האמנים חושבים שאנחנו חייבים לממן אותם אבל האמת היא שאין סיבה הגיונית לתעדף תקציב לתיאטרון מאשר כל תחום אחר.
הם דורשים תקציבים, מעבירים כספים להצגות שנויות במחלוקת ומאיימים על הממשלה בעצומות כשהמדינה סוגרת את הברז • האמנים חושבים שאנחנו חייבים לממן אותם אבל האמת היא שאין סיבה הגיונית לתעדף תקציב לתיאטרון מאשר לכל תחום אחר
כמה מבין האמנים שחתמו על העצומה כנגד שלילת המימון ממוסדות ומופעים מסוימים מחו על כוונתו של שר האוצר דאז יאיר לפיד לקצץ בתקציביהם של מוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה? לא רבים, אולי אף לא אחד. לכל היה ברור שהממשלה אינה צינור להעברת כספים ויש לה הזכות, ולמעשה החובה, לפקח על הנעשה בכספה ולדרוש שיעשה בו שימוש הולם (על פי ראותה). דרישת האמנים לקבלת כספים מן המדינה תוך שלילת המנדט שלה להחליט למי יחולקו הכספים ומה יעשה בהם היא חצופה ולא היתה עוברת בשום משרד ממשלתי אחר. מישהו יכול לדמיין את המדינה מזרימה כספים לצה"ל תוך שהיא מתירה לו להחליט בעצמו אם הוא רוצה או לא רוצה להגן על גבולותיה?
לא זו בלבד שהדרישה למימון ממשלתי ללא שיקול דעת ממשלתי היא מופרכת, אלא שהדרישה למימון ממשלתי לתרבות באופן כללי טעונה בדיקה. יש לזכור כי כספים אשר המדינה מחלקת הם כספים אשר נלקחים מהציבור. תמיכה ממשלתית במה שמכונה "תרבות" (אף ששם מדויק יותר לחלקו הגדול הוא "בידור") היא לא פחות ולא יותר מאשר מתן כספם של בעלי מקצועות מסוימים, למשל מעבדי נתונים, לבעלי מקצועות אחרים, למשל שחקנים.
מה ההצדקה לכך? מדוע נגזר על כל מי שאינו שחקן לסבסד את מי שהינו שחקן, ולעומת זאת איש אינו נאלץ, באמצעות מנגנון המיסוי והחלוקה הממשלתי, לסבסד את מי שעיסוקו עיבוד נתונים? התפיסה הרווחת היא ש"תרבות" היא נעלה ובעלת חשיבות רבה יותר לאדם ולחברה. זוהי תפיסה מוטעית, מפני שהיא מתעלמת מהשאלה: בעלת חשיבות למי? הצגת תיאטרון עשויה להיות חשובה ומעשירה עבור האנשים שבוחרים לצפות בה. אין לה חשיבות עבור האנשים שאינם צופים בה. באופן דומה, עיבוד נתונים הוא חשוב מאד – אפילו יותר מהצגה – עבור אנשים שזקוקים לכך שנתוניהם יעובדו, וכמובן שהוא חסר חשיבות עבור אנשים שאין להם כל נתונים לעבד.
אלו שאינם נדרשים לעיבוד נתונים אינם צריכים לממן את שכרו של מעבד הנתונים, ממש כשם שאלו שאינם מעוניינים בהצגות תיאטרון אינם צריכים לממן את שכר השחקנים. בשני המקרים, האנשים שאמורים לשלם את שכרם של בעלי המלאכה הם האנשים שהמלאכה חשובה להם, קרי לקוחות מעבד הנתונים וצופי ההצגה. רק מתוך הרגל אין רואים את העוולה בכך שמעבד הנתונים משלם עבור הצגות בהן הוא אינו צופה ואילו השחקן אינו משלם עבור עיבוד נתונים שאין לו חפץ בו.
יש להבחין כי התנגדות לסבסוד ממשלתי של תרבות אינה התנגדות לתרבות, והעדר סבסוד ממשלתי של תרבות אין פירושו העדר תרבות. עיבוד נתונים מתקיים ללא סבסוד ממשלתי, מפני שיש אנשים שמעוניינים בו ומוכנים לשלם עבורו. הדבר נכון גם להצגות, ספרים, מופעי בלט וכל צורה אחרת של תרבות. אלא שללא מימון ממשלתי, האזרח, ולא פקיד כזה או אחר, הוא שיחליט איזו תרבות ברצונו לממן, והוא יקבל תמורה עבור כספו. "תרבות" שאיש אינו חפץ בה פרט ליוצריה ועסקן פוליטי כלשהו אכן תחדל להתקיים, ובדין. תרבות שיש מי שהיא חשובה לו תוכל להתקיים בזכות תמיכתו הוולונטרית ותהיה משוחררת מקיבוץ נדבות מהממשלה ומהתכתיבים הנלווים לכך. עבור מי שמעוניין בתרבות חופשית באמת, זו הדרך.
ולמה לממן את הרבנות או את הספורט או את הבריאות? תרבות כמו ספורט וכמו בריאות הם טובין ציבוריים וכשם שאפשר להתווכח איזו תרופה להכניס לסל הבריאות ראוי שתהיה ועדה מקצועית ולא אידאולוגית שתקבע אילו הצגות יהיו בסל תרבות.
.אל תשפוך את התינוק עם המים
נכון, לכל דבר ועניין יש להקים ועדה שתחליט בשבילנו. לא צריך ממשלה, שרים וחברי כנסת. נקים ועדות שיחליטו באופן "מקצועי"
נכון, לא צריך לממן גם ספורט רבנות וכו'…
ממש אין קשר ורלוונטיות לדבריך
בנגוד לשאר המגיבים, אני מבין שאתה באמת לא מבין, אז אני אנסה להסביר לך: בריאות צריך לממן כי כולם צורכים באותו האופן (להלן – קופת חולים) וכי קיימת ערבות הדדית שבמסגרתה הבריאים עוזרים למי שחולה מתוך הבנה שגם להם יעזרו פעם. תרבות לעומת זאת, כל אחד בוחר איך וכמה – ומה שהכותב טוען זה שאין הצדקה מוסרית לדרוש ממישהו שאף פעם לא צורך תרבות מסוג מסויים לממן אותה עבור מי שעושה זאת. שאלת למה לממן ספורט? לא צריך לממן (ספורט המוני למטרות בריאות כן; ספורט תחרותי בידורי בשום אופן לא). תאר לך שהייתי מכריח אותך לתרום כל חודש לבית"ר ירושלים ועוד הייתה לי החוצפה להגיד לך שאין לך זכות להתערב אם הם צועקים מה שהם צועקים שם – לא נראה לי שהיית מרוצה. זו עדיין דמוקרטיה ואף אחד לא אומר להם להוריד את ההצגה הזו, אנחנו רק לא רוצים לשלם את החשבון.
ההחלטה מה המדיניות הרצויה כמה מיסים לגבות ולאן להפנות אותם היא החלטה פוליטית אידיאולוגית.
שום ועדה מיקצועית לא יכולה להחליט בין תרופה לסל התרופות לבין סיבסוד של הצגה.
מי שאמונים על ההחלטה הם הפוליטיקאים.
תמיכה בבריאות היא תמיכה בכולם ולא נתינה לקבוצה מסוימת.
התמיכה בתרבות היא כפי שנאמר תמיכה בבידור ולמעשה תמיכה באומנים.
אכן אין לתמוך בספורט המקצועי אלא רק בספורט העממי שהוא מקדם את הבריאות .
מעבר לכך הציבור בוחר בממשלה – ע״י הכנסת – והיא קובעת את סדרי העדיפויות לשימוש בתקציב.
אין שום סיבה לממן קבוצת אנשים שהציבור מאס בה. ולא מוכן לקנות כרטיס.
הם כמו מה שהם אומרים על דתיים ועל רבנים. אנחנו צריכים לחיות על חשבון הציבור כי אנו אנשי הרוח!
לא צריך לממן אמנים שפועלים נגד החברה והמדינה שמממנת אתם (יש הבדל בין ביקורת לבין שנאה עצמית) אבל חברה ללא אומנות זה מה שאתם רוצים? מילא חוסר התרבות בחברה שלנו כבר מוריד את הרמה שלה וגורם למוח של חלק מהאוכלוסיה להירקב אם כול תכניות הריאלטי המטומטמות, עיתונות צהובה, סנסציות, התרכזות בהצלחה חומרית, כהמשמעות היחידה לקיום הקצר שלנו. רמה מאוד נמוכה של משרד החינוך, ומורים ומורות בורים שלא יודעים היסטוריה בסיסית…ואחר כך נוצרים דורות של בני נוער אם בורות עמוקה בנושאים הבסיסיים כמו ההיסטוריה של העם שלנו ושל האזור, ואת הבורות הזאת מנצלים האויבים שלנו כדי לשטוף לנוער שלנו את המוח בתעמולה פלשתינית ונרטיב שקרי. וכן האומנות היא כן קשורה לכך, לא רק חינוך והשקעה במתמטיקה,הנדסה ומחשבים היא חשובה, אלא גם חשוב מאוד לפתח את הצד הרוחני של האדם מגיל צעיר בלימוד שירה, אומנות,ספרות, פילוסופיה ועוד כמו חינוך גופני (והכוונה היא לא חזרה לעבר אלא הליכה לעתיד)….מה אנחנו רוצים שתהיה לנו חברה שתתרכז רק בתעשייה והנדסה, וכלכלה? שהמשמעות לקיום שלה היא צריכה בשביל ייצור וייצור בשביל צריכה….וזהו? בשביל חברה כזאת ללאום ולהיסטוריה ולמסורת,ומשמעות רוחנית אין שום משמעות. ליצורים שהזמן שלהם מוגבל בעולם זה, זאת תהיה חברה של מוות רוחני והיא תתנוון. אפילו בברית המועצות האתאיסטית והחומרנית, לימדו לחבר שירה החל מגן הילדים…אחרי הכול לא חזרנו לאדמה שלנו אחרי 2000 שנות גלות רק בשביל לפתוח פה עוד סניף של מקדונאלדס…נכון? יש לנו עוד משימה ותכלית….שלא נמדדת בשער הדולר.
בניגוד לחרדים, שחקנים ואמנים משלמים מיסים בדיוק כמוני וכמוך. כמו כן, התרבות חשובה לחינוך והיא לא כולה אך ורק בידור (!!!)
איך היתה נראית הארץ שלנו בלי שחקנים ישראלים? בלי הצגות תיאטרון…מופעי מחול… מקום שומם ועצוב
חרא של דברים במקום להשקיע בילדי הפריפריה בהנגשת יותר מתנס"ים: ספרות מוזיקה, אמנות וכו'
הארץ שלנו הייתה יכולה לראות טוב אילו המדינה לא הייתה המעסיק הישיר שלהם. אנשים פרטיים או עייירת תל אביב תפרנס אותם.
תפסיקי לבלבל את המוח.
לא מדוייק. אם מעבד הנתונים עובד במוסד מתוקצב להשכלה גבוהה, למשל, אז אנחנו מסבסדים גם את המשכורת שלו.
קטנוני ביותר..
אבל בניגוד לעיבוד נתונים, כולם צורכים תרבות, בין אם הם רוצים ובין אם לא. תרבות זה לא רק הצגות בתיאטרון הבימה בתל אביב. תרבות זה כמעט כל מה שאנשים עושים, זה אופן ההתקשרות שלנו. ככזאת, יש למדינה אינטרס חיוני בהסטה של התרבות בכיוון לאומי ופטריוטי – לא השתלטות מוחלטת אבל כן תמיכה סלקטיבית כמו שמתבטא בצעד של רגב. כל שלטון מבין את זה היטב, אפילו הליברלי ביותר.
מה עם בתי הכנסת? מדוע המתפללים אינם משלמים דמי חבר בדיוק כמו חברות בקאונטרי קלאב?