אופוזיציה אובדת דרך

הרצוג פוזל לממשלה אך מבועת מהפריימריס, ליברמן משתף פעולה עם הליכוד ולפיד משגר מסרים ממלכתיים. וגם מדור חדש: נעים להכיר

גישושים? יצחק הרצוג והשר זאב אלקין. צילום: פלאש90

החודשים שעברו מאז השבעת הממשלה הצליחו לבסס את קיומה של הממשלה כעובדה מוגמרת. אמנם יש צליעות פה ושם, ובשבוע שעבר הקואליציה אף נחלה הפסד ראשון במליאה, אך ברור לכל כי אנו קרובים יותר להרחבת הקואליציה מאשר לפירוק הממשלה.

ניתוח של המתרחש באופוזיציה מלמד אותנו דבר חדש. מנהיג המחנה הציוני מתהדר בתואר יו"ר האופוזיציה בעוד שבפועל העסק לא ממש עובד כמקשה אחת. סיעות האופוזיציה השונות מתנהלות ללא תיאום, דבר שבלט השבוע ביחס האמביוולנטי של האופוזיציה להסכם בין איראן למעצמות. בשבוע שעבר הקואליציה דחתה את אישור התקציב למושב החורף, אי שם בנובמבר, והרוויחה חצי שנה בלא איום על יציבותה.

ההיסטריה המעושה על חוסר יציבות הממשלה לא מתיישבת עם תקדימים היסטוריים. ממשלות צרות גילו יכולת שרידות מרשימה ועל פי רוב במהלך הקדנציה נוספו להן שותפות קואליציוניות. ההבנה הזו מחלחלת לאיטה לגורמים השונים באופוזיציה, וההתנהגות בהתאם. כדאי לשים לב לכמה מגמות שעשויות לקבוע לאן הדברים יתגלגלו.

'המחנה הציוני', המפלגה הגדולה באופוזיציה, קרועה בינה לבין עצמה. יצחק הרצוג רואה עצמו כחבר בממשלת נתניהו, (זו גם האלטרנטיבה המועדפת על נתניהו עצמו), אלא שיש לכך תנאי סף בדמות פרידה מציפי לבני – קו אדום מבחינת בנימין נתניהו. במידה ויצטרף לקואליציה צפוי הרצוג לעמוד בפני אופוזיציה מרה מבית בהנהגת שלי יחימוביץ' ושותפיה לאגף השמאלי מיליטנטי במפלגה. נקודת המפתח לקבלת ההחלטות של הרצוג היא הפריימריז ב'עבודה' והערכתו כיצד הצטרפות לממשלה תשפיע על סיכוייו. יש מי שמזכירים גם את פרישתו של אהוד ברק עם קבוצת ח"כים נוספים ואת הצטרפותו לקואליציה עם מפלגת 'עצמאות' אולם קשה מאוד לראות תרחיש דומה מתרחש בהובלת הרצוג.

אפשרות שנייה היא כניסתו של ליברמן לקואליציה, אפשרות שנראית קרובה יותר כרגע. אמת, התיעוב בין נתניהו לליברמן משני רק לתיעוב שבין נתניהו לאובמה, אך האינטרסים הפוליטיים עשויים לגבור. לאחר שיתוף הפעולה בין 'הליכוד' ל'ישראל ביתנו' בוועדה למינוי שופטים מיהר ליברמן להכחיש כי יש לכך קשר להתקרבות בין המפלגות ותלה זאת באינטרסים משותפים. הגיוני אך לא משכנע. השותפות רוצות לראות את ליברמן בפנים ואינטרסים משותפים ימצאו ביטוי רחב יותר בשותפות קואליציונית.

האופציה השלישית היא 'יש עתיד', ופה חשוב לשים לב למהלכיו האחרונים של לפיד. התבטאויותיו הממלכתיות, שיתוף הפעולה המוחצן שלו עם אנשי "האמת שלי" והתדמית של ימין-מרכז שהוא מפתח מציגים אותו מצד אחד כממלכתי, ומצד שני כאחד שלא מקבל את מנהיגות הרצוג באופוזיציה. במילים אחרות יאיר לפיד רואה את עצמו כמנהיג האופוזיציה ומתנהג בהתאם. האם זו האלטרנטיבה השלטונית שתתפתח מול 'הליכוד'? ימים יגידו.

שמח בוועדה של זנדברג. צילום: פלאש90
שמח בוועדה של זנדברג. צילום: פלאש90

הוועדה לקידום סמים קלים?

בוועדת הכלכלה נמשכו השבוע הדיונים על מתווה הגז, עם המשך לשימוע הציבורי לפרטי ההסכם בהובלת יו"ר הועדה איתן כבל. אבל דומה שרוב השיח בנושא מתחולל ברשתות החברתיות בקמפיין מתוזמר. נושא שעבר מתחת לרדאר התרחש דווקא בשתי ועדות שונות שהתכנסו בהפרש של יום.

ביום שני דנה ועדת העבודה הרווחה והבריאות בהיקף האישורים שניתנים לקנאביס רפואי לחולים הזקוקים לכך. חולים שהוזמנו לדיון קבלו בכאב על מדיניות משרד הבריאות שמפחיתה להם מינונים מעת לעת וגורמת לפגיעה באיכות חייהם ועד שיבוש יכולתם לתפקד. חברי הכנסת תמר זנדברג וינון מגל בלטו בקריאה לשחרור החולים מכבלי הבירוקרטיה "אנשים מטפסים על קירות ולא מצליחים להתמודד עם המערכת. משרד הבריאות לא מבצע את תפקידו. מה זה פה, סדום?" זעם מגל.

למחרת הדיון הסוער בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, התכנסה וועדה אחרת לדון באותו נושא – הוועדה למאבק בנגע הסמים והאלכוהול. יושבת ראש הועדה חברת הכנסת זנדברג יצרה תקדים היסטורי כשהפנתה את כובד המשקל בוועדה לעיסוק בהקלות על שימוש בסמים קלים ולא על מאבק בצרכני הקנאביס. לא ברור אם מגמה זו גרמה לחלק מחברי בוועדה להימנע מהשתתפות בדיון, שכן נרשמה נוכחות דלילה למדי. מנגד, פעילים למען לגליזציה הפגינו נוכחות מרשימה. אין ספק שהוועדה בהרכבה הנוכחי תטה אוזן קשבת לצרכני הקנאביס שמספרם מוערך ברבע מיליון עד שבע מאות אלף משתמשים. לפחות 3% מאזרחי המדינה מוגדרים עבריינים. למעט חבר הכנסת חאמד עמאר שהופיע בדיון והתנגד למגמה שהובילה היו"ר זנדברג נראה שיתר חברי הכנסת שהגיעו, בהם ינון מגל ומירב בן ארי, תמכו בכיוון זה. ועדה למאבק בנגע הסמים שפועלת לקידום שימוש בסמים? נשמע מעניין.

עשרות שנות פעילות למען העדה האתיופית. חבר הכנסת אברהם נגוסה. צילום: פלאש90
עשרות שנות פעילות למען העדה האתיופית. חבר הכנסת אברהם נגוסה. צילום: פלאש90

נעים להכיר – ח"כ אברהם נגוסה

אחת לשבוע נארח כאן חבר כנסת לשיחת היכרות קצרה. והפעם עם חבר הכנסת הטרי אברהם נגוסה מהליכוד.

דרך ארוכה עבר אברהם נגוסה בעשרות שנות פעילות ציבורית בקרב העדה האתיופית בישראל ולמענה. עם הרכבת הממשלה היה זה טבעי שימונה לראשות ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, איתרע מזלו וזעם שהיה אצור שנים בקרב בני העדה התפרץ עם תחילת המשמרת שלו.

ספר לנו קצת על הרקע שלך, מה הביא אותך לכנסת, נקודות ציון בולטות?

"עליתי לישראל בשנת 1985 למרכז הקליטה בגילה, ירושלים. למדתי באוניברסיטה העברית תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, אני מחזיק גם תואר במשפטים ממכללת שערי משפט ותואר ד"ר בחינוך מאוניברסיטת סאסקס. לאורך השנים הייתי  פעיל חברתי בתחום העלייה והקליטה, ועסקתי בבעיות הקהילה האתיופית בישראל. פעילותי הציבורית הובילה להצטרפותי לליכוד, ואני חבר מרכז ומזכירות המפלגה כבר שנים רבות כמו כן הייתי יו"ר סניף ירושלים של הליכוד".

אתה יושב היום בראשות ועדת הקליטה, אורך הכהונה בתפקיד לא ברור. מה הפרמטר שבו היית רוצה להימדד בתום הקדנציה?

"נכנסתי בפועל לתפקיד רק לפני כחודש. בזמן הקצר הזה הספקתי לקיים בוועדה דיונים רבים. לנגד עיני העיסוק בעליית יהודי צרפת, אוקראינה ואתיופיה, וכן יהודי ארצות הברית. הוועדה תתמקד גם במאבק באנטישמיות בעולם, וכחבר כנסת אני מקפיד על סיורים במרכזי קליטה. אני רוצה לחזק גם את הקשר בין ישראל לאפריקה ומחזיק בתפקיד ראש אגודת הידידות הפרלמנטרית עם מספר מדינות באפריקה – אוגנדה, אתיופיה, גאנה וחוף השנהב".

מחאת האתיופים קצת איבדה כותרות בשבועות האחרונים, מצד שני נראה שיש גורמים המנסים לשוות לדברים נופך פוליטי, תוכל להרחיב על כך?

"בעיני זו זכות להתמודד עם האתגרים דווקא בימים אלו. על רקע בעיות הדור הצעיר שבאות לידי ביטוי בהפגנות, התייחסות לשכונות מצוקה בהן גדלו, והצורך לעזור להם להיחלץ ממעגל המצוקה, זו גם הדרישה של הדור הצעיר מקרב העדה. חשוב לי לקדם את השתלבות הקהילה בארץ. שמעתי על מעורבות פוליטית בשולי ההפגנות, וככל הנראה אכן היו גורמים מחוץ לקהילה שבאו במטרה להבעיר אש. זה לא מעיב על צדקת המחאות, ומצד שני אלימות לא מקובלת בשום צורה וזו לא דרכנו".

באותו נושא, פרשת אברה מנגיסטו מעיבה היום על יחסי הקהילה ורשויות הביטחון? תוכל להאיר מעט יותר פרטים על המקרה?

"השבוע הגשתי הצעה לסדר בנושא. זו פרשה לא עדתית אלא ישראלית לכל דבר. אין לאיש זכות לנצל זאת לעניין פוליטי. היחס צריך להיות כאל פרשה הומניטרית. צריך להשיב את האיש לארצו, ואני שמח שההצעה שהגשתי בנושא התקבלה ברוב מוחץ ללא מתנגדים".

לסיום, לאיזה חבר כנסת תרצה לפרגן? מישהו שאתה שמח שפגשת, בלי קשר לעמדותיו.

"יש הרבה אנשים איכותיים, גם בליכוד וגם מחוץ לסיעה. אורי אריאל הוא איש ערכי ומעשי שאני מעריך. גם את ח"כ דוד אמסלם מהסיעה שלי אני מאוד מעריך. איש ערכי ואיש מעשה. אלו בהחלט אנשים שהם מודל לחיקוי".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *