הממשלה אישרה הבוקר את מתווה הגז. כוכבית: האישור מותנה באישור הכנסת או שר הכלכלה. אז למה חיכינו עד עכשיו ולאן המתווה הולך מכאן?
כך נראית בריחה מאחריות
לאחר שבועות ארוכים, דיונים מתישים ואינספור מלל שנשפך בנושא, הממשלה התכנסה הבוקר ואישרה את מתווה הגז המוצע. הערכנו כבר בעבר שחברי הממשלה יגיעו להבנות וההסכם יעבור, ונראה שיהיה אפשר לברך על המוגמר בקרוב.
קצת סדר ביחס להשתלשלות הדברים. תחילת ההסתבכות נעוצה בתפקודו של הממונה על ההגבלים העסקיים דייויד גילה. הממונה שאישר בתחילה את שותפויות הגז, חזר בו בשלב מסויים מהסכמה זו, מסיבות עלומות, ובכך נתן את האות למחול השדים סביב הסכמי הגז. גם מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו"ח בנושא מתווה הגז, וכפי שסקרנו לא חסך את שבטו מהממונה. יש אחראי לסחרור מתווה הגז, הממונה על ההגבלים העסקיים.
מרגע שהממונה על ההגבלים העסקיים חזר בו וסירב לאשר את המתווה, נותרו שתי אפשרויות. הראשונה – שר הכלכלה דרעי מפעיל את סמכותו (סעיף 52) ומאשר את המתווה למרות התנגדות הממונה על ההגבלים. בכך עובר המתווה לאישור בממשלה. האלטרנטיבה השנייה מאפשרת לכנסת להסמיך את הממשלה לאשר את המתווה גם מבלי ששר הכלכלה יפעיל את סעיף 52.
דרעי כזכור סירב לחתום על המתווה מסבך עלום של שיקולים. ככל הנראה השיקול מרכזי הוא הוא הרצון להימנע מביקורת תקשורתית. "מה הוא צריך את המהומה הזו על הראש שלו לבד", התבטא אחד ממקורבי השר, התקשורת והסוציאליסטים תוקפים את המתווה בכל כוחם, והשר שממונה על הגנת השקופים לא רוצה להיות מזוהה עם "מתווה הטייקונים" לבדו.
אם כן, נותרה האפשרות השניה – הולכים לכנסת. אז נכון שמשה כחלון ציין שהוא לא ימנע מעיסוק בנושא למרות קשריו עם קובי מימון – בעל עניין בתגליות הגז (באמצעות חברת 'ישראמקו'), אך מה יעשה כחלון והיועץ המשפטי במשרדו אסר עליו להצביע בנושא בגלל ניגוד עניינים? בדומה לכחלון גם חיים כץ הזדרז לברוח מהצבעה על המתווה בטיעון דומה, אם כי רמז שייתכן וינצל את החוק הנורבגי ויתפטר מהכנסת, כך שלא יהיה רלוונטי להצבעה.
קרב חפירות על הגז
בקואליציית 61 היעדרות שני השרים מספיקה כדי למנוע את הסמכת הממשלה במליאת הכנסת, וזו הסיבה למבוי הסתום שאליו נקלע המתווה.
אז מה קרה שפתאום הושג הסכם? שר האנרגיה יובל שטייניץ בהחלט יכול להיות חתום על פריצת הדרך. בלולאה מפותלת הוא הביא לפשרה מסויגת במשא ומתן עם שותפויות הגז, והניח את המתווה המוסכם על שולחן הממשלה.
בישיבת הממשלה הבוקר נמנעו השרים כחלון, חיים כץ ויואב גלנט מהצבעה, בשל ניגוד עניינים. מלבד שרים אלו נרשמה התנגדותו של השר להגנת הסביבה אבי גבאי, גם הוא חבר מפלגת 'כולנו', ולמעשה שלושת שרי המפלגה שבראשה עומד שר האוצר של מדינת ישראל לא תמכו באחד המיזמים הכלכליים הכי חשובים של ישראל בשנים הבאות. האם מהתנהלות זו עולה מעין ניחוח של כסת"ח עתידי? יקרא הקורא וישפוט.
בסופו של יום הממשלה אישרה את מתווה הגז, אך ללא הפרוצדורה שהייתה נדרשת מלכתחילה, הפעלת סעיף 52 בידי שר הכלכלה או הסמכת הממשלה בידי הכנסת. אז איך קרה הנס? מסתבר שהוא לא קרה. החלטת הממשלה מהבוקר ניתנה בכפוף לאישור שר הכלכלה או העברת הנושא בכנסת, כלומר היפוך סדר הדברים.
נכון, בשיטה זו היה ניתן להעביר את המתווה בממשלה כבר לפני שבועות ארוכים ולהמתין לשר הכלכלה או לכנסת, ולא ברור מה גרם לדחיות הרבות בדיון בממשלה. היה זה איתן כבל שחשף בוועדת הכלכלה לפני מספר שבועות כי דרעי השמיע לאחרונה נכונות להתפשר, וייתכן שזה הטריגר לעיתוי הנוכחי.
ומה מכאן והלאה?
האם אריה דרעי אציל הנפש ירד מהעץ ללא תמורה? בגלובס פורסם בשבוע שעבר כי סיכום בין נתניהו לדרעי יוביל לפתרון המשבר המתמשך ב"כיל", ואריה דרעי יוכל להתהדר במוצא למצוקת עובדי המפעלים בפריפריה הדרומית. אפשרות אחרת היא כי במסגרת התקציב ניתנו לדרעי הבטחות שפייסו אותו והובילו לפריצת הדרך.
סיבה אפשרית נוספת היא לוח הזמנים. דייויד גילה שהודיע בקול תרועה רמה על התפטרותו לפני מספר חודשים, לא סיים את תפקידו עד כה וטעמיו עימו. עם זאת לא ניתן להחזיק בכיסא זמן ממושך כל כך אחרי ההתפטרות ולא מן הנמנע שכבר בקרוב ימונה ממונה הגבלים חדש שיאשר את המתווה, גם ללא צורך באישור השר או הכנסת.
גם בכנסת עשוי להסתמן רוב למתווה מאחר וליברמן הודיע כבר בעבר שמפלגתו תתמוך במתווה אם יאושר בידי שר הכלכלה, קרי, ליברמן נתלה בהליך פרוצדורלי להתנגדותו להסכם. לאור הרקע של מנהיג 'ישראל ביתנו', שלאחרונה מפלרטט ארוכות עם הקואליציה בהצבעות מהותיות שונות, ניתן להניח שהוא לא באמת חרד לקדושת ההליך הפרוצדורלי.
גם העדרותו של השר חיים כץ מההצבעה בכנסת עשויה לאבד משמעות. כפי שכבר הזכרנו, עם אישור החוק הנורבגי רמז האחרון ל"מידה" כי הוא עשוי לנצל את החוק ולהשתחרר מהפלונטר הזה. במילים אחרות, כץ עשוי להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומו לאמיר אוחנה, מועמד המזוהה עם ערכים ליברליים וצפוי לתמוך במתווה בכנסת.
כך או כך, נראה שההסכם יאושר גם בהליך הפרוצדורלי, רק בדרך עקומה ופתלתלה. הנושא מתקשר לקשיים שממשלת נתניהו הרביעית נתקלת בהם בחודשים הראשונים לכהונתה בהעברת החלטות בנושאים מהותיים. נקווה שעם החלטת הממשלה מהבוקר ועם אישור התקציב בחודשים הקרובים יגיע הסוף להתנהלות השלומיאלית הזו, והממשלה תתחיל לדבר בקול אחד.
אם דרעי חושש מפטפוטי התקשורת והאופוזיציה, הוא טועה. ההתנגדות להסכם נמצאת בשמאל האשכנזי והשבע. הם רוצים רווח פוליטי, ומחפשים כל ענף להיתלות עליו.