חברת ועדת חוץ וביטחון, חנין זועבי

444 אלף איש בחרו ברשימה הערבית, כמאה אלף יותר מהבחירות הקודמות. כשיו, הגיע זמנם של הזועביז והטיביז לפרוע את השטרות, ולתקוע יתד בוועדות הכנסת.

תשמע הערכות מצב מהרמטכ"ל? חנין זועבי. צילום: דוד ועקנין, פלאש90

הנהירה הערבית לקלפיות בבחירות האחרונות, ואיחודן של שלושת סיעות המגזר תחת רשימה אחת יצרה מצב חסר תקדים מבחינת הכוח הפוליטי שמרוכז בידי חברי הכנסת הערבים. אם בבחירות 2013 הצביעו כמעט 349 אלף איש לשלושת המפלגות שמרכיבות את ה"רשימה המשותפת" – חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד; בבחירות הנוכחיות קרוב ל-444 אלף איש הטילו לקלפי את הפתק של הרשימה הערבית המשותפת – כמעט 100 אלף איש יותר מלפני שנתיים.

בתום ספירת קולות החיילים, ירדה הרשימה הערבית מ-14 ל-13 מנדטים, אך עדיין, מדובר בהישג גדול ביותר עבור יו"ר הסיעה, איימן עודה, שעד הבחירות הנוכחיות חסה בצילם של הטיביז והזועביז. המפלגות הערביות מביאות לכנסת הנוכחית שני חברים יותר מזו הקודמת, ובעוד תשומת הלב הציבורית מוסטת לקואליציה העתידית, כדאי לבחון כיצד ברשימה הערבית מתכוונים לתרגם את ההצלחה בקלפי להישגים בכנסת.

2006: א-סנע נפגש עם החמאס, ישיבת וחו"ב עם הרמטכ"ל בוטלה

למרות שהם לא יהיו חברים בממשלה, לחברי הכנסת הערבים יש הרבה אפיקי השפעה, בעיקר בועדות הכנסת השונות. סעיף 102א בתקנון הכנסת אמנם לא מגדיר מפתח מפורש הקובע את היחס בין גודל סיעה למספר נציגיה בועדות הכנסת, אך מובהר בו כי כל סיעה תשלח נציגים לועדות הכנסת השונות "בהתאם לגודל הסיעה". אם בכנסת הקודמת הערבים היו מפוצלים לשלוש סיעות שונות, הפעם הם מגיעים לכנסת כמקשה אחת, ואם נסתמך על דבריה של חברת הכנסת הטריה מטעם הרשימה, עאידה תומא, חבריה לא מתכוונים להתפצל חזרה לשלוש מפלגות הליבה.

לפני מספר ימים אמר יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג כי "אינו שולל" חברות של אחמד טיבי בוועדת חוץ וביטחון. חזונו של הרצוג התגשם, וכדאי להתרגל לעובדה שבועדת חוץ ובטחון בכנסת הבאה יכהן לפחות חבר כנסת אחד מהרשימה המשותפת. לא מדובר בתקדים, אחר שבכנסת ה-15 כיהן בועדה האשם מחמיד מסיעת דע"ם וב-2006 היה זה ח"כ טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל שישב סביב שולחן הוועדה. באפריל 2006 ביקר א-סנע, יחד עם חברי סיעתו אחמד טיבי ואיברהים צרצור, שלושה חברי פרלמנט של החמאס שתעודת התושבות הישראלית שלהם נשללה.

בעקבות הביקור, החליט יובל שטייניץ, יו"ר וועדת חוץ וביטחון באותה תקופה, לבטל ישיבה מתוכננת של הועדה עם הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, במטרה למנוע השתתפותו של א-סנע. "אני לא חושב שחבר כנסת שמקיים קשרים חברתיים עם פעילי טרור ונוסע לבקר במדינות אויב", אמר שטייניץ, "צריך להשתתף בישיבה של ועדת החוץ והביטחון בנוכחות הרמטכ"ל".

למי שחושב שהרשימה המשותפת מביאה עימה רוח חדשה ורעננה של פיוס וחיבור עם הציבור היהודי, כדאי להקשיב לדבריו הנחרצים של איימן עודה קצת לפני הבחירות כי "המקום של נתניהו זה בכלא לאחר שרצח 2,200 פלסטינים". דברים אלו מתווספים ל"דאע"ש למדו מהציונים" של ראש מערך ההסברה של הרשימה המאוחדת, ההכרזה בתחילת קמפיין הבחירות כי מטרת הרשימה היא "להילחם במזימות הציוניות" וכמובן הצטרפותה של חנין זועבי למשט המרמרה.

ההערכה היא כי אם נציג ערבי אכן ימונה לועדת חוץ וביטחון, הדיונים הרגישים יועברו לועדות המשנה, כמו הועדה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים הועדה לתפיסת הבטחון והועדה לכוננות ובטחון שוטף.

 

החשש: החדרת תכנים אנטי-ציונים למערכי לימוד בתיכון

ח"כ מהרשימה המשותפת בראשות אחת ועדות הכנסת נראה כתרחיש רחוק. שתי הועדות המנוהלות בדרך כלל על ידי איש אופוזיציה אלו ועדת ביקורת המדינה, שבראשה חייב, ע"פ חוק, לעמוד חבר כנסת מהאופוזיציה, וועדת הכלכלה, שבאופן מסורתי מובלת בידי מי שאינו חבר בממשלה.

ההערכה היא כי בראשות שתי הועדות יעמוד ח"כ מהמחנה הציוני, אך כחלק מהסכם ג'נטלמני עם המפלגה של הרצוג, הרשימה תפוצה בכמות נציגים גדולה יותר בועדות אותן תבחר. בכנסת הקודמת, כיהן בועדה לביקורת המדינה ח"כ באסל גאטס מבל"ד, וייתכן כי הפעם יכהן יותר מאחד. ועדת ביקורת המדינה ראשית למנות ועדת חקירה ממלכתית בעקבות דיון בדו"ח מבקר המדינה, ואף יכולה להכווין את המבקר לעסוק בדו"ח שלו בנושאים הקרובים ללבם – לדוגמא הזרמת כספים להתנחלויות, התנהלות צה"ל, קיפוח, לכאורה, של המגזר הערבי ושאר ירקות.

בכל ועדה חברים 13 חברי כנסת, שבעה מהקואליציה ושישה מהאופוזיציה. בוועדות החינוך, הכלכלה וחוק, חוק ומשפט כיהנו שני חברי כנסת ממפלגות ערביות, וסביר כי לאור החיזוק בכוחה של הרשימה, מספרם יגדל. לשולחנן של וועדות אלו מובאות הצעות חוק דרמטיות כמו חוק העמותות, הגבלת כוחם של בג"צ והיועצים המשפטיים, שינוי השיטה מינוי שופטים וכו' — ובכוחם של חברי הועדה מהאופוזיציה לעכב, להזחיל ומספיק שיתוף פעולה עם ח"כ אחד מהקואליציה כדי גם למסמס הצעות חוק מעין אלו, המתנגשות באופן מוחלט עם האידאולוגיה שלהם.

בכוחם של חברי ועדת החינוך גם לדון, למשל, בהכנסת תכנים פוסט ואף אנטי-ציונים לחומר הלימודים בבתי הספר, כמו הכרה בנכבה הפלסטינית, כפי שדורשת ועדת המעקב של ערביי ישראל. גם דיונים שונים על רפורמות במערכת ההשכלה הגבוהה, נעשים בועדה, והשינוי בהרכבה יכול להתברר כגורלי.

הימין בהחלט יצא נשכר מהבחירות האחרונות, ולנתניהו יש אפשרות ממשית ליישם מדיניותו, ללא לחצים וסחיטות. מצד שני, כדאי לחברי הקואליציה להישאר עם עיניים פקוחות ואוזניים מחודדות, כדי שלא נגלה בוקר אחד כי למורה להיסטוריה של ילדינו קוראים ג'מאל זחאלקה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

    1. לו אני נתניהו הייתי אומרת מייד עם קום הסערה: לא הבינו אותי נכון. הוציאו את דברי מהקשרם. כי מה אמר בעצם: ? הערבים מובאים בכספים רבים ובאוטובוסים להצביע והם יצביעו לשמאל והמסה הזו תביא לסגירת הפער בינינו לבין השמאל. את אותו הדבר עצמו יכול היה לומר: מר"צ מביאה אנשים בהמונים להצביע וזה יביא לסגירת הפער.

  1. שלום רב

    אפילו לא קראתי עד הסוף, ואיתך הסליחה…

    פשוט, הזעם מעוור עיני חכמים…, ובכ"ז: לתומי, חשבתי שאסור לגורמים עויינים בכלל להציג מועמדות למפלגה כלשהי בארצינו היקרה, ובכלל – מה פתאום שהערבים יצביעו?? הם משרתים בצבא??? שירות לאומי בכפרים שלהם הם לא מוכנים לעשות, אז מה פתאום להצביע???!!

    עכשיו אחרי שקראתי (לא עד הסוף… אין צורך) התחזקתי עוד יותר בדעותי אלה, ואני חושבת שבאמת צריך להילחם על שינוי המהות של הדמוקרטיה הישראלית: לא לתת למהרסים במה וכלים !!!!

    !!!!מי שלא יהודי צריך להוכיח נאמנות למדינה בה הוא חי:

  2. הכי מצחיק שבוז׳י מאשים את גרבוז בגלל האמירה הגזענית שלו אבל האמירה שהוא ישקול להכניס את טיבי למועצת חו״ב תגרום לישראלי להצביע לו