הַמְּדִינָה הַזֹּאת

אוּלַי לֹא שַׂמְנוּ לֵב, אוּלַי אָזְנֵנוּ טָחָה,
אוּלַי הַפֶּה הֻרְגַּל – אֲבָל, תּוֹדוּ, זֶה כָּכָה:
בִּמְקוֹם "הַמְּדִינָה", בִּטּוּי מַרְחִיב חֲזוֹת,
כֻּלָּם כֻּלָּם אוֹמְרִים "הַמְּדִינָה הַזֹּאת".

"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", מִתּוֹךְ אֵיזֶה בִּאוּס.
"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", כִּבְמִאוּס לָעוּס.
"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", הַזּאֹתִי, הַמֻּשְׁחֶרֶת.
"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", כְּאִלּוּ יֵשׁ אַחֶרֶת.

"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", וְלֹא "הַמְּדִינָה",
כִּי בַּמְּדִינָה "הַזֹּאת" מֻבְלַעַת רְטִינָה;
כִּי בַּ"הַזֹּאת" הַזֶּה כְּבָר מִצְטַלְצֵל – לֹא כָּכָה? –
מִין "לֹא כְּדֵי לָתֵת אֶלָּא כְּדֵי לָקַחַת".

נָכוֹן, הִיא קְצָת "הַזֹּאת".
כֵּן, יֵשׁ לָהּ כָּזֶה קֶטַע:
כְּשֶׁיִּעוּצָהּ הַמִּשְׁפָּטִי גּוֹבֵר עַל יִעוּדָהּ,
אוֹ בְּאוּצָהּ לִרְזוֹת
בְּדֵייטִים וּבִדְיֶאטָה
בַּבֶּטֶן הַטּוֹבָה שֶׁלָּהּ, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה.

נָכוֹן, הִיא קְצָת "הַזֹּאת"
בְּהִשְׁתּוֹלֵל מִסֶּיהָ.
אִתָּם בִּמְקוֹם לִרְזוֹת
הִיא דַּוְקָא מַשְׁמִינָה.
בְּהַכְבִּידָהּ חֻקִּים,
בְּהַכְבִּירָהּ טְפָסֶיהָ
הִיא מַדְבִּיקָה חִכִּים,
שׁוֹכַחַת יְמִינָהּ –

וּמַעֲנוֹת קְטַנּוֹת יוֹצְרוֹת עֲנַן טִינָה
וּמַצְמִידוֹת אֶת זְנַב "הַזֹּאת" לַמְּדִינָה
וּמִתְפַּשֶׁטֶת כָּךְ שִׁגְרַת עָגָה שֶׁל קוּטֶר
כְּאִלּוּ כָּל אֶזְרָח פֹּה בְּעָקָה אָקוּטִית.

"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", כְּאִלּוּ, מָה עָשְׂתָה לִי.
"הַמְּדִינָה הַזֹּאת", כְּאִלּוּ אֵיזֶה סְטָלִין.
כְּאִלּוּ אֵין הִיא אוֹת שֶׁלְּשִׁמְעוֹ נָעִים
הָיוּ כָּל הַדּוֹרוֹת מִן הַחַשְׁמוֹנָאִים

וְעַד טְרוֹם תְּהוֹמוֹת שַׁחְרִית יָמֵינוּ אֵלֶּה
וְנִרְעָשִׁים לַנֵּס וּמִשְׁתָּאִים לַפֶּלֶא
אֲשֶׁר הֵם לֹא הֵעֵזּוּ אֶלָּא לַהֲזוֹת –
"הַמְּדִינָה".
שֶׁלָּנוּ.
בַּגִּרְסָה הַזֹּאת.