המאבק על האקטיביזם השיפוטי: בגידת הימין הדתי

כפי שתואר בהרחבה בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב'מידה' , לשכת עורכי הדין נשלטה במשך שנים ארוכות על-ידי אנשי שמאל קיצוני, שחלקם מקורבים לאש"ף. שליטה זו החזיקה מעמד עד לבחירות הקודמות לראשות הלשכה ומוסדותיה, שבהן הפסיד יושב ראש הלשכה הקודם, עו"ד יורי גיא-רון, לעו"ד דורון ברזילי.

אך גיא-רון לא ויתר, ולמרות ההפסד בבחירות – דבר שמכונה בדרך כלל דמוקרטיה – טיכס עצה, וגיבש קואליציית שמאל חדשה בתוככי הלשכה, על בסיס ראשי המחוזות, בהנהגת עו"ד אפי נוה ממחוז תל-אביב. ללא ספק, מדובר במהלך מחוכם. נוה, שנחשב לאדם מתון, יוכל למשוך גם קולות של עורכי דין לאומיים, שמאסו בהתנהלות הלשכה בעשור האחרון, כשראשיה הקיצוניים התנגדו למדיניות הסיכול הממוקד של צה"ל, סברו שאריאל שרון פושע מלחמה ותמכו בשיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

אך מעבר לשיקול הפוליטי, לגיא-רון היו גם סיבות אחרות לחפש יורש: בשנים האחרונות הוא ורעייתו הסתבכו בחקירה משטרתית, שהטילה צל על המשך תפקודו. כך באה לעולם ברית האחים, שנודעה בשנים האחרונות כ"מחנה גיא-רון נווה".

הברית התגלתה כאפקטיבית למדי, ותחת חסותה נוטרלה למעשה הלשכה באמצעות שליטתו של מחנה גיא-רון במועצת לשכת עורכי הדין שלה הסמכויות התקציביות בלשכה. שיאו של התהליך היה בהקמתה של "לשכה אלטרנטיבית" בראשות ראשי המחוזות, שפעלה במקביל ללשכת עורכי הדין הרשמית. כה רב היה כוחו של מחנה נוה-גיא-רון, עד שכאשר הודיע ברזילי על חידוש משוב השופטים, מערכת המשפט כולה – משופטי בית המשפט העליון, ועד אחרוני שופטי השלום – הונחתה לא לשתף פעולה עם לשכת עורכי הדין (שפועלת, אגב, על-פי חוק). כך, בשנה האחרונה החרימו השופטים את לשכת עורכי הדין, והשתתפו רק בכנסים שקיימה הלשכה האלטרנטיבית של נוה-גיא-רון. והכל בהוראתו המפורשת של נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס.

כך הפכה למעשה סיעת נוה-גיא-רון לנציגת ההגמוניה השמאלית הנאבקת כל שימור כוחה של מערכת המשפט. אם תרצו: מפא"י של האקטיביזם.

הגנה על השופטים

זו לא הייתה יד המקרה. כפי שפורסם כבר בשנת 2013, גיא-רון ונוה סיכמו מראש לנקוט בעמדות אלו. "האג'נדה המשותפת של הרשימה החדשה תכלול: הגנה על השופטים ועל המערכת השיפוטית ועל הפרקליטות" נאמר אז. עוד נאמר כי בכוונתם להמשך את מדיניותו של גיא-רון ו"ליישם חלק מההמלצות השוכבות במגירה עוד מהקדנציה הקודמת, שבה כיהן גיא-רון כראש הלשכה".

הקשר בין השניים נעשה כה הדוק, עד שעורכת הדין חוה מרצקי, הנחשבת לבכירה בסיעת גיא-רון הצהירה כי "השותפות בינינו לבין אפי נוה הוכיחה את עצמה מעל ומעבר, ואנחנו רואים איתו עין בעין בנושאים העומדים על סדר היום… יחד ניישם תכנית מקיפה המבוססת ברובה על החלטות שהתגבשו בקדנציה הקודמת".

מרצקי, למי שתהה, היא היום מספר 2 ברשימתו של נווה. ויורי גיא-רון, מככב בה במקום ה-28 הסמלי. לפעמים סמלים אומרים הכל.

אנקדוטה מעניינת יכולה אולי ללמד על עמדותיו של נוה. באחת מישיבות ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בה נידון מבנה הלשכה (01/08/2011). במהלך הדיון תקף חבר הכנסת דב חנין את נוה, וסיים בהבהרה כי הטענות כלפיו אינן אישיות: "אין לי שום טענות אליך ברמה האישית… אני לא כל כך מכיר אותך, אבל אני בטוח שאתה עורך-דין טוב" אמר לו חנין. בתגובה חשף נוה פרט ביוגרפי מעניין: "אני הצבעתי עבורך, דרך אגב", כשכוונתו לבחירות המוניציפליות בתל-אביב. על כך הגיב חבר הכנסת אחמד טיבי: "אני מכבד אותך יותר עכשיו…". אלו אמנם בחירות מוניציפליות, בהן הדינמיקה שונה מהפוליטיקה הארצית, אך משהו הן מלמדות: כשזה מגיע לסוגיות פנים, כמו "צדק חלוקתי" ברמה העירונית, נוה, המזוהה בדרך כלל כאיש ליכוד מגלה נטייה שמאלה. תובנה זו יכולה להסביר גם את תמיכתו במצדדי האקטיביזם השיפוטי.

האגף השמאלי בלשכה מבין היטב את החשיבות של השליטה במוסדות הלשכה ובעיקר בוועדה לבחירת שופטים, כפי שהסביר עו"ד אשר אקסלרד, יו"ר מחוז ירושלים של הלשכה, וחבר בקואליציית נוה-גיא-רון, באחת מוועדות הכנסת: "מי שאמר כאן קודם, בטעות לדעתי, שלשכת עורכי הדין היא איגוד מקצועי – היא לא איגוד מקצועי. היא גם זרוע במערך הזה של שלטון החוק" (ועדת החוקה, חוק ומשפט 16.11.2011).

בישיבה אחרת הבהיר אקסלרד כי ניסיונות של חברי הכנסת לשנות את מבנה הוועדה למינוי שופטים יעמדו מול עתירה לבג"ץ, והסביר: "אחר כך יושבים פה בכנסת ושואלים, למה בית המשפט מבטל חוקים… שיחשבו על זה כשהם מחוקקים אותם". (ועדת החוקה, חוק ומשפט,  02/01/2012).

גם עורכת הדין חוה מרצקי, חברה בכירה בסיעת גיא-רון, המככבת היום במקום השני ברשימתו של נוה, הבהירה כי בכוונתם להיאבק ללא פשרות לשימור ההגמוניה: "אנחנו לא מוכרים את המקום בוועדה למינוי שופטים בתמורה לשום דבר, לשום תפקיד ולא נכנעים לאלימות פוליטית" (ועדת חוקה, חוק ומשפט 16.11.2011).

חבר נוסף בסיעת גיא-רון, עורך דין אודי ברעם, המוצב עכשיו במקום הרביעי ברשימת נוה, התנגד נחרצות להגדלת מעורבותם של נבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטים: "כאשר במערכת ייבחרו שופטים על-ידי אותם נציגי ימין, אם נקרא להם כך, שלא יהיו ראויים להיות שופטים אלא רק בגלל נטייה, אולי, ימינה שלהם, זה נזק לכל עם ישראל".

ניצחון השיקולים המגזריים

אך למרות שהתמונה ברורה למדי, כשמדברים עם עורכי הדין מהרשימות הדתיות, משום מה העניינים מתחילים להסתבך. לפוליטיקאים המגזריים מערכת שיקולים ותמריצים מורכבת, שלצד ענייני המקצוע ומינוי השופטים כוללת גם שלל סוגיות מגזריות ונישתיות. "אנחנו דאגנו לכך שתהיה אווירת שבת בכנסי הלשכה, שתהיה סעודת שבת, שיהיו הרצאות בלי מיקרופון ושיהיו תפילות", כך מציג את הרזומה שלו עו"ד יצחק נטוביץ' המתמודד במסגרת הרשימה הדתית-לאומית 'צדק ומשפט' למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. "בשנים ספורות עשינו כל-כך הרבה, וגם פתחנו סמינרים במשפט עברי וקידום השפיטה על פי ערכי היהדות" הוא אומר.

גם עו"ד אפרת רוזנבלט, המתמודדת בראש רשימה מגזרית דתית-לאומית אחרת מתפארת בהישגים דומים, הפעם עם ניחוח מתנחלי: היא מתגוררת באלקנה, חברת המועצה המקומית של היישוב, והקימה לשכת קשר של לשכת עורכי הדין באריאל, "במטרה לשרת את עורכי הדין המתגוררים מעבר לקו הירוק". וכל המתמודדים מטעמה מתגוררים מעבר לקו הירוק.

מצע דומה מציג עורך דין מוטי חזיזה, המתמודד ברשימה דתית-לאומית במחוז ירושלים: "נפעל בנושאים הקשורים לפורום המשפטי לארץ-ישראל, למשפט עברי, לערכים ומסורת, ולציונות הדתית ומתוך כך נביא ערכים אלה לתוך מערכת המשפט". חזיזה, שכיר במשרדו של עורך דין משה בן-אשר, המתמודד ברשימה של אשר אקסלרד, מכחיש בתוקף את הטענה שהרשימה הדתית לאומית נועדה למעשה להעביר קולות ממחנה הימין בירושלים למחנהו של אקסלרד. "זה רק מראה לך עד כמה המשרד שלנו פלורליסטי", הוא אומר.

כוונותיהם של המתמודדים הדתיים-לאומיים הן ללא ספק חיוביות, לכן מפליאה העובדה ששתי הרשימות הדתיות-לאומיות מודיעות באופן רשמי על תמיכתן במועמד השמאל, אפי נוה, לראשות הלשכה. כאשר הם נשאלים על כך, הם מספקים תשובות מעניינות. "אפי נוה הוא לא יורי גיא-רון", אומר ל'מידה' יצחק נטוביץ'. "מה שהיה עד עכשיו, שהייתה סיעה שמאלנית שולטת, לא יהיה בפעם הבאה". לכן, לדבריו, צריך שלדתיים הלאומיים יהיה הרבה כוח בלשכה, "כדי שהם יוכלו להשפיע על אפי ולמשוך את כל ההתנהלות בלשכה לכיוון שלהם". נטוביץ' מכיר בבעייתיות שיש בלשכה, לכן "בפעם הקודמת תמכתי בדורון ברזילי", הוא מגלה. "אבל התברר שהוא לא הצליח לנהל את הלשכה. לכן הפעם אתמוך באפי".

זו טענה מעניינת, בעיקר לנוכח העובדה שנטוביץ' הכחיש בזמנו בכל תוקף שהוא תמך בברזילי: "איננו תומכים במי מהמועמדים לראשות הלשכה… והצטערנו על כך שבכתבה ביום שישי האחרון… נכתב כאילו אנו תומכים בדורון ברזילי", נאמר במכתב ששלח אז נטוביץ' למערכת 'מקור ראשון'. כשהוא נשאל על כך מסביר נטוביץ' כי המכתב נשלח בשלב מוקדם של מערכת הבחירות ההיא, וכי בסופו של דבר הוא הצטרף לקואליציה של דורון.

כך גם רוזנבלט: "אפי נווה מקבל את תמיכתי כי הוא יותר מתאים להנהיג את הלשכה מבחינת הכישורים והאישיות. הוא פנה אליי ואני תומכת בו", היא אומרת. כאשר היא נשאלת על קשריו של נווה עם השמאל הקיצוני היא מתחמקת באלגנטיות ומבהירה שמטרתה היא "לחזק את המחנה הלאומי בלשכה. יהיה מי שיהיה מי שיבחר, אני מחזקת אותו מהצד הימני". בתשובה לשאלה מדוע לא לתמוך במועמד שאינו מזוהה עם השמאל מלכתחילה, מאשר לנסות "לחזק מימין" מועמד של השמאל, התברר שמדובר בעניין של סדרי עדיפויות: "יש עוד דברים חוץ מבחירת שופטים. למה אתה לא שואל אותי על הועדה לבחירת דיינים? אחרי שדרעי קיבל את הכל חשבתי שתשמח שיש קול ציוני דתי בוועדה".

חזיזה לעומתם, מבין את הבעיה, אך סבור שחיזוק סיעה דתית-לאומית תוכל לחייב את אקסלרד לנקוט במדיניות ימנית יותר. למעשה, מודה חזיזה, הוא מוותר על המאבק על ראשות ועד המחוז לטובת השפעה בוועד עצמו ובמועצה. וכיצד ינהג לנוכח הדילמה בין השפעה על מינוי השופטים לבין השפעה על מינוי הדיינים? "לא אקריב את השופטים בשביל הדיינים", הוא עונה לאחר היסוס, "אך בכוונתי להיאבק על שניהם".

התמונה הכללית מדאיגה למדי: כאשר נציגי המגזר הדתי לאומי ניצבים מול דילמה עקרונית, המחייבת הכרעה בין האג'נדה הדתית ושיקולי המגזר לבין שאלות הנוגעות לגורל האומה, הם כנראה ישקלו ברצינות להקריב את הלאומי בשביל הדתי.

מערכת המשפט נוטה שמאלה? בג"ץ מבטל חוקים לאומיים על ימין ועל שמאל? ניחא. העיקר שיש מניין לתפילת מנחה בבניין מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין.

ממטה אפי נוה נמסר:

"עו"ד נוה הינו תושב העיר תל אביב שנים רבות ובמסגרת הבחירות לרשויות המקומיות הצביע בעבר מספר פעמים בתמיכה בראש העיר רון חולדאי. בבחירות נשוא הפנייה סבר עו"ד נוה כי הגיעה העת לשינוי ברשות המקומית והצביע למועמד שהתמודד מול חולדאי מר דב חנין.

מכל מקום נדגיש שוב כי הניסיון לייצר פילוג על בסיס פוליטי בלשכת עורכי הדין הינו ניסיון פסול שיש לגנותו ולדחותו מכל וכל. לשכת עורכי הדין הינה איגוד מקצועי שאין מקום לערבו בפוליטיקה ארצית וניסיונם של ראש הלשכה ומועמדיו לשוות לבחירות הקרובות בלשכת עורכי הדין גוון ושיוך פוליטי הינו התנהלות צינית שלא תיצלח".