מה יקרה ביום שבו גרמניה תעזוב את גוש היורו? בניגוד להפחדות המקובלות, הכלכלן גלעד אלפר לא חושב שזה יהיה כל-כך גרוע.
מה יקרה ביום שבו גרמניה תעזוב את גוש היורו? בניגוד להפחדות המקובלות, הכלכלן גלעד אלפר לא חושב שזה יהיה כל-כך גרוע
לפני כשבועיים החליט הבנק המרכזי השוויצרי לבטל את הצמדת הפרנק לאירו. הבעיה של הבנק הייתה שהפרנק משך משקיעים מכל העולם שרצו להשקיע במטבע של הכלכלה העשירה ביותר והקפיטליסטית ביותר בעולם המערבי. ולכן כדי להחזיק את הפרנק ביחס קבוע לאירו, הבנק המרכזי השוויצרי נאלץ להדפיס כמויות כה גדולות של פרנקים, עד שאפילו הכלכלנים של הבנק נבהלו מהיקף המניפולציה והחליטו להיכנע, לשחרר את הפרנק ולתת לחוזקה של הכלכלה השוויצרית לבוא לידי ביטוי בחוזקו של המטבע המקומי.
התוצאה? כוח הקנייה של אזרחי שוויץ קפץ תוך שעה בכ-15%.
אולם צריך לזכור שהמניפולציה שנעשתה בפרנק בשלוש השנים האחרונות היא כאין וכאפס לעומת המניפולציה האדירה שנעשית כבר עשרות שנים בתוך גוש האירו עצמו. שכן, כפי ששוויץ היא מדינה משגשגת שהודבקה בכוח לענק האירופאי החולה, כך גרמניה היא כלכלה עשירה בתוך אירופה עצמה שנאלצת לחלוק מטבע עם כלכלות חלשות כמו יוון, פורטוגל, ספרד וצרפת. ההיגיון שהנחה את הבנק השוויצרי לברוח מהיורו תקף גם לגרמניה כולה. גרמניה צריכה לברוח מגוש היורו, לברוח מהביורוקרטיה ומהרגולציה המעיקים של בריסל, וחשוב מכל – לזרוק את האירו לפח ולחזור לדויטש מארק.
המציאות הכלכלית היא שהגרמנים – עם שיעורי החיסכון הגבוהים שלהם, אורח החיים הצנוע והרבה מאוד עבודה קשה – מממנים את שכניהם, העסוקים בעיקר ברמאויות מס ובתכנון הסיאסטה הבאה. למעשה, ההנהגה הפוליטית הגרמנית שמתעקשת להמשיך את הפארסה האירופאית, שודדת את אזרחיה ומשתמשת בכספם כדי לתמוך במדינות הים התיכון.
רק בימים האחרונים ראינו דוגמה מאלפת למציאות הזו. ההרחבה הכמותית שעליה הכריז הבנק המרכזי האירופאי היא בבסיסה הדפסת כסף אדירה והזרקתן למשק בתקווה שפיסות הנייר הווירטואליות האלה יאוששו בדרך נס את הכלכלה. כך האזרחים הגרמנים מרוויחים משכורת במטבע שעובר הפחתת ערך מכוונת כדי לעזור לשכניהם העצלנים.
במילים אחרות, פוליטיקאים גרמנים מסכימים לפגיעה בכוח הקנייה של אזרחים גרמניים בעלי זכות בחירה והעברתו לאזרחים זרים שאינם יכולים להצביע בגרמניה.
כיצד אפשר להסביר את המוזרות הזו?
קיימים הסברים פוליטיים, האתוס של אירופה המאוחדת, רגשות האשם הגרמניים וכן הלאה. אולם לפחות מבחינה כלכלית, ההסבר העיקרי הוא החשש הכבד של גרמניה מפני התפרקות גוש היורו והחזרה למארק הגרמני.
החשש הזה נובע חלקית מהחולשה הכלכלית שתכריע כמה ממדינות אירופה שהן שוק ייצוא חשוב של גרמניה. אולם זה איננו טיעון רציני – גרמניה אמורה לממן מדינות פושטות רגל כדי שאלה ישתמשו בכסף גרמני כדי לקנות מוצרים גרמניים? השיטה הזו, שהיא למעשה גרסה מעוותת של אשראי ספקים, היא חסרת הגיון.
לא לפחד על הייצוא
נראה שמה שמפחיד את הגרמנים יותר מכל היא החזרה למארק הגרמני. המארק צפוי לשקף את כוחה של כלכלת גרמניה וככזה הוא יהיה בין המטבעות החזקים והיקרים בעולם, ביחד עם הפרנק השוויצרי. לפיכך, החשש הוא שהייצוא הגרמני יקרוס כי הצרכנים בעולם לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות מוצרים גרמניים. ואם הייצוא הגרמני יקרוס, השגשוג של כלכלת גרמניה יגיע לסופו.
אך האמת היא שזו טיעון אבסורדי. ולמעשה ההיפך הוא הנכון – חזרה למארק הגרמני היקר תביא לתקופת שגשוג פנומנאלית בגרמניה. הכיצד? הסיבה הראשונה היא שייצוא הוא רק צד אחד של המטבע. בצד השני נמצא הייבוא. גרמניה מייבאת כמעט את כל חומרי הגלם שהיא נזקקת להם, וכן אנרגיה, מוצרי צריכה אלקטרוניים, ביגוד, ריהוט, מחשבים, תוכנה וכמובן תיירות יוצאת. מנקודת מבטו של גרמני המשלם עם מארקים, מחירם של המוצרים והשירותים האלה יקרוס, כוח הקנייה של האזרח הגרמני ירקיע שחקים ורמת חייו תעלה פלאים. בדיוק כפי שקרה לאחרונה לאזרח השוויצרי.
אך מה עם הייצוא? האם קריסת הייצוא לא תביא לאבטלה המונית? ובכן, אולי תהיה פגיעה מסוימת בייצוא הגרמני, אולם יש לזכור שאף אחד לא קונה מכוניות מרצדס או ב.מ.וו. או אפילו פולקסווגן כי הן זולות. גם המכונות התעשייתיות שגרמניה מוכרת אינן ידועות כזולות במיוחד. בכלכלה המבוססת על איכות ומוניטין, המחיר לא משחק תפקיד בלעדי והירידה בייצוא תהיה נמוכה הרבה יותר ממה שצופים רואי השחורות.
בעצם, ייתכן שהירידה בייצוא תהיה מינורית הרבה יותר ממה שנדמה. צריך לזכור שמטרת היצואנים, כמו כל בעל עסק, היא לאו דווקא למכור במחיר גבוה ככל האפשר, אלא לייצר את הרווחים הגבוהים ככל האפשר. עלות הייצור עבור היצואנים הגרמנים תצנח ביחד עם עלות מחירי הגלם והאנרגיה. היצואן הגרמני שחווה דיפלציית עלויות יוכל למכור את המוצרים שלו במחירים נמוכים ועדיין יצליח לייצר רווחים גבוהים. במילים אחרות, התחרותיות של היצואן הגרמני לא תיפגע.
אין במסקנה הזו שום דבר מפתיע או חדש. למרות מטבע יקר, יפן נהנתה מעודף סחר גדול במשך שנים רבות כי – כמו גרמניה – היא מוכרת מוצרים איכותיים. גם בעתיד הקרוב נראה שהנזק לייצוא השוויצרי שעלול כביכול לבוא עם התחזקות הפרנק יהיה קטן ואולי אפסי. סווטש, נוברטיס ורוש מוכרים מוצרים שהעולם צריך ומוכן לשלם תמורתם בעין יפה. ושוויץ מצליחה למכור אותם בזכות יתרונות תחרותיים שלא ייעלמו עם התחזקות המטבע.
והנקודה החשובה ביותר היא שמטבעות חזקים לא נולדים משום מקום. כלכלה חופשית מולידה חברות יצואניות חזקות. החברות האלה מייצאות, מכניסות זרם של מטבע זר לתוך המדינה ומחזקות את המטבע המקומי. כלומר, ההיגיון של חסידי המטבע המקומי החלש הוא שיש להחליש את המטבע כדי להגן על החברות היצואניות שהייצוא שלהם הוא זה שמחזק את המטבע מלכתחילה. אין כאן היגיון.
ומה יהיה על המדינות הנזקקות באירופה אם גרמניה תנטוש אותם? בטווח הארוך, ניתוק מהיר של צינור החמצן הגרמני יפעל לטובתן. הרי במוקדם או במאוחר, לגרמניה יימאס לממן את אורח החיים המופקר של מדינות הים התיכון ושל צרפת. עדיף למדינות אלה לסבול את כאבי הגמילה עכשיו מאשר שנים מהיום כאשר הנזק המצטבר יהיה חמור פי כמה. ואם נמתח את האנלוגיה לסמים עוד שלב אחד, צריך לזכור שספרד, איטליה או צרפת מסתכנות במנת יתר שעלולה להביא להתמוטטות כלכלית/חברתית גמורה. וזהו תסריט שאף אחד לא רוצה לראות.
הכותב הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'
ומה לגבי היתרונות הכלכליים של שימוש במטבע אחד?
אני לא מאמין שיש יתרונות משמעותיים למטבע אחד בעידן כרטיסי האשראי ותקשורת מחשבים. בוודאי שכל היתרונות, שאולי יש מחווירים לעומת הבלגן ששורר כיום באירופה
גלעד אתה לגמרי צודק אבל כמו שזה נראה טובת האזרח ממעמד הביניים היא הדבר האחרון שמעניין את הבנקים והפלוטוקרטים השולטים בהם. מה שבאמת מעניין את האליטה זה תשואה מטורפת על נכסיהם בעוד ההמון הרחב מפסיד הכל ואת זה מדיניות ההקלה הכמותית עושה מצויין
כותב המאמר מתעלם מעובדה קטנה ופשוטה, שהשפעותיה לא ידועות ליהודים.
השוק האירופאי מורכב ממדינות נוצריות.
גוש האירו מורכב ממדינות קתוליות, למעט יוון + קפריסין (אורתודוקסיות).
המדינות הפרוטסטנטיות סירבו ומסרבות להיכנס לגוש האירו.
גרמניה לא תרצה לאבד את ההגמוניה שלה על המדינות הקתוליות באירופה (בכל זאת, האימפריה הרומית הקדושה נשלטה מגרמניה).
לנו היהודים זה נשמע כמו ההבדלים בין שבט הטוטסי ובין שבט ההוטו באפריקה. אבל מה לעשות, העולם מתנהל לא לפי מה שהיהודים מבינים.
עוד נקודה פוליטית – גרמניה (מרקל), ע"י גוש האירו, שולטת ביותר שטח, תושבים ומשאבים מאשר היטלר באמצעות צבא גרמני. על זה גרמניה לא תסכים לוותר.
ואני מציע לכותב המאמר ולקוראים, שלא להסתחרר מההצהרות הגרמניות על "רגשות אשם" ו"כפרה על העבר". זה נועד רק להטעות ולהתעות.
מזרח גרמניה זה מדינה מזרח אירופית.
מערב גרמניה מפוצצת במהגרים מוסלמים.
שיעורי הילודה בגרמניה הם מהנמוכים באירופה ובעולם
השגשוג הכלכלי של גרמניה הושפע באופן מכריע מהבייבי בום של אחרי מלחמת העולם השנייה.
דור הבייבי בום הוא בגילאי 65-70 ויוצא לפנסיה בהמוניו.
אין מי שיחליף אותו כי על כל שני פנסיונרים יש תלמיד תיכון אחד.
הפוך גוטה, הפוך.
גוש היורו הוא מקבץ של מדינות חזקות וחלשות מהבחינה הכלכלית.
משמעותו של מטבע אחד הוא שהמדינות החלשות מסבסדות את החזקות (כי במקום שיהיה מטבע חזק לחזקות ומטבע חלש לחלשות, יש מטבע ממוצע. הוא טוב לחזקים ורע לחלשים)
במילים אחרות ספרד, איטליה ואפילו יוון מסבסדות את הייצוא הגרמני כבר שנים. לגרמניה זה נהדר – זאת הכלכלה הכי פורחת בגוש היורו גם בגלל האיכות וגם בגלל הסבסוד של שאר מדינות אירופה.
היצואנים יצטרכו לשלם שכר במארקים ומבנה העלויות שלהם ישתנה קיצונית, מה שיאלץ אותם לפטר עובדים וכו' וכו'.
גרמניה לא תפרוש מהיורו כל עוד יש לה ברירה.
יפה אמרת אבל שמרקל הצליחה בלי צבא לשלוט בכל אירופה …
למדינות החזקות יש מטבע פחות חזק ממה שהיה יכול להיות להם אם הם לא היו בגוש האירו אבל זה טוב להם שהמטבע לא כזה חזק? ואם הם לא היו בגוש האירו אז הייצוא לא היה כזה חזק ואז אולי המטבע לא היה כזה חזק? אתה מעט מבולבל. קרא שוב את המאמר לגבי התיאור של מה שוקרה למדינה יצואנית כשהמטבע שלה חזק
שכחתי את שמו של הכלכלן הבריטי שגר בספרד ומוציא כל מיני גרפים כל שבוע אבל הוא בהחלט טוען הפוך ממך
שלום גלעד
אם אינני טועה באחד הסרטונים שלך שעלו בעבר לאתר מידה, טענת שהתחזקותו של השקל מול הדולר פוגע בכלכלה ישראל דרך הפגיעה בייצוא. איך זה מסתדר עם הטענה הנוכחית בנוגע לכלכלת גרמניה?
אני לא יודע בדיוק לאיזה סרטון אתה מתכוון כי פרסמתי כמה בנושא הזה. אבל למען הסר ספק – בגרמניה כמו בישראל וכמו בכל מדינה אחרת, ככל שהמטבע המקומי חזק יותר כך למדינה טוב יותר. אם יש מדינות שמיצאות מוצרים שמצטיינים במחיר נמוך ולא באיכות גבוהה (ודווקא ישראל במובן הזה היא דומה לגרמניה, אנחנו בעיקר מייצאים מוצרי איכות, לא מוצרים זולים) אז הפגיעה בייצוא תהיה יותר עמוקה. אבל זה מאוד תאורטי וזה תיאור סטטי של הכלכלה. כמו שאמרתי במאמר, המטבע הוא חזק לא כך סתם אלא בגלל שהייצוא חזק. לכל היותר אם המטבע מתחזק במידה כזו שהייצוא נפגע אז המטבע ייחלש והייצוא יתאושש. בכל מקרה זה עניינו של השוק החופשי לאזן את הכוחות האלה, לא תפקידם של פקידים/כלכלנים/פוליטיקאים
תיקון עובדתי קטן: הרגולציה של האירו איננה בבריסל אלא בפרנקפורט בבנק האירופי המרכזי
בוודאי שהרגולציה באה מבריסל. ההחלטה על ההרחבה המוניטרית באה מהבנק המרכזי אבל זו לא רגולציה. זה מדיניות מוניטארית