בזמן שהשמאל הקיצוני והפלסטינים מפזזים בפסטיבל יום הנכבה השנתי, נכבה אחרת, שערכו הערבים בעם שלנו, נשכחת מלב.
כמדי שנה, הפסטיבל מתחיל ביום העצמאות ונמשך עד ה-15 במאי. גורמים פלסטינים, ערבים וישראלים מהשמאל הקיצוני מציינים את אירועי "יום הנכבה" בשלל אירועים ופעילויות בכל רחבי הארץ. באותו זמן, הטרגדיה האמתית שלי, של משפחתי ושל כמיליון יהודים אינה עולה לכותרות ולו ברמז.
בעוד שסוגיית הפליטים הפלסטינים מוכרת וידועה לכל, מעטים בישראל ובעולם מודעים לסוגיית הפליטים היהודים. מאפייני העלייה היהודית מארצות ערב היו מגוונים: בעוד חלקם בחר לעלות ארצה משיקולים ציונים, אחרים כמו משפחתי (דור שלישי בלבנון), שהיו חלק בלתי נפרד מהנוף הבירותי של רחוב ואדי אבו-ג'מיל בשכונת היהודים (חארה אל-יהודי), לא ביקשו לעזוב. לאורך השנים הגענו לישראל לביקורים משפחתיים אך תמיד חזרנו לביתנו בלבנון. קבוצה זו, כאמור, לא בחרה לעזוב את מדינות ערב אלא נאלצה לברוח מחשש לחייה.
למעשה, כ-900 אלף יהודים מארצות ערב עזבו את מולדתם בין השנים 1970-1948. בעוד שבמרוקו היחס ליהודים היה מהטובים, בסוריה היהודים לא הורשו למכור את רכושם. במצרים ובעיראק היהודים גורשו ולא הורשו לשוב, כספם ורכושם הולאם והוחרם על-פי חוק מצד הממשלות ולשם כך נחקקו חוקים גזענים שפגעו ביהודים. הגיעה העת להקים קול צעקה על כך. על זה נאמר: "הרצחת וגם ירשת?".
יש פליטים – ויש פליטים
יש גורמים מהשמאל הקיצוני הטוענים שאין כל קשר בין הפליטים היהודים לבעיית הפליטים הפלסטינים. במידה ואכן מדובר בטענה הנובעת מתום לב, אין ספק שהללו לא בקיאים בפרטי ההיסטוריה. עקירתם של הפליטים היהודים ממדינות ערב הייתה המשך ישיר לשורה של אירועים אלימים מצידו של המופתי של ירושלים וראש התנועה הלאומית הפלסטינית, חג' אמין אל-חוסייני – אותו איש שאחראי במידה רבה ל"נכבה" הפלסטינית.
בספר שאני מתכוון לפרסם בקיץ הקרוב תחת הכותרת "המופתי והיהודים: מלחמתו של חג' אמין אל-חוסייני ביהודי העולם", חקרתי את פעילותו של המופתי בשלוש מדינות שונות. את מלחמתו נגד היהודים הוא פתח בארץ ישראל באירועי הכותל וחברון בשנת 1929 (פרעות תרפ"ט) והמשך במאורעות 1936 (המרד הערבי הגדול). מי שפיקד, הנחה ותדרך את המתפרעים היה המופתי עצמו.
אלפים השתתפו בתהלוכת יום הנכבה בנגב תחת הכותרת "יום העצמאות הוא יום האסון"בין המשתתפים חכ"ים מהרשימה המשותפת pic.twitter.com/ie2ptxOUrg
— sami abdulhamid سامي عبد الحميد (@samiaah10) May 12, 2016
המופתי לא הסתפק בפשעיו בפלשתינה. לאחר שברח מארץ ישראל הוא הגיע לעיראק, שם חתר תחת הבריטים והקים יחד עם חבריו ארגון חשאי בשם "מפלגת האומה הערבית", שתכליתה לגרש את הבריטים ואת היהודים מהעולם הערבי. בעיון ביתר הסעיפים במצע המפלגה, מצוין בפירוש בסעיף השלישי "גירוש היהודים מהארצות הערביות, וניהול מאבק ביהדות העולמית ובארגוניה". על כך ניתן להוסיף את אירוע הפרהוד, הפרעות נגד יהודים בחג השבועות 1941. כפי שחשפנו בעבר ב'מידה', המופתי פעל בשיתוף פעולה עם הנאצים כדי להפיץ את התעמולה האנטישמית הארסית ברחבי העולם הערבי ותרם רבות לרצח והפוגרום שהתחולל בעיראק.
אירוע זה מחבר אותנו לתחנה הבאה במסעו של המופתי, ברלין, אליה הוא הגיע ב-5 בנובמבר 1941, לאחר ששוב ברח מהבריטים. היטלר מינה אותו לראש התעמולה בשפה הערבית, ואף פתח לו משרד בברלין: "המשרד הערבי, משרד המופתי הגדול" (Das Arabische Buro Der Grosmufti). במשך כל שנותיו בגרמניה הנאצית המופתי הסית נגד יהודי אירופה ונגד יהודי ארצות ערב. בכל שני לנובמבר, היום בו מציינים את הצהרת בלפור, היה המופתי מארגן הפגנות ועצרות במהלכם היה נואם ומסית כנגד היהודים.
כך למשל הוא אמר ביום 2 בנובמבר 1943, במהלך דברים שנשא במסגד ברלין:
הערבים עברו תלאות גדולות מאוד עם היהודים. האנוכיות המוגזמת הטבועה ביהודים, ואמונתם המופרכת כי הם העם הנבחר של אללה, וטענתם שכל מה שבעולם נברא למענם, ושבני האדם זולתם הם חיות שראוי לנצל אותן לתועלתם – אמונה זו הכניסה אותם למנטליות כזו שאיתה הם לא מסוגלים לעזור לאף אדם , ולא להתערבב עם אף אומה, אלא הם החלו לחיות על העמים כחרקים טפילים, מוצצים את דמם, גודעים את הטוב שבהם, משחיתים את מידותיהם – ודורשים זכויות אזרח.
[…] ולכן על הערבים בפרט, והמוסלמים בכלל, לראות לנגד עיניהם מטרה אחת ולא לסטות ממנה, ולפעול למימושה בכל כוחם – והיא הוצאת כל היהודים מארצות הערבים והמוסלמים כולן. זהו הטיפול המרפא היעיל היחידי, וכך עשה שליח אללה, ברכת אללה ושלומו עליו, לפני 13 מאות שנה.
תעשיית השנאה והאנטישמיות של המופתי ליבתה את היצרים וגרמה לפגיעה ביהודים ברוב מדינות ערב. זה לא מקרה שמספר חודשים לאחר כניעתה של גרמניה הנאצית, דווקא ב-2 לנובמבר 1945, לרגל ציון הצהרת בלפור, נשרפו בתי כנסת רבים במצרים ובלוב. במסגרת אירועים אלה עשרות יהודים נהרגו, בתי כנסת חוללו והוצתו, מאות בתי מגורים, חנויות ובתי עסק של יהודים נשדדו, נבזזו, נשרפו, נהרסו וניזוקו. הפרעות הללו התרחשו, ללא ספק, בהשראת ידו המכוונת והשפעתו של המופתי על העולם הערבי.
מה בין נכבה לנכבה?
הגיע הזמן לחולל שינוי מהותי ושורשי בכל הקשור לזכיותיהם ולרכושם של יהודי ארצות ערב וצאצאיהם, אשר מהווים כיום יותר מ-55 אחוזים מכלל התושבים היהודים בישראל. מדינת ישראל ראתה בחשיבות רבה את הנושא וקבעה יום מיוחד, ה-30 לנובמבר בכל שנה, כ-"יום הפליט היהודי". מדובר ביום ממלכתי, שבו כל מערכות המדינה בארץ ומחוצה לה מחויבים לציין את סוגיית הפליטים המגורשים מארצות ערב.
על הפוליטיקאים בישראל להכיר היטב את ההיסטוריה ואת הקשר הישיר בין הנכבה הפלסטינית לבין הנכבה היהודית. על ממשלת ישראל להמשיך בפרויקט תיעוד רכושם של יהודי ארצות ערב, ליצור זיקה בין הפליטים הפלסטינים לבין הפליטים היהודים ולפעול לכך שבמסגרת כל משא-ומתן עתידי בנושא פתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים, בכל אזכור של הכרה בפליטים אלה, קביעת מנגנוני הפיצוי והשבת הפיצוי בפועל – תיגזר גזירה שווה, תיאורטית ופרקטית, לפליטים היהודים. מדובר בסוגיה אסטרטגית וחשובה למדינת ישראל, לכן יש לעלותה לסדר היום הציבורי והבינלאומי בכל הזדמנות.
ד"ר אדי כהן הוא פליט מלבנון, מזרחן וחוקר בכיר במחלקה ללימודי מזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן.
יחד עם פליטים נוספים יוצאי מדינות ערב, ד"ר כהן יזם ערב עיון מיוחד שיערך מחר בתל-אביב (14.5) תחת הכותרת: 'הנכבה הגדולה – פרעות גירוש ועקירה של יהודי ערב' מדובר ביוזמה פרטית שנועדה ללכד את השורות ולהעלות לסדר היום הציבורי את נושא הפליטים יוצאי מדינות ערב, זכיותיהם וסוגיית רכושם שהוחרם על-ידי מדינות ערב. לפרטים נוספים לחצו כאן
חאג' א אל חוסייני גם נמנה על צוות המוחות שהגה את 'הפתרון הסופי' כשיטה למנוע הגעת היהודים לביתם הלאומי (כך השטח הוגדר ע"י חבר הלאומים, הארגון הבינ"ל שקדם לאו"ם. החלטותיו מחייבות את האו"ם). לפי עדות של נאצי שנשפט במשפטיי נירנברג 'הפתרון הסופי' היה הרעיון המקורי של חוסייני. הנאצים תחילה לא העזו לרצוח טוטלית את היהודים מחשש מתגובת המערב. בהמשך הם למדו שהמערב לא יגיב על כך לכן נפתחה הדרך, ובנוסף חוסייני הציע את 'הפתרון הסופי' שכנראה מבוסס על רעיון איסלמי לגבי היהודים (נמצא גם באמנת חמאס סעיף 7). חוסייני היה אמור להישפט בנירנברג אך הוברח למצריים ע"י הצרפתים ב 1946. בהמשך הוגדר ע"י אשף כמנהיג המופת של התנועה, בזכות הרקורד שלו. לפני כשנתיים אבו מאזן שיבח את חוסייני כמנהיג מופת.
כדאי לקרוא את הדברים הכתובים באתר 'המליון שנשכח' http://www.forgotten-million.co.il/wojac.html.
לא בטוח שרצוי ליצור זיקה בין יהודי ארצות ערב לפלסטינאים. הפלסטינים נקטו באלימות במטרה למנוע את תוכנית החלוקה, וקודם לכן, את הצהרת בלפור. יהודי ארצות ערב היו אזרחים (למעשה נתינים) שלווים שרק רצו שיניחו להם, ולרוב, אף לא היו ציונים במובן הפוליטי (להבדיל מכיסופים על רקע דתי). בעצם, גם בארץ וגם בארצות ערב, היהודים היו קרבן להתקפות רצחניות.
קיימת בעיה בהשוואת יהודי ערב ל"פלסטינים".
שהרי הפלסטינים הם המצאה ערבית, שמטרתה היא ניגוח מדינת ישראל, ושאר מדינות העולם קונות את הבלוף מטעמי בורות או אינטרסים.
אין אף נתון המוכיח כמה מה"פליטים" היו תושבים ילידיים או מהגרי עבודה שזה מקרוב באו. זאת בעוד שיהודי המזרח שגורשו יכולים להוכיח את מוצאם וותיקותם בארצות ערב ללא בעיה. זאת בנוסף לעובדה שהערבים ברחו מישראל כתוצאה מתבוסה במלחמה שהם פתחו בה, בניגוד ליהודים שהיו נאמנים למדינות ערב, ולא ניסו להשמיד אותן.
לדעתי, צריך להכיר באסונם של יהודי ארצות ערב, ולדרוש פיצוי לרכושם ולפגיעה בהם, מבלי להכיר בשום קיום "פלסטיני" או בהצדקה של תביעותיהם.
אולי כדאי שגם הכותב ואחרים יפסיקו להשתמש במושג פלסטינאים.
מעולם לא היה עם כזה ומקור השם הוא מתקופתו של הקיסר אדריאנוס שדיכא את מרד בר כוכבא והשמיד מאות אלפים מהיהודים באותה תקופה. על מנת לטאטא ולהעלים את הזהות היהודית מאזור גיאורפי זה ניתן על ידי אדריאנוס השם פלשתינא על שם עם קדמוני שפלש לאזור מישור החוף של ארץ כנען המקראית אותו עם נקרא כך בתנ"ך על שום זה שפלש לאזור זה ומגודר במקורות כגויי הים.
הקיסר הרומי הצליח לטשטש את הזהות הישראלית יהודית של הארץ בתודעה הקולקטיבית והשם פלסטינא אומץ על ידי אומות העולם וגם על ידי אותם ערבים שפלשו לתחומי הארץ עם תחילת ההתישבות היהודית בארץ ישראל .באופן אבסורדי אותם ערבים שקוראים לעצמם פלסטינאים משתמשים במושג שהוזכר במקורו בתנ"ך לציין את אותם פולשים לארץ ישראל.
השימוש שעושה הכותב וגם אנחנו בתקשורת בספרי הלימוד וכו' למעשה נותן תוקף ממשי לאותו שקר ושמו העם הפלסטינאי .
מן הראוי שהכותב ישתמש במושג ערבים ולא פלסטינאים כי גם
אותם ערבים בתקופה שעליה הוא מדבר לא כינו את עצמם פלסטינאים אלא ערבים בני האומה הערבית .
החלוקה הפולטיית מדינית שנוצרה באזורנו לאחר קריסת האימפריה העותומנית על ידי המנדטים שניתנו לבריטניה וצרפת מאת חבר הלאומים. והא בעיקר ביטוי לאינטרסים של הצרפתים והבריטים באותה תקופה ואין לה שום קשר לזהות לאומית שהיתה לאותם ערבים באזונו.
כתבה מצוינת. שטחים לפלסטינים בתמורה להשבת הבתים והשכונות בבגדד, בדמשק, בביירות, בקהיר ואיפה לא. זה ממחיש עד כמה הדרישות שלהם מגוחכות.
יש עשרות מליוני עקורים בגלל מלחמת העולם השנייה ,אבל הדרישה לזכות השיבה מוחלת רק כלפי מדינת ישראל…..אבסורד?
#מידה – כותבים "פלשתינאים", לא "פלסטינים".
"פלשתינה (א"י) – כך נכתב בכל המסמכים השטרות-מטבעות והשילוט בימי הבריטים.
זוהי מילת תואר תנ"כית שפירושה "אלה שפלשו" ודי הולמת את המהגרים הערביים. אין עם כזה ולא לאום כזה וגם בערבית אין מילה כזאת – "פלסטינים". הגיע הזמן שקודם כל א-נ-ח-נ-ו נפסיק לתת יד לשקר הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית וכדאי שמישהו יסביר את זה גם לפרופסור שמעון "אפרטהייד" שמיר!
צד אחד של המטבע הוא התעוררות מאוחרת של ב"ג ש "לא ספר" את יהודי המזרח עד 1947, לא יהודי המזרח בתפוצות ובטח שלא את אלה בארץ-ישראל. הוא התעורר ב3.1947 כאשר עשה חשבון של מי נשאר ומי יכול לבוא לארץ-ישראל ולהבטיח את קיומה. התשובה שלו:
"התעוררות השבט הספרדי". "המצב השתנה עם חורבן יהדות אירופה. יהדות ארצות המזרח עדיין אינה משמשת גורם לגבי ארץ-ישראל, [בניה]… עדיין לא נעשו גורם, הן על-פי מספרם והן על-פי חינוכם, אם כי חושבני שיהיו לגורם בימים הבאים. התסיסה שישנה בין חלק מן הספרדים היא ראשית ביטוי הפרוצס [התהליך] הזה. אין אנו צריכים לראות בפרטנזיות [ביומרות] של הספרדים נרגנות של גבאים – אלה הם ניצנים ראשונים של התעוררות השבט הספרדי להיות אקטיווי. עכשיו עלה משקלם. כאשר היהדות האשכנזית נתונה בעניינים כאלה, עלה משקלם של 700-800 אלף היהודים הספרדים. התסיסה ביניהם מעידה על חיזיון של שיבת השבט הספרדי לחיי עם ישראל."
הצד השני של ב"ג: לחץ מיידי לעתים אלים כמו בבגדד בכדי לעורר יהודים לצאת ולהגיע לארץ-ישראל לקראת המלחמה על הארץ בתש"ח.
אחד הסיבות שמדינת ישראל לא מציינת זאת מסיבה פשוטה הם האשכנזים טוענים כדי לא להאפיל על השואה אסור לציין שואות של עם ישראל במקומות אחרים . חבל שבמאמר שלך אתה לא עוסק בהיסטוריה הבסיסית והיא שיהודים חיו בכול המזרח התיכון כולל ספרד וצפון אפריקה והיו בעלי רכוש. לומר שבמרוקו היה ליהודים הכי טוב לא מדוייק. לכן חבל אם אתה עוסק בהיסטוריה כדאי להתחיל בבסיס ולא באמצע
כמו שגירשו כ- 12 מליון גרמנים לתוך גרמניה ובזכות זה אין עד היום מלחמות על אדמות,אותו דבר צריך לעשות לישמעאלים ששוב ושוב עושים מלחמות על אדמות שמעולם לא היה שלהם,הרי מי היה כאן לפני 2,000 שנה? איך זה שלא מצאו מהתקופה הזאת ממצאים ארכיאולוגים של ערבים מתקופת בית שני? זאת ההוכחה הכי טובה שאנו היינו לפניהם והם צרכים לזוז הצידה = לחזור לארצות ערב שמהם הם הגיעו – רמת הפשיעה והטרור שבא מהם כבר בלתי נסבל ומקשה על איכות חיינו, (תעשו ניסוי כלים -לעמוד בפתח בתי המשפט או המעצר ורובם המוחלט של אסירים הם ערבים ובדואים) תתארו לעצמכם אם בן גוריון (= החכם הרואה את הנולד!) לא היה מגרש מליון ערבים מכאן,החיים שלנו היו גהינום עלי אדמות ובלתי איפשרים לחיות כאן,כל מי שנוסע לטייל בארץ או שנוסע למילואים בטח שם לב לדבר שמאד מעציב ומכאיב לי מאד -אין כזה דבר יישוב יהודי בלי גדר שמירה ושער שמירה.. ומצד שני אין כזה דבר יישוב ערבי/בדואי עם גדר שמירה ושער שמירה אלא רק ארמונות ושטחים נרחבים שהם גזלו מהחקלאים שלנו!
לא ייתכן שבארצנו אנו נחיה כמו בארצות ערב ואירופא שהיו בגטו וחששו מהשכנים הגויים מהפרעות ועוד.
הגיע הזמן להגיד להם עד כאן נמאס לנו להתמגן בלי סוף ולסלק אותם בכאסח מארצנו!!!!!