב פרסמו הודעת תמיכה בערוץ בנוסח, "אסור שהערוץ ייסגר" וכדומה. מעבר לבעיה האתית והחוקית שבקמפיין הזה, המשתמש במשאב שהמדינה העניקה בזכיינות למטרה שללא ספק איננה חלק מתנאי הזיכיון (למעשה: לצורך משא-ומתן על תנאי הזכיון עצמו), יש בו גם משוא פנים עמוק: הערוץ תוקף את התערבות הפוליטיקאים (במקרה הזה ראש הממשלה) בעבודת הגוף הרגולטורי. אנשי הרשות השניה מאשימים שראש הממשלה לא קידם את פיצול המונופול של ערוץ 2.
אבל התערבות פוליטיקאים בהחלטות רגולטריות קודמות היא זאת שהביאה את הערוץ עד הלום. כלומר, כשהפוליטיקאים מתערבים לטובת הערוץ ומורים לרשות להעניק לו עוד ארכה ועוד הנחה – זה בסדר. כשהפוליטיקאים מתערבים לרעת הערוץ – זו פגיעה בדמוקרטיה.
סומכים על הזיכרון הקצר שלכם
מושג ה"דמוקרטיה" העולה מההתנהגות הזאת של הערוץ מטיל צל כבד על סיבת הקיום שלו, בה הוא מנפנף בעיתות צרה. הקמפיין מעלה את החשש כי בשביל ערוץ 10, בדיוק כמו בשביל כל פוליטיקאי בזמן מערכת בחירות, "דמוקרטיה" היא פשוט "מה שאנחנו תומכים בו" ו"מסכן את הדמוקרטיה" זה בסך הכל "דעות של אחרים". כך פועל הקמפיין של הערוץ בדיוק כמו קמפיין בחירות: מלכד סביבו את תומכי המפלגה ומרחיק ומכעיס את מתנגדיה. סימן רע הוא לערוץ טלוויזיה, במיוחד כזה שמציג את עצמו כמגן הדמוקרטיה, אם הוא מתנהג כמפלגה (וכנראה גם בחירה טקטית לא טובה של הערוץ, כנראה לא הראשונה).
נחזור רגע לשי באב"ד שהוזכר קודם. עד ממש לאחרונה מנכ"ל הרשות השנייה והיום חבר 'כולנו' של כחלון, שר התקשורת לשעבר. לשני האנשים האלה לא הייתה כל בעיה להוציא הודעה המצרה על מצבו של הערוץ וכו' וכו'. שניהם טיפלו בבעיית הערוץ אך לא הצליחו להביא לפתרון, ויש להם מידה של אחריות למצב, אם כי גם למעבר של גלעד ארדן מתיק התקשורת למשרד הפנים יש חלק לא קטן בפלונטר שנוצר. כרגע הערוץ מנצל את המשאב שלו כדי לתקוף את ראש הממשלה בניסיון לסחוט דיל טוב מהרשות המפקחת. עכשיו כחלון ובאב"ד מפרסמים הודעה כפוליטיקאים המבקשים את אמון הבוחר תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהם מדברים על סוגיה שהיתה בטיפולם והם היו אמורים לפתור. באב"ד מאשים את ראש הממשלה שתקע את תהליך פיצול המונופול של ערוץ 2. השניים מבקשים את אמון הבוחר.
אגב, אין ספק שסגירת ערוץ 10, ספציפית חברת החדשות של ערוץ 10 (שאר תכניות הערוץ הן לא הפסד גדול), תפגע במצבה הרעוע ממילא של התקשורת בישראל והיא לא צעד שיש לשמוח עליו. יתכן בהחלט שאנשי ערוץ 10 צודקים ונתניהו מתנכל להם מסיבות אישיות – אין זה דבר מופרך להאמין בו ביחס לנתניהו אם זוכרים, למשל, את המאמצים שהקדיש לסיכול בחירתו של ריבלין לנשיא. אבל אין בדברים האלה להצדיק את זיהויו של הערוץ הכושל עם "הדמוקרטיה" ואת נתניהו כאויב הדמוקרטיה. כאמור לעיל, אין פה טובים ורעים אלא רעים ורעים פחות. מחוקקים כושלים, רגולטורים שנכשלים באכיפת החוקים הגרועים שנחקקו, יזמים תאבי בצע וכוח ומנהלים כושלים תרתי משמע, כושלים תחת נטל הרגולציה והחוקים וכושלים כמנהלים שתפקידם לנהל עסק רווחי אחרי שורה ארוכה של הקלות בתנאי הזיכיון המקורי. מה יהיה איתך, ערוץ עשר. מה יהיה איתך מדינת ישראל.
נעמיד אפוא את הדברים על דיוקם: ערוץ 10 הוא ערוץ מסחרי, כושל, שלא מרוויח את הכסף שתכנן להרוויח ולכן מפגר במילוי חובותיו למחוקק, כלומר לנו, כלומר במילים אחרות, ערוץ שנהנה בעצם מאשראי נדיב שמעניקה לו המדינה, כלומר, שוב, ראה זה פלא, אנחנו משלמי המיסים.
דרך אגב, לביבי יש אחריות לכך שהוא לא מפרק את ערוץ 2 ומפצל אותו לכך שגופי תקשורת ישלמו על רישיון כראוי ולא על זכיונות שקיבלו במתנות מן הרגלטור! !
התיאור של ערוץ 10 אינו הוגן. אכן מדובר בערוץ מפסיד, אך הוא מוסד מאוד חשוב. כל מי שצפה לאחרונה בביצועיה של ועדת הכספים, בניצוחו של ניסן סלומינסקי, בוודאי יודע שאין למדינה בעיה להזרים עשרות ומאות מליוני שקלים לכל ארגון שהיא רואה בו ראוי או זכאי לתקצוב מהיר ונדיב.
מתעורר לפיכך חשד כבד שמר נתניהו רוצה לסגור את ערוץ 10 כי הערוץ מסרב להיות שופר התעמולה הפרטי שלו, וזה כבר נגוע בשיקולים זרים.
לא ייתכן להכשיר מצב שבו המדינה מתקצבת מוסדות קקיוניים שאף אחד לא נהנה מהם מלבד קומץ מקורבים, אך מסרבת לתקצב ערוץ טלוויזיה חשוב שמעניק שירות קריטי לאזרחי ישראל.
אורי, ניסן סלומיאנסקי מייצג בוחרים שרוצים את ההעברות הללו, ומשרת בוחרים שמוכנים להעברות הללו כמחיר הקואליציה עם הבית היהודי.
להבדיל, הרוב המוחלט של אזרחי ישראל מתעב את ערוץ עשר (כמו גם את רוב התקשורת), שמח לאידו, לא מוכן לממן אותו, או אדיש לגורלו. וחוסר ההתגייסות של הכנסת לחלץ את ערוץ עשר בסך הכל מייצגת נאמנה את רצון הבוחרים. ככה נראה דמוקרטיה. זה די בעסה כשאתה במיעוט, אבל הגיע הזמן שתתרגל. זה לא הולך להשתנות
איזה שירות קריטי בדיוק???
רשות הדיבור לאלון בן דוד:
"עשינו בעבר כתבות נגד ביבי שלא היו מוצדקות עיתונאית, חרגנו מהאתיקה"
הכתב הצבאי של ערוץ 10 אלון בן דוד בהתבטאות נדירה: "עשינו בעבר כתבות נגד ביבי שלא היו מוצדקות עיתונאית ופגענו באשתו כדי להראות שאנחנו משוחררים, לדעתי חרגנו מהאתיקה"
http://b.walla.co.il/item/2684680
אורי, ניסן סלומיאנסקי מייצג בוחרים שרוצים את ההעברות הללו, ומשרת בוחרים שמוכנים להעברות הללו כמחיר הקואליציה עם הבית היהודי.
להבדיל, הרוב המוחלט של אזרחי ישראל מתעב את ערוץ עשר (כמו גם את רוב התקשורת), שמח לאידו, לא מוכן לממן אותו, או אדיש לגורלו. וחוסר ההתגייסות של הכנסת לחלץ את ערוץ עשר בסך הכל מייצגת נאמנה את רצון הבוחרים. ככה נראה דמוקרטיה. זה די בעסה כשאתה במיעוט, אבל הגיע הזמן שתתרגל. זה לא הולך להשתנות
ואולי, רק אולי, מחיר הזכיון איננו הגיוני וצריך לשנות את תנאיו?
אתה מזכיר את יאיר לפיד שקבע שהוא נגד לגליזציה של קנאביס כי קנאביס איננו חוקי.
הערוץ הזה מהלל באופן קבוע סוציאליזם, פיקוח ורגולציה. הגיע הזמן שהערוץ יאכל קצת מהדיסה שהוא מבשל…
התערבות ממשלתית ועזרה ממשלתית עולה בקנה אחד עם סוציאליזם – זה אותו דבר! האירוניה נובעת מזה שהם רדפו את נתניהו ועכשיו מתחננים אליו שיציל אותם.
גם את ערוץ 11 רצו ליסגור
הסקירה יפה ומשכנעת. יש לה רק בעיה אחת קטנה. העובדות. העובדות הן שהערוץ גייס כסף לתשלום החובות אבל המדינה סירבה לקחת אותו. מדוע? כדי שהערוץ יחשב כבעל חוב.
ערן תשלום החוב היה רק חלק מההתחיבויות לקבלת רישיון,
בנוסף צריכים להראות איתנות כלכלית ומשקיע ואת זה הם לא עשו ועוד דורשים רישיון
(לא זיכיון – רישיון)
ל15 שנה
ומה יקרה אם שוב ייכנסו לחובות? מי ישלם?
כל הקמפיין ההזוי של משה כחלון, משתלב עם עצת יועציו להיראות צנוע, אחד שכאילו אין לו מקורות מימון של הטייקונים.
אבל האמת היא שמשה כחלון הינו יציר כפיהם של הטייקונים, ובעיקר של טייקון הטייקונים יצחק תשובה שמממן את הקמת ״מפלגת כחלון״.
מהיכן הגיע כל הכסף למימון החפ״ק במכללת נתניה? הרי משה כחלון מסרב לגלות, כי התשובה היא שזה הון עתק שניתן על ידי הטייקונים לטובת הקמת המסגרת הפוליטית של משה כחלון.
הטייקונים שמממנים עד עצם היום הזה את המרכז במכללת נתניה, העבירו במשך השנתיים שחלפו, מאות אלפי שקלים למימון משכורתו של משה כחלון, ועוד מליונים לטובת מימון כל התשתית וצוות המרכז בראדו עומד כחלון.
למה הטייקונים השקיעו בכחלון?
הם לא משקיעים לחינם, ראו את המאבק הניטש היום עם תשובה לגבי אחזקתיו במקורות הגז של המדינה; תשובה מעוניין שתהיה קבוצת לחץ פוליטית שתסייע לו להשיג עוד ועוד הטבות.
משה כחלון רוצה נצד אחד להיות יקיר הועדים האנכרוניסטים, ומצד שני הוא ממלמל משהו לא מחייב נגד מונופולים.
משה כחלון לא מוכן לצאת בהכרזה מחיבת נגד הדורסניות של מיטיבו יצחק תשובה, אז במקום זה הוא מפיק בעצת יועציו מצג, כאילו הוא מגייס תרומות של בודדים, כי זה טוב לתדמית ולרושם. הבעייה עם משה כחלון שכל פעם שהוא פותח את הפה הוא מאבד עוד מנדטים.
הציבור זכאי לדרוש מכחלון לקבל דיווח מלא על קשריו הסמויים עם הטייקונים, וכמה משאבים קיבל מהם עד כה. הציבור גם זכאי לדעת מה היו הדרכים בהם השיג משה כחלון ג׳ובים עבור אשתו ליאורה כחלון.
יצחק תשובה טייקון הגז, איתר את משה כחלון כמי שיוביל מטעמו את המאבק בממשלה, לצורך הטבות והקלות בכל נושאי חיפוש והפקה של הגז.
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ילד מעברת גבעת אולגה, בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל"ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות "ועדת שישינסקי" הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
הגיע לעשות סדר בערוץ, לכל אנשי התקשורת שמקבלים שכר אסטרונומי אפשר
להחליפם באנשי תקשורת לא פחות טובים שיהיו מוכנים לעבוד בשכר סביר או .חלקם בהתנדבות רק אם נתנן להם ההזדמנות
אבישי אבישי אבישי …איי אאיי איי
הספינה טובעת!! רד מזוטות ועבור לעיקר. מה דעתך על מפלגת השילטון, הולך לה טוב? אתה מרוצה? מתחום הכלכלה.. הבטחון.. הממשל??
איך אתה רואה את העתיד של מדינת ישראל עם ראש הממשלה הנוכחי שגם חבריו הטובים ב ו ר ח י ם ממנו.. ??
השמאל רעים אהה… השמאל שונא את ישראל?? מאיפה אתה מביא את זה באמת…?? כי אצלי בכתה לא היו שעורי פאשיזם… הכשלון מהדהד בחורצ'יק.. שומעים אותו כבר בכל הצדדים. זה שמאל או ימין אתה לא מבין אבל גם אתה תתפכח.
שים רגע אצבע איפה הכישלון… לפי שיטתך היא בדמוקרטיה סיסמתך רק ביבי יכול רק ביבי צודק.. דיי עם הדמוקרטיה.. צא מהארון פאשיסט קטן… ותגיד את האמת זו השעה זה הרגע אולי עוד הרוב יתמכו בך ושכמותך.. ואז נתראה בין ההריסות של ישראל הישנה נבנה חדשה – ביחד אל תדאג.
השמאל הסולח