התפיסה שמופיעה בקמפיין נגד אלימות במשפחה, היא של הגבר כמכה והאשה כקורבן. אך שורה של מחקרים בינלאומיים מלמדת ההפך.
התפיסה הסטריאוטיפית שמופיעה בקמפיין נגד אלימות במשפחה, היא של גבר מכה ואשה קורבן • אלא ששורה של מחקרים בינלאומיים מלמדים כי מספר הגברים האלימים שווה בערך למספר הנשים האלימות
ראיתם את הסרטונים האלה ביוטיוב: זוג הולך לישון. משפחה נכנסת למכונית. זוג משוחח עם חברים. האישה נראית מפוחדת מאוד. הבעל שמח ומלא חיים. מוזיקה דרמטית ועצובה מתנגנת ברקע. בסוף כל הסרטונים אנחנו לומדים את פשר המצב – הבעל חובש כפפות אגרוף. המסר ברור: הבעל מכה את אשתו. בסוף מגיע הקריין עם המסר הנחרץ: יש לשים סוף לאלימות. ואנחנו למדים שהפרסומות באדיבות הוועדה לקידום מעמד האישה. אין ספק שמדובר בפרסומת אפקטיבית. הבעיה היא שהיא מספרת חצי אמת.
שלא יהיה מקום לספק: אלימות במשפחה היא תופעה חמורה, ועל כן מגיע לוועדה יישר כוח על קמפיין המתמקד בנושא. הבעיה היא, שההנחות הסמויות מאחורי הקמפיין גורמות לעיוות האמת והצדק, בראש ובראשונה על-ידי הטמעת רעיון אחד: כאילו רק גברים מכים נשים, ונשים הן תמיד קורבנות. כפי שנראה להלן, מדובר בהנחה סטריאוטיפית שמחביאה אמת מורכבת בהרבה.
נתחיל מדו"ח של הממ"מ שהוגש לועדה לקידום מעמד האישה, שמרכז נתונים לגבי אלימות של גברים כלפי נשים בשנת 2013. דו"ח בעייתי זה מהווה דוגמה להטיה החד-צדדית בעניין אלימות בתוך המשפחה. הוא מתרכז כמעט כולו באלימות של גברים כלפי נשים ובכך נוצר הרושם כאילו התופעה ההפוכה לא קיימת. כך, יש לנו נתונים לגבי נשים שנרצחו בידי בני זוגן, אבל לא התופעה ההפוכה. בכל-זאת, כשהדו"ח טורח לציין עבירות משני הצדדים, למשל בעניין עבירות מין, המספרים מפתיעים: מסתבר שחלקם של גברים כקורבנות לתקיפה כלל לא שולי. כרבע מסך כל התיקים הנפתחים על אלימות מינית נוגעים לגברים שהותקפו. כך, ב-2013, 3,081 תיקים נפתחו בגין נשים שהיו קורבנות תקיפה מינית לעומת 1,128 תיקים בגין גברים שהיו קורבן לתקיפה כזו.
כפי שהראו חוקרים כמו ד"ר יואב מאז"ה, אלימות של נשים כלפי גברים קיימת והיא תופעה נפוצה. כמו כן, כמו במקרה של עבירות מין, כרבע מהתיקים שנפתחו בגין אלימות כלפי זוג ב-2013 היו בגין של תלונות של גברים נגד נשים (כ-15,000 תיקים נגד גברים על אלימות נגד נשים לעומת כ-4,200 תיקים על אלימות של נשים נגד גברים ב-2013) – וזאת על אף חוסר התמיכה המערכתית במקרים אלה לגברים. נשים נהנות ממערך תמיכה רחב, כפי שמתואר בדו"ח הממ"מ. לאחרונה, מזא"ה ועמיתיו למקצוע פרסמו ספר מחקרי שלם בשם "אלימות אילמת– גברים כקורבנות". בספר יש סקירה מקיפה לא רק של אלימות נשית כלפי גברים אלא גם של האדישות והסלחנות של המערכת המשפטית כלפי התופעה.
לא תמיד הגבר הוא בעל האגרוף. קמפיין הועדה לקידום מעמד האישה.
הטייה נפוצה
לא מדובר רק בבעיה ישראלית, אגב. ההנחה הסמויה כאילו רק גברים פועלים באלימות כלפי בני זוגם היא נפוצה ברחבי המערב, על אף שורה של סקרים מדינתיים רחבים המגלים כי כמות הגברים האלימים נוטה להיות בערך שווה לכמות הנשים האלימות, כאשר שאר האלימות היא הדדית. כך, למשל, על-פי מחקר הורות בינלאומית מ-2009, בקרב זוג שחווה אלימות, גברים היו אחראים ב-12% מהמקרים, נשים ב-22% וב-66% הנותרים שני הצדדים פגעו זה בזו ולהיפך. תמונה דומה עולה מסקר דייטינג בינלאומי לשנים 2001-2006, לפיו במקרי אלימות בתוך הזוג, הגבר היה האחראי ב-16% מהזמן, נשים ב-29% וב-55% שנותר האלימות הייתה הדדית. אם הכנסת ורשויות החוק היו מתרכזות בכלל תופעת האלימות משני הצדדים, סביר מאוד שהיינו מקבלים תמונה דומה. חשוב לציין: על-פי הסקרים הנ"ל, רוב האלימות, הן מהצד הגברי והן מהצד הנשי, לא נעשתה לשם הגנה עצמית.
אז כן. יש בהחלט מקום לקמפיין הפרסומות של הוועדה לקידום מעמד האישה והבעל עם האגרוף. אלא שהיה ראוי שיהיה תשדיר שירות אחד או שניים שיתאר את המצב ההפוך – אישה המחזיקה בכלי מאיים וגבר מושפל ומפוחד. אולי אפילו אישה עם כפפות איגרוף עלי ידיה כשהגבר ישן, וכשהוא מתעורר מוצא עצמו באזיקים. מעבר לרמזי הסדיזם בדימויים האלה, זה היה מעביר מסר של בעיה חמורה הקיימת בנושא של תלונות שווא על אלימות.
אלימות במשפחה היא תופעה חמורה שיש להיאבק נגדה. אך חובה לעשות זאת על פי כלל הנתונים והעובדות, ולא לתת לסטריאוטיפים מגדריים כאלה או אחרים לעוות את עשיית הצדק והשכנת השלום בחברה.
בהמשך למאמר על מנהיגות יהודית, פייגלין יחסר מאוד לכנסת כמי שלחם בפמניזם הרדקלי השולט בצער רב בעולם ובמחוזות ארצנו!
אמת.
רק שפייגלין ממשיך ללכת ולהתקדם עבורנו גם כעת.
וחשוב לציין עוד דבר: יציינו בצביעות את העובדה שמספר ההרוגים והפגועים פיזית גדול בהרבה בקרב הנשים, אבל זה לא משנה את התמונה. אם האישה יזמה או היתה שותפה ליצירת עימות שיצא משליטה, אכן גבוהים הסיכויים שהיא תישא בעיקר פגיעות הגוף בשל נחיתותה הפיזית. אך אין זה בהכרח מעיד על פחות אשמה מצידה.
למעשה, מי שרווחת הנשים לנגד עיניו, טוב יעשה אם יאבחן את הבעיה ויוקיע ויעצור אלימות נשית. אם לא למען הגברים, אז לפחות למען זורעות הרוח בטרם יקצרו סופה.
אם תעלה מסע פרסום המעודד תרומות לעמותה המספקת תמיכה נפשית ומשפטית לגברים שנפגעו ונפגעים מאלימות של נשים, במקרה הטוב תקבל כמה ש"ח בודדים, ובמקרה הרע תקבל מבול של גידופים ונאצות מהפמיניסטיות שאתה מהוה תחרות עבורן.
מאידך, אם תעלה מסע פרסום המעודד תרומות לעמותה המספקת תמיכה נפשית ומשפטית לנשים שנפגעו ונפגעות מאלימות של גברים, במקרה הרע תקבל תרומות בסכומים גבוהים, ובמקרה הטוב תקבל אייטם במהדורות החדשות הראשיות + מפגש עם ראש הממשלה + פרס נובל לשלום + מקום קבוע בפאנלים של דיונים אינסופיים על העולם האלים שבו אנו חיים + דוקטורט לשם כבוד בפקולטה למגדר.
גברים שנפגעו ונפגעים מנשים אלימות מהוים תחרות קשה ומסוכנת לארגונים פמיניסטים, הן משום עצם התחרות, והן משום שהעלאת הנושא תוריד את סף האמפטיה של הציבור לנשים.
זוהי בסה"כ תחרות על משאבים (כספיים, תקשורתיים, יכולת שליטה בהמונים).
בפועל, יש המון גברים שנפגעו מנשים, בין אם על רקע רומנטי ובין אם על רקע דורי (אם הפוגעת בבנה). למעשה, כמעט כל הגברים נפגעו מאלמות כלשהיא מצד אימם. רק שהאם הינה אישה, ולכן הארגונים הפמיניסטים לעולם לא יתעסקו בבעיה זו.
כלל הנתונים והעובדות מלמדים על כך שבסופו של יום מי שנירצח/ת בד"כ זו האישה ומי שרוצח את זוגתו (שלפעמים מנסה להיות לשעבר) זה הגבר.
תגובה פבלובית-משהו לכתבה שטוענת שאלה לא "כל הנתונים והעובדות"…
אתה מוזמן להביא נתונים אלה. כשניסיתי לבצע חיפוש בעניין, רק מצאתי נתונים על גברים רוצחים ולא להיפך.
יש גברים שרוצחים ויש נשים שרוצחות – אגב – שימו לב שבסדרות טלוויזיה [ בעיקר טלנובלות וסדרות מתח ] מראים לא פעם נשים שהן יותר מסוכנות מגברים – או מסוכנות כמוהם. העניין הוא שצריך להיות אובייקטיבים – לא משנה אם אישה רוצחת או שגבר הוא רוצח – אישה שרוצחת צריכה להיכנס לכלא וגבר שרוצח צריך להיכנס לכלא – כי זה לא משנה – רצח זה רצח.
בסופו של דבר האמת תתגלה כול הסטיגמות על גברים יעלמו אני מאמין אולי אני תמים,הזכר המצוי שהוא הרוב נמצא במצב של ניחיתות עם זה בעניין של רשויות החוק וגם בעניין המשפחתי הפלילי ואפילו החברתי צריך גברים לזה סוף אלימות זה אלימות בלי קשר למגדר
אין שום גוף אמין לסיוע לגבר? רק עורכי דין? מה קרה למפלגה זכויות הגבר במשפחה? מי יכול להמליץ על מקום אמין כלשהו לקבלת עזרה ?
אישה רוצחת היא מכה – צריכה לקבל בדיוק את אותו עונש שמקבל גבר שהוא רוצח או מכה – והמבין יבין.
משהו בכנות.
אני חושבת שצריך לדבר לשני הצדדים. וגם ביחד.
אני חושבת שיש אלימות משני הצדדים כי שניהם בני אדם ובני אדם מסוגלים לעשות דברים מזעזעים לאחרים ולעצמם. צריך לטפל בזה. זה כל ישראל ערבין זה לזה. אי אפשר לאפשר לאנשים לחיות בחוויית גיהנום על פני אדמות.
ואני גם חושבת שחשוב לדבר על האמת הסטטיסטית שהאלימות הקשה פיזית – זו שגורמת נזקים. לפעמים לטווח הארוך. לפעמים לנצח- מתקיימת במרחב של גברים כלפי נשים. אמת ביולוגית פיזית.
With great power comes great responsibility.
רציתי לעדכן אותך שמאז שפרסמת את הפוסט הזה, נערכו בארץ לפחות 2 מחקרי דוקטורט (אוניברסיטת חיפה) שגם הוצגו בכנס שהיה בחסות החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי ב-15 למאי 2019, ושניהם כאחד הוכיחו בצורה נחרצת את טענתך שהאלמ"ב מתחלק שווה בשווה בין גברים לנשים (ליתר דיוק – 25% נשים, 25% גברים ו-50% שניהם ביחד).
יש לך קישור לשני המחקרים הללו? או שמות של המחקר?