הזיגזג הגדול של כחלון

משה כחלון הוא סיפור סינדרלה קלאסי. הנער מגבעת אולגה, שבילדותו מכר סברסים כדי לסייע בעוד כמה שקלים למשפחתו, הצליח בעשר אצבעות להגיע עד למשרת שר בממשלת ישראל. אך עם כל הכבוד לסיפור האישי המרגש, האיש שהפך את כחלון מעוד פוליטיקאי בולט לתקווה התורנית של גוש המרכז הוא לא אחר מיריבו הפוליטי הנוכחי – ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"תהיו כחלונים", נזף נתניהו בשריו בעיצומה של מחאת הקוטג', שבדיעבד התבררה כקדימון למחאת החברתית. נתניהו ביקש בזמנו לרכוב על גלי הפופולריות לה זכתה הרפורמה בשוק הסלולר, ועל הדרך בנה לעצמו יריב פוליטי. כחלון הפך לסמל של פוליטיקאי שמסוגל להוביל שינוי בשטח. אמת, כחלון כיהן כשר התקשורת בתקופה בה נכנסו לשוק הסלולר המפעילים הוירטואליים, שנתנו את האות לצניחת חשבונות הסלולר. אך כחלון לא פעל בחלל ריק. "הרפורמה בסלולר היתה תהליך ארוך ומייגע", אומר בכיר במשרד האוצר שליווה את הרפורמה מיומה הראשון. "לכחלון היה חלק נכבד בחלקה הסופי של הרפורמה, ובאופן טבעי הוא גם זה שגזר את הקופון, גם הוא וירטואלי".

הרפורמה בסלולר יושמה בהתאם להמלצות דו"ח חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, שהוזמן על-ידי שר התקשורת שקדם לכחלון, אריאל אטיאס. הדו"ח קבע מספר עקרונות מרכזיים להסרת חסמי תחרות בסלולר, ביניהם ניידות מספרים ומכשירים, שאיפשרו ללקוח לעבור מחברה אחת לאחרת תוך שמירת מספר הטלפון והמכשיר הסלולרי שלו; ביטול ההתחייבות הדרקונית למפעיל למשך 36 חודשים, שאי עמידה בה גררה תשלום קנסות כבדים מצד הלקוח; החלת חשבונות חודשיים אחידים, ללא קשר למספר דקות השיחה שניהל הלקוח; ולבסוף הכנסת מפעילים חדשים שיתחרו בשלוש החברות הותיקות – אורנג', פלאפון וסלקום.

שטייניץ איחר להבין שגם לו מגיע

באפריל 2009, ערב כניסתו של כחלון למשרד התקשורת, הושלמו מרבית השלבים ברפורמה, מלבד הכנסת המפעילים הווירטואליים. המפעיל הווירטואלי הוא חברה מתחרה שאין לה תשתית משלה למערכת סלולרית והיא משתמשת בתשתית של מישהו אחר. אטיאס ספג אמנם ביקורת במהלך הקדנציה שלו כשר תקשורת, אך כשהגיע שלב הסיכומים בשלהי הקדנציה, הוא זכה ללא מעט מחמאות בעיתונות הכלכלית. "משרד התקשורת משלים בימים אלה את אחד המהלכים המורכבים שבהם טיפל בתקופתו של אריאל אטיאס", נכתב בגלובס במרץ 2009. "מדובר בניתוק הזיקה שנוצרה בין מכירת מכשירי סלולר לבין מתן הטבות הנוגעות לשירותי סלולר".

חודש לאחר מכן, רגע לפני שפינה את כיסא השר, החמיא גם הדה-מרקר לאטיאס כי היה שר תקשורת "נמרץ, שיזם – או לפחות אישר – רפורמות רבות ביחס לקודמיו בתפקיד. הוא מאוד רצה להגביר את התחרות בשוק הסלולר". דה-מרקר גם ביקר בחריפות את אטיאס, כי טרם פעל להכניס את המפעילים הווירטואלים לשוק.

אחד החסמים המרכזיים להכנסת המפעיל הוירטאולי היה משרד האוצר. רם בלינקוב, ראש אגף התקציבים לשעבר באוצר, לא היה נלהב לוותר על הכנסות עתידיות כתוצאה מכניסתם של גורמים חדשים לשוק הסלולר, ורק כשמחליפו ד"ר אודי ניסן, נכנס לתפקיד במאי 2009, כמעט במקביל לכניסתו של כחלון למשרד התקשורת, החלו גלגלי המהפכה לנוע. ניסן הסכים כי המפעיל הסלולרי החדש שייבחר במכרז, יצטרך רק להפקיד בידי המדינה ערבות בסך 280 מיליון שקלים, שתוחזר לו ברגע שיגייס לקוחות בשיעור של שבעה אחוזים מנתח השוק. "במילים פשוטות", מסביר בכיר באוצר, "גולן טלקום היתה צריכה למכור בשקל כדי לקבל מהמדינה זכות לפעול בחינם. בזמנו, פרטנר היתה צריכה לשלם על התדר שלה 400 מיליון דולר, ולקח לה זמן עד שהיא כיסתה את ההוצאות. המפעילים החדשים, לעומת זאת, היו רווחיים כמעט מהרגע הראשון. אם גולן מציעה חבילות ב-40 או אפילו ב-90 שקל, המדינה לא מרוויחה מזה גרוש. לכחלון יש מניות רבות בהוזלת מחירי הסלולר, אבל בלי ההחלטה של האוצר לוותר על הכנסות המדינה, גם עשרה כחלונים לא היו מחוללים את המהפכה".

מה קרה ששר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לא נדחק כדי להתחלק עם כחלון בקרדיט על הרפורמה?

"עד ששטייניץ התעורר, ביבי כבר הכניס לתודעה שכל הקרדיט מגיע לכחלון. בזיכרון הציבורי, זה כבר היה קרב אבוד".

כחלון נסוג לקונצנזוס

בטרם קנה את עולמו עם רפורמת הסלולר, הצטיין הפוליטיקאי הצעיר משה כחלון בקירבה אינטימית לנבכי הפוליטיקה החיפאית. בתום שמונה שנים בצבא, מתוכן חמש בקבע כנגד בחיל החימוש, עבר האזרח משה כחלון מגבעת אולגה לעיר הכרמל. בסמוך לנמל חיפה, פתח כחלון חנות לאביזרי רכב ומכירת צמיגים – מנוף יעיל, בעזרתו הידק קשריו עם בכירים מסניף הליכוד בעיר. הוא סייע לרמי דותן (דבוש) בבחירות לראשות עיריית חיפה ב-1988, ובאותה שנה גם מונה על-ידי עוזי לנדאו, אז חבר כנסת צעיר מטעם הליכוד, לראש מטה יום הבחירות של הליכוד בעיר. "אם יש כאלו שלא רואים אף אחד ממטר, כחלון הוא אחד שרואה את כולם, מכל מרחק", מחמיא לנדאו לבן טיפוחיו. "זיהיתי כבר אז שמדובר בבחור חד-הבחנה בעל תפיסה מעמיקה של המציאות. כשהוא סיפר לי על הקשיים הכלכליים שחווה בילדותו, הבנתי שמדובר במישהו שקורץ מחומר מיוחד".

כחלון המשיך לתחזק את קשריו בעיריית חיפה. הוא מונה ליו"ר אתוס – החברה לאמנות תרבות וספורט בחיפה, ואשתו, ליאורה כחלון, מונתה למנכ"לית מרכז התרבות קריגר בעיר. עידו מינקובסקי, דוברו עד לא מזמן של ראש עיריית חיפה יונה יהב, עזב לאחרונה את משרתו בכרמל והצטרף לצוות יחסי הציבור של 'כולנו'. יהב עצמו ישמש כראש מטה הבחירות של 'כולנו' באזור הצפון.

עוזי לנדאו שוב היה שם כאשר כחלון, התינוק הפוליטי, עשה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה החוץ-חיפאית. ב-2001 מינה לנדאו, שמונה כשר לביטחון פנים בממשלת שרון הראשונה, את כחלון לעוזרו. כעבור שנתיים נבחר כחלון לראשונה לכנסת מטעם הליכוד, וב-2005 הצטרף לקבוצת "המורדים" בליכוד. בהנהגת עוזי לנדאו, אם צריך להזכיר. אלה התנגדו לתכנית ההתנתקות של אריק שרון. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד ניסה לשחד את כחלון להצביע בעד ההתנתקות בתמורה למינויו לשר לקליטת עלייה, אך כחלון סירב. זמן קצר לאחר הפינוי, קרא כחלון ליישב מחדש את יישובי צפון השומרון – חומש ושא-נור – שפונו גם הם במסגרת ההתנתקות. כחלון המשיך בפלירט סוער עם הימין האידיאולוגי בליכוד גם בהמשך דרכו הפוליטית. ב-2012 מינה כחלון, כשר הרווחה, את מיכאל פואה, האיש הקרוב ביותר למשה פייגלין, ליועצו לענייני כלכלת המשפחה. באותה שנה הביע כחלון בטחונו כי מגרון לא תיהרס, למרות פסיקת בג"ץ בנושא. כעבור כשנתיים, באפריל שעבר, זגזג כחלון במשנתו המדינית כשטען, כי "הימין הקיצוני השתלט על הליכוד". פייגלין הגיב, כי כחלון "מסית נגד הימין", והביע צערו כי כחלון "נפל קורבן לאסטרטג שהפיל אותו בפח".

"כחלון הוא מה שנקרא בפוליטיקה 'פרגמטי'", מנתח לנדאו את התזוזות האידיאולוגיות של בן טיפוחיו. "הוא לוקח בחשבון את העובדה, שיש לחצים פוליטיים שונים ופועל על פיהם". לנדאו נזכר כי בתקופה בה שיתפו השניים פעולה, "כחלון לא שלל את פיתרון חילופי השטחים של ליברמן". לאחרונה, שב כחלון לרטוריקה ימנית, והצהיר כי מפלגתו מתנגדת לנסיגה לקווי 67'. יואב גלנט, 'הבטחוניסט' של כחלון, מבהיר כי "הקו המדיני של 'כולנו' משיק לקונצנזוס הישראלי. אנחנו נתמוך בכל תהליך שיביא להסדרה ראויה בינינו לפלסטינים, אך בשום אופן לא נוכל לוותר על ירושלים, והכוונה לכל ירושלים, על כל המשתמע מכך".

חברי קבוצת המורדים שילמו מחיר אישי כבד במעמדם, אך באורח פלא, דווקא כחלון, בשר מבשרם של המורדים, נבחר במקום הראשון בפריימריס של 2006. נתניהו והליכוד ספגו מפלה צורבת ב-2006, עם 12 מנדטים בלבד, אך כעבור שלוש שנים, במרס 2009, נבחר כחלון למקום השלישי בפריימריס, ומונה לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. דין הסלולר, הסתבר במהלך כהונתו של כחלון במשרד התקשורת, אינו כדין דואפול הוט ויס; רשות השידור; או דואר ישראל – כולם כשלים רגולטוריים ממשלתיים, שניים מהם מיוצגים בידי ועדים חזקים, שהמשיכו לפעול ללא איום ברפורמה מצד כחלון.

בינואר 2011 מונה כחלון גם לשר הרווחה במקומו של יצחק הרצוג כשמפלגת העבודה נטשה את הקואליציה. במהלך כהונתו רשם כחלון מספר הצהרות והצבעות המתנגשות לכאורה בתדמיתו ה"חברתית". "לעובדים הסוציאליים אין חמלה", הצהיר שר הרווחה כחלון בעיצומה של שביתת העובדים הסוציאליים, המייצגים את אחד המגזרים החלשים בשירות הציבורי. במקביל, הצביע כחלון נגד שורת חוקים חברתיים מובהקים כמו העלאת קצבת זקנה ושארים; הלוואות מסובסדות לחיילים משוחררים; זיכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים; פטור ממע"מ בחשבונות מים וביוב; הקמת מעונות יום במקומות העבודה ושורת הצעות חוק נוספות.

רחל עזריה, מספר 5 ברשימה של כחלון וסגנית ראש עיריית ירושלים, יוצאת להגנתו של ראש מפלגתה. "יש הבדל בין קואליציה לאופוזיציה", טוענת עזריה, שהובילה את מחאת העגלות לפני כשלוש שנים. "האופוזיציה מעלה הצעות חוק בעלות השלכות כלכליות כדי להביך את הממשלה. כשר אתה לא יכול לתמוך בהצעות כאלו מעכשיו לעכשיו".

זה נשמע כמו התירוצים של יאיר לפיד בכהונתו כשר אוצר.

"אנחנו אנשי עשייה, ונוכיח את זה כשמשה כחלון יהיה שר אוצר", אומרת עזריה, וטוענת כי אם כחלון ייכנס למשרד האוצר, הוא יסיר את הכפפות לא רק מול הטייקונים, אלא גם נגד ועדי העובדים החזקים. "אם יש משהו שכחלון הוכיח זה שהוא לא מפחד להיכנס לעימותים. כרגע אינטרסים של בעלי הון ספורים והתאגדויות עובדים חזקות באים על חשבון האינטרס של הציבור. הכשלים של הכלכלה הישראלית לא נובעים ממחסור בכסף, אלא ממחסור באומץ לשנות את המציאות".

ומה שר האוצר כחלון יעשה כדי לשנות את אותה מציאות?

"על קצה המזלג: השקעה בתחבורה ציבורית, גם בשבת, שינוי ופתיחת שוק המזון, יצירת תחרות בביטוחי החיים והביטוחים הרפואיים, הקמת בנק אינטרנטי והפשרת קרקעות".

אם נתניהו לא היה נסוג מהבטחתו, כחלון היה היום יו"ר מנהל מקרקעי ישראל. עכשיו כחלון קורא לפרק את המנהל. נשמע כמו זגזוג.

"הוא רצה להיות יו"ר המנהל כדי לחולל בו את השינוי שיבצע כשר אוצר".

כחלון גזר את הסרט על הרפורמה בסלולר שהחלה להתגלגל לפני כהונתו. הוא מוכן לאפשרות שאחרים יקחו קרדיט על רפורמות שהוא יתחיל?

"ראיתי דברים שאני עשיתי ואחרים לקחו עליהם קרדיט. בסופו של דבר הציבור מבין מי פועל למענו, ומי פועל על גבו".

חיים כץ מסמן את כחלון

 באוקטובר 2012 הדהים כחלון את הפרשנים הפוליטיים, כשהודיע על פרישתו מהכנסת, כחודש לפני הפריימריס בליכוד. "אני לוקח פסק זמן מהפוליטיקה, לא מהליכוד", הבהיר כחלון, שיצא מגדרו כדי להדגיש שבינו ובין נתניהו לא עבר חתול שחור. "זו הממשלה הכי חברתית שאני מכיר בעשר השנים האחרונות. זוהי דרכו של ראש הממשלה וזוהי דרכו של הליכוד". כחלון גם הופיע באופן תדיר בתשדירי התעמולה של הליכוד לקראת בחירות 2013.

רבים בתקשורת ובפוליטיקה לא האמינו לדברי ההלל והשבח ששפך כחלון על ראש הממשלה, ולא הבינו את הסיבה לעזיבתו. פעיל הליכוד הוותיק, יורם גמיש, מציע הסבר חלופי שטרם נשמע: "כחלון עזב את הליכוד בגלל שחיים כץ הכניס אותו לרשימות חיסול לפריימריס של 2012".

גמיש מסביר, כי הסיבה לקרע בין כץ לכחלון נעוצה דווקא בקרבות שניהל כץ מול יו"ר ועדת הכלכלה, כרמל שאמה-הכהן, חברו הקרוב של כחלון. "בניגוד להיום, ב-2012 היתה לכץ השפעה גדולה מאוד על הרשימה. שאמה, כיו"ר ועדת הכלכלה, פגע באינספור החברים של כץ במשק, והוא החליט להכריז מלחמה לא רק על שאמה, אלא גם על כל מי שמקורב אליו, ובראשם כחלון. כץ ביקש להוציא את כחלון מרשימות דילים שסגר עם ארדן, ישראל כ"ץ ואחרים. אין ספק שלמרות רשימות החיסול, כחלון היה נבחר במקום ריאלי, אבל הוא היה מידרדר לתחתית העשירייה. המיקום הנמוך יחסית לא היה מונע ממנו להתמנות לשר, אבל אחרי שזכה במקומות 1 ו-3, אכזבה בפריימריס הייתה פוגעת בתדמית הזוהרת שלו כפוליטיקאי שמצליח בכל דבר שהוא עושה".

כחלון עזב זמנית את הפוליטיקה, ונסע ללימודים של כשלושה חודשים בתכנית היוקרתית לניהול של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב. אורי, איש עסקים ופעיל של כחלון שהעדיף לא להיחשף בשמו המלא, למד באותה תכנית יוקרתית, מחזור אחד מעל כחלון. "אתה פוגש שם אנשים מאוד בכירים – מנכ"לים, פוליטיקאים, אנשי ביון, מנהלי ארגונים מהמגזר השלישי", מספר אורי. "הנושא המרכזי שנלמד שם הוא האחריותיות כלפי הציבור הרחב. אם עולה הצעה לפצל חברה שאחראית על כספי פנסיה בסך מיליארד דולר, למשל, אז אולי הפיצול הזה ייטיב עם העובדים ועם בעלי המניות של החברה, אבל אם הפיצול יפגע בעקיפין בחוסכים – כמנהל אחראי מצופה ממך לדחות את ההצעה על הסף. אני מאמין שזו גם תהיה הגישה של כחלון אם ייכנס למשרד האוצר – אחריותיות כלל-ציבורית".

לפני ששב לפוליטיקה, כיהן כחלון כשנתיים בראש המרכז לרפורמות ומנהיגות במכללת נתניה. המוסד הנתנייתי זכה לביקורת על הבחירה בכחלון, דמות לא-אקדמאית, לעמוד בראש המרכז, והטענה היתה כי כחלון נבחר למשרה כחלק מתרגיל יח"צ שנועד להגדיל את התרומות למכללה. נשיא מכללת נתניה, פרופ' צבי ארד, זועם על השמועות. "העמדנו את כחלון, בוגר המרכז, בראש התכנית למנהיגות כי ראינו שיש לו רצון לחולל רפורמות לטובת החברה", טוען ארד. "הוא הותיר אחריו מסמכים עבי כרס של הרפורמות והצעדים עליהם שקד עם הצוות שלו בנושאי דיור ובנקאות. אני מניח שאם כחלון יהפוך לשר אוצר, הוא יבקש ליישם חלק מהרפורמות אותן ניסח במסגרת פעילותו במרכז".

נטען שהוא הגיע בשביל לגייס כספים מבעלי הון שהוא מיודד עימם, כמו קובי מיימון, יצחק תשובה, חיים סבן ואחרים.

"זה שקר נבזה. ידעתי מה יקרה אם תשובה למשל היה תורם למרכז שכחלון עומד בראשו, ולכן נמנענו מראש מסיטואציה כזו. לקחנו את כחלון כי הוא הוכיח את עצמו בסלולר והוא נראה לנו מתאים".

תשובה אולי לא תרם ישירות למרכז הרפורמות של כחלון, אך גם פרופ' ארד מאשר כי טייקון הנדל"ן והגז מממן מלגות לסטודנטים במכללה, שאינם מסוגלים לשלם בעצמם את שכר הלימוד הלא-מסובסד.

גלנט: כחלון האיש האהוד ביותר בישראל

ביום חמישי האחרון ערכה 'כולנו' את כנס ההשקה שלה בגבעת ברנר, בו הוצגו 11 המועמדים הראשונים של הסיעה לכנסת. 400 איש נכחו בכנס, חלק גדול מהם בני משפחות וחברים של המועמדים. היתר, פעילי שטח או ראשי מטות, בגילאי 50-30, רובם גברים, הרבה מזרחים, חלקם גם חובשי כיפה. משיחות אקראיות עם הפעילים, הפרופיל של הגרעין הקשה של תומכי כולנו הם ליכודניקים לשעבר או כאלו שנתנו צ'אנס בבחירות האחרונות ליאיר לפיד, אך כעת רוצים להצביע למישהו מ"שלנו", לדברי אחד הפעילים מאזור ראש העין.

חברי הרשימה של כחלון נעדרים ניסיון בפוליטיקה הארצית אך למרביתם, מלבד גלנט ומייקל אורן, עבר עשיר בשלטון המקומי או בארגונים חברתיים – טקטיקה בה גם נקט מנחם בגין כשהרכיב את רשימת הליכוד במהפך של 77'. מנחת הכנס הציגה את גלנט, צגה מלקו (מספר 3 ברשימה) ומייקל אורן בטון פומפוזי שהזכיר את ימיו הגדולים של רפי גינת ככרוז של מכבי תל-אביב.

בנאום שנשא בפני הפעילים, אימץ כחלון כמעט במדויק את התוכן והרטוריקה של עורך דה-מרקר לשעבר וכיום בעל טור בעיתון, גיא רולניק. "הבחירות האלו הן לא בין ימין לשמאל, אלא בין אלו שאכפת להם ואלו שלא", אמר כחלון, "'כולנו' תהיה קבוצת הלחץ החזקה ביותר למען המדינה, ולא ניתן למושגים כמו 'מפלגת אווירה' לבלבל אותנו".

כאן עבר כחלון להשמעת סלוגנים קליטים ומהירים: "מפלגת כולנו דוגלת בכלכלה חופשית עם רגישות חברתית; הליכוד נטש, יאיר איכזב, וזה הזמן לצאת לדרך חדשה; להרוויח – כן, חזירות – לא".

באופן אירוני, אחד האנשים שהיו שותפים לכתיבת נאום ה"לא לחזירות" הוא רונן משה – שבימים מייעץ לכחלון איך לדבר נגד הטייקונים ובלילה מנהל את הזירה התקשורתית במאבק הגז עבור דלק קידוחים של יצחק תשובה.

יואב גלנט, מספר 2 ברשימה של כחלון, לחץ אינספור ידיים ביציאה מן האולם בגבעת ברנר, אחת מהן של "זהר ישי מהפייסבוק", כפי שמכנה עצמו חבר ילדות של כחלון מגבעת אולגה. "אנחנו חייבים להגיע ל-20 מנדטים", הבהיר ישי לגלנט, "וזה יקרה רק אם נדליק את השכונות, שיהיו איתנו. כחלון ואני נלחמנו ברחובות עם רוגטקות, ואכלנו מהיד, לא נשכנו אותה. ללפיד אני לא מאמין שהוא יעזור לי כי הוא לא מבין מה זה כשאין. כחלון יודע".

גלנט האזין ברוב קשב, ושם את האצבע על נקודת החוזק העיקרית של 'כולנו'. "משה כחלון הוא כרגע האדם האהוד ביותר במדינת ישראל", טוען גלנט. "המשימה שלנו היא לגרום לאהדה הזו להיתרגם גם לכוח אלקטורלי חזק, שיוכל להיות גורם מוביל בציבור הישראלי".

גלנט, שהיה כפסע מהרמטכ"לות, יודע היטב כי ניצחונות משיגים במעשים, ולא רק בדיבורים. בפוליטיקה, גם ב-2015, מעשים מתורגמים לעבודת שטח סיזיפית, ונכון להיום, גם גלנט מודה כי "השטח מחכה שנעיר אותו". אלי סעדון, פעיל מבאר טוביה שנכח בכנס, מגלה כי "השטח של 'כולנו' עוד לא מוכן לבחירות".

סעדון, בן דודו של אלי אלאלוף, מספר 7 ברשימת כחלון, מוסיף כי "אני לא מאוהב בכחלון, אלא ברעיון שהוא מייצג. הבחירות האלו תפסו אותנו בהפתעה, וההתארגנויות מתרחשות תוך כדי תנועה. אבל אני אומר שאם אין לך זמן, תעשה את זה אפקטיבי. תלך לעובדי הקבלן, למורות שמרוויחות שכר מינימום, למאבטחים, ותשכנע אותם שכחלון ידאג להם. חשוב להשיג כמה שיותר מנדטים, אבל בסיטואציה מסוימת, אם נוכל להיות לשון המאזניים גם עם 10 מנדטים, עשינו את שלנו. העיקר שבממשלה הבאה משה כחלון יהיה שר האוצר של מדינת ישראל".