טוֹרְנָדוֹ לְרֶגַע

הוּא צָץ כְּפִטְרִיָּה,
עָלָה כְּקִיקָיוֹן,
כְּלַחְמָא-עַנְיָא טְרִיָּה
בְּחַג הַנִּקָּיוֹן.

הִפְתִּיעַ כַּפָּרָג,
הִפְצִיעַ כַּמַּרְוָה,
וּכַחַרְדָּל פָּרָה
וְכַסַּבְיוֹן רָבָה.

פִּתְאוֹם אָבִיב הִפְסִיחַ
וְלָאֲוִיר נֶחְבָּט
הַטִּיל הַזֶּה: הַשִּׂיחַ
עַל תַּחֲבּוּס שַׁבָּת.

סֻגְיָה בְּלוּיַת שְׂפָתַיִם
שֶׁכְּבָר צִמְּחָה זָקָן
נִהְיְתָה פִּתְאוֹם פָטָאלִית
וְשׁוּב אִירָאן זֶה כָּאן.

אִמְרוּ: מֵאַיִן צָץ
הַשִּׂיחַ? מִי הֶחְלִיט?
אֵיךְ הַמֶּרְחָב הֻפְצַץ
בִּן רֶגַע בְּיַבְּלִית?

בַּחוּץ לֶבַאנְט בּוֹעֵר,
הַכְּנֶסֶת בְּפַגְרָה,
שׁוּם חֹק לֹא מְמַהֵר –
אָז לָמָּה-מָה-קָרָה?

מָה קֶסֶם הָאַקְלִים
אֲשֶׁר נוֹפֵחַ רוּחַ
בְּיַם הַשִּׁבּוֹלִים
וּטְרָאח – כֻּלּוֹ מָרוּחַ,

וּבוּם – כֻּלּוֹ שָׁחוּחַ
אֶל כִּוּוּן נִבְחָר?
אֵיךְ קָם נוֹשֵׂא שָׁכוּחַ
מֵעֹמֶק נְבָכָיו

וְכָל אָדָם-שִׁבּוֹלֶת
כֻּלּוֹ אוֹמֵר עֶלְבּוֹן
וְדָל כֹּחוֹ לִסְבֹּל אֶת
רִתְחַת דָּמוֹ-חֶלְבּוֹ,

וְאֵין מִי שֶׁיַּזְכִּיר לוֹ
כִּי עוֹד מִימוֹת עוֹלָם
סוּפוֹת כְּמוֹ זוֹ הִסְעִירוּ
דְּגָנִים מִגִּבְעוֹלָם?

אַךְ אֵין עוֹד זְמַן לִתְמֹהַּ,
כִּי פָּגָה הַשִּׂמְחָה
וּפִטְרִיּוֹת אֶתְמוֹל הֵן
סִרְפְּדֵי מָחָר:

שׁוּב לָחֲצוּ עַל מֶתֶג
וְשׁוּב בְּאֹרַח נֵס
מַלְכַּת לֵיל אֶמֶשׁ מֵתָה,
יְחִי הַמֶּלֶךְ חָמֵץ.