פַּקָּח, אֲנִי פּוֹרֵק סְחוֹרָה

– קוּקוּ כּוּר!
אֲנִי פַּקָּח.
יֵשׁ בִּקּוּר,
אַל תִּשְׁכַּח.

עוֹד שְׁלוֹשָׁה
שָׁבוּעוֹת וָחֵצִי
יֵשׁ פְּגִישָׁה
אִישִׁית לוֹחֶצֶת.

אֲבַקֵּשׁ וְאֶתְחַנֵּן
מֵהַכּוּר עַל כָּל חֵילוֹ:
נָא לְהִתְכּוֹנֵן.
אָהּ, לֹא.

– פָּקָה פָּקָה הַפַּקָּח,
בּוֹאֲךָ בָּרוּךְ כָּל כָּךְ.
שֵׁב, תָּנוּחַ, אַל תִּירָא:
פַּקָּח, אֲנִי פּוֹרֵק סְחוֹרָה.

– בּוֹאנָ'ה, מֹתֶק שֶׁל מִתְקָן.
זֶה גּוֹבֵל בִּקְלָאסָה,
הַדִּמְיוֹן בֵּין מָה שֶׁכָּאן
לַמַּסָּע שֶׁל נָאסָ"א.

כְּשֶׁחָלְפוּ עַל פְּנֵי אוּרָנוּס
בְּאִירָאן רִנֵּן אוּרַנְיוּם.
נֶחְצְתָה אֶלִיפְּסַת נֶפְּטוּן –
וְהִגִּיעָה עֵת הַנֵּפְט פֹּה.
בָּא תּוֹר פְּלוּטוֹ, שֶׁקָּטֹן הוּא –
וְאִירָאן קִבְּלָה פְּלוּטוֹנְיוּם.

קוּקוּ כּוּר,
אַתָּה בַּתּוֹר.
הַבִּקּוּר
בְּעוֹד שְׁנַת אוֹר.

– פָּקָה פָּקָה. הָהּ, פַּקָּח?
אַל תִּסַּע מַהֵר כָּל כָּךְ.
נָאסָ"א טָסָה לִכְאוֹרָה
וַאֲנִי פּוֹרֵק סְחוֹרָה.

– קוּקוּ קוֹם,
הָאוּ דּוּ יוּ דּוּ?
יֵשׁ מָקוֹם
גַּם בְּפוֹרְדּוּ?

עוֹד שָׁבוּעַ
הַבִּקּוּר.
כְּבָר צָבוּעַ
כָּל הַכּוּר?

יֵשׁ גַּם טִיחַ
בִּצְבָעִים?
וְשָׁטִיחַ –
לֹא צְבָאִי!

– כָּכָה כָּכָה, הַפַּקָּח.
לֹא צְבָאִי כָּאן, לֹא כָּל כָּךְ.
עוֹד עָשׂוֹר וּמַחֲצִית
תִּבְדְּקוּ לִי בַּצִּיצִית
וְאַחַר כָּךְ נִתְחַפְּשֵׁשׁ.
בּוֹא, אֲנִי עוֹד לֹא חוֹשֵׁשׁ –
אֲבָל בְּלִי מָרָה שְׁחוֹרָה;
אֲנִי רַק פּוֹרֵק סְחוֹרָה.

– לֹא, אַייְ'ם נָאט
מְדֻפְּרָס.
בָּאתִי עַל מְנַת
לְקַבֵּל אֶת פָּרָס

לְמִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
כֵּן, צַדִּיק, אֲבָל תָּמִים.