רוח ג'יהאד סקנדינבית

מה גורם לאזרח שבדי לצאת להילחם למען חיזבאללה וארגונים אסלאמיסטיים רדיקליים? • כתב אישום יוצא דופן שהוגש בישראל בשבוע שעבר מעורר מחדש את שאלת נאמנות המיעוטים כלפי מדינות אירופה • הנתונים המטרידים שעולים מסקירת המצב בשבדיה חושפים את האווירה השוררת במדינה הסקדינבית, ואת האתגר הקשה שבפניו היא ניצבת  

בוויכוחים פוליטיים בישראל לא פעם נשמע הטיעון הידוע "ואם הפלסטינים היו שבדים?" בהקשרים שונים. ובכן, לאחרונה התרחש אירוע שהעניק למשפט הזה משמעות חדשה, בדמות מעצרו של אזרח שבדי ממוצא פלסטיני-לבנוני. בשבוע שעבר (א') הוגש כתב אישום חמור בפני בית המשפט המחוזי בת"א נגד חסן חיזראן בן ה-55, בחשד לריגול לטובת לחיזבאללה. רבים שהתוודעו לכך באמצעות ערוצי החדשות השונים ודאי שאלו את עצמם – מה לו לשבדי ולמלחמות של חסן נסראללה? מה גורם לאדם לעזוב את מקום מושבו בארץ סקנדינבית מלבבת ולפעול למען "המֻקַאוומַה" (תנועת ההתנגדות)?

כדי להבין את התשובה במלואה יש לבחון את המצב השורר כיום בשבדיה, ולהבין את היחסים השוררים בין המדינה למיעוט המוסלמי המתגורר בה, המונה (על-פי הערכות שונות) בין 500 ל-600 אף איש ומהווה כ-7% מכלל האוכלוסייה.

מעוז איראני באירופה

אם בחיזבאללה עסקינן, נקדים ונפתח דווקא עם הקהילות השיעיות בשבדיה. עד לאחרונה הן לא משכו תשומת לב רבה: מדובר במיעוט בקרב האוכלוסייה המוסלמית במדינה, הסונית ברובה. בנוסף, רק בשנים האחרונות השיעים בשבדיה התחילו להתארגן במסגרות עצמאיות. עובדות אלה כנראה איפשרו לחיזבאללה, ולפטרונה איראן, לפעול מתחת לרדאר. בתו של חסן חיזראן שנעצר בישראל, השוללת אגב את השתייכותו לארגון השיעי, אמרה משפט מעניין: "חיזבאללה נמצא בכל מקום בלבנון, אי-אפשר לשלוט על זה. והם מנסים לעבוד עם בעלי דרכון שבדי שיכולים להגיע לישראל ולקבל מידע". עובדתית זה נכון. חיזבאללה הכה שורשים בשבדיה.

בשנת 2012 נתפס בתאילנד חוסיין אטריס עם שישה טון של חומר נפץ, בחשד שתכנן לפוצץ מטרות ישראליות. אטריס הוא בעל אזרחות שבדית, ואף ניהל שם את עסקיו לפני שובו ללבנון. משפחתו בעלת שורשים עמוקים בחיזבאללה, ואחיו מוחמד ,המתגורר בגרמניה, אף היה מעורב בניסיון האיראני לחסל אנשי האופוזיציה הכורדית על אדמתה. חוסאם טאלב יעקוב, חבר נוסף בחיזבאללה בעל אזרחות שבדית, נתפס והורשע בשנת 2013 בסיוע לתכנון לפיגועים בקפריסין תוך מעקב אחר מטרות ישאליות באי.

משבדיה זורמים גם כספים לחיזבאללה. במהלך משפט שהתנהל בארצות-הברית בשנת 2009 נגד עשרה בני אדם המעורבים בניסיון להעביר אמצעי לחימה לחיזבאללה נחשפה הקלטה, בה מראה אחד הנאשמים, דיב האני חארב, לסוכן מוסווה שטרות של קרונה שבדית ומספר שזה חלק מסכום של 2 מיליון דולר שתומכי הארגון במדינה הסקנדינבית שדדו מבנקים.

בנוסף, חוקר הטרור רונן סולומון חשף כיצד אזרחים שיעים בשבדיה מוגוייסים לפעילות חיזבאללה באמצעות אגודות דתיות, דוגמת 'הבית הלבנוני'. הוא מצטט את עדותו של חסן חיזראן בחקירתו:

חברי האגודה הם שיעים העוסקים בפעילות חברתית ותרבותית הנוגעת לשיעים, מציינים ימי איזכור של החיזבאללה (כדוגמת יום השנה לנסיגת ישראל מלבנון, ימי זכרון לפעילי החיזבאללה), צפיה בנאומי… חסן נסראללה ועוד.

פעילות 'הבית הלבנוני' במאלמו, כמו גם במרכזים דומים בשבדיה ובעולם, מנוהלת על-ידי מטיפים הפועלים במסגרת היחידה לקשרי חוץ של החיזבאללה. היחידה, שהוקמה בשנת 1985, אחראית לשמירה ופיתוח יחסים עם הקהילות הלבנוניות השיעיות ברחבי העולם, כשהמטרה העיקרית היא גיוס כספים בעבור הארגון וניהול תעמולה מטעמו, בין היתר תוך שימוש בשידורי רדיו וטלוויזיה של הארגון. נציגי היחידה המסתובבים ברחבי העולם, מעניקים גם משימות סיוע למנגנון מבצעי החוץ של הארגון באיסוף מודיעין, תצפיות, מתן סיוע לוגיסטי בתחומים שונים וגיוס פעילים למשימות טרור.

היחידה לקשרי חוץ פועלת מסביב לגלובוס באמצעות אנשי דת ואנשי עסקים שהשתקעו בקהילות השיעיות המקומיות. הם מקיימים מפגשים ציבוריים בנושאים דתיים עם זיקה לאידיאולוגיה של החיזבאללה באמצעות ספרי לימוד וחומרי תעמולה. הם אמונים גם על ארגון הפגנות רחוב, טיפול בביקור משלחות של אנשי חיזבאללה בקהילות השיעיות ברחבי העולם, גיוס כספים ופעילות צדקה.

לראש היחידה השייח' עלי דאמוש קשרים הדוקים עם איראן. הוא מכהן כחבר האסיפה העולמית של 'אהל אל-בית', הנמצאת בעיר קום שבאיראן ונחשבת כפלטפורמה תרבותית-דתית לפעילות המודיעין האיראני באמצעות נספחיו התרבותיים בקהילות השיעיות בעולם.

עד כמה חשובה לטהראן הזירה הסקנדינבית, תעיד חשיפת פעילותם של אנשי המשטר האיראני בנורבגיה בשנת 2010. הטלוויזיה הנורבגית שידרה אז קטעי וידאו המראים כיצד אנשים מטעם משמרות המהפכה נושאים במסגדי אוסלו דרשות המעודדות טרור. גם במקרה הנורבגי הפעילות התבצעה בסיוע אגודות שיעיות מקומיות. הדמיון בין מאלמו לאוסלו כנראה אינו מקרי ומתחיל עוד בפגישות בקום ובטהראן. שירותי הביטחון באוסלו הצליחו אז לסכל את המזימה האיראנית בשלביה המקודם, לפני שתתפתח לכדי ביצוע פיגועים. אך אם בסקנדינביה ובאירופה כולה לא יותעוררו, מנהיגיהן עלולים לגלות שהתמנון האיראני אוחז בגרונם.

תפוס ת'יהודי

חשיפת דבר מעצרו של חסן חיזראן בוודאי מעוררת תחושת דה ז'ה וו אצל יהודי עיר מוצאו. במאלמו שבשבדיה, התנכלויות מצד תושביה המוסלמים הפכו, עושה רושם, לשגרת יומם. רק בשנתיים האחרונות הם דיווחו על כ-140 אירועים כאלה למשטרה המקומית. עקב כך מאלמו הייתה לעיר האירופית הראשונה שבה נרשמה בריחה יהודית. "הקהילה היהודית הצטמקה בחצי בעשור האחרון", סיפר הרב שניאור קסלמן העומד בראשה, שהיה בעצמו קורבן לאלימות: החל מקללות ויריקות וכלה בבקבוק תבערה שנזרק לעברו בתקופת מבצע 'צוק איתן'.

לאחרונה הגיע המצב לכדי אבסורד כאשר אפילו לוויית מתים הפכה למבצע מסוכן, לאחר שצעירים מוסלמים פרצו לאולם ההספדים בבית העלמין היהודי ותוקפים את האבלים. בעקבות התופעה החליטו במשטרת מאלמו לאבטח כל לוויה יהודית בעיר. מרכז ויזנטל, אשר הוציא בשנת 2010 אזהרת מסע ליהודים המבקרים במאלמו, פרסם הודעת גינוי בו הדגיש שמאז האזהרה האנטישמיות בעיר רק החמירה.

אלא ששנאה כלפי יהודים לא נעצרת במאלמו. "אנטישמיות היא בעיה גדולה יותר בקרב מוסלמים בשבדיה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית", אומר פר גודמנדסון, עיתונאי החוקר את האסלאם הקיצוני בשבדיה, בשיחה עם כתב 'הארץ' בשטוקהולם דיוויד סטברו. "גודמנדסון מצטט מחקר שנערך ב–2009 על ידי רשות ממלכתית שבדית, העוסקת בחינוך לסובלנות, דמוקרטיה וזכויות אדם, שעל פיו ל–18.6% מתלמידי התיכון בשבדיה יש יחס שלילי ליהודים. עם זאת, השיעור המקביל אצל תלמידים המגדירים עצמם כמוסלמים הוא 55%. מחקר מ–2006 מגלה ש–39% מהמוסלמים בשבדיה הציגו גישות אנטישמיות, לעומת 5% בכלל האוכלוסייה".

מיהו קיצוני

האם האירועים והדעות האנטישמיות מעידים על מגמת הקצנה בקרב המוסלמים בשבדיה? תלוי את מי שואלים. דיוויד סטברו ביטא בכתבתו את הגישה האופטימית המצביעה על נתון מפתיע, לפיו הילודה בקהילות המוסלמיות נמצאת בירידה וסכנת ההשתלטות הדמוגרפית פשוט אינה קיימת. גישה זו גם גורסת שזהותם הדתית של מוסלמים רבים מפנה מקום או לפחות חיה בשלום עם הזהות השבדית. אלא שגם סטברו מזהיר מחוגים קיצוניים המנסים לתפישתו להפוך את המגמה.

אז מיהם אותם קיצוניים? לפי פר גודמנדסון, "ארגונים ששייכים לזרם המרכזי של הקהילות המוסלמיות בשבדיה מזמינים אימאמים קיצוניים להרצאות, ובשולי הקהילות הגדולות נמצאים אנשים קיצוניים ואלימים שאיש אינו מעז לטפל בהם. אמנם הם לא מהווים רוב, אך הפרשנות הקיצונית של הדת והאידיאולוגיה הסלפיסטית מקודמות על-ידי כמה עשרות אימאמים במסגדים מסוימים בכל רחבי המדינה". גודמנדסון עצמו חשף לאחרונה הרצאת אורח של אימאם חייתאם אל־חדד מבריטניה התומך בפיגועי התאבדות, שאורגנה על -ידי ארגון צעירים מוסלמי בפרבר בצפון שטוקהולם.

אל־חדד ממשיך מסורת מפוארת של השייח' קרדאווי, שהתארח בשטוקהולם בשנת 2003 במסגרת הכנס השנתי של המועצה האירופית לפאתוות ולמחקר, והצדיק במהלכו את "פעולות ההקרבה בפלסטין" ואת האבידות בקרב "אזרחי האויב". המועצה הנה חלק מ-FIOE, פדרציית הארגונים המוסלמים באירופה, הנחשבת לגוף מתון אך בפועל משמש כזרוע של 'האחים המוסלמים' ביבשת. גם ארגונים מוסלמים מכובדים בשבדיה, שחלקם אף זוכים למימון ממשלתי, שייכים ל-FIOE.

מדיניות הסיוע הבינלאומי של שבדיה משמשת ערוץ נוסף דרכו מועבר, למרבה האבסורד, מימון לגופים תומכי טרור. כך, זוכה ארגון הסיוע האסלאמי ה-IR למענקים מהסוכנות השבדית לפיתוח בינלאומי. בשנה שעברה קיבל ה-IR סיוע בסך 6.8 מיליון דולר. לאן זורמים הכספים בהמשך? למשל למימון "פעילותו החברתית" של חמאס, הכולל בין היתר תכניות הכשרה באוניברסיטה האסלאמית בעזה למובטלים שלומדים להפיק סרטי תעמולה של הארגון ולתרום לתעשיית הטילים המקומית. ישראל הכריזה על IR כהתארגנות אסורה ולאחרונה גם באיחוד האמירויות הוצא הארגון מחוץ לחוק בשל מימון שהעניק לשלוחה המקומית של 'האחים המוסלמים'.

דרך רצופה בכוונות טובות

הדעות לגבי זהותם העצמית של המוסלמים בשבדיה, כאמור, חלוקות. שבדיה אימצה את מדיניות הפליטים המרחיבה ביותר באירופה. היא קולטת את מספר הפליטים הגבוה לנפש ביבשת, ורק לאחרונה התחייבה הממשלה בשטוקהולם להקים 1,200 מקומות יישוב חדשים עבור הנקלטים.

מדיניות הדלתות הפתוחות סייעה לגלי הגירה מוסלמית ממוקדי סכסוך שונים בעולם להגיע בביטחה למדינה. בשנה שעברה, שבדיה קיבלה 81,000 מבקשי מקלט. הקבוצה הגדולה ביותר, כ-30,000 איש, הגיעה כמובן מסוריה. מאז שנת 2013 הפליטים מסוריה מקבלים אוטומטית אישור תושבות.

אך עם כל הכוונות הטובות מדיניות הקליטה השבדית יצרה עם השנים בעיות חברתיות רבות. המהגרים ייושבו בשכונות מופרדות בבלוקים צפופים. בנוסף, שבדיה קלטה כמעט ללא הגבלה ילדים המבקשים מקלט, בליווי סל קליטה נדיב. אלא שה"ילדים" מעולם לא התבקשו להוכיח את גילם, ובפועל גם צעירים בני 20 ו-30 זכו ל"עסקת החבילה". התוצאה הבלתי נמנעת הייתה גטאות של צעירים ללא הכשרה, בעלי דחפים אגרסיביים שהידרדרו במהרה לפשע.

שילוב של חיי גטו ופשע משכו לשיכוני המהגרים גורמים קיצוניים. כך התחילו לפרוח "מסגדי מוסכים" בהם משלהבים מטיפים את המוני הצעירים לג'יהאד. בשנים האחרונות התחילו לצוץ גם משמרות שריעה ה"מטפלות" בתושבי השיכונים שמעיזים להשתתף במסיבות מעורבות או לשמוע מוסיקה מערבית.

                          שוטר שבדי מסיר דגל דאע"ש שנתלה על גשר

"שבדים" בשדות הקטל

ומ"מסגדי המוסכים" הדרך למוקדי הג'יהאד בעולם הייתה קצרה. עשרות צעירים ממוצא סומלי משבדיה הצטרפו לשורות 'אל-שבאב' האימתני בעשור הקודם. והמצב רק החמיר לאחר ששטוקהולם העניקה מקלט לבכירי הארגון, כמו פואד קלאף, אותו פר גודמנדסון מגדיר כ"שחקן מפתח עבור האסלאמיסטים… בשבדיה… (ו)הוא רק אחד מסימנים רבים לכך שאנחנו לא לוקחים ברצינות מספיק את הסוגיות הללו".

הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003 הגבירה את התסיסה הג'יהאדיסטית במדינה, שתודלקה על-ידי זרם הפליטים משם. גם הוא נוצל על-ידי פעילים רבים של 'אל-קאעידה בעיראק', כולל הבכירים שבהם, שלימים הפך לגרעין המייסד של דאע"ש. קבוצה זו חברה לאדם בשם מוחמד מומו, שהתאזרח בשבדיה עשור קודם לכן. מומו הוגדר על-ידי ארה"ב כ"נציגו של אבו מוסעב א-זרקאווי באירופה בעניינים הקשורים לנשק כימי וביולוגי", והיה אחראי לשורה ארוכה של פיגועים באירופה, עיראק ומרוקו, ארץ הולדתו. זאת בנוסף להיותו איש הכספים של הארגון ודמות מפתח בגיוס מחבלים בשבדיה.

בשנים האחרונות הזרקורים הופנו לסוריה והתעניינותם של צעירים מוסלמים בשבדיה, כולל יוצאי סומליה ועיראק, בזירות אחרות פחתה. סוריה מושכת גם את פליטי צ'צ'ניה. הלוחמים והמגייסים הצ'צ'נים נחשבים למקצועיים במיוחד, בין היתר בגלל ניסיונם הרב בפעילות פלילית ובסחר בבני אדם, כך לדברי גורמים במשטרה השבדית. פעילות הרשת הצ'צ'נית בשבדיה אף התרחבה ומשמשת כחוליה משמעותית בשרשרת הגיוס של צעירים אירופיים לדאע"ש. בלי או עם קשר, הרשויות בשבדיה החלו לחקור מקרים אפשריים של גיוס כפוי לארגון הרצחני או כתוצאה מסחר בבני אדם.

מאידך, דאע"ש מעניק לצעירים החיים בקהילות סגורות עם כללי התנהגות מגבילים הזדמנות לפרוץ את המסגרת הקיימת ולחפש חוויות. עוד יותר מבלבלת העובדה שעבור בנות מקהילות סומליות, שכל אינטרקציה עם אנשים שמחוץ למשפחתן אסורה עליהן כבר מגיל 12 ושמחויבות להתחתן רק עם בני השבט, הצטרפות לדאע"ש היא שחרור מכבלים פטריארכליים והזדמנות פז למצוא בעל כרצונן.

שירות הביטחון השבדי מתקשה בינתיים לעקוב אחר זרם המתנדבים השבדיים לשורות דאע"ש. מספרם העדכני מוערך בכ-300, כולל נערים בגיל 12. כ-35-30 מצאו כבר את מותם. לפי עדותו של מחבל דאע"ש שנתפס בנורבגיה, שבדיה היא אחת המדינות בה פועלים מרכזי גיוס פעילים לארגון. אחד המרכזיים שבהם נחשף בחודש יוני בעיר אורברו, שבאופן לא מפתיע מגייס את המספר הגבוה ביותר של מתנדבים מקומיים. באורברו גם הושקה תכנית השיקום הממשלתית למתנדבי דאע"ש השבים לשבדיה, הכוללת טיפולים פסיכולוגיים וסיוע במציאת עבודה. התכנית מעוררת התנגדות, אך יוזמיה נחושים להמשיך בקידומה.

תכנית אחרת לסיוע ל"עוזבים את דרך הטרור" במציאת עבודה, שהושקה על ידי שירות התעסוקה השבדי, הופסקה לבסוף לאחר שהתברר שעובדי השירות ממוצא מוסלמי עסקו דווקא בגיוס לשורות דאע"ש ואף שיחדו ואיימו על עובדים אחרים לסייע במלאכתם.

גם מדיניות הסיוע הבינלאומי של שבדיה, שהוכחה כאמור כיעילה בסיוע לחמאס ול'אחים המוסלמים', לא מאכזבת גם את דאע"ש. רבים מהמתנדבים השבדים בדאע"ש הגיעו לסוריה דרך הצטרפותם לארגוני הסיוע. ידועים מקרים של מנהיגי שיירות הומניטאריות שצולמו בהמשך משתתפים בקרבות שניהל דאע"ש. זה אולי מעניק לארגוני הסיוע חופש פעולה באיזורי השליטה של דאע"ש, אך מאידך נרשמו מקרים של החרמת ציוד הומניטארי על-ידי אנשיו והעברתו למנגנוני הרווחה של הארגון במקומות כמו רקא.

בנוסף, מתנדבים שבדיים מצטיינים בשיטות מימון עצמי בדרכם לשדות הקטל. אחת מהן היא הלאוות סטודנטים ומהבנקים שלעולם לא נפרעות כמובן. יש המקימים חברות קש הנעזרות גם הן בהלאוות מסוגים שונים. הן רוכשות מוצרים שנמכרים ומניבים רווחים או משמשים אותם בדרכם לטורקיה וסוריה ובתוכן. "היזמים" אף מגוונים את פעילותם באמצעות ריבוי זהויות מפוברקות. כך הם מפזרים סיכונים וממקסמים את משאביהם. הפעילים היצירתיים גם שוכרים רכבי שטח מחברות השכרה ונעלמים עמם אל הלא נודע.