האם המשטרה באמת גזענית כלפי העדה האתיופית?

גזענות? לא בדיוק. צמצום תופעת האלימות המשטרתית לשיח של זהויות אינו תורם לפתרון הבעיה.

המשטרה לא עוצרת בשחור; בני העדה האתיופית בהפגנה אתמול. צילום: הדס פרוש, פלאש90

בעת שירותי הצבאי נתקלתי לראשונה בגזען אמיתי. גזען מוצהר, בלי עכבות. עולה בודד מאמריקה, שבילה את זמנו בשמירות ובהרצאת משנתו לאנשים ששמרו איתו. הוא שנא בלהט "ניגרז" ו"סנד-ניגרז" (ערבים), ראה בהם אנשים נחותים וכן הלאה. הוא היה לשם דבר אצל האנשים שעלו לשמירה, וחומר לבידור, עד שלבסוף חזר לארצות-הברית כדי להתגייס למרינס ולהילחם בעיראק, כדי להרוג, לדבריו, כמה שיותר "סנד-ניגרז". כשהעירו לו שרוב המשרתים במרינס שחורים, התעלם באלגנטיות. את סופו אינני יודע.

למה אני מספר את זה? משום שמדובר היה בקוריוז של ממש. גזענות שכזו, טהורה וגאה, קיימת בישראל, להתרשמותי האישית, באופן מינורי מאוד. ישנה כמובן איבה בן עדתית, וזו קיימת בצורה ברורה גם בתוך "עדות המזרח" ובתוך "עדות אשכנז", וכן מעדות המזרח לאשכנזים ולהפך, אבל קשה לקרוא להזדהות השבטית הזו "גזענות".

בדרך כלל כינויי "גזען" באים מצד אנשים עם אג'נדה רדיקלית של שיח זהויות, כלפי אנשים שמעזים לפקפק בשיח הזה ולטעון שיש בעולם יותר מדיכוי קולוניאלי של מיעוטים. סקר מעניין שנערך לפני כמה חודשים מאשש לדעתי את התחושה – בהפוך על הפוך. לפי הסקר, 76.9% סבורים ש"קיימת גזענות כיום כלפי" העולים מאתיופיה. קיים יסוד סביר להניח שכל אחד מהעונים ש"קיימת גזענות כלפי העולים" אינו גזען בעצמו (אחרת לא היה סבור שמדובר בגזענות אלא בהתייחסות נאותה, ואולי אדרבה כיבוד יתר שלהם). כך שנותרו רק 23.1%; מתוכם, יש להניח, רבים סתם לא סבורים שיש גזענות כלפי עולים מאתיופיה, ולא שהם גזענים עצמם. כך שהסקר עצמו, באופן פרדוקסלי, מראה שהגזענות כלפי העולים מאתיופיה היא דבר מינורי.

אז אם כל כך טוב, איך כל כך רע? מחקר שנערך לפני כשנה מצא שהאמון של הציבור האתיופי במשטרה נמצא בשפל המדרגה; 41% מהעולים מאתיופיה אמרו ששוטרים עוצרים אנשים בסביבתם ללא סיבה מוצדקת – לעומת 17% בציבור הכללי. 42% מהם אמרו שהמשטרה נוהגת באזרחים בחוסר הגינות – לעומת 28% בציבור הכללי (ו-35% בציבור החרדי ובציבור הערבי). 26.7% מהם סבורים שהם יקבלו במשטרה יחס גרוע יותר מן האחרים. הפגנות הציבור האתיופי אינן קלוטות מן האוויר, והן משקפות בלי ספק אווירה קשה בקרב ציבור זה.

האם המשטרה אכן שטופת גזענות, ואל מול "שחורים" ידהּ קלה על ההדק? זהו השיח הרווח היום, אבל לדעתי הוא חסר ביסוס וגם היגיון. לו הגזענות הייתה שיקול אמיתי, היינו שומעים הדים שלה בשיח הציבורי; אבל לעומת הרבה סטטוסים מלאי שנאה כלפי ערבים (שאותם ניתן כמובן להבין על הרקע הביטחוני ולכן לטעמי אינו משויך ל"גזענות" ממש), מסופקני אם תמצאו חופן ביטויים כאלה כלפי עולים מאתיופיה גם אם תשוטו ברחבי הרשת. וכאן אנשים מגיעים ל"גזענות סמויה" ושאר תאוריות שאינן עומדות במבחן הביקורת, משום שהן מציעות תופעה שאי אפשר בכלל לבחון, וכל כולה לא באה אלא מדעות קדומות על דרך ההתנהלות החברתית. אז מה הסוד?

האתיופים לא היחידים; מראות קשים גם בעמונה, 2006. צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש90
האתיופים לא היחידים; מראות קשים גם בעמונה, 2006. צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש90

עניין של תרבות

הרשו לי להרחיק לרגע לעולם הסטרילי של הניסויים האקדמיים. דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם מגיעים לניסוי. הנסיין מעניק לכם מאה שקלים, שמתוכם אתם יכול להעביר כרצונכם סכום כלשהו למשתתף השני בניסוי. על כל שקל שתבחרו להעביר, הנסיין יוסיף עוד שניים, כך שאם תעניקו לשני 20 ש"ח, הוא יקבל בסך הכול 60 ש"ח. בצעד הבא, המשתתף השני יוכל לבחור להעניק לכם בחזרה חלק מהכסף, כרצונו, או להשאיר את הכול אצלו. כאן מסתיים הניסוי ושניכם תלכו הביתה.

מה תעשו? במשחק בין שני שחקנים רציונליים לגמרי, לא תעבירו כלום לשחקן השני. הרי אין לו שום סיבה להעביר לך שקל בודד, וכל מה שתעבירו לו, האינטרס שלו יהיה להשאיר אותו אצלו. ואף על פי כן, בניסויים ברחבי העולם התברר שאנשים דווקא כן מעבירים כסף לאחרים, וסומכים עליהם שהם יחזירו להם כגמולם. יתרה מזאת, גם אלה שמקבלים את הכסף שותפים לאותה אווירה, ומפצים את המציע במה שהציע, בתוספת תגמול קטן. עוד התברר, שהעניין הזה תלוי תרבות בצורה מובהקת: יש ציבורים שנוטים להיות הרבה יותר נדיבים בהצעות שלהם, ויש כאלה שפועלים בצורה תחרותית ו"רציונלית" יותר. הישראלים, ודאי לא תופתעו, נמצאים למעלה בקטגוריית ה"לא פראיירים" ומציעים בדרך כלל כשליש מהסכום שניתן להם.

וכאן מגיע סיפור מעניין. קבוצת חוקרים (אייל וינטר וריינהרד זלטן) ביצעו ניסוי שכזה על שלוש תרבויות שונות: ישראלי, פלסטינים וגרמנים. החוקרים נתנו בתחילה לכל בני קבוצה לאומית לשחק בינם לבין עצמם, וביקשו גם מהמשתתפים לנחש את מידת הנדיבות של עמיתיהם. התברר, כאמור, שהישראלים הם ה"נדיבים" פחות, הגרמנים יותר (הציעו כחצי מהסכום שניתן להם), והפלסטינים הנדיבים ביותר (כשני שליש מהסכום שהוצע להם, הם העבירו לשחקן השני). עוד התברר, שכל אחד מהשחקנים גם ידע לנבא לא רע את התנהגותם של השחקנים האחרים, בני התרבות שלו.

כעת עומתו בני הקבוצות השונות אחד עם השני (ישראלי מול פלסטיני, פלסטיני מול גרמני, ישראלי מול גרמני וכן הלאה), ונתנו למשחק לרוץ. מה היו התוצאות? כל אחד מהשחקנים נתן למתמודד מולו בדיוק כמו שהוא נתן למתמודד מהתרבות שלו. כלומר, הישראלי נתן לפלסטיני שליש, הגרמני נתן לישראלי חצי, והפלסטיני נתן לישראלי שני שליש.

נחשו מה הייתה תגובת הפלסטינים כשנשאלו לסיבה לכך? הם לא העלו על דעתם שככה הישראלים נותנים גם איש לרעהו. מבחינתם, הסיבה היא כמובן הזהות הלאומית שלהם, שגרמה לישראלים לקפח אותם. גם הישראלים הופתעו מה"נדיבות" הפלסטינית ושוב שייכו אותה לאיזו מחווה מוזרה כלפיהם כישראלים.

ככה לא נראית גזענות. הפגנה העדה האתיופית אתמול בתל-אביב. צילום: בן קלמר, פלאש90
ככה לא נראית גזענות. הפגנה העדה האתיופית אתמול בתל-אביב. צילום: בן קלמר, פלאש90

האלימות המשטרתית לא מפלה

מה קרה כאן? כל אחד מהמשתתפים סיפר לעצמו סיפור, וארגן את העובדות כך שתתאמנה לסיפור שלו. הרעיון שיש כאן סיבות פרוזאיות בהרבה, שאינן קשורות לאיזה מאבק לאומי, חמקו מעיני כולם. הישראלים הרי דווקא לא הפלו במיוחד את הפלסטינים, אבל מנקודת המבט של הפלסטיני המשתתף בניסוי, כך בדיוק זה היה נראה.

ואם נחזור לתחושות הציבור האתיופי – ולמעשה גם לתחושות הציבור השחור בארצות-הברית – זה כנראה בדיוק מה שקורה. יש "סיפור", מהודק ומתוזמר היטב, מלובה על-ידי גורמים אינטרסנטים ואנשי תקשורת (הם אוהבים "סיפורים"), של גזענות. אם שוטרים מכים חייל לבן, הרי זו סתם אלימות, וכנראה לא תגיע לעיתון. אם הם מכים חייל שחור – הופ! יש לנו מסגרת: הם הכו אותו משום שהוא שחור.

והסיפור הזה הוא רע, רע מאוד. משום שהאלימות המשטרתית קיימת כלפי כולם: שחורים, לבנים, חומים, ימנים, שמאלנים, מי לא. ואילו המיסגור של ה"אלימות כלפי שחורים", בלי ספק גם בהשפעת האחים מאמריקה, אינו עוזר להגיע לפתרון אלא להפך, מציג מראה מדומה של מתח בין עדתי ומלבה אותו עוד ועוד.

ראינו זאת בהפגנת האתיופים אתמול. החיבוק וההכלה וההזדהות לא עזרו אלא להפך, נתנו פתח לחמומי מוח להצית עוד ועוד תבערה. רעולי פנים, זריקת אבנים, הפיכת ניידות, פריצה בכוח למבנים וכן הלאה – כל אלה אינם "הפגנה שקטה" בדרכו של גנדי. זה תיעול של אלימות של כמה חבר'ה צעירים, שגורמים מסוימים נהנים ממנה מאוד פוליטית. זה בדיוק אותו מעגל קסמים של אלימות שקורה בארצות-הברית, ובדיוק מאותן סיבות.

רוצים לעזור לפתור את הבעיה? אל תתנו יד להפגנות אלימות. אל תדברו על "גזענות" במקום שאינה אלא מצג שווא. דברו במקום זה על השאלה האמיתית, והיא האם יש דרך לצמצם את האלימות המשטרתית כלפי כל הגורמים, ועדיין לשמור על מערכת אכיפה אפקטיבית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. נותר רק לקוות שהקולות האלו ישארו לאחר שישקע אבק הקרן החדשה וגרורותיה.

  2. הנטיה "למסגר" אירועים לפי סיפור אינה מוגבלת למיעוט אלא עלולה לקרות גם אצל בן הרוב.
    לפי מה הכותב מניח כי "האלימות המשטרתית קיימת כלפי כולם"?
    גרתי בגליל ובנגד, עצרתי בהרבה מחסומים משטרתיים שגרתיים, וכמעט תמיד השוטרים סימנו לי להמשיך כשהבחינו בעורי הלבנבן. אני מניח שאם הייתי בדואי הייתי נעצר ולפחות מסמכיי היו נבדקים.

    עולי אתיופיה נכנסים בשיעור גבוה לבתי כלא צבאיים ואזרחיים, שיעורי האבטלה והעוני שלהם גבוהים,
    יש להם בעיות חברתיות שהן לא "מיסגור" אלא מציאות קשה.,
    ואין להעלימן גם אם הכותב מנסה לספר סיפור על מדינה הוגנת ויפה עם בעיה נקודתית של משטרה אלימה.

    1. ברור שיש להם בעיות.
      אין קשר לטענה לפיה המשטרה פועלת נגדם באלימות יתר.
      המשטרה אלימה וזו בעייה.

      לעדה האתיופית יש בעיות רבות, והן מזכירות את אלו שהיו לעולים מארצות ערב בשנות החמישים. אכן לוקח זמן להתאקלם. לוקח זמן עד שבני העדה יגיעו להתפלגות דומה לזו של שאר האוכלוסייה בהשכלה ובתעסוקה.
      בינתיים הם עובדים קשה, ויש ארגונים רבים שעוסקים בעזרה להם- חלקם במימון ממשלתי.

      בסופו של דבר האחריות של כל בן העדה היא לדאוג לעצמו- לא ללכת להפגנות מיותרות, אלא למצות את הפוטנציאל שלו, להתעקש לקבל השכלה ולהיות מאלה שמניעים את ישראל קדימה.
      הרבה מהם לא רוצים. שיעור הפשיעה בקרב בני העדה גבוה- באשמתם. מדובר בעיקר בצעירים, שיכולים ללמוד במקום לעסוק בפשע.
      חלק מזה נובע ממשבר זהות קשה בקרב העדה, בחברה שבה ההורים והזקנים היו מכובדים מאד, ועכשיו הם זקוקים לעזרתם של הצעירים שהתערו פה טוב יותר. זה מתסכל את כל הצדדים, ויחד עם המסורת שמתפרקת, מתפרקות גם המשפחות ולכן גם הנפשות עצמן.
      זה תהליך שחייב לקרות, ויקח לו זמן להסתיים ולהתאזן.

    2. בדיוק , הוא מקשקש פה קישקושים הגמוניים ואטומים.

  3. אתה יוצר גזירה שווה בין בדואי ליהודי בן העדה האתיופית.
    לא קיים.
    אתה גם מנסה ליצור קשר בין הבעיות האמתיות של החברה האתיופית לבין התנהלות המשטרה כלפיהם.
    קיים חלקית, אך באותה המידה שהוא קיים כלפי קבוצות חלשות אחרות, זו בעייתה של המשטרה.
    הבעיות האמיתיות של העדה לא נגרמו בזדון על ידי אף אחד.
    יש להן סיבות אובייקטיביות, זה שלא עשינו מספיק (ואכן לא עשינו מספיק) לא מעיד על אשמה שלנו.

  4. כן. תקבור את הבעיה האמיתית תחת הררי דמגוגיה.

    מתי בפעם האחרונה עצרו "מתנחל" סתם כדי לבדוק לו ת.ז.?

    ואל תבוא שוב עם עמונה. כולם שם חטפו, מתנחלים ולא-מתנחלים. מן הסתם מתנחלים אתיופים היו חוטפים יותר.

    1. כל הזמן. אני מכיר אישית אדם שלא רק עצרו אותו בלי סיבה – אחר כך גם כלאו אותו בגלל שהחזיק טושים בתיק (טוש = כלי לביצוע פיגוע טרור נגד קירות ומסגדים)

  5. הכי משעשע היה לראות את התקשורת השמאלנית-אשכנזית עם מסקרת את הגזענות נגד האתיופים, ועוד רוב הפאנל, אם לא כולו מורכב מאשכנזים, משמע הגמל לא רואה את הדבשת. ובאופן כללי כל אותם שמאלנים אשכנזים שצווחים כמו עורב גזענות גזענות, חיים בפרברים שלהם הרחק הערבים ישראלים, וכל שכן מזרחים ,אתיופים, מסתננים ופלסטינאצים, ומעזים לקרוא לי ולאחיי הספרדים בדרום ת"א שסובלים מהמסתננים גזענים! שנאמר נאה דורש נאה מקיים.

  6. חלש מאד. הכל כאן השערות. צריך לבדוק נתונים כמה מעצרים יש בקרב אוכלוסיה זו בהשוואה לכלל האוכלוסיה כדי לבדוק האם יש אפליה מצד המשטרה או לא. נכון שבישראל אין תורת גזע נוסח גרמניה, דרום אפריקה ושאר הגזענות האירופאית או האמריקאית, וודאי שבהקשר הפנים יהודי, אבל יש ויש תופעות של סטיגמה חברתית בין קבוצות שמשפיעות על היחס של קבוצות זו לזו, ויש כזה דבר הגמוניה וקבוצות כוח, גם אם לא חייבים לקבל את הטיעונים הניאו מרקסיסטיים שצריך לחסל את מוקדי הכוח הללו.
    גם לא ניתן להקיש מפלסטינים, גרמנים וישראלים לגבי יחסים בין יוצאי אתיופיה ליוצאי קבוצות אחרות בישראל, בלי לטעון קונקרטית מהי התרבות של כל קבוצה. כך שאתה מסתפק כאן בהשערות לא מאד משכנעות, כי אתה מניח שאין סטיגמות קשות. חבל, כי מידה היא במה רצינית בדרך כלל, ומוזרה הנטיה להצדיק את השלטון, במיוחד כשיש עדויות רבות מדי על התקפות נגד אזרחים תמימים והרס של ישראלים צעירים, שהם דור העתיד של המדינה. היחס לישראלים ממוצא אתיופי שזועקים להשתלבות בחברה הישראלית מצריך רביזיה רצינית, וודאי שמצד המשטרה, שלצערי מתנהגת כבריון ומתעמרת בחלשים ביותר בחברה שלנו. כל מי שיש לו לב ושכל, צריך לדאור מכך מאד מאד. למען בנין ציון ואהבת חינם

    1. אם יש יותר מעצרים שלהם זה מצביע בעיניך על גזענות?
      אז את לא מבינה דבר במחקרים.
      הבעיה במחקר מסוג זה, שאי אפשר לשלול גורמים מתערבים (כלומר, סיבות מוצדקות/שאינן גזענות ליותר מעצרים), למשל העובדה שאנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך יותר, פושעים יותר, ולכן המעצר עצמו הוא מוצדק! (זו לא בהכרח הסיבה, אלא השערה לגורם זר אחר, שלא ניתן להוכיח בגלל ריבוי משתנים. הנקודה שלי – מחקר כזה לא יוכיח דבר לגבי קיום גזענות והסקת מסקנות נמרצת ושגויה כגון "אם הם נעצרים יותר אז יש גזענות" היא עוול למציאות ולמדע כאחד).
      זה שהם בממוצע במעמד סוציו אקונומי נמוך יותר זו בעיה, אבל שוב, לא בהכרח נובעת מגזענות, אלא מסיבות שונות ומגוונות – ובכל מקרה, זה לא מעיד על גזענות מצד המשטרה, שתפקידה לעצור את מי שפושע, לא לבצע תיקונים בנושאי הרווחה במדינת ישראל

  7. לטיעונים המובאים במאמר כדאי להוסיף את הניתוח הבא: הנציגים הצעירים והאינטליגנטיים של יוצאי אתיופיה מביאים ראיות לטענתם לגבי גזענות. הם נשענים בעיקר על הפער בין הייצוג של בני העדה בבתי המשפט והכלא לבין מספרם באוכלוסייה. המסקנה שהם מגיעים אליה היא שהפער מעיד על גזענות. פרשנות אחרת אף פעם לא נשמעת בתקשורת: ייתכן שיוצאי אתיופיה אכן פושעים יותר, בלי קשר לסיבה. ייתכן שהשוטרים רגישים יותר ליוצאי אתיופיה בגלל הניסיון המצטבר שלהםמעם הפשיעה בקבוצה הזו.
    ניתן לצפות שהטיעון הנגדי יהיה שהפשיעה היתרה נובעת מכישלון של החברה הישראלית הקולטת. טענה כזו פוסלת את ההסבר לפיו משבר הקליטה בקרב עלייה ממדינה הסובלת מפיגור טכנולוגי יוצר פשיעה בלתי נמנעת, בלי קשר למאמצי החברה הקולטת. טענה כזו בלתי סבירה, מכיוון שהיא דטרמיניסטית. החברה הקולטת אחראית א-פריורית, ולכן אין צורך לבדוק את המציאות והנתונים. כדאי להציע ראייה שונה: רוב המדינות בעולם לא רואות את עצמן אחראיות להצלחת ההשתלבות של ההגירה אליהן. מדינת ישראל יוצאת דופן לטובה, לוקחת אחריות ומשקיעה כסף רב בקליטה של הגירה, בשל הגדרתה כביתו של העם היהודי. קליטה תמיד תהיה קשה, בלי קשר לכמות הכסף שתושקע בהקלתה, ולכן נכון להשוות קליטה למקבילות בעולם ובהיסטוריה, ולא לאידאל שלעולם לא יושג. במבחן כזה הקליטה של יוצאי אתיופיה היא הצלחה יחסית. הפעילים עצמם מדברים על כמות האקדמאים הגדולה בקרב בני הדור השני, ועל כך שהם לא מקבלים עבודות התואמות את כישוריהם. זה אמנם מצב מצער, אבל מצוין בהתחשב בפער הגדול בין בני הדור השני לראשון, שאין לו תקדים במקום אחר, דוגמת ארצות הברית.

  8. שמעו לי טוב זאת הכתבנ הכי מטוטממת שקראתי אי פעם מזעזע לראות שאתם מצדיקים את ההתהנגות שלהם גועל נפש כתבה פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  9. קישקוש האצבע על ההדק על האתיופים הרבה יותר קלה אפילו המפכל הודה שזה טיבעי לחשוד בהם יותר.