מותו של האיש שידע יותר מדי

התובע אלברטו ניסמן, שנרצח אתמול בביתו, חשב שלממשלת ארגנטינה צריך להיות עניין לחקור עד הסוף את המגה-פיגוע בבניין הקהילה היהודית לפני 20 שנה • מסתבר שעיסקאות אפילות שרקחו הנשיאה קירשנר ושר החוץ שלה טימרמן עם איראן האפילו על האינטרס העליון של חקר האמת • אתמול נערכו הפגנות המונים בבואנוס איירס תחת הסיסמא: "אני ניסמן"

אתמול אמור היה התובע אלברטו ניסמן להגיע לקונגרס הארגנטינאי ולהציג שם את ההוכחות לעובדה שקיימים הסכמים חשאיים בין נשיאת ארגנטינה ושר החוץ הארגנטינאי לבין ממשלת איראן. ההסכמים שחתמו הנשיאה כריסטינה קירשנר ושר החוץ הקטור טימרמן (יהודי, בנו של יעקב טימרמן המנוח) עם האיראנים נועדו למחוק את אחריותה של איראן למגה-פיגוע שביצעה במבנה האמי"ה (הקהילה היהודית בארגנטינה) ב-1994 ואשר בו נרצחו 85 בני אדם ומאות נפצעו קשה. כידוע כבר, שעות מעטות לפני שיצא לקונגרס ניסמן נמצא מת בדירתו בבואנוס איירס. העיתוי הכל כך ברור ותמוה של מותו לא משאיר שום מקום לספק – אלברטו ניסמן נרצח בכוונה תחילה על-ידי גורמים שרצו שלהשתיק אותו.

ניסמן היה מודע לאיומים על חייו ואף הצהיר בראיון שקיים ארבעה ימים טרם הירצחו, כי הצדק ייצא אל האור גם אם יירצח, "בין אם אני בחיים ובין אם לא, ההוכחות ישנן", אמר. אמש התקיימו הפגנות סוערות לזכרו של ניסמן בכיכר מאי, הפלאסה דה מאיו, בבואנוס איירס. הקריאה של הצועדים הייתה להוציא את ההוכחות של ניסמן לאור וכמו כן לחשוף מי רצח אותו. ההפגנה התנהלה תחת הכותרת "יו סוי ניסמן" (אני ניסמן). בהפגנה ההמונית נפרדה ארגנטינה מאחד מלוחמי הצדק החשובים והאמיצים ביותר של דורנו, ששילם בחייו למען הוצאת האמת לאור.

"הצדק איננו יכול לקבל תנאים מוקדמים"

ניסמן הפך לדמות חשובה ביותר במערכה העולמית נגד הטרור כאשר חשף בעשור האחרון את מעורבותה הברורה של איראן בפיגועים בשגרירות ישראל בארגנטינה ב-1992 ובניין הקהילה היהודית, האמי"ה, ב-1994. החקירה שניהל כללה מאות עדויות מחקירות וממודיעין סיגינט (האזנות), הוכיחה כי איראן ביצעה את התקפת הטרור באמי"ה באמצעות סוכנים איראניים בעומק דרום אמריקה ובאמצעות אנשי השגרירות שלה בבואנוס איירס. חשיבותה של חקירה זאת חרגה מעבר לגבולות ארגנטינה כאשר בשנת 2013 חשף ניסמן ממצאים המוכיחים, כי הפיגועים בארגנטינה היו רק חלק מרשת טרור עולמית של משטר האייאתוללות.

בנוסף, חקירתו של ניסמן הוכיחה כי ראש ממשלת ארגנטינה בדימוס קרלוס מנם, מערכות המשפט הארגנטיניות ומשרד הפנים, דאגו להשתיק את הפרשה ולטייח את החשדות נגד איראן בכדי להמשיך לקיים עמה קשרי מסחר. בעקבות מאבקו העיקש של ניסמן כנגד הממסד הארגנטינאי, לא נותרה לממשלת ארגנטינה ברירה אלא להכיר בעובדות. וכך, ב-2006 הוציא ניסמן צווי מעצר כנגד 8 איראנים וכנגד אזרח לבנוני אחד שהואשמו בתכנון ובארגון הפיגוע. המחבלים הללו פעלו בשיתוף פעולה עם המחבל המתאבד שביצע את הפיגוע, פעיל חזבאללה לבנוני בשם אבראהים חוסיין ברו, שהוברח אל תוך ארגנטינה דרך הגבול עם ברזיל. איראן מצידה סירבה לשתף פעולה עם חקירתו של ניסמן וטענה, כי ההאשמות הם "עלילה ציונית של התובע היהודי".

שנה לאחר מכן השיג ניסמן ניצחון ענק נוסף על איראן. למרבה חרדתם של חברי המשלחת האיראנית הגדולה שהגיעה לוועידת הפסגה שקיים האינטרפול במרקש ב-2007, הוחלט להוציא צווי מעצר בינלאומיים כלפי הגורמים האיראניים המואשמים בביצוע הפיגוע. בועידת האינטרפול הצביעו 78 מתוך 118 נציגי מדינות שנכחו בעד הוצאת צווי המעצר (מעל 70% מהקולות) כאשר דווקא ברזיל השכנה הצביעה נגד ניסמן; וונצואלה נעדרה מההצבעה.

"איראן החרימה את החקירה והתנתה את שיתוף הפעולה שלה עם החקירה בכך שארגנטינה תהיה חייבת להסכים מראש לא להאשים אף איראני", סיפר ניסמן בנאומו בוועידת האינטרפול טרם קבלת ההחלטה ההיסטורית, "אך הצדק איננו יכול לקבל תנאים מוקדמים. איראן חייבת להסגיר את החשודים בפשע הברוטלי ביותר שבוצע בתוך וכנגד מדינתי – פשע נגד האנושות הזועק לכך שייעשה צדק". ניסמן הצליח באותה ועידה לסחוף אחריו את הקהל.

הקשר האיראני עם שר החוץ היהודי

היו אלה לכאורה ימים יפים. נראה שלצדק הולך קלף בעקבות ועידת האינטרפול. אבל מאז התחוללה תפנית ביחסה של ממשלת ארגנטינה לחקירה. היא החלה להידרדר במדרון האייאתוללות מה שהוביל מדיניות של השתקת חקר האמת. שר החוץ הארגנטינאי (והיהודי) הקטור טימרמן החל בכך כשהצהיר שהוא מטיל ספק בהאשמות כלפי איראן. הצהרתו המשונה של טימרמן נעשתה בעקבות לחצים כבדים שהפעילה ממשלת איראן על ארגנטינה. ארגנטינה מנהלת מסחר בנפח גדול מאוד עם איראן, כולל ייבוא של נפט וייצוא של חיטה ובשר, המשאבים הרגילים ההיסטוריים של ארגנטינה. הפעולות החוזרות ונשנות של הממשלה הארגנטינאית לטייח את המעורבות האיראנית נעשו מתוך אינטרס לשמור על קשרי מסחר אלו.

ניסמן לא ויתר לממשלה הארגנטינאית, והחל לחקור באופן עצמאי את נשיאת ארגנטינה כריסטינה קרישנר ואת שר החוץ הקטור טימרמן. בשבוע שעבר הוא הודיע כי הוכיח מעל לכל ספק כי הנשיאה ושר החוץ פעלו לטיוח הפיגוע ולהפסקת החקירה בנושא וכי טימרמן אף סגר על הסכמים חשאיים עם איראן. כאמור, את ממצאיו ניסמן התבקש להציג אתמול לפני הקונגרס.

את האשמותיו הראשוניות של ניסמן כלפי הממשלה הארגנטינאית ניתן לשמוע כאן:

את אלברטו ניסמן פגשתי ב-2008 בעת ביקורו בישראל. אבי שעמל על כתיבת הספר "להרוג ללא סימן" המתאר לעומק את סיפורו המדהים של ניסמן, אירח אותו בביתנו. ניסמן הגיע חנוט בחליפה בדרך לפגישה עם בכירים בממשלת ישראל ובמוסד. למרות זאת, הדבר הראשון שעשה היה ללכת לגינה האחורית בבית שלנו, והתחיל לקפוץ בהתלהבות כמו ילד על הטרמפולינה שהיתה מונחת שם. לא זכיתי להכיר אישית את אלברטו ניסמן מעבר לאותה פגישה קופצנית. עבורי היא מסמלת באופן מסוים את דרכו במערכת המשפט הארגנטינאית. ניסמן היה אדם שלא פחד מה יחשבו עליו אחרים, והיה מוכן ללכת עם האמת שלו עד הסוף, במטרה לעשות צדק. הידיעה על רציחתו אתמול איננה מרפה. היא צריכה להטריד כל אדם שהצדק חשוב לו. יהי זכרו ברוך.