התקשורת הישראלית מזינה אותנו אך ורק באייטמי 'רק לא ביבי'. העולם מחמיא לנאום נתניהו? למי אכפת, האמנון-אברמוביצ'ים ימכרו לנו שמדובר ברגע הרסני
התקשורת, שאמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה הישראלית, הפכה לגוף דיקטטורי • אנחנו, האסירים, ניזונים אך ורק באוכל בעל ערך קלורי של "רק לא ביבי" • בעוד העולם עמד מלכת כדי להאזין לנתניהו מקריא כתב הגנה מבריק למדינת ישראל, ישבו האמנון-אברמוביצ'ים וניסו למכור לנו שמדובר ברגע הרסני
כשאולם הקונגרס האמריקני רעד מרוב תשואות שמעט מאוד, אם בכלל, מנהיגים מהעולם זכו להן – רחשה הכוורת בדו-תחמוצת המרמרת, וטענה מהאולפן שרוב המריעים הם ניצבים מהמשלחת של נתניהו.
זמן מסך, מיקרופון פתוח ואוזן קשבת הם משאבים יקרים מפז.
אנחנו מכירים את זה טוב, מכירים את זה מ'צוק איתן' ומהמבצעים שקדמו לו; כדי לנצח מלחמה – המטוסים, הטנקים והטילים מפנים את קדמת הבמה לטובת המיקרופונים הפתוחים והמצלמות הפועלות.
לכפר הגלובלי יש היום שופט עליון שנקרא דעת הקהל, השופט הזה נתון לשפע ויזואלי, אינטנסיבי וזמין.
בתוך השפע הזה ישראל תמיד תמצא את ידה על התחתונה, כיוון שאין שום טיעון שיכול להתמודד עם תמונת ילדים פלסטינים מדממים על המסך.
התחושה הקפקאית הזאת מאפיינת את הרוב הישראלי המכריע, וחוצה את מחנות הימין והשמאל – רובנו מבינים לפני כל מבצע את נחיצותו, רובנו יודעים שצה"ל מתפקד כצבא מוסרי, ורובנו יודעים שהצד הפלסטיני עושה במתים שלו שימוש ציני כדי לצבור נקודות.
אם יש פנטזיה שאנחנו מייחלים לה בעת משבר זאת במה שקטה, מרכזית, שבה מישהו רהוט וכריזמטי יציג באופן לוגי, לא מתנשא, ענייני ושקול את עמדת ישראל בלי שאף אחד יפריע לו. ואם אפשר שכל העולם יעמוד מלכת, יעצור את שטף השידורים ויקשיב לו — אז הפנטזיה תתממש לכלל אידיליה בלתי אפשרית מרוב שלמות ועונג.
ובכן, האידיליה הזאת התממשה — משך שעה בקירוב העולם עמד מלכת, פתח את המיקרופונים, והקשיב בריכוז ובאין מפריע לאחד מכתבי ההגנה המבריקים והחשובים שניתנו למדינת ישראל אי פעם.
זה לא היה נאום על האטום האיראני — זה היה נאום שהבהיר באופן קוהרנטי ובתוך מרחב של מלל אינסופי ופוסט ציוני — מדוע המפעל הציוני של העם היהודי הוא מוצדק, מוסרי וחייב להישמר.
בעוד העולם הקשיב בשקט ובשידור חי —ישראל חטפה דיליי של חמש דקות וגם כשניסתה להקשיב זה לא כל-כך הצליח — פרשנות חמצמצה, מוטה, ממורמרת ומשוחדת ליוותה את כל הנאום כמו רחש דבורים מתוסכלות. כשבנימין נתניהו עמד באומץ שרק מעט מאוד מנהיגים מסוגלים לו, ואמר בקול חזק לאוזניו של כל העולם – לא עוד כצאן לטבח, ישבו באולפן הפראוודה של ערוץ 2 מיטב הפרשנים וספרו כמה תחתים דמוקרטים לא קמו כשישראל קיבלה סופסוף רגע מזהיר, אחרי שנים של מאבק הסברתי כושל, רגע אחד מזהיר של ניצחון ואומץ שעוד ישמש לה כמפרעה בזירה הבינלאומית – ישבו הסוהרים של התודעה שלנו והסבירו לנו באמנון-אברמוביצ'ית מדוברת שמדובר ברגע הרסני, לא פחות.
כל משדר חדשות הופך לתעמולה
אבל האמת היא שלא מדובר ברגע הרסני אלא בהתניה פאפלובית: לא משנה מה יעשה האיש — יציל אותנו ממתקפת גרעין או ממתקפת חייזרים, סוהרי התודעה שחטפו את המיקרופונים בישראל יתעבו אותו, יתעבו את המהלך ויסתמו את הפיות של מי שחושב אחרת.
בבואם לבחור בין אינטרס ציוני אמיתי לבין שנאת נתניהו — הם תמיד יבחרו באופציה השנייה ותמות נפשם עם פלישתים.
דימוי הסוהרים נכתב כאן לא בכדי, זה זמן רב שהאזרח הישראלי נמצא בתוך כלא מחשבתי, ניזון מתקשורת שאיבדה לחלוטין כל ניסיון לייצג מציאות אובייקטיבית, אפילו למראית עין.
הגוף שאמור לייצג את הדמוקרטיה הישראלית הפך לגוף דיקטטורי, לסוהר בתוך כלא מחשבות, והוא מזין אותנו האסירים רק באוכל בעל ערך קלורי של "רק לא ביבי".
החלטתו התמוהה והלא דמוקרטית של השופט ג'ובראן לשדר את הנאום באיחור היא אולי חוד החנית של הלך הרוח הסובייטי הזה — היא כביכול מגינה על תהליך הבחירות בישראל מפני תעמולה, הלכה למעשה מדובר בהחלטה אומללה, בטח נוכח העובדה שכל משדר חדשות מצוי הוא תעמולה מרוכזת ובוטה נגד הליכוד ונגד מי שעומד בראשו.
הנה דוגמא טריה ומצמררת — הרשת געשה ביומיים שלאחר הנאום.
הרשת הישראלית, בהיותה היום כלי התקשורת היחיד שלא נתון לצנזורת אנטי-ביבי, העלתה קטעי צילום מהתקשורת האמריקנית יום אחר הנאום — רובם ככולם שיבחו את הנאום של ביבי או לכל הפחות נדרשו לסוגיית האטום האירני מזווית חדשה שהם לא חשבו עליה קודם.
גם פוסטים של גולשים אמריקנים בפייסבוק זלגו לרשת הישראלית – קראתי כמה מהם בעונג עצום, בעיקר את תגובות הגולשים, תגובות שאם לתמצת במשפט אחד היו בעלי הלך רוח אחיד — האם אפשר להחליף את אובמה שלנו בנתניהו שלהם?
הם יורים גם בניצולי שואה
אלה קולות שאין לנו שום סיכוי לשמוע מהתקשורת של הזרם המרכזי בישראל.
במקום זה, נפתחה מהדורת החדשות בערוץ 2 בראיון עם מאיר דגן, שטען שמדיניות נתניהו מביאה לאובדן החלום הציוני.
הראיון המלא ישודר רק בערב שישי, אבל למה לא לפתוח מהדורה כבר יום קודם עם מנת הפחדה אנטי-ביבית הגונה.
אבל זה אפילו לא העניין — העניין הוא שהמהדורה נסגרה עם ידיעה לפיה הטלוויזיה האיראנית שקשובה לטלוויזיה הישראלית כדי לקבל ממקור מסודר חומרים אנטי ישראלים, כבר הספיקה להעביר את הראיון הזה של מאיר דגן במהדורת החדשות שלה.
כך, אם האיראנים חששו לרגע נוכח נאומו של נתניהו, באה התקשורת הישראלית, מגובה בראש מוסד לשעבר ונותנת לאיראנים מנחה יפה לכבוד סוף השבוע — לא צריך להשמיד אותם, הם עושים עבודה יפה מאוד לבד.
פרשנות הופכת לחדשות וחדשות מכוננות מציאות — אם לסמוך על התקשורת הישראלית, המציאות תמיד תפעל לרעתנו כל עוד היא מכניסה גול לבנימין נתניהו.
הם לא בוחלים בכלום, מבחינתם מדובר במלחמת אין ברירה וכל האמצעים כשרים, כולל לכנות את אלי ויזל, אחד הסמלים היהודים הבולטים והחשובים במרחב האמריקני — "בובת סמרטוטים ניצולת שואה" ('הארץ'). וזאת רק מפני שהוא נכח בנאום בקונגרס, ובכך הביע את תמיכתו בנתניהו, או אם תרצו, את אי תמיכתו ברצח המוני נוסף של העם היהודי.
הם יורים גם בניצולי השואה.
מצד שני — לא פלא, הם יורים גם בעצמם, והעיקר ולנצח — רק לא ביבי.
סקר פוקס ניוז: 84 אחוז מהאמריקאים חושבים שהעסקה רעה. 65 מוכנים להתקפה צבאית אם תדרש.
אם זה לא ניצחון אז מהו ניצחון?
תוכלו בבקשה להפנות למאמר בו נאמר הביטוי
בובת סמרטוטים ניצולת שואה
שבוע טוב,
ליאור
אלי ויזל, שאותו הוא נושא עמו כבובת סמרטוטים מהשואה
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2580385
ווקשה:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2580385
יחד עם שרה, המתפוצצת מגאווה, ואלי ויזל, שאותו הוא נושא עמו כבובת סמרטוטים מהשואה, וכמובן פטרונו והסנדק הרפובליקאי, שלדון אדלסון – מצליח נתניהו לקבוע סדר יום ……..שכולו אוויר חם
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2580385
אמנון אברמוביץ', אם יעשו שפכטל גם על פיו, לא יחדל מדברי הבלע הארסיים והנבזיים שלו
גלית, זה כל כך נכון מה שאת מתארת, אשכרה הרגשתי לרגע, בלי ציניות הרגשתי גאווה ענקית על זה שאני ישראלי, על זה שזה ראש הממשלה שלי, שזכיתי לראות בשידור חי, אמנם עם דיליי, את אחד הנאומים הגדולים בהיסטוריה, שאני מתפלל ומקווה שההיסטוריה עוד תשפוט אותו ככזה שהוביל לשינוי וליקיצה.,
אני נתקל בזה כל הזמן- בעבודה, משפחה, חברים… אנשים זומבים.
חבר אומר לי- אני ימני אבל אני שונא את ביבי, למה אתה שונא אותו אני שואל, כי תראה מה אומרים עליו כולם, הוא מנסה להסביר לי.
צריך להודות, התקשורת הישראלית הרסנית לדמוקרטיה- הלוואי והיינו רוסיה, שם לפחות אנשים ידעו שהם מקבלים תעמולה מבושלת, אבל אנחנו? אנחנו "דמוקרטיה" עלק, אצצלנו יש "תקשורת חופשית" , שנושכת. כן נושכת זה בטוח, אבל רק אנשים מזן מסוים.
ליבסקינד כתב מאמר מעולה שבו אמר שלראשונה יצביע ליכוד כמחאה כנגד הפיגוע הדמוקרטי שישראל עוברת ביום יום ובאופן מיוחד בזמן בחירות, אני לחלוטין מבין אותו אבל אני גם חושש שאם יש לביבי חיסרון זה חשש ממשילות, לא שאני מאשים אותו לחושך הטרור היומיומי שהוא ומשפחתו עוברים… לכן אצביע כנראה בנט.
תצביע ביבי,גם אני חשבתי להצביע בנט,
צריך לחזק את ביבי,שהוא ירכיב ממשלה בלי ספק,
הוא יצרף את בנט
לכן תצביע בנט? הרי בנט הוא אחד השותפים למסע הדמוניזציה נגד בנימין ושרה נתניהו. הרי בנט תקף את נתניהו וממשלתו במהלך 'צוק איתן' בחוסר לויאליות משווע, זימר לתקשורת זמירות צהובות על שרה ותמך בחוק לסגירת ישראל היום.
אני חייב להגיב על משפט אחד שקראתי בכתבה:
"ראתי כמה מהם בעונג עצום, בעיקר את תגובות הגולשים, תגובות שאם לתמצת במשפט אחד היו בעלי הלך רוח אחיד — האם אפשר להחליף את "אובמה שלנו בנתניהו שלהם?
זה כל כך נכון!!!
אני חי בארה"ב יש אצלי בקבוצה שני מהנדסים, שאני אישית מאוד מעריך. שניהם אמריקאים ילידים.
אחד מהם אמר לי: נתניהו צריך להיות נשיא ארה"ב והשני אמר לי שאם נתניהו היה רץ לנשיאות האמריקאית הוא היה בוחר בו.
המשפט הזה באנגלית, I would vote for him
הוא באמת משפט מעורר הערצה.
אני כבר לא יכול לראות את חדשות ערוץ שתיים.
לפני שבוע את בוגי יעלון לא נתנו לו להוציא מילה מהפה.. תקפו אותו ארבעה מראיינים… כשהוא כבר בא לענות להם כמו שצריך חתכו את הנאום.
מיד לאחר מכן עברו לכתבה הבאה. כתבה על ראש המפלגה הערבית… הכתב אוהד בן חמו פותח את הכתבה במילים הבאות:
המפלגה הערבית תהיה מבלפגה בעלת כוח בלתי מבוטל, לכן צריך להכיר את ראשה, ואני מוסיף בנימה אישית נעים להכיר אותו, נדמה לי שדווקא חוסר הניסיון שלו הוא היתרון שלו. הוא לא ציני, הוא פרגמטי, מאמין בדו קיום, ובעיקר הוא מדבר ומשדר מתינות.
הוא רק שכח לציין שיום לפני כן בעימות הפוליטי, שאלו אותו האם הוא מסכים עם חנין זועבי שקראה לחיילי צהל טרוריסטים, והוא סרב לומר שהוא לא מסכים איתה…
.אני לא יכול לראות את הערוץ הזה יותר.
אני חייב להגיב על משפט אחד שקראתי בכתבה:
"ראתי כמה מהם בעונג עצום, בעיקר את תגובות הגולשים, תגובות שאם לתמצת במשפט אחד היו בעלי הלך רוח אחיד — האם אפשר להחליף את "אובמה שלנו בנתניהו שלהם?
זה כל כך נכון!!!
אני חי בארה"ב יש אצלי בקבוצה שני מהנדסים, שאני אישית מאוד מעריך. שניהם אמריקאים ילידים.
אחד מהם אמר לי: נתניהו צריך להיות נשיא ארה"ב והשני אמר לי שאם נתניהו היה רץ לנשיאות האמריקאית הוא היה בוחר בו.
המשפט הזה באנגלית, I would vote for him
הוא באמת משפט שמעיד על הערצה אישית.
אני כבר לא יכול לראות את חדשות ערוץ שתיים.
לפני שבוע את בוגי יעלון התראיין אצלם, לא נתנו לו להוציא מילה מהפה. טיפה כבוד, בכל זאת שר בממשלה. תקפו אותו ארבעה מראיינים… כשהוא כבר בא לענות להם כמו שצריך חתכו את הנאום.
מיד לאחר מכן עברו לכתבה הבאה. כתבה על ראש המפלגה הערבית… הכתב אוהד בן חמו פותח את הכתבה במילים הבאות:
המפלגה הערבית תהיה מבלפגה בעלת כוח בלתי מבוטל, לכן צריך להכיר את ראשה, ואני מוסיף בנימה אישית נעים להכיר אותו, נדמה לי שדווקא חוסר הניסיון שלו הוא היתרון שלו. הוא לא ציני, הוא פרגמטי, מאמין בדו קיום, ובעיקר הוא מדבר ומשדר מתינות.
הוא רק שכח לציין שיום לפני כן בעימות הפוליטי, שאלו אותו האם הוא מסכים עם חנין זועבי שקראה לחיילי צהל טרוריסטים, והוא סרב לומר שהוא לא מסכים איתה…
.אני לא יכול לראות את הערוץ הזה יותר.
מאמר מעולה שביטא בדיוק את המחשבות והרגשות שלי לאחר הנאום המרגש והחזק של ביבי. אני באמת מתקשה להבין את עוצמת השנאה שביבי מעורר אצל חלק מתושבי המדינה, מה לעזאזל עשה להם האיש היקר הזה שכל מעיניו מרוכזים בבטחון ישראל ושניצב כארי מול גדולי העולם ואומר בעוצמה ורהיטות את האמת של ישראל שהיא גם האמת של כל שוחר חופש בעולם שטוף האינטרסים שונא היהודים והפוחד מהאיסלאם.
אתה צודק, הקטע שבו אמר שהסכם טוב הוא טוב יותר מהסכם רע ממש גרם לי להתגאות ברה"מ שלי, שהוציא 5 מיליון ש"ח על נשיא לוושינגטון בשעה שבתי חולים בארץ קרסו וחזר הביתה עם אפס תוצאות.
היידה ביבי!
כל הדוגמאות נכונות, אבל צריך לשים לב שלא כל התקשורת מקשה אחת. המהדורות המרכזיות הן אכן תעמולה מכוערת ובלתי דמוקרטית. אבל אנשים צופים גם בתכניות הבוקר (פחות, כמובן) – שם המצב טוב בהרבה. יש גם תחקירים, ותכניות בידור וכולי – גם שם המצב טוב יותר מיונית-אברמוביץ וחבר מרעיהם. גם ברדיו – גל"צ בשעות הבוקר מוטה מאוד שמאלה, אבל יש עוד תחנות.
הבעיה היא לא איזו חונטה שמאלית סודית. באמת יש חופש לעיתונאים לומר מה שהם רוצים, ויש גם ימנים שם. הבעיה היא שהעיסוק בתקשורת מושך אנשים להלך חשיבה מסויים, פופוליסטי וטהרני. התופעה הזו נפוצה בכל העולם המערבי. הרוב השפוי צריך להתאמץ ולהשמיע קול מתון וברור, ולא לתת למרזלים ולבן-גבירים לדבר בשמו.
מילים כדורבנות. אני מסכים עם כל מילה שנכתבה. אני חש שהמילים יצאו מהמקלדת שלי. השאלה היא מה עושים עם התחושות הקשות האלו? מה עושים כדי לתקן את העיוות התקשורתי ולשחרר אותנו מהכלא החד-מימדי השמאלני שמתחולל בתקשורת הישראלית העוינת?
מה עושים? מפסיקים לצרוך תקשורת עויינת, ומסתפקים ברשת. שכולם יפשטו את הרגל.
לא הבנתי, אז הנאום עבד? זהו, ההסכם שונה? הנשיא הודא על חטא?
כי אם לא, אז נראה לי שהניתוח טועה בגדול ושום מטרה בעצם לא הושגה….
אז מה קיבלנו כאן בעצם? עוד קשקושים מבית היוצר של רה"מ המכהן ויש כנראה מי שנאומים ריקים משביעים אותו, אבל בינתיים אחד מכל שלוש ילדים בישראל הולך לישון בלילה רעב.
בכנות, כתבה רדודה שכל רצונה היא להראות מקוריות באמצעות שחייה כנגד הזרם שמבקש לראות תוצאות ולא דיבורי סרק.
יגאל ,ראיתה ילדים רעבים ללחם? בבקשה תראה לנו תמונות , או שמא אתה ניזון מסקרים או מחקרים הממונים על ידי גורמים שמשחקים לך במוח. בדוק את הנתונים שאתה קורא וראה בעצמך אל תסמוך על מה שמשדרים או מחנכים אותך ותראה ששטפו לך את המח. בתור אחד שגדל באחת משכונות הפחונים אני אומר לך שמי שחילץ אותנו מהעוני והאפליה שגזרו על הורינו המאפינקים הוא הליכוד ומי שמפתח את הארץ הוא המחנה הלאומי. המחנה המתקרא ציוני הוא גילגול רע של המאפינקים ואין בו שמץ של ציונות.
תתבכינו על מחיר הקוטג' והשכירות במרכז ת"א ובסוף תשארו ללא מדינה.
מעניינת, מבריקה מפלפלת כתמיד.
זזה כבר עובר כל גבול לאן הגענו