'ליכוד ב'? יותר כמו 'תקומה א': למרות המפקד הבהול, הסתרת הרשימות והקמפיין המאסיבי, אנשיו של בנט נותרו בחוץ.
תוצאות הפריימריז בבית היהודי מוכיחות כי למרות המאמצים הרבים שמשקיע היו"ר בנט בשינוי פניה של המפלגה, בסיס התמיכה שלה נותר כשהיה: אנשי המפד"ל הישנה, שסדר יומם הוא מגזרי בעיקרו וסובב סביב מוסדות הציונות הדתית והיישובים האקסקלוסיביים.
אז מי יש שם? למעט איילת שקד שהגיעה – כנראה בזכות דילים עם קבוצת סלומינסקי – לצמרת הרשימה, כל יתר המועמדים לא מביאים עמם שום בשורה לשורות המפלגה: בן דהן, שימשיך לעסוק בתקציבים לרבנים וברפורמות ברבנות הראשית; סלומינסקי, שימשיך להיות סלומינסקי; אורבך אחד שימשיך לשעשע אותנו מתחת לשפם; ואורבך אחר שלא נודע עד כה בזכות חזונו הלאומי; מועלם ויוגב ימשיכו – כך יש לקוות – לעשות את הדברים שבזכותם לא שמענו עליהם בשנתיים האחרונות; ווורצמן ורוצנקי ימציאו שם חדש לפרויקט זהות יהודית שעולה הרבה כסף לאנשים שבסך הכל מרוצים מהזהות שכבר יש להם.
ומי בחוץ? ובכן, כמעט כל החילונים. זאת, למרות שבנט ביקש מפורשות שיצביעו להם: רונן שובל, דני דיין וענת רוט (חוזרת בתשובה אמנם, אבל משמשת כמגנט חילונים), שסיימו כששובל נותר התקווה היחידה, וגם הוא מתנדנד על גבול המקום הלא-ריאלי. בהתחשב באופיה של הרשימה, גדלים הסיכויים שהוא יתנדנד לכיוון השלילי. המצב נשאר פחות או יותר דומה גם כאשר מוציאים מהחשבון את שיריוני תקומה – ההבדל היחיד הוא שובל שנכנס בוודאות, כשאחריו אביחי בוארון, איש ההחזרה בתשובה, ומשה סלומון איש הגרעינים התורניים. בתרחיש כזה דיין אמנם נעשה אופציונלי, אבל מהתבוננות על כלל הרשימה ניכר שהבוחר אמר את דברו בצורה די ברורה: לא ל'ליכוד ב'; כן ל'תקומה א'.
ואכן, המרוויחה הגדולה היא בלי ספק תנועת 'תקומה' שעשתה את עסקת חייה: למרות שספק אם התנועה יכולה לעבור לבדה את אחוז החסימה, היא הצליחה להשחיל לא פחות מ-4 חברי כנסת: 3 משוריינים, ובן-דהן אחד שהתמודד וצלח לו.
נפתלי בנט כתב אמנם בדף הפייסבוק שלו כי "יש מקום לכולם. דתיים חילונים, כל מי שלא מתנצל שהוא אוהב את הארץ שלנו. איילת שקד מקום ראשון". אבל המצביעים, כך נראה, מבינים שאחרי שקד משתרך שובל ארוך של אנשים אחרים, שמתמחים בעיקר בכך שהם לא מתנצלים שהם אוהבים את הכסף שלנו.
אכזבת המתפקדים החדשים
"לא אלה פני המפלגה שאני שואף לבחור בה. מאכזב". כתב אחד הגולשים בפייסבוק. "הרשימה נראית היום כמו שילוב של תקומה ומפד"ל הישנה" התלונן אחר, והטעים כי "בלי שריונים הרשימה הזאת לא אטרקטיבית בכלל לקהל הרחב".
"נפתלי בנט ויינון מגל צחקו על מפלגת העבודה שהיא 'המערך', אז הבדיחה היא עליהם כי הם המפד"ל". התלונן גולש אחר, חילוני שהתפקד למפלגה בתקווה למשהו מרענן בשורות הימין האידאולוגי "זו אותה רשימה שנשלטת על-ידי עסקנים שמרנים של הסוציאליזם הדתי…. אין מה לצפות לישועות משם עבור החילוני הימני הממוצע. למרות כל הרעש התקשורתי והקמפיין המגניב – היא מפלגת מגזר ותו לא".
בנט, שכזכור, עשה כל שביכולתו להשפיע על תוצאות הפריימריז, לא הצליח להביא את התוצאה המיוחלת. למרות ממפקד בזק, הסתרת פרטי המתפקדים, והתמיכה הגלויה שנתן למספר מצומצם למדי של מועמדים. אחרי הכל, מתברר כי ברשימת המפלגה לא רק שאין מקום למתנחל צעיר ודתי-למחצה כמו רונן שובל, שנראה קצת אחרת ומתעניין בדברים קצת אחרים מהנציג המגזרי הטיפוסי; אלא שאנשים כמו פרופסור אשר כהן ודני דיין, שחקנים חדשים ברמה לאומית שיכלו לגוון את הרשימה, להוסיף לה כבוד ולפתוח אותה מעט לקהל חדש, נשארו בחוץ לטובת המגזריים המובהקים.
למרות כל המאמצים, בשאיפה להתעלות מעבר לגבולות הכיפה הסרוגה, בנט נשאר כרגע לבד.
אין מקום לחילונים בישובים דתיים!
אין מקום לחילונים בבית היהודי.
הציבור החילוני רואה בבנט סלב ומוכן להצביע עבורו.
הציבור הדתי הוא זה שלא מוכן להכניס חילונים לרשימה
יש מקום. בא לעלי זהב. ותראה חילוניים לדתיים ביישוב קהילתי.
שני ישובים הוקמו בשומרון זה לצד זה.
עלי זהב החילוני ופדואל הדתי.
ואז הוקם ישוב נוסף דתי בשם לשם ובנוסף הדתיים משתלטים על עלי זהב.
ובסיכומו של עניין – חיפשתי ולא מצאתי הרחבה של ישוב קהילתי חילוני בשומרון!!!
כחילוני מאוד איכותי אף ישוב קהילתי צעיר בשומרון לא יקבל אותי – יש בשוק עבור חילונים רק דירות בישובים מזדקנים בני למעלה מ30 שנה.
המועצה האזורית שומרון לא רוצה חילונים.
המגזר הדתי לא רוצה חילונים.
הציבור החילוני להבדיל מוכן לקבל דתיים – ויעידו על כך לפחות 10 ח"כ חובשי כיפה שנבחרו במפלגות החילוניות הליכוד התנועה הליכוד ישראל ביתנו ואפילו בחד"ש יש את אברום בורג.
תבדוק את הישובים נילי ונחליאל. ישובים צעירים, מתפתחים ולא דתיים (אחד חילוני ואחד חילוני ברובו)
כמו שחילוני לא יכול לגור בישוב קהילתי דתי.
כמו שחילוני לא יכול להיות מורה או תלמיד בבית ספר דתי ככה אין מקום לחילונים בבית היהודי.
דווקא לחילונים אין בעיה להצביע לדתי כמו שלא היתה להם בעיה להצביע לליברמן השמן העילג ובעל המיבטא.
לדתיים יש בעיה להצביע עבור חילונים.
קשקוש של חילוני בחרדות.
דתיים מצביעים כל השנים לראשי מפלגות חילוניים בליכוד ואפילו בעבודה וביש עתיד.
יש חילוניים שבחיים לא יצביעו לדתי ויש דתיים שלא יצביעו בחיים לחילוני ,
רובם לא כאלה.
כשהתחושה הייתה שבנט לוקח את הרשימה למקומות חילונים ליברלים היה צורך לחזק את הצד השני.
אם בנט לא היה נותן תחושה של השתלטות הרשימה הייתה ניראה אחרת.
בהחלט הכותרת היי המגזר ניצח את בנט
זו הייתה מלחמה.
חוששני שחנן צודק.
העניין הוא דווקא לא הקטע המגזרי- של תקציבים וכאלה- אלא הנושאים הכלליים שבהם הרבה מתפקדים (ואני בכללם) לא סומכים על בנט. ע"ע חוק הגיור.
אשר כהן? 'מתינות דתית'? זאת בהחלט לא הבשורה שציפיתי לה..
וזה לא סותר תעובדה שהייתי שמח לעוד חילונים ברשימה.
!חנן, צודק
כחילוני ששייך למטה החילוני בבית היהודי לא חיפשתי מצב ש"נשתלט" לדוסים האלה על הרשימה" החלטתי שאני מאמין באותם ערכים של הציונות הדתית וקיבלתי מספיק הוכחות בשנתיים האחרונות שהמלגה הזאת דואגת גם לי והיא לא רק מגזרית. מבחינתי הרשימה מעולה ובאמת יש בה במקומות הראשונים ארבע נשים שלושה חילונים ושלושה מזרחיים ובלי קשר לתיוגים כולם שם אנשים רציניים שהובילו קו חברתי כלכלי ואידאילוגי מעולה עד היום. בקיצור לא מסכים בכלל עם המאמר. תודה
בכדי לגרוף יותר מנדטים בנט צריך להכניס את דוקטור רות, או את אשר כהן. זה שווה עוד ארבעה מנדטים של הציבור הרחב ויטיב עם המפלגה.
רבי עקיבא, בחייך, ניתוח שטחי ומגושם עד כדי כך שעולה הרושם שעיקריו נכתבו מראש ורק אחר כך הותאמו בשינויים קלים לתוצאות האמת של הפריימריז.
בנקודות:
1. עשרים אלף מתפקדים חדשים (כ25% מכלל המתפקדים) נוספו לאחרונה לבית היהודי, כשהמוטיבציה העיקרית שלהם היא כנראה היכולת שהובטחה להם להשפיע על רשימת המפלגה לכנסת (ביטול תקופת האכשרה). כשזו התמונה, די קשה לשכנע את הציבור שמי שאמר כאן את דברו אלה "אנשי המפד"ל הישנה". המסקנה המדוייקת יותר היא שרוב הציבור הדתי לאומי, או לפחות החלק הפעיל שבו מבחינה מפלגתית-פוליטית, עדיין מזדהה במידה רבה עם ערכי "המפד"ל הישנה".
2. גם התיאור שאיילת שקד הגיעה למקום הראשון "בזכות דילים עם קבוצת סלומינסקי", לא מחזיק מים. למען האמת, תאוריית הדילים מזכירה יותר מכל את שאר שכנותיה על מדף הקונספירציות. כשבבחירות משתתפים למעלה מארבעים אלף איש, לחשוב שהיה אפשר להדריך אחוז משמעותי מהם מה לעשות מאחורי הפרגוד ושאותו אחוז גם היה נוהה בפועל אחרי הפקודות החשאיות שניתנו לשיטתך (יש לך עדויות? שמץ תיעוד?), זה זלזול כמעט קומוניסטי באופי האנושי. לשם השוואה, אגב, מי שנחשבו לאנשי הדילים החזקים ביותר במפלגת הליכוד השכנה, חיים כץ ומשה פייגלין, נדחקו לשלהי הרשימה או מחוצה לה.
3. ענת רוט, להזכירך, היא חוזרת בתשובה ולא התמודדה – גם לא מבחינת הדימוי הציבורי – על משבצת החילוני. רונן שובל (שלא החלטת כנראה אם הוא חילוני או "מתנחל דתי צעיר") קיבל מקום יפה מאד בשביל מי שעד לפני חודש לא השתייך למפלגה הזו, והוא מתנדנד על גבול הראליות רק בגלל השריונים התופסים כמעט חצי מהמקומות שלפניו.
4. הסיבה העיקרית ש"כמעט כל החילונים נדחקו החוצה" (וממש כמותם גם שאר הרוב המוחלט של המועמדים החדשים) היא ששיטת הבחירה שהונדסה מלמעלה נועדה להבטיח את שימור מעמדם של חברי הכנסת הנוכחיים של המפלגה, המוכרים לציבור, מזוהים עם המפלגה ונתפסים כחברי כנסת הרבה יותר מאשר כל מועמד חדש. אם שיטת הבחירה לא היתה שבעה מועמדים עם דירוג פנימי, אלא – למשל – חמש עשרה שמות ללא דירוג, רק למעלה בשמיים יודעים איך הרשימה הזו היתה עשויה להיראות.
5. אי אפשר לתאר ברצינות כאילו מפלגת תקומה "הצליחה להשחיל" את בן דהן, כשבפועל אם יש לה תרומה לכך זה רק על דרך השלילה. מי שהכניס את בן דהן בצורה מרשימה כזו, הם מתפקדי הבית היהודי, סה טו.
6. אם כבר ביקורת על הבית היהודי, יש ים של כיוונים שאפשר להתקדם בהם: 1. שיטת הבחירות, כפי שתואר לעיל. 2. כמות השריונים המוגזמת (קרוב לוודאי שבנט, אגב, לא ישתמש בשאר שלושת השריונים השמורים בידיו, מלבד אולי בחירה באישה שתדחק החוצה את יהודית שילת. הסיבה פשוטה: כל שריון כזה דוחק לגבול הראליות או מעבר לו את ניר אורבך, הרב רונצקי ורונן שובל, שלושה שבנט בהחלט חפץ ביקרם). 3. ההתמודדות – והזכייה – השערורייתית של מנכ"ל המפלגה ניר אורבך על המשבצת המשוריינת לחברי מרכז. אז ככה זה כשמשהו חדש מתחיל, שהמנכ"ל מעביר עם חבריו חוקה ומגדיר את כללי המשחק כפי הרצוי לו, ואז מייד – בלי שום תקופת צינון מינימלית – ניגש להתמודד על המשבצת שהוא בעצמו דאג לקיומה ולשיבוצה במקום ריאלי?
מסכים עם הניתוח שלך למעט עניין אחד- גם בעבודה המזכל משוריין אוטומטית במקום ריאלי. זה קצת משונה אבל לא ממש מריח משחיתות או משהו בסגנון
יאיר, אני לא רואה פסול עקרוני בכך שמנכ"ל המפלגה ישמש גם כאחד מחברי הכנסת שלה. אם זה היה מוגדר כך באופן רשמי, אז היה אפשר להתווכח על העיקרון כן או לא, אבל זה לפחות היה גלוי ובשקיפות.
כאן לעומת זאת, מנכ"ל המפלגה התמודד על המשבצת ששוריינה לאחרונה לחבר מרכז (שגם הבוחרים אותה וגם הנבחר הם חברי מרכז). אפילו אם יוכח באותות ובמופתים שניר אורבך הדיר עצמו לחלוטין ממעורבות בקבלת החלטות בנוגע למשבצת זו – מצב שקשה לי לדמיין – זו עדיין סיטואציה פגומה ובלתי תקינה מבחינה ציבורית.
עקיבא, התיעוד שלך לבנט ולבית היהודי חוצה גבול. גם בפייסבוק וגם פה אתה כותב ומדבר רעה ללא
הפסק בשבועות האחרונים.
וליום העניין, כפי שהרשימה הקודמת גרפה קולות של חילונים שמזדהים עם הערכים של הבית היהודי. אין סיבה שגם עכשיו זה לא יקרה. דני דיין בהחלט יכל לשפר את המצב, אבל אשר כהן לא היה מקדם ואף משנה את הערכים של האלקטורל האטומי של הבית היהודי. טוב היה אם רונן יכנס, אבל שום דברי שטמה מצידך לא יקלקלו את החגיגה.
בנט לא דתי ולא לאומי: המטרה שלו בהשתלטות על המפד"ל היתה להעביר קולות מהליכוד למפלגה שאותה הוא ינווט כך שהיא תחבור לשמאל ותפריע לליכוד להקים קואליציה לאומית עם משילות. לכן הוא סכסך בין המפלגה שלו למפלגות החרדיות ומנע את כניסתן לממשלת נתניהו, ולכן הוא חבר ליאיר לפיד. הוא גם עמד מאחורי החוק לסגירת ישראל היום. ומי שלא מבין לאן פניו מועדות – עם הכיפה המודבקת לראש – אולי יתחיל להבין את זה אחרי הבחירות.
בנט יחבור לשמאל?! אתה אמיתי?
אתה רציני?? מי שעומד מאחורי חוק ישראל היום הוא איתן כבל. איילת שקד ובנט עשו לעיתון שריר על ההתקפה החריפה שהעיתון עשה להם בבחירות הקודמות. בפועל הם אמרו שהם לא יצביעו להעברת החוק.
בנט יחבור גם יחבור לשמאל, וכל מי שמנסה להציג אותו כנציג אותנטי של הציבור הדתי-לאומי מתעלם מההתנהלות הבוגדנית שלו במבצע 'צוק איתן' ומהפעילות שלו למען החוק נגד ישראל היום (כולל אלה שמשתמשים בשמו של איתן כבל לצעד כדי לנקות את בנט מהביזיון הזה):
http://www.israelhayom.co.il/article/170993
אכן חילונים ימנים התפקדו לבית היהודי, אולם לאור התוצאות, סביר להניח שחוסר יצוג הולם למגזר ז, יגרום להם להצביע בבחירות לליכוד ולא לאותה הגברת המפדלניקית בשינוי האדרת
מעניין שאצל הליכוד מדברים על "הליכוד האמיתי" ובבית היהודי יש נסיון לפשוט את התדמית המפדלית הישנה. טוב מאוד שהבית היהודי קרובה לאבותיה האלקטורליים – הציונות הדתית – שהיא גם הציבור שמפלגה זו מייצגת יותר מכל.
במציאות הפוליטית שלנו יש 5 מפלגות קרובות מדי לליכוד: הבית היהודי, הכחלונים, ישראל ביתנו, שס, וכמובן – הליכוד. אילולא הבלגן שהתחיל אריאל שרון, הייתה פה עדיין מפלגת ימין שמסוגלת לשלוט ולעשות. המפסידים מהברדק הזה הם אנחנו
מאמר לא אמין בעליל.החלטת לשים את בנט על הכוונת, וכל שאר ניתוחים עקרים.
אשר כהן, הציבור הרחב? רק אם עקיבא ביגמן נקרא הציבור הרחב.