האדם הנורמטיבי נרתע ממצעד המציג פרובוקציות מיניות בוטות. כך לא מקדמים מאבק לשיווי זכויות. האם לא הגיע הזמן שהקהילה הגאה תחשב מסלול מחדש?
האדם הנורמטיבי נרתע ממצעד המציג פרובוקציות מיניות בוטות • כך לא מקדמים מאבק לשיווי זכויות • משה איפרגן קורא לקהילה הגאה לחשב מסלול מחדש
לפני כשנה וחצי פרסמתי ב"מידה" קריאה לתנועת הליכוד לפעול למען קידום מעמדם החוקי של הומוסקסואלים, בה נימקתי את תמיכתי בקידום חירויות החד-מיניים. במאמר הנוכחי אני מבקש להפנות את תשומת ליבם של האזרחים ההומוסקסואלים לנזק הנגרם לתדמיתם, ומכאן לפגיעה בהיתכנות המעשית של קידום מעמדם החוקי, בשל האופי שבו מצטייר מצעד הגאווה– בעיקר זה הנערך מדי שנה בתל אביב.
אקדים ואומר שאינני תולה את עמדתי בדברים שלהלן, אלא שאני סבור שההיבטים החוקיים אינם חזות הכל, אלא נהפוך הוא, להיבטים החוקיים יש כוח ממשי רק במידה והם מבטאים גישה רחבה הקיימת בציבור. משום כך כדאי לאזרחים החד-מיניים להביא בחשבון את הרגש הציבורי ודעת-הקהל ולהקדיש להם מחשבה ומעשה לא פחות מאשר למישור החקיקתי.
מדוע מתנגדים להומוסקסואליות?
בקרב מתנגדי השוואת מעמדם החוקי של החד-מיניים יש שתי דעות ביחס להומוסקסואליות. הראשונה רואה בהומוסקסואליות סטייה מדרך הטבע. כנגד דעה זו עומדים העקרונות הליברליים במלוא עוצמתם. מעשיו הפרטיים של אדם שנעשים בהסכמה, כמו בחירתו בבן זוג, איננה עניינו של איש.
הדעה השניה קשורה בדעה ובהרגשה שחד-מיניות היא סטייה מינית, כלומר, שייכת לאותה קטגוריה כמו פדופיליה, התמכרות או אובססיה למין המגיעה למחוזות פגיעה באחרים. מובן מאליו שסטייה מינית מסוג זה איננה קשורה דווקא לחד-מיניות.
את הסטייה המינית מאפיין היבט מרכזי אחד: העניין המיני מגדיר את זהותו של הסוטה. כלל ההיבטים של חייו סובבים סביב סטייתו והיא משבשת את מערכות החיים שלו ושל סביבתו. בניסוח מבודח, האדם הנורמטיבי הוא אדם שיש לו איבר מין, סוטה המין הוא איבר מין שיש לו אדם. סוטה המין מרדד את כלל האנושיות לרמת סיפוק הצרכים המיניים, ואפילו אז מדובר ביחסי מין פיזיים גרידא, נטולי כל ממד אנושי.
החברה הנורמטיבית רואה בסוטה-המין אדם המשבש את מערכות חייה ומסכן את מוסדותיה וחבריה. כנגד הסטייה המינית העקרונות הליברליים אינם עומדים; סטייה מינית שכזו היא דבר פסול חוקית או מוסרית בקרב כלל האזרחים הנורמטיביים, כולל ההומוסקסואלים. חברה נורמטיבית לא תיתן ידה למתן לגיטימציה לסטיות מיניות מסוג זה.
לשכך את החרדה
אי-לכך, דעתי היא שהמאמץ התודעתי המרכזי של הקהילה ההומוסקסואלית צריך לפעול במישור שיכוך החרדה – ותאהבו זאת או לא: הטבעית – מפני ההומוסקסואליות, על-ידי הוכחה בדיבור ובמעשה שהחד-מיניות איננה סטייה מינית, דהיינו, שהחד-מיניים הם אנשים נורמטיביים לחלוטין; קבוצת מיעוט שרק משיכתה המינית השונה מפרידה אותה מהציבור הכללי.
אם כן, היכן הבעיה במצעד הגאווה?
הבעיה היא שהבמות במצעד הגאווה מציגות את ההומוסקסואלים כאנשים שהמיניות היא מרכז קיומם האנושי. מבלי ללכת סחור סחור בניסוחים, במות מצעד הגאווה מציגות את ההומוסקסואליות כסטייה מינית.
אין זה משנה שרוב המצעד נורמטיבי. מי שמכיר את מצעד הגאווה דרך הכיסוי התקשורתי שלו, מי שצופה בבמות מצעד הגאווה ובצועדים הפרובוקטיביים, מוצא בהם חריגה מוחלטת מן הנורמות המקובלות בכל מקום ציבורי. במצעד מתערטלים כמעט עד תום, ומציגים לראווה היבטים מיניים ומופעי חשפנות נוטפי מיניות חד-מינית.
כך מתגנב חשד ללב הצופה – ושוב: תאהבו זאת או לא – שההומוסקסואליות מכילה מרכיב של סטייה מינית; שהיא מגדירה את האדם על-פי העדפותיו המיניות. שהרי רוב הצופים לעולם לא יהיו מוכנים להצטייר כך או להתנהג כך בציבור. ההטרוסקסואל לעולם לא יסתובב כמעט מעורטל ויבצע תנועות משגל כדי להכריז על נטייתו. רק אדם שמיניותו היא מהותו עשוי לראות בכך עניין ראוי למפגן ציבורי.
הטענה שמדובר רק בחלק מהמצעד, בעוד רבים מהצועדים נורמטיביים, איננה מסייעת לעניין. ראשית, דימוי לא נוצר באופן רציונלי על-פי מדדים כמותיים, אלא על-פי בולטות. שנית, זוהי התחמקות שקופה. הרי השוליים הללו מוכלים על-ידי רוב הצועדים המעניק להם חסות ולגיטימציה. העובדה היא שהצועדים הולכים בגאווה לצד מבוגרים מעורטלים המציגים קיום יחסי מין. בכך הם מביעים בהם תמיכה.
אם כן, המופעים הללו מעצימים את הדעה הקדומה לפיה הומוסקסואליות היא סטייה מינית, מעוררים אנטגוניזם, ומעצימים את הפחד מפני מתן לגיטימציה חוקית ונורמטיבית להומוסקסואליות.
מצעד גאווה נורמטיבי
אל להומוסקסואליים לחשוב ש"הציבור הרחב" נוהג במקרה זה אפליה. הציבור יפגין את אותן תחושות כלפי כל תופעה מינית פומבית מהסוג הזה, הטרוסקסואלית כמו הומוסקסואלית.
דווקא משום שאני תומך במאבק שיווי הזכויות ההומוסקסואלי, אני מוטרד מגילויי המיניות הבוטה הזו, המשחקת ישירות לידי מתנגדיו. כדאי לקהילה ולמשתתפים במצעד להיות ערים להשפעת האופי הבוטה של המצעד על עמדת הציבור. במקום שהמצעד ישכך חרדה ויעקר מן השורש את הדעות הקדומות, הוא מאשש אותן.
אם ההומוסקסואליות תהיה שמרנית וצנועה יותר בגילויה הציבורי המרכזי, הציבור יהיה נוח יותר להשתכנע שמדובר במאבק של אנשים הדומים להם בחייהם ובערכיהם, ואז הסיכוי להצלחת המאבק יגדל בהרבה.
יפה מאוד. הבעיה היא שהם מנצחים גם בלי לגייס את הציבור לטובתם, דרך המדיה ובתי המשפט. לכן הקריאה שלך לנימוס ולממלכתיות עלולה ליפול על אוזניים ערלות.
אני רק שאלה,
מי אמר שזה רק נראה כסטייה, אולי זו באמת סטייה
אני מציע לכותב המאמר לבקר בקרנבלים ברחבי העולם.
מצעדי הגאווה לא המציאו דבר בהקשר של גילויי מיניות בוטה.
במצעדי הגאווה, כמו בקרנבלים ברחבי העולם, אנשים בעלי זהויות מיניות שונות מאפשרים לעצמם להתנהג באופן שחורג מהתנהגותם היומיומית.
מוטב שמי שמוטרד מגילויי מיניות בוטה במצעדי הגאווה (או בקרנבלים) פשוט ימנע מהשתתפות וצפיה בהם.
שמרנות וצניעות של הקהילה הלהט״בית לא יצליחו לשנות את דעתו של רוב הציבור הדתי שמסתייג מהומוסקסואליות בשל סיבות דתיות.
הנטייה החד מינית מקורה באיזה פגם גנטי. אז למה לא מתייחסים להומואים כאל חולי מחלה גנטית כמו כל האחרים ? הם באמת חולים, לא פסיכולוגית כמו שחשבו בעבר אלא גנטית ויש למצוא תרופה או טיפול ואני מניח שזה גם מה שיקרה בעתיד כשיוכלו להגיד להורים מראש שהעובר יהיה כנראה הומו אני בטוח שלא מעט הורים יבצעו הפלה.
אני מוצא את הביקורת לגיטימית, והייתי רוצה קצת להעיר ולהאיר את העניין 🙂
1. מצעדי גאווה קיימים ברחבי הארץ : שלושת הערים הגדולות, ראשלצ, ב"ש, פ"ת, חדרה, כרמיאל, אילת. מלבד המצעד בת"א, כולם בעלי אופי מאופק, בייחוד המצעד בירושלים.
2. המצעד בת"א מאורגן ומנוהל ע"י עיריית ת"א. מתוך כמאה אלף הצועדים, מעטים פרובוקטיבים, כפי שכתוב היטב במאמר. אלו הלבושים בבגד ים על המשאיות (ויש לאמר – בגד ים, כמו שגם רואים בחוף) – הם דוגמנים המקבלים שכר מעירית ת"א ומהארגונים שהם מפרסמים (למשל מועדנים). זאת מכיוון שהמצעד הוא ארוע מסחרי המושך ארצה עשרות אלפי תיירים, ומקדם גם את התיירות והכלכלה המקומיות וגם את ההסברה הישראלית, כיוון שהוא מציג את ישראל כמדינה מתקדמת ומכבדת זכויות אדם.
3. המצעד הראשון התקיים בתל אביב בסוף שנות ה-90. ברור שמאז המעמד והיחס כלפי הקהילה הגאה רק השתפר. גם בזכות המאבק הציבורי, ישראלים למדו לראות את הגאים לא כ"סוטים" אלא כמיעוט מופלה הנלחם על הזכות לחיות באופן שוויוני ומכבד כרצונו -ואני מעריך את כותב המאמר ששתפת שמכיר בזכות זאת.
4. אני רואה את הציבור הישראלי כאחראי לראות הקהילה הגאה באופן הגון ולהתייחס אליה בכבוד. כמו כל ציבור אחר גם אצלנו "לא כולם אותו דבר". בדיוק כמו שלא כל דתי חבר בכנופיית תג מחיר. אני רוצה להזכיר שהצווי הוא "אהבת לרעך כמוך" ולא "אהבת לרעך אם הוא כמוך" וגם לא "ואהבת את הנורמטיביות"
5. חג גאווה שמח 🙂
תגובה זאת היא דוגמה ל-טוקבק שמתעלה על המאמר עצמו: ברור, ענייני ומאיר עיניים. תודה
יופי. שישארו בתל אביב ויצאו מהתקשורת\מערכת החינוך\מערכת הממשל מעבר לנושאים מקומיים.
שלום,
מצעד הגאווה, מעבר לאג'נדה החברתית שהוא מסמל ומקדם, הוא גם חגיגה. חגיגת הזכות הטבעית לאהוב, והחופש להביע זאת.
אין סיבה להלביש את המצעד בכסות אפורה, ולטייח.
https://youtu.be/uhzmGCJFm_8
אני מצרף קישור לסרטון שצולם בקרנבל בברזיל.
וזה מסביר גם למה הפארסה של "מצעד השרמוטות" לא עובדת. הצועדות רק מקדמות את ההחפצה הנשית. נותנות לסוטים לרייר עליהן, מחזקות את הסטריאוטיפ הנתעב של נשים הנהנות להסתובב כמעט בעירום ברחוב ולהוציא את העיניים ולעורר מהומות. ובכך הן לא מייצגות באמת את הנשים הנפגעות מתקיפה ומהטרדה, אלא רק מגחיכות אותן, ובעצם נותנות לסוטים לגיטימציה.
וזה מראה בעיקר את הנרקיסיזם של הצועדים. כולם יודעים שיש את הזכות הטבעית לאהוב. לא צריך אותך כדי שנזכור את זה. אבל מצד שני זכותי לממש את אהבתי בביתי, ולא לכפות אותה על אחרים. בעיני, המצעד שלכם הוא מטרד אקולוגי בדיוק כמו הברסלבים שמחרישים אוזניים ברחוב שלי, ופוקקים את הכביש עם הוואן שלהם שזוחל באמצע והרקדנים שמקפצים לצידו. אין הבדל בין הברסלבי שרוקד ליד ואן, לבין בטראנס והגיי שרוקדים על משאית.
צא רואה: אתה חושב שאתה מיוחד ומתקדם. ובעיני האדם ברחוב אתה בסך הכל טרדן ומעצבן בדיוק כמו הדוס שאתה בז לו, ומרגיש עליון ונאור ביחס אליו.
כמו שאיילת שקד טוענת שהחרם האנטי ישראלי הוא אנטשימיות חדשה, כך אני מתייחס למאמר הזה !!!אותה הומופוביה בשינוי אדרת.יום אחד בשנה שבו מותר ללהטב לחיות ולהרגיש כפי שהם. מותר לגברים להחזיק ידיים יחד, רחמנא ליצלן ולחיות חופשיים. אותם מקומות חשוכים ושנאת האחר הם הם המאמר הזה.
בתור אדם שמגדיר עצמו מרכז, ואף יותר קרוב לימין בהמון מובנים, הכתבה הזו היא פאשיסטית ומהווה חלק מהדיכוי ההטרוסקסואלי כלפי להט"בים כמוני (ולא, לא כל הלהט"בים הם שמאלנים, גם אם חלק ניכר מהם כן). כל דבר הוא במסגרת קונטקסט ונורמה. אצל אנשים שמרניים לבוש כזה ייחשב פרובוקטיבי, זכותם לדעתם, המצעד בתל אביב אינו פרובוקטיבי עבור מי שמשתתף בו ומי שגר במסלולו. זה מה שאנחנו רוצים ובשבילינו זה ממש לא קשור לשום מיניות מוגברת או סוטה, זה המצעד השמח שלנו, וזה בהחלט מצעד לקידום זכויותינו החסרות, אלא שאנחנו נעשה את זה בשמחה, ולא בעצב. המחאה שלנו היא שאנחנו שמחים על אפם וחמתם של פרימיטיבים שלא מקבלים אותנו. לא מתאים לכם? אל תגורו במרכז תל אביב הצעירה והפתוחה ואל תלכו למצעד ואל תראו חדשות. מותר לנו להיות שמחים, להתלבש כך עבור המצעד ולהביע את אהבתינו בפומבי ונמשיך לעשות זאת ולא נשאל אף אחד, ומי שלא נאה לו והוא נגעל, שיגעל. אנחנו לא נשתוק יותר ולא נוריד את הראש לאף אחד