הממשלה הגדילה את ההוצאה הציבורית על בריאות, הוגדל מספר המיטות והוכפל מספר בוגרי לימודי הרפואה. אבל רע פה. אין ספק.
אתמול (ד') יצאה סתיו שפיר יצאה במתקפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא מערכת הבריאות. לטענתה, ממשלת ישראל ייבשה בשנים האחרונות את מערכת הבריאות, צמצמה תקציבים וגרמה לכך שזקנות נזרקות במסדרונות בתי החולים ובאופן כללי המצב על סף קריסה. כך גם ניסו להציג יאיר לפיד ויעל גרמן בהופעה מאולתרת מול שערי ביה"ח וולפסון.
הבעיה היא שבעולמה של סתיו שפיר, העובדות הן חלק מאוד שולי ולא חשוב. למשל, אם במקום סתם לשלוף איזו סיסמה מדו"ח בנק ישראל היא הייתה טורחת לקרוא אותו, שפיר הייתה מגלה שתחת כהונתו של נתניהו כמעט כל הנתונים במגמת שיפור. אך, אם זה לא מספיק, להלן סקירה קצרה על מערכת הבריאות בישראל בשנים האחרונות.
ההוצאה הלאומית לבריאות. הטענה היא שבשנים האחרונות קוצצו שירותי הרווחה בישראל, בפרט שירותי הבריאות. זוהי שטות מוחלטת. משנת 2009 גדלה ההוצאה הציבורית לבריאות בצורה משמעותית. הנתונים הזמינים באתר ה-OECD הם רק עד לשנת 2012 אבל ניתן להיכנס לתקציב המדינה לשנים 2014-2013 ולראות שם את המשך המגמה בגידול בתקציב. שתיים מהמדינות הממוקמות מעלינו הן מדינות זקנות מאוד, ולכן הגידול שם נכפה עליהן ושתי המדינות המדורגות מתחתינו הינן "נסיכות נפט" (נורבגיה), ואחת המדינות העשירות בעולם (שוויץ). הנתון בעמודה הימנית הוא הגידול באחוזים בהוצאה הממשלתית בין שנת 2009 לשנת 2012.
ההוצאה לבריאות לנפש. פעם נוספת, ניתן לראות שישראל ממוקמת בראש הרשימה של המדינות מבחינת הגידול בהוצאה הממשלתית לנפש. גם כאן, המדינות שממקומות מעל ישראל הן בעלות נסיבות מיוחדות (נסיכות נפט אחת, שתי מדינות עשירות מאוד, שתי מדינות זקנות מאוד ושתי מדינות מתפתחות). ישראל ממוקמת בגאווה ליד גרמניה. זכרו, מדובר רק על ההוצאה הממשלתית. הנתונים הינם בדולרים מתוקננים לכוח הקניה של המדינה (PPP):
ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה ממוצע ה-OECD. ניתן לטעון שאולי יש מגמה של גידול, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מאחוז ההוצאה כחלק מהתוצר על בריאות במדינות הOECD. ראשית, מדובר בטיעון עקום שרק מישהו נטול הבנה כלכלית מסוגל להעלות. כשרוצים לבדוק האם מערכת טובה למקבל השירות או לא, לא בודקים תשומות אלא תפוקות. המקום היחיד שבו בוחנים לפי תשומות הוא במגזר הציבורי, ולכן גם קיים הלחץ התמידי של פקידים להגדיל את התקציב שלהם כי הרי ככה הם יוכלו להציג תוצאות טובות יותר. אז כאשר באים לבדוק תוצאות במערכת הבריאות, מסתבר שהמצב שלנו לא רע. בדו"ח של ה-OECD משנת 2012 די דואגים לשבח אותנו. כנ"ל גם בדו"ח של בלומברג לשנת 2014.
בבדיקה של תמותת תינוקת ישראל מדורגת במקום ה-27, 2 מקומות מתחת לשוויץ, עם תמותה של בערך 4 תינוקות ל-1,000 לידות (בשוויץ מדובר על 3.8). עם זאת, חשוב לזכור כי בישראל קיימת אוכלוסייה גדולה מאוד של בדואים החיים בתנאים לא-תנאים (ניתן לדון גם כאן האם המדינה אשמה בכך או לא) אשר מושכת את הממוצע למעלה. כאשר משווים רק את האוכלוסייה היהודית בדרום, כלומר בפריפריה, שם אנחנו מצפים שהתוצאות יהיו פחות טובות, הנתונים מראים על מצב טוב מזה אשר קיים בשוויץ.
לגבי מבנה ההוצאות – גם אם מסתכלים בצורה יבשה על ההוצאות טמונה הפתעה. על הנייר, אנחנו באמת מוציאים על בריאות פחות מאשר בOECD.
אולם כאשר מכניסים לשקלול את העובדה שאנחנו מדינה צעירה מרוב מדינות העולם, ובודקים הוצאה מתוקננת לנפש, מסתבר שהמצב לא כזה גרוע.
ישנן סיבות מבניות ולא רק דמוגרפיות מדוע מערכת הבריאות בישראל זולה ויעילה כל כך. בישראל מערכת הבריאות מבוססת על רפואה קהילתית טובה, דרך קופות החולים. באופן כזה, ההוצאות היקרות של המערכת – בתי החולים – מצליחות להיחסך על ידי רפואה מונעת בעיקרה: ראשונית (רופאי משפחה) ושניונית (רופאים מומחים) מוצלחת. נקודה נוספת הוא כוח השוק של ארבעה גופים גדולים המתמחים בבריאות (קופות החולים) המאפשר להם לקנות תרופות במחירים נמוכים ממחירי השוק העולמי.
תשתיות בריאות. גם כאן סתיו שפיר חוטאת לאמת. נכון, מבחינת מספר אחיות לנפש ישראל נמצאת במקום נמוך, אך בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הסטודנטיות לסיעוד על ידי סבסוד הלימודים באופן כמעט מלא על ידי המדינה. גם כאן ניתן לראות כי הגידול העיקרי הוא בתקופת שלטונו של נתניהו.
מספר הסטודנטים לרפואה המסיימים את לימודיהם נמצא גם הוא בעלייה מתמדת וגדל מבערך 500 בשנת 2007 ל-למעלה מ1000 בשנת 2014 (לצערי לא הצלחתי למצוא את הנתונים באתר משרד הבריאות, אך הנתונים מוכרים לי מעבודתי במשרד האוצר). גם במקרה זה המדינה מסבסדת את שכרם של הסטז'רים.
גם מספר המיטות גדל בשנים האחרונות בצורה משמעותית, בעקבות החלטת ממשלה משנת 2011 להוספת 960 מיטות, כאשר 40 אחוז מהמיטות מופנות לפריפריה.
נקודות כלליות. גם כאשר בוחנים נקודתית הוצאות בספר התקציב של משרד הבריאות ניתן לראות גידול משמעותי במקומות בהם נמצאים האנשים החלשים ביותר בחברה. במבט בספר התקציב משנת 2009 ניתן לראות כי ההוצאה הממשלתית על אשפוז סיעודי לקשישים עמדה על 1,045,000,000 ש"ח, ההוצאה על שיקום נכי נפש עמדה על 386,000,000 ש"ח והוצאה על טיפול באוטיסטים עמדה על 34,000,000 ש"ח.
בשנת 2014 עמדה ההוצאה בהתאמה על 1,379,939,000 ש"ח, 578,760,000 ש"ח ו86,830,000 ש"ח. גידול של 31%, 49% ו-255%, בהתאמה. ההוצאה בפועל אף הייתה גבוהה יותר.
תקציב הבריאות גדל בשנים 2013-2011, ולאחר מכן גם בהחלטת ממשלה לשנים 2016-2014 כל שנה ב-300 מיליון ש"ח לטובת סל התרופות. סל התרופות בארץ הוא אחד המקיפים בעולם. בנוסף, לפי החלטת ממשלה, שונו המקדמים לפיהם מקודם התקציב כל שנה ולכם גם בשנים הבאות הגידול הנ"ל יימשך.
שורה תחתונה: ישראל רחוקה מאוד מקטסטרופה
ולבסוף, מצבנו טוב גם בחינת תוחלת חיים, כאשר ישראל מדורגת במקום ה-13 בעולם, מעל מדינות כמו נורבגיה, ניו זילנד ואוסטריה. בנוסף, אנחנו נמצאים במגמת שיפור מתמדת.
האמת, ניתן להמשיך עוד הרבה אך נדמה שהנקודה ברורה. נכון, יש מקום לשיפור בבתי החולים הממשלתיים, ותמונות של קשישים במסדרונות זה לא נעים. אבל מכאן ועד לטעון שממשלת ישראל לא משקיעה במערכת הבריאות שלה זה שקר מוחלט.
יש ויכוחים אידיאולוגים ומקצועיים האם המערכת צריכה להיות יותר ציבורית או יותר פרטית. דיונים אלו מתקיימים במערכות בריאות בכל העולם. יש מדינות שהולכות ומאפשרות ליותר חברות פרטיות לפעול לאורך זמן (אוסטרליה, גרמניה) ויש כאלה שפועלות לצמצם את החלק הפרטי בשוק (ארה"ב). דיונים אלו ימשיכו להתקיים ברחבי העולם ככל שהוצאות הבריאות יעלו עם הזדקנות האוכלוסייה העולמית.
על שני דברים קשה מאוד להתווכח – מערכת הבריאות בישראל במצב טוב מאוד, וממשלת ישראל פעלה בשנים האחרונות על מנת להמשיך ולשמר את זה.
רגע, אז לא היה מעל 100 אחוז תפוסה?
מה זה מאה אחוז תפוסה ? יושבת ועדה ומחליטה שכמות סגל רפואי יכולה לטפל בכמות מסוימת של חולים. אם יש יותר חולים אז יש יותר ממאה אחוזי תפוסה. מי החליט שזו הכמות הנכונה?
נניח למשל שהועדה להסדרת המלצרות בישראל מחליטה שמלצר יכול לשרת שני שולחנות. לפתע מגיעים למסעדה עם שני מלצרים חמש קבוצות של סועדים.
יש מאה עשרים אחוזי תפוסה. השירות פחות טוב. האם מישהו יוצא רעב? כנראה שלא.
אם הועדה תחליט שמלצר יכול לשרת רק שולחן אחד אז קפצנו ממאה עשרים אחוזי תפוסה למאתיים וחמישים אחוזי תפוסה סתם כי פקיד בוועדה שינה הגדרה בירוקרטית. האם רמת השירות השתנתה? לא.
הנתון שצריך לפרסם הוא היחס של רופאים לחולים ולהשוות למדדים במדינות אחרות.
היה גם היה. כמו שהיה לפחות חמש או שש פעמים שאני זוכר בעשרים השנה האחרונות, כולן משום מה בחורף וכולם למשך שבוע שבועיים בסך הכל (שאם לא כך היינו אמורים לשמוע על זה כל הזמן, לא?). שמעתי פעם משהו על איזה מחלה שנקראת שפעת שקשורה לזה.
אתה רציני?
תגיד לי אתה עושה צחוק? ואתה עוד היית במשרד האוצר?
באותה טבלת "הוצאה ציבורית על בריאות לנפש" גם כתוב שהמדינה שהגדילה הכי הרבה את ההוצאה שלה היא צ'ילה עם 33%! אולי נשבח אותה? אה? לא! ולמה לא? כי אנחנו לא מטומטמים, הסיבה שההוצאה עלתה היא כי כשאתה במקום חרא, מאוד קל להשתפר באחוזים! זה לא משנה את העובדה שאתה במקום חרא.
ואתה ברצינות רוצה להציג את אחוז התמותה הנמוך בקרב תינוקות כהישג הבריאותי של ממשלת ביבי???
והכי מתסכל זה לדעת שהעם מספיק מטומטם לקרוא את השטויות שלך ולהצביע שוב ביבי
כמו שכתבתי בתגובה נפרדת: הצגת התשומות באה להראות כי בניגוד . לטענה של שפיר, ההוצאה לנפש גדלה לא בהכרח קשור למצבשל התפוקות (כמו שכתבתי במאמר, מדידת תפוקות זה מה שמעניין לא התשומות).
העניין הוא שכשמסתכלים על התפוקות, המצב לא רע גם שם.
נורבגיה הגדילה את ההוצאה לנפש שם ב15%. אולי גם שם המצב חרא והם פשוט שופכים את ים הכסף שיש להם? לא יודע, אבל הם הגדילו. זה הטיעון היחיד לגבי התשומות
נראה לי שלא הבנת שלייקים שאת רואה זה לאתר ולא לכתבה
איזו צביעות! המצב אינו רע ובמגמת שיפור – את זה מראים הנתונים, והאזרחים גם חשים זאת. למרות שישראל מטפלת גם בערבים מסוריה והשטחים, באוכלוסייה בדואית הולכת ומתרבה לא רק עקב ילודה, אלא כי הם נכנסים לכאן בהמוניהם מעזה חברון והארצות השכנות כגון ירדן, כי פה טוב. אינך מטומטם כפי שטענת לגבי עצמך מר 'אלינור', אתה רמאי, ואומר לך למה: אתה מציג עצמך כשמאל- שמאל לעולם לא יכחיש את ההישג המופלא, לא פחות, של ישראל לדורותיה בתחום הבריאות, שכן השמאל הקים את התשתית הבריאותית וחיזק אותה מאז 1912, וכול אב גאה בילדו, בהישגיה של המערכת, עם כול הצורך להמשיך ולשפר. כמובן לא הגבתי עבורך, אין לך תקנה, אלא לתשומת לב קוראים נורמטיבים.
והכי עצוב זה ש-34 אלף איש קראו את השטויות האלה, לא עצרו לרגע לחשוב מה כתוב שם ועשו לייק. בחיי, המדינה שלנו אבודה
אלינור, את מוזמנת להגר. ביי ביי.
כמה הערות שאני רוצה להוסיף:
1. אני לא טוען שהמצב מושלם. מערכת הבריאות במצב טוב, טוב מאוד אפילו, ויש לאן להשתפר. הנתונים מראים שתקופת נתניהו חפפה לתקופת השיפור. האם זו החלטה שלו? לא יודע. מה שבטוח אי שאין שום הרעה במערכת הבריאות. אין אדם אחד בארץ שירצה לחזור למערכת הבריאות של 2008 (לא שהיא היתה גרועה, כן?)
2. ראיתי הערות על המתודולוגיה, שאני אומר שתשומות זה לא דרך למדוד את המערכת ואז משתמש בזה כדי להראות כמה זה טוב. זה לא נכון. הנתונים לגבי התשומות באים להראות שהטענה של סתיו שפיר שקרית. ביבי הניאו-ליברל-קפיטליסט-חזירי לא ייבש את מערכת הבריאות הציבורית. שימוש במדדי תפוקה בא להראות שגם הטענה שלה לגבי המצב הרפואי, לא רק המצב הכלכלי של המערכת, לא רק במגמת הדרדרות אלא במגמה של שיפור.
3. יש נתונים שאנחנו חלשים בהם – מספר אחיות, מספר מיטות. מספר המיטות בעייתי בעיקר במקרי קיצון כמו חורף קר מאוד (כמו הנוכחי) האם צריך לסובב את כל המערכת ולהחזיק את כל התשתיות כל הזמן בשביל מקרי קיצון? לא יודע, זו בדיוק ההחלטה של שהממשלה צריכה לקבל.
שלום למר אמיתי
נהניתי לקרוא את המאמר שלך. הוא מנומק ורהוט ואני נהנה מאנשים שמדברים עובדות ולא סיסמאות.
עם זאת, לדעתי התעלמת מנקודה שהיא בבסיס העניין. במערכת רפואית הגורם המשפיע ביותר על טיב הטיפול הוא החומר האנושי. כלומר בתכלס- זה הרמה והפניות וההשקעה של אותו רופא שבא לטפל בך. ואני סבור שהמערכת בישראל מחזיקה את עצמה ברמה סבירה רק בגלל זה. השתרשה פה נורמה של רופאים שנותנים את חייהם למערכת ולחולים. אנחנו עובדים היום במערכת שהיא חולה ומדממת והרופאים בה נמצאים במצב מחריד.
הרופאים הצעירים עובדים במשמרות לא סבירות שאין להן אח ורע של 26-30 שעות. הרופאים הבכירים עובדים בשתים ושלוש עבודות בשביל להשתכר שכר ראוי. הם עושים את זה על חשבון בריאותם ועל חשבון משפחתם.
ביום שלא יסכימו יותר הרופאים לעבוד כך כמו עבדים, או שבית המשפט יציל אותם מהחרפה הזאת- גם אדם כמוך שאוהב מספרים יבין שאין מספיק תקנים לרופאים בישראל. אותו רופא צעיר שעובד 300 שעות בחודש עובד למעשה כמו 2 רופאים. ואותו רופא בכיר שהוא גם רופא בבית חולים וגם מרצה באוניברסיטה וגם חוקר וגם עובד בקופת חולים וגם עובד במרפאה פרטית עובד כמו 3. (ואגב- צריך את כל הפונקציות הללו. שלא יספרו לכם סיפורים. אם עשרות אלפי חולים לא היו מטופלים במרפאות הפרטיות העומס בבתי החולים ובקופות החולים לא היה יכול להיות מוכל. שלא לדבר על תפקידי המחקר וההוראה שבלעדיהם אין ולא יכולה להיות מערכת בריאות).
וכשאומרים שאין "מיטות" במחלקות ואין- אתם מוזמנים להגיע לכל בית חולים באיזה חודש שתרצו ותגלו אנשים שמאושפזים במסדרונות בדרך קבע. המיטות במסדרוןו כבר מזמן אינן ארעיות. יש שם וילונות קבועים וארונית קבועה ושקע לחשמל ומספר של המיטת מסדרון שמופיע במחשב כי תמיד יש שם מטופל. תמיד ולא רק בחורף.כשאומרים את זה מתכוונים למיטה ולצוות הרפואי שיכול לטפל באותה מיטה. כלומר צריך להוסיף תקנים לרופאים. שם הכסף הגדול לא בלקנות מיטה בכמה גרושים בודדים ולהציבה במחלקה או במיון.
אז בשורה התחתונה אנחנו בתת תקינה פשוט מטורפת. ותקנים זה שווה כסף.נקודה.וזה שהמערכת מראה נתונים טובים זה בגלל עיוות היסטורי לפיו הרופאים בישראל מוסרים את נשמתם למען המולדת. והתקופה הזו עומדת להיגמר, וראוי שהיא תיגמר. מגיע לרופאים לעבוד קשה אז ברמה סבירה ובהתאם לחוקי העבודה.
התגובה היא בעיקר לרופא שמעלי: לפני שנה אושפזה אמי לשבועיים. צר לי אך החוויה שאנחנו עברנו אין בינה ובין מה שאתה מספר שום קשר. למרות שבית החולים היה מצויד היטב, הצוות הרפואי ממש לא נראה נלהב לעבוד, וזה ברמה הבסיסית ביותר של לקחת את האמצעים הרבים שעומדים לרשותם, להפעיל את הידע המקצועי שלהם, ולטפל בה בהתאם. כל ההתנהלות הייתה איטית עד להכאיב ולא, זה לא היה כי היה מחסור באנשי צוות. ומילא הטיפול באימי הזקנה, אבל לידה שכבה צעירה בת 30 והטיפול בה היה לא פחות גרוע. בסופו של דבר אמי נרפאה כי אנחנו ערכנו מחקר מקיף באינטרנט, גילינו מה יש לה ומה הטיפול המתאים.
אני בא מהמגזר הפרטי. אני יודע לזהות היטב אנשים שרוצים לקבל שכר מבלי לעבוד (ולהעיף אותם!). צר לי – אך זה בדיוק מה שאפיין את הרופאים והאחיות בהם נתקלנו.
תגובה לעמית- אז מה? איזה מין טיעון חלש את נותנת?
את מספרת על שירות רפואי לא טוב שקיבלת ועל רופאים לא טובים. נו ו?
לא טענתי שאין רופאים לא טובים, ולא טענתי שכולם קמים בבוקר מלאים במוטיבציה. ועדין- המערכת הרפואית המצליחה של ישראל היא בגלל רופאיה ולא בגלל שום דבר אחר.
והמקרה הנקודתי שלך, גם אם נצא מנק הנחה של מה שרשמת הוא אמת- פשוט לא מעיד על שום דבר.
צריך לזכור להגיד תודה להסתדרות הרופאים בישראל, לרופאים המתמחים שהמשיכו להיאבק (ועדיין יש עוד מה לתקן) וגם לסגן השר יעקב ליצמן שהיה שר הבריאות בפועל, כאשר באופן רשמי התיק היה אצל נתניהו.
כל אלו התעקשו ונלחמו בשיניים בשביל לדאוג לשיפור הרפואה והיחס לאנשים. .
העלאת שכר, קיצור תורניות, הוספת תקנים, סבסוד לימודים, הוספת מיטות, טיפולי שיניים חינם לילדים ועוד.
כמעט שכחתי את מחאת האחיות על העומס הרב. אפשר להסתכל על המספרים ואפשר להסתכל על המציאות. העומס קשה, סל הבריאות לא מספק, ועסקנות צללים היא זו שאחראית על הכסף.
הדברים הטובים שקרו, לפחות אלו שהזכרתי כאן, קרו על אף ממשלת נתניהו ולא בזכותה.
יכול להיות שאתה צודק ולביבי לא היה יד בדבר. אולי הוא אפילו התנגד (למיטב ידיעתי הוא לא התנגד, אבל זה היה מה שנקרא before my time).
העניין הוא שכל הדברים האלו קרו. שפיר טוענת שלא.
רופאים מרוויחים הון ועובדים בפרקטיקה פרטית ע"ח שעות העבודה, נעלמים מהמחלקות ועושים לביתם ועוד דרשו וקיבלו תוספת שכר, לא יאומן. אכן רמתם המוסרית של רופאים רודפיי בצע פוגמת בהישגיה של המדינה בתחום הבריאות. אולי אינך אשם שאין לך מושג.
אחד הדברים הכי נוראים שקרו למערכת הבריאות זו ההסתדרות, עצוב לחשוב כמה אנשים איבדו את חייהם בשביל "ההישגים" של ההסתדרות. אותה הסתדרות שדואגת להסכמי שכר קיבוציים וגודעת כל שאיפה למצויינות.
פשוט קישקוש וחוסר יושר. שקורים דברים טובים זה עף על פי נתניהו ושקורים דברים לא טובים זה בגלל נתניהו, אתה באמת מצפה שמישהו יקח את הטיעון הזה ברצינות? אתה פשוט ליצן!
אז למה אני צריך לחכות חודשיים כדי לדבר עם הרופא על תוצאות בדיקה. ומה עם כלל ההוצאה המכשיר הניבזי שקובע אחוז נמוך של הוצאה בלי להתחשב בריבוי טבעי. שגבם לעובדן של 70 מיליארד. זה הצפיפות שאנחנו חווים עכשיו.
עליך להמתין לרופא משפחה למשל, דבר שבאמת לא היה מעולם לפני שאהוד ברק הכניס לכאן כ 150,000 מאחיך הטובים, ובגלל גל הגירה מסיבי מסוג זה עוד מלפני קום המדינה הנמשך עד כה כי פה טוב ('איחוד משפחות' תמיד בישראל 'המפלצתית ולקויית שירותי הבריאות' ואף פעם לא במדינות ערב), ולכן תקציב הבריאות גם כשהוא גדל, אינו מצליח להתאים לגידול מספר המטופלים. "לא" ידעת זאת.
מורי, תן לי לנחש, אתה בטח בעד השיטה האמריקאית ובעד הפרטה גם במערכת הבריאות. מי שיש לו ילך לרפואה פרטית ומי שלא שימות. עם כמה שהרפורמה של אובמה בעייתית, היא הייתה נדרשת, זה לא הגיוני שמבדינה העשירה בעולם אנשים לא יקבלו טיפול רפואי בסיסי כי אין להם ביטוח רפואי. הקפיטליזם עובד אבל גם אותו צריך לרסן.
נניח אותה צודק ו אני בעד מערכת בריאות פרטית (אגב, ארצות הברית הרבה פחות פרטית ממה שאתה חושב. או לפחות "שוק חופשית")
מה הקשר לישראל? לפי הטיעון הזה, אני צריך דווקא להיות עצוב כשההוצאה הציבורית גדולה. יכול להיות שאני עצוב באמת. אבל זה לא רלוונטי.
יש צביעות רבה ביחס לראש הממשלה נתניהו.
צביעות זו באה לידי בטוי בתגובה של חנן.
כאשר הממשלה עושה משהו שלילי זה באשמת ראש הממשלה. כאשר הממשלה עושה משהו חיובי זה בזכות הפקידות/ההסתדרות/השר הרלוונטי רק לא בזכות ראש הממשלה.
זוהי צביעות אופיינית למחנה הרק לא ביבי.
חלק מנתונים נראים מוטעים במקרה הטוב ופשוט שקריים במקרה הפחות טוב
ב-2014 התקציב היה 406 מיליארד ותקציב משרד הבריאות היה 36 מיליארד, כלומר פחות מ-9%
.מנתוני הבנק העולמי אין מדינה (שאנחנו רוצים להדמות לה) עם פחות מ-10%
http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2013_2014/Documents/MainBudgetFull
_2013_2014.pdf
http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2013_2014/MINISTERIESBUDGET/socialBudget/Documents/Briut_Main.pdf
http://www.google.com/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&ctype=l&met_y=sh_xpd_publ_gx_zs#!ctype=l&strail=false&bcs=d&nselm=h&met_y=sh_xpd_publ_gx_zs&scale_y=lin&ind_y=false&rdim=region&idim=country:BEL:DNK:CZE:IRL:HUN:DEU:FRA:FIN:ITA:NOR:RUS:GBR:SWE:ESP&ifdim=region&hl=en_US&dl=en_US&ind=false
התקציב נספר ללא החזר הקרן של ההלוואה הוא עמד על כ315 מיליארד (אני בפלאפון אס אין לי נתונים מדוייקים). ההוצאה הציבורית ב2014 לבריאות היתה כ46 מיליארד , כלומר כ4.6 אחוז מהתוצר או 14 אחוז מהתקציב.
שיפור באחוזים זה אחיזת עיניים
הרבה יחסית ממעט נשאר מעט
המספרים האבסולוטיים בטבלא מציבים אותנו בשורה אחת עם מדינות כמו פולין ואסטוניה
ולגבי הנתונים שקשה למצוא… יש כנראה סיבה שקשה למצוא אותם
המאה אחוז שלנו הוא כבר הרבה יותר ממה שמקובל במדינות מתוקנות שאנחנו אוהבים להשוות את עצמנו אליהן
'אחיזת עיניים' זה אתה עצמך, שמחפש להרוס בלבד, ומשתמש בשמאל לצרכיו המעידים עליו – למאבק לחיסול ישראל, בעוד אתה נהנה כאן גם משירותי בריאות עליהם לא חלמתם במיטב חלומותיכם. פתטי שאתה מאמין שאזרחי ישראל יוותרו על מדינתם בגלל תעמולה ברשת.
חולים ישנים במסדרונות ובפרוזדורים בבתי החולים, 10 חולים בחדר.
בלי פרטיות ובלי יחס מהצוות כמעט.
הסטטיסטיקה פשוט לא מספרת את המציאות
בנק ישראל
דוברות והסברה כלכלית ירושלים, כ"ו בחשוון התשע"ה
19 בנובמבר 2014
הודעה לעיתונות:
מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים (138) שתפורסם בקרוב:
ההשקעה בנכסים קבועים במערכת הבריאות בישראל
ההשקעה בנכסים קבועים במערכת הבריאות בישראל, כשיעור מסך ההוצאה לבריאות, הייתה נמוכה בעשור האחרון הן ביחס לעשור שלפניו, והן ביחס למדינות ה-OECD.
ההשקעה הנמוכה לאורך השנים הובילה למלאי הון נמוך במערכת הבריאות בישראל ביחס לעולם – רמה המתבטאת למשל, במספר נמוך יותר של מיטות אשפוז כלליות ומכשירי סריקה. שימוש אינטנסיבי בתשתיות הקיימות מפצה באופן חלקי על המחסור, ומסייע לישראל להשיג תוצאות בריאות טובות בהוצאה נמוכה, אך הוא פוגע ברמת השירות למטופל ומתבטא בצפיפות במחלקות האשפוז, בשעות שירות לא סטנדרטיות ובזמני המתנה ארוכים.
שיעור המימון הציבורי של ההשקעה במערכת הבריאות, אשר עמד ב-1995 על יותר ממחצית ההשקעה, ירד עד שנת 2006 לשליש מההשקעה בלבד. מאז שנת 2007 שיעור המימון הציבורי שב לעלות, אך רוב המימון להשקעה עדיין מגיע ממקורות פרטיים, ובכלל זה מתרומות מהארץ ומחו"ל, ומהכנסות של המגזר העסקי ותאגידי הבריאות בבתי החולים הממשלתיים.
בשנים 2008 עד 2010, כרבע מסך ההשקעה בבתי חולים בארץ, בוצע בבתי חולים פרטיים – שיעור גבוה ביחס להיקף התשתיות שלהם, אשר יאפשר להרחיב את חלקה היחסי של אספקת השירותים במימון פרטי גם בעתיד.
ההשקעה בנכסים קבועים במערכת הבריאות בישראל הסתכמה בשנת 2011 ב-2.5 מיליארד שקלים, המהווים 3.6 אחוזים מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. ההשקעה במערכת מאפשרת לשפץ ולהחליף בניינים וציוד קיימים שהתבלו או התיישנו, להרחיב את ההספק העתידי של המערכת (כדי לספק שירותים לאוכלוסייה אשר צפויה לגדול ולהזדקן, וכדי לתת מענה לעליה בביקוש עקב עליית רמת החיים), וכן מאפשרת לרכוש ציוד להטמעה של טכנולוגיות רפואיות חדשות. תיבה זו סוקרת את ההשקעה בנכסים קבועים במערכת הבריאות בישראל בשני העשורים האחרונים, בוחנת את דרכי המימון של השקעה זו ואת המוסדות שבהן היא מתבצעת, ומציגה את מצבה של ישראל ביחס לעולם בהתייחס לזרם ההשקעה וכן בהתייחס למלאי ההון הנוכחי.
שיעור ההשקעה השנתי בנכסים קבועים במערכת הבריאות בישראל היה תנודתי בעשור האחרון, ובממוצע בשנים 2002 עד 2011 עמד על 3.3 אחוזים מסך ההוצאה הלאומית לבריאות (ראו איור 1). שיעור זה נמוך הן בהשוואה לשיעור ההשקעה בארץ בעשור שלפני כן (4.3%), והן ביחס לממוצע ב-21 ממדינות ה-OECD (4.5 אחוזים בעשור האחרון) . הפער בשיעור ההשקעה בבריאות בין ישראל למדינות ה-OECD התרחב במיוחד בשנים 2002 עד 2007, בגלל הירידה בהיקף ההשקעה בישראל, אך הוא הצטמצם בשנים האחרונות, בעיקר עקב בלימת ההשקעה במדינות ה-OECD לאחר המשבר הכלכלי. כיוון שסך ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך בהשוואה בין-לאומית, הפער האבסולוטי בין ישראל ל-OECD בהשקעה בבריאות לנפש גדול עוד יותר (ראו איור 2) – בשנת 2010 הסתכמה ההשקעה לנפש בישראל ב-71 דולר (במונחי שוויון כוח הקניה ), כמחצית מההשקעה הממוצעת ב-21 ארצות ה-OECD שנבדקו (139 דולר) .
איור 1 : אחוז ההשקעה בנכסים קבועים במערכת הבריאות, מתוך ההוצאה הלאומית לבריאות, בישראל ובממוצע של 21 ממדינות ה-OECD, 1990 עד 2012
מקור: OECD
איור 2 : ההשקעה לנפש בנכסים קבועים במערכת הבריאות, במחירי PPP$ קבועים (שנת 2005), בישראל ובממוצע של 21 ממדינות ה-OECD, 1995 עד 2010
מקור: OECD
מספר גורמים יכולים להסביר או להצדיק את השיעור הנמוך של השקעה בבריאות בארץ, בהשוואה ל-OECD: ראשית, היקף ההשקעה הנדרש נובע מהצרכים העתידיים בכל נקודת זמן. כך, ייתכן כי הזדקנות האוכלוסייה במדינות ה-OECD בעשורים האחרונים עודדה את המדינות האלה להיערך לביקוש גבוה יותר של שירותי בריאות בעתיד , ולכן ההשקעה במערכת הייתה גבוהה יותר. אולם, גם קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה בישראל, אשר היה גבוה מזה של ה-OECD לאורך כל התקופה , תרם לגידול בצרכי הבריאות העתידיים של ישראל בכל נקודת זמן, והיה אמור להוביל לשיעור השקעה גדול יותר בבריאות. מעבר לכך, בשנים האחרונות גם האוכלוסייה בארץ החלה מזדקנת בקצב מהיר, אשר אפיין את מדינות ה-OECD , לכן גם אם צידוק זה היה תקף בעבר, הרי שהוא כבר אינו תקף כיום; שנית, ההשקעות הנמוכות עשויות לנבוע מקצב רכישה איטי ומחושב יותר של ציוד הדרוש להטמעת טכנולוגיות חדשות. קצב אימוץ איטי ומדורג של ציוד רפואי חדיש עלול לפגוע ברמת השירות הרפואי לאזרחי ישראל בהשוואה למדינות המפותחות, אך עשוי גם לסייע בהטמעה סלקטיבית וחסכונית, המתמקדת בטכנולוגיות אשר יש עדויות לתועלתן וליעילותן ; שלישית, השקעה נמוכה עשויה לנבוע מהסתמכות רבה יותר על כוח אדם , ובפרט מעוצמתה היחסית של רפואת הקהילה בישראל. מגזר זה נדרש להשקעות הון נמוכות יותר לעומת בתי החולים, מסייע במניעת תחלואה ובבלימת הדרדרות במצבם של חולים כרוניים, וכך מצמצם את הצורך באשפוז בבתי החולים; רביעית, ההשקעה הנמוכה עשויה לשקף בחירה של קובעי המדיניות, אשר מעדיפים לשמור על יעילות גבוהה יחסית ולהשתמש בהון מצומצם באינטנסיביות רבה, גם במחיר של פגיעה בנוחות השירות לתושבים (וראו על כך בהמשך).
כל פעם שאני נתקל בנתונים מקצועיים, מתגלה שהתמונה שמציגים בתקשורת היא מגמתית וחלקית. מציע לכל הקוראים פשוט לחפש מידע מבוסס – למס, בנק ישראל, ביטוח לאומי, וגופים בינל. לא להסתפק בכתבות הרדודות בטלוויזיה וברדיו, ואפילו לא בכתבה הזו. תקבעו בעצמכם את דעתכם, ואל תתנו למישהו לקבוע בשבילכם.
עם כל הכבוד לגרפים האופטימיים, הישראלי שמגיע לבית החולים הישראי הציבורי מרגיש מושפל בגלל המיטה במסדרון, החדרים שדחוסים מעבר לכל פרופורציה, חוסר בפרטיות ותנאים לא אנושיים.
והוא מאשים את ביבי ושלטון הימין.
יכול להיות שביבי לא אשם ויש המון תקציב וזאת החלטה של מנהלי בתי החולים שמעדיפים לנתב את התקציבים למקום אחר. למשל לסל התרופות לתרופות שמצילות חיים ואולי הם צודקים מקצועית.
ואולי זה אפילו מתאים להם ומעצים אותם להחזיק את האורחים שלהם בתנאי טירונות כמו קבצן שחושף את הגדם שלו ברחוב ואחר כך מקפץ לוולבו שלו שחונה מאחורה.
כמו שאולי מתאים להם להעביד את המתמחים שלהם בתנאי עבדות לא חוקיים בשום ענף אחר.
אבל יידע מר ביבי שזאת הצורה שלו שככה הוא נראה ושהבוחר שאמא שלו מאושפזת במיסדרון או בין 12 חולים אחרים בחדר רואה בו את האשם הבלעדי להשפלה שלה ושלו.
ומדובר בתופעה שקל מאוד לפתור – בסך הכל בהשקעה נדלנית חד פעמית ניתן לרווח את המחלקות והוא צריך לעמוד על כך שהתנאים הפיזיים יהיו נורמליים ולצבוע תקציבים ייעודיים דווקא למטרה הזאת.
למה? כי זה הפרצוף של הממשלה וראוי שאזרח יזכה לתנאים פיזיים אנושיים בסיסיים.
המיון נראה כך רק בחורף, ורק בחורף קשה כמו עכשיו. שנה שעברה לא היתה צפיפות כזו.
ממליץ לך גם לקרוא את הכתבה של שי ניב מגלובס, בנוגע לעומס במיון והאינטרס של בתי החולים בסיפור:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001007649
לגבי נדל"ן חד פעמי: זה פשוט לא עובד ככה. כל מיטה היא תקן של רופא ואחיות (לא זוכר בדיוק כמה). אם תפתח הרבה מיטות וחדרים למחלקות שעמוסות רק במקרי קיצון תצטרך לשלם את הכסף לזה גם כשלא יהיה מקרי קיצון. האם מערכת הבריאות צריכה להתאים את עצמה לפי מצבי הקיצון? לדעתי לא.
הנתונים הללו בהחלט מרתקים.
כמובן, כשאתה עובד בבית חולים אתה מגלה שהכותב חי בסרט.
אבל קדימה, תמשיך.. לך על זה. בתי החולים הם גן עדן,בואו למיון בהמוניכם , המתינו 5 שעות בתור רק לפגוש רופא, ואחר כך תחשבו שוב על מה שכתוב כאן
"http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001007649
כתבה מעניינת של שי ניב, שלא ידוע כתומך נלהב של מבנה מערכת הבריאות הנוכחית על האינטרסים של בתי החולים בהצגת התור.
אף אחד לא טען שגן עדן. הטענה שלי, והיא מגובה על ידי גורמי מקצוע בעולם, שמערכת הבריאות בארץ היא טובה מאוד.
ברור שיש מקום לשיפור. תמיד יש.
כל שנה מדינת ישראל מעניקה מאות אלפי ימי אשפוז לאזרחים שאינם אזרחי ישראל ולא משלמים את המס הכבד של אזרחי ישראל!
220000 ימי אשפוז של פלסטינים.
עשרות אלפי ימי אשפוז של הפצועים מסוריה.
עשרות ואולי מאות אלפי ימי אשפוז של המסתננים שכל העלות עלינו!
עד מתי?
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/674/621.html…
הנה הבעיה שלי עם כתיבה מהסוג הזה: אני מבינה שבהצגת הנתונים לכאורה מתקבלת תמונה לפיה מערכת הבריאות בישראל היא מצוינת, אבל בפועל, הניסיון האישי שלי ושל כל מי שיצא לי לדבר איתו מראים את ההיפך: כשאני רוצה לקבוע תור לגניקולוג או לרופא עור! אני צריכה להמתין לפחות חודשיים; כשרציתי לקבוע לסבא שלי תור לפסיכוגריאטר, הסתבר לי שיש רק אחד כזה בכל מחוז גוש דן שבכלל לא עובד בימי שישי או סשעות הערב בימי חול והייתי חייבת לקחת יום חופש מהעבודה בשביל זה. כשאני מגיעה לרופאים, אני תמיד מחכה המון כי מסתבר שקובעים להם 10 ד' למטופל ובפועל כל מטופל צריך יותר מעשר ד' כי גם הבדיקה הכי פשוטה דורשת זמן. הרופאים תמיד חסרי סבלנות איתי ונראים מותשים ובקיצור- לא יכול להיות שככה נראית מערכת בריאות מצוינת. קשה לי להאמין שבשוויץ המצב אפילו יותר גרוע. ל
אני לא יודע מה אורך התורים בשוויץ אז אני לא יכול להשוות. אני כן יודע שבמדינות עם הוצאות בריאות יותר גבוהות משלנו, כמו קנדה, שוודיה, אנגליה (לדעתי גם דנמרק אבל אני לךא בטוח כרגע) התורים הרבה הרבה יותר ארוכים.
מעניין שכל מי שאומר שהכל נהדר הם כלכלנים וכל מי שלא – לא.
כשלרופא משפחה יש דקות ספורות לאבחן חולה (כמה זה? 2 או 5 כבר?) זה לא מצב מאוד תקין, זה גם לא קטסטרופה אתה צודק. אבל זה די מעפן במדינה שאתה מניח שתשתפר עם השנים והיא לא.
דבר שני הוא מבנה השוק מול השירות הרפואי הציבורי. כשהשוק מתגמל רופאים בעלי התמחויות מסוימות (גניקולוגיה, אורתופדיה, פלסטיקה) אבל לא אחרות (טראומטולוגים למיניהם) אז מערכת הרפואה לא מרגישה כמו שאתה טוען שהיא. כלומר, יש מחסור ברופאים שמתמחים בדברים ה"נכונים" (רופאים מרדימים למשל) וכך, יוצא שתחכה חודשים. עודף מיטות זה משהו שאתה צריך למדוד בדיווחים של עובדי המקצוע, קרי, הרופאים והאחיות ולא מדפי האקסל. הדיווחים של אלה נעים מ"סביר" ל"קטסטרופה" תלוי איפה.
לסיכום, הכל מאוד תלוי בנתונים שבא למישהו להראות, כי יש עוד
1. אף אחד לא אומר שהכל נהדר. לא כלכלנים ולא רופאים. אבל מבחינת תוצאות, גם כלכלנים, גם רופאים, מהארץ ומהעולם, מסכימים שבשורה התחתונה מערכת הבריאות בארץ היא בין הטובות בעולם. יכול להיות יותר טוב? ברור. תמיד.
2. המקצועות שמצוקה נמצאים הרבה פחות במצוקה מהמצב ב2011, בעקבות הסכם הופראים ומתן מענקים למקצועות במחסור (מרדימים, כמו שציינת). היום יש ביקוש מטורף למרדימים, ובתי חולים מוכנים לשלם הון תועפות למרדים.
3. יש מחלקות בעייתיות, ויש תחומים בעייתים. כולם נמצאים במגמת שיפור בשנים האחרונות. וזה בדיוק מה שאני טוען במאמר, וזה ההפך ממה שסתיו שפיר טוענת.
בא לי למחוק את כל הכתבה הזו. ברור שעם הממשלה הזו הכל יעלה! במעט אחוזים!!!!!!! במקום לבשקיע את מלוא הכוח בבריאות!!!!! והעם המטומטם יצביע שוב ביבי כמה זה צפוי
מורי כל הכבוד הוכחת שאם כל הכבוד לסתו שפיר הנתונים היבשים המצב השתפר מאוד, ושלא מייבשים את הרפואה הציבורית. אולי כי ביבי רצה אולי למרות שהוא לא רצה, אולי בגלל שהוא לחיץ ובגלל השביתות ובזכות ליצמן סגן שר הבריאות וגם בזכות הקפיטליזם החזירי שלו שבזכותו יש כסף בקופה וגם כי לא הספקנו להצטרף לסאב פריים – ״איחרנו את האיגוח״ ולא היה צריך ״לחלץ״ את הבנקים כמו בשאר העולם ולכן נשאר כסף בקופה.
כשמדברים על ייבוש צריך לבדוק גם את ההרגשה הסובייקטיבית של מקבל השירות. האם גורמים לו לחוסר נוחות כדי שייפנה לאלטרנטיבה הפרטית. מבחינת זמן המתנה לבדיקות, לרופא מומחה, לניתוח. ומבחינת תנאי האישפוז.
.
אני אומר שכמו שיש תקן למיטה בבית חולים מבחינת מספר הרופאים והאחיות צריך גם להיות תקן של מספר החולים בחדר, אקוסטיקה, כמה מ״ר ריבועי וכמה מ״ק אויר יש לכל חולה.
ובשביל להשיג את זה צריך בעיקר השקעה נדלית ״חד פעמית״ שלא תהיה בשנה אחת. נכון הצוות ירוץ קצת יותר בין חדר לחדר אז צריך להגדיל קצת את הצוות עוד לפני שמגדילים את מספר המיטות.וייקח יותר מים לנקות את הרצפה ויותר חשמל לחמם את החדרים.
נכון להיום גם ביום רגיל התנאים במחלקות הם תנאים של טירונות שמתישים את החולים לא תנאים אופטימליים בשביל בן אדם לנוח ולהחלים.
ואז כשתהיה שפעת האורחים של בית החולים יהיו בחדרים ולא במסדרונות.
חוץ מזה לא מדובר על תחבורה ציבורית שמקסימום אנשים ייחכו בתחנה או יעמדו באוטובוס – נדרש לתת שירותים נאותים כי אלה חיי אדם. אני אישית מכיר אדם אחד שנפטר השנה כי שיחררו אותו מוקדם מדי מבית החולים והוא נפטר בבית באותו היום אני מניח בשביל לפנות מיטה, ואני מניח שהוא לא היחיד. וזה היה לפני שהיה שיא העומס. .