הממונה על ההפסדים העסקיים

החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה, לעכב את פיתוח מאגר הגז הטבעי "לוויתן" עד לאחר הבחירות היא החלטה תמוהה שתגרום למשק נזק של 15 מיליארד ש"ח

על-פי נתונים שהציגה התאחדות התעשיינים, העיכוב בפיתוח מאגר לוויתן יגרום להפסד כבד למשק הישראלי – כ-15.5 מיליארד שקל בשנים 2019-2018 – הן בשל אובדן הכנסות המדינה ממיסים ותמלוגים, והן בשל הוצאות האנרגיה העודפות שהמשק יצטרך לשלם. הפסקת ההשקעות במאגר גררו גם פיטורין של עובדים שהיו אמורים לעסוק בפיתוח שדות הגז תמר ולוויתן, ואת ביטול התכניות לקלוט בתעשיית האנרגיה אלפי מועסקים נוספים החל משנת 2019. אי פיתוחו של מאגר לוויתן ישפיע גם על מחירי הייצור בתעשייה: חברת חשמל ויצרנים פרטיים אחרים לא יוכלו לצרוך יותר גז טבעי, דבר שישפיע באופן משמעותי על היכולת להוזיל את מחירי החשמל.

החלטה זו של דייוויד גילה אינה החלטתו היחידה השנויה במחלוקת. בדצמבר 2014 החליט גילה לסגת מן ההסכמות בין המדינה לבין חברות נובל אנרג'י ודלק. על פי הסכמות אלו, חברות נובל אנרג'י ודלק לא יוכרזו כמונופול על מאגרי הגז "לוויתן" ו "תמר" בתנאי שימכרו את שני מאגרי הגז הבינוניים "כריש" ו"תנין", ויוותרו על עוד נתח מ"לוויתן". החלטה זו יצרה חוסר וודאות בתחום, כאשר הצעה שהגישה המדינה לאחרונה, שלפיה יוטל פיקוח על מחירי הגז הטבעי בישראל עד שיושלם שינוי המבנה של הבעלות על המאגרים, הוסיפה צרה נוספת.

בעבר צעדים מסוג זה כבר הובילו לעיכוב בהשקעות במאגר. ביולי 2014, הודיעה נובל אנרג'י שהיא מעכבת את החלטתה להשקיע 6$ מיליארד בפיתוח מאגר לוויתן, בין השאר בשל אי הוודאות לגבי המדיניות וההחלטות של הרגולטור הישראלי, בייחוד בשאלת הפיקוח על מחירי הגז. ועדת המחירים של משרד האוצר עדיין אמורה להחליט על הטלת פיקוח על מחירי הגז, בלחצם של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ודב חנין.

פיתוח מאגר לוויתן עוכב, אם כן, בשל חוסר אמון וחוסר וודאות: חוסר אמון, משום שהמדינה נסוגה כבר מסיכומים על מבנה הבעלות על שני המאגרים הגדולים; וחוסר וודאות, משום שנובל אנרג'י אינה יודעת מה המדינה תחליט בסוף בשאלת הפיקוח על מחירי הגז.

הלוויתן נגד הלוויתן

אחת המשימות הראשונות והדחופות של הממשלה שתקום לאחר הבחירות של ה 17 במרץ תהיה לקבל החלטה סופית, ברורה ומחייבת בנושאים אלו ולאפשר סוף סוף את המשך פיתוחו של המאגר. הפגיעה ברווחי נובל אנרג'י לא משרתת את הציבור הישראלי. להפך: היא רק מעכבת השקעה שתטיב לצמיחה ולתעסוקה ותוריד את מחירי האנרגיה.

חסידי הריכוזיות הכלכלית והמעורבות הממשלתית במשק סבורים שיש הבדל בין בני אדם במגזר הציבורי לבני אדם במגזר העסקי, ולכן על המדינה (העניינית וההגונה) לפקח על השוק (החזירי והמטעה). זו כמובן טעות. טבע האדם בשני המגזרים זהה: הנטייה לנצל ולרכז כוח קיימת גם בקרב פקידים בכירים, ורדיפת קולות על-ידי נבחרי ציבור יוצרת דמגוגיה. השילוב של דמגוגיה פוליטית ושל פיקוח מוגזם פוגע בסופו של דבר במשק.

"לוויתן" הוא לא רק שם של מאגר הגז הגדול של ישראל אלא גם כותרת הספר הידוע של הפילוסוף הבריטי תומס הובס, בו נטען כי על המדינה לאחוז בכוח הנדרש כדי למנוע מאזרחיה מלפגוע אחד בשני. היום בישראל הלוויתן פוגע בלוויתן, וחונק לכולם את המשק.

ד"ר עמנואל נבון הוא ראש החוג למדע המדינה ותקשורת במכללה החרדית בירושלים, עמית בכיר בפורום קהלת, ומרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל–אביב ובמרכז הבינתחומי הרצלייה.