בג"ץ: פירון מפחד שלא ייקחו אותו ברצינות

מכל הרפורמות שהנהיג שר החינוך לשעבר פירון, דומה שההוראה שלא לאפשר בחינות בגרות לתלמידים מצטיינים בכיתה י' היא הקשה מכולן. ההוראה, שהגיעה כחלק מרפורמת "הלמידה המשמעותית", נועדה להוריד את לחץ הבגרויות כדי "לאפשר לבתי-הספר לפנות זמן ללמידה משמעותית ואחרת". אפשר להתווכח אם זו מטרה ראויה, אך אין ספק שהעובדה שכדי לממש אותה צריך היה פירון לפגוע במאות תלמידים מצטיינים שתכננו להיבחן בכיתה י' בבגרות במתמטיקה, מטילה צל כבד על הלגיטימציה של הרפורמה כולה.

תכנית המצטיינים, בה לומדים כיום כ-600 תלמידים מכיתות ו'-י', נועדה לאפשר קידום מהיר לתלמידים מתאימים, מתוך הבנה כי במקצועות המדעיים ישנה חשיבות רבה ללימודים בגיל צעיר. התכנית מתוכננת כך שבכיתה י"א מתחילים בלימודים האקדמאיים, ותוך דחיית שירות של שנה מסיימים את התואר עוד לפני השירות הצבאי. הבוגרים, שמתגייסים לצבא כשבאמתחתם תואר ראשון במתמטיקה, מהווים את ראש החץ של העתיד הטכנולוגי והאקדמי של ישראל. בין הבוגרים ניתן למנות אנשי היי-טק, אקדמאים בכירים וחוקרים מהשורה הראשונה.

הכוונה של משרד החינוך לאסור על תלמידי השנה הנוכחית לגשת לבגרות איימה להשליך לאבדון את עמלם של מאות תלמידים, שמתכוננים לבחינות כבר חמש שנים. חמור יותר: ההוראה עתידה לפגוע פגיעה חמורה בתמריצי ההצטיינות במערכת. דחיית הבחינות בשנה הייתה סותמת את הגולל על האפשרות לסיים תואר  אקדמי לפני הגיוס, ואם כך, מדוע שהתלמיד יטרח?

כפי שפרסמנו בעבר, לאחר שנואשו מניסיונות הגישור וההתכתבויות עם משרד החינוך, החליטו הורי התלמידים לעתור לבג"ץ בדרישה שיורה לשר החינוך להתיר לכל הפחות לתלמידי כיתות ט' ו-י' לגשת לבחינות, בשל ההשקעה הכספית והלימודית העצומה שהם כבר השקיעו בתכנית.

בשבוע שעבר התקיים דיון בבית המשפט העליון, שהסתיים בהחלטה חד-משמעית: להתיר לתלמידים לגשת לבחינות הקרובות, תוך שהשופטים מטיחים אמירות קשות ביותר בנציגי המשרד.

"אומר כי על דעתי כל המדיניות הזו לא לעודד את המצטיינים כדי למצע את ההישגים היא בעייתית", פתח השופט מלצר את הדיון, בהוסיפו כי "לפני שנים חלק מילדיי השתתפו בתכנית".

אבל מכיוון שהעתירה לא עסקה בתכנית כולה, אלא בפלח קטן יחסית של תלמידים עם בעיה ספציפית, גם השופטים האחרים התקשו להבין את ההיגיון שבהתעקשות המשרד: "האם בדקתם איך הדבר הזה ישפיע על התלמידים?" שאלה השופטת ברק-ארז, "האם מישהו דיבר איתם?". "האם מישהו בדק עם צה"ל מה האינטרס שלו?" המשיך להקשות מלצר.

"הכוונה היא לא לפגוע במצטיינים", התפתל עורך-הדין של משרד החינוך, "התרומה שלהם לחברה, לצה"ל ולעולם המדע ברורה". "אם זאת לא הכוונה" סנטה ברק-ארז, "אולי כדאי להתאים את המעשים לכוונות?"

רפורמה בכל מחיר

השופטים, כך מתברר, לא ממש מתרגשים מהניסיונות המלאכותיים ליצור שיוויון בתוך מערכת החינוך, ומגלים רתיעה ברורה מהמגמה לפגוע דווקא בתלמידים המצטיינים. לכן, כאשר לאחר דין ודברים הודיע נציג השר פירון כי הם מוכנים להתפשר בנוגע לתלמידי כיתה י', אך "לגבי כיתה ט' אין הסכמה כזו", השופטים התחילו לאבד את הסבלנות.

כאשר הסביר נציג השר כי לאיסור על תלמידי כיתה ט', יש "חשיבות רבה מבחינת משרד החינוך", הם כבר התקשו להבליג: "למה המדיניות אמורה להיות מושפעת מהוראת המעבר?" שאלה ברק ארז את השאלה המתבקשת. מדוע דווקא הילדים המצטיינים הפכו לאויבי הרפורמה כולה?

התשובה שהגיעה הפתיעה את כולם. ככל שיש יותר יוצאי דופן, ויותר הוראות זמניות החלות "על טווח יותר גדול של תלמידים לאורך השנים", הסביר נציג השר, "המשמעות של יצירת רפורמה בשטח מיטשטשת". כך נחשפה באחת הסיבה למאבק של פירון במצטיינים: השר בא לעשות מהפכה, ומהפכות לא עושים בהדרגה. כשחוטבים עצים ניתזים שבבים, ודור העתיד של האליטה המדעית של ישראל הם השבבים של פירון.

ההורים הסיעו אותם פעמיים בשבוע לשיעורים פרטיים? שילמו מכיסם על הוראה מתקדמת ברמה גבוהה? מאות נערים יוצאי-דופן, מטובי בנינו, השקיעו מזמנם החופשי בלימודי מתמטיקה ומדעים? לפירון לא אכפת: הם עלולים, ברוב חוצפתם, "לטשטש את הרפורמה בשטח". וכשרפורמת הדגל תהיה מטושטשת, על מה יכתבו בשער של 'ידיעות' (הממומן מכספי-ציבור שברשות המשרד)? מה יספר השר בסרטוני הבחירות?

"אז אתם מפחדים שלא יקחו אתכם ברצינות במערכת". סיכמה ברק ארז את הדיון במילים קולעות. "אם שר החינוך הבא יהיה מחויב לרפורמה, זה יקרה", אמרה. אחרי הכל, למרות הרפורמות הרבות, מדובר בסך הכל בדמוקרטיה. ואולי, כדברי השופט עמית, בבחירות הבאות יבוא בכלל "שר חינוך אחר, ואולי יראה את הדברים אחרת"? לעת עתה החליטו השופטים כי יש לאפשר לתלמידים להיבחן כרגיל. בעייתם הפרטית של העותרים נפתרה. האם תימשך מגמת הפגיעה במצוינות? האם משרד החינוך ימשיך לרדוף אחר המוכשרים כדי ליצור מצג תמוהה של "שוויון"? הדבר תלוי בזהותו של שר החינוך הבא.