שרון גל יוצא נגד עמדת ליברמן ביחס לירושלים? שוויון באחריות ההורית של הורים גרושים – ביטול חזקת הגיל הרך מגיע לכנסת. וגם: השבוע העמוס של ח"כ דוד אמסלם
שבוע סוער עבר על הליכוד בשל הצעת החלטה להשיב למרכז את כוחו. קצת היסטוריה – מרכז הליכוד, גוף בן כ-4,000 צירים, קבוצה מצומצמת שקבעה את רשימת הליכוד, מפלגת השלטון המרכזית בעשורים האחרונים. השיטה הזו הזמינה שחיתות רבה, והליכוד ספג ביקורת קשה. בשנת 2006 – לבקשת מנהיג המפלגה נתניהו – ויתר המרכז על כוחו והעביר את קביעת הרשימה לכלל מתפקדי המפלגה, בשיטת הפריימריס.
דוד אמסלם, חבר כנסת טרי ופעיל ליכוד ותיק, כפה את כינוס המרכז השבוע כדי להשיב למרכז את כוחו, מהלך שלדעת רבים מנוגד במקצת לאינטרס המפלגתי הרחב שזקוק לתמיכה ציבורית ולא להתחייבויות פנימיות כלפי קבוצת כח מצומצמת. מנהיג התנועה נתניהו תמך בהצעת פשרה לפיה תוענק למרכז המפלגה הסמכות לבחירת נציגי המחוזות, המשובצים בעשירייה השניה והשלישית, בעוד הרשימה הארצית תבחר בידי כלל המתפקדים – כמאה אלף חברים. המסורת הליכודית של התייצבות מאחורי מנהיג המפלגה, בפרט כאשר הוא ראש הממשלה, נשמרה. נתניהו לא הובך בפומבי והצעת הפשרה התקבלה. בל נטעה, מהלך זה סימן את אמסלם כדמות מרכזית במפלגה, בדומה לאופן שבו בנה השר דני דנון את מעמדו בעבר כציר לעומתי למנהיג המפלגה, והפך לדמות מרכזית ובעלת השפעה.
ירושלים בוערת, גם ועדת הפנים
ועדת הפנים התכנסה ביום שני השבוע בניהול יו"ר הועדה ח"כ דוד אמסלם, מיודענו, שכאמור הוכיח את עצמו כגורם בעל השפעה בפוליטיקה הפנים ליכודית. הועדה עסקה השבוע בבעיית המשילות, או יותר נכון חוסר המשילות, באתרים המקודשים במזרח ירושלים. בדיון הראשון שנערך ביוזמת יו"ר הועדה עלה כי מבקרים בבית העלמין היהודי בהר הזיתים לא יכולים לפקוד את קברי קרוביהם בשל תחושת חוסר ביטחון, וזניחת המתחם הפכה אותו לשביל מעבר והובילה לונדליזם וחילול קברים שיטתי.
סבב קצר גילה כי האחריות על האבטחה מתחלקת בין משרד הבינוי לבין המשטרה. בין ההצעות שעלו לשיפור המצב נכללו הצעות להצבת עמדות שמירה ועד מערך אבטחה מלא בכל שעות היממה. פעילי ההר גרסו כי הפתרון האמיתי משלב גידור מאסיבי של בית העלמין כמקובל בכל בית קברות, ואבטחה צמודה שתחזק את הריבונות.
ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) הטיח בנציגי הקואליציה שהממשלה מובילה מדיניות של הפקרת מזרח העיר במטרה לחלק את ירושלים במודע, ביקורת מפתיעה מנציג ישראל ביתנו, שמנהיגה תמך בפומבי במסירת שכונות בירושלים לפלסטינים והביע תמיכה עקרונית ביוזמה הערבית. נציגי המשטרה והפרקליטות לא מסרו תשובה מספקת לבעיית האכיפה, שלא מסוגלת לתת מענה לפורעים מתחת לגיל הפלילי. פעילי ההר התבקשו להכין פירוט עלויות לחבילת אבטחה ויו"ר הועדה שציין את חשיבות הנושא בעיניו, התחייב לעקוב מקרוב.
הועדה התכנסה שוב למחרת, הפעם באוירה שונה. הדיון בנושא חופש התנועה והפולחן ליהודים בהר הבית נכפה על הועדה בעקבות דרישת ח"כ ינון מגל וח"כ מיקי זוהר, למורת רוחו המופגנת של יו"ר הועדה אמסלם. זהו הדיון ה-16 בעניין בשנים האחרונות במסגרת הועדה, עובדה שגורמת להרהר על אפקטיביות הועדה. ואכן, פעילים בולטים מספרים שהוועדה היא במה מעניינת להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, אך בסופו של יום ההחלטות מתקבלות במשרד ראש הממשלה והכתובת לפתרון הבעיה בידי נתניהו בלבד, שאולי אף מתואם בנושא עם יו"ר הוועדה.
הדיון פוצץ תוך עשר דקות כשח"כ שרון גל התעמת בחריפות עם ח"כ ג'מאל זחאלקה לאחר שהאחרון הזהיר משפיכות דמים במידה ויהודים יקבלו דריסת רגל שווה בהר, בסגנון חלוקת המתחם. ח"כ זחאלקה סירב גם להכיר בזיקה הדתית של יהודים להר. עדויות רבות וסרטים המתעדים את המתרחש בהר מעלות כי בעשור האחרון חל כירסום משמעותי בסטטוס קוו על ההר. בנוסף, החלטת בג"צ בדבר חופש פולחן מלא ליהודים על ההר, נרמסת בשיטתיות על ידי המשטרה מזה תקופה ארוכה.
סוף עידן חזקת הגיל הרך?
הצעת חוק פרטית של של ח"כ יואב קיש, שממתינה לעלות בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מבקשת להסדיר את האחריות ההורית לאחר גירושין ופועלת לביטול שתי מוסכמות שהתקבעו בחוק עד היום.
המוסכמה הראשונה קבעה כי ילד להורים גרושים נתון לאחריות אחד ההורים בלבד, בעוד להורה השני ניתנת זכות למפגשים ללא אחריות וסמכות כלפי הילד.
המוסכמה השניה, חזקת הגיל הרך, הגדירה באופן אוטומטי את האם כהורה שנושא באותה אחריות על הילד. לפי ההצעה החדשה ההורים יישאו במשותף בחובות ובזכויות, וחזקת הגיל הרך האוטומטית תבוטל. במקרה של סכסוכי משמורת יידרש השופט לבחון את המצב בהתאם לטובת הילד. כבר כיום מובטח שח"כ עליזה לביא תתנגד להצעה, אך נראה שההצעה תעבור, מאחר והיא זוכה לתמיכת הקואליציה ולעידוד השרה גילה גמליאל, שמתייחסת ברצינות למילה שוויון, ויזמה הצעה דומה בכנסת הקודמת.
בהמשך לדיון מהשבועות הקודמים, מתברר ששר הכלכלה אריה דרעי עדיין עוסק בגיבוש עמדה מעודכנת בנוגע לחוק הספרים. נזכיר שהשר העיד לפני הבחירות שהחוק הביא לתוצאות רעות, ופגע באינטרס של ציבור הקוראים. ובכן, כרגע הוא חושב על עמדתו מחדש. נביא אותה כשתתקבל.
שרון גל הוא דוגמה לפופוליזם הנמוך של ישראל ביתנו. בד"כ הוא סתם צועק ומנסה להיראות ימני. גם בנושא הר הבית. בניגוד לסמוטריץ' או ינון מגל שבקיאים בנושא, נדמה שלגל פשוט אין מושג, והוא רודף כותרות. כך כתב בדף הפייסבוק שלו אחרי הדיון: "לדרוש מהממשלה להכיל הריבונות על ירושלים על כל חלקיה". מעבר לטעות הלשונית ("להכיל"?), האיש כנראה לא מודע לכך שהממשלה החילה את הריבונות הישראלית על מזרח ירושלים כבר אחרי מלחמת ששת הימים, והכנסת הוסיפה ועיגנה את זה בחוק יסוד עוד בשנות השמונים.
שלוש תמיהות תמהתי על שרון גל שהיה איש תקשורת ימני מצליח שיכל להמשיך ולהתקדם לעמדת השפעה מרכזית.
ראשית תמהתי מדוע עזב את התקשורת שכל כך זקוקה לקולות שונים וברורים כמו שהוא ייצג. פוליטיקאים ימניים יש, והיו גם מוצאים עוד אחד, איש תקשורת ימני מצליח זה מצרך נדיר במחוזותינו
שנית תמהתי, אם כבר פוליטיקה אז למה למפלגה המקרטעת של ליברמן ה'ימני' (תלוי בסקר היומי) שמנהל אותה כדיקטוטרה קטנה שהולכת ונכחדת.
שלישית תמהתי, לאחר בגידתו הפופוליסטית של ליברמן במחנה הלאומי איך זה ששרון גל, איש הימין הגאה והנחרץ לא יצא חוצץ כנגדו? איך הוא לא קם ועוזב את המפלגה הריקה מתוכן הזאת וחובר לקואליצית הימין? איך הוא ממשיך לשבת באופוזיציה אחת עם בוז'י, לפיד, לבני, גלאון וזועבי? תמהתי.. ותשובה אין
תשובות אפשריות (לא יודע ולא מכיר ישירות את שרון גל):
ראשית, כנראה שרצה מאוד להיכנס לכנסת (יוסי שריד טען שלפני שנים גל רצה להיות העוזר הפרלמנטארי שלו במרצ. גל הכחיש בתוקף). עם כל הכבוד לערוץ 20, הוא לא ערוץ מרכזי ולא משתווה לחשיפה כחבר כנסת.
שנית, אולי התקנא בעמיתו ינון מגל ששוריין אצל בנט, וקפץ על העגלה הראשונה = ליברמן. מה גם שבבית היהודי ובליכוד יש פריימריז, ואצל ליברמן אין "בעיות" כאלה.
שלישית, אני ממש לא מאוהדיו של גל וסגנונו (שמצהיר שהוא ימין ויושב במפלגת חלוקת הארץ, כמו שהוזכר במאמר לעיל), אבל ליברמן הוא חבר כנסת ותיק מאוד, מקושר היטב. לא רעיון טוב לצאת נגדו, בטח לא אחרי חודשיים בכנסת.