בחסות קמפיין מתוזמר נגד מינוי גל הירש, ועדת טירקל הופכת בעיני עצמה למבינה גם בשיקולים מקצועיים.
אז טירקל מבין במפכ"לים. לא רק בטוהר המידות אלא גם בכישורים הנדרשים. כמו שגיא רולניק מבין בגז. וכמו שבג"ץ מבין בסגני שרים, וכמו שחונטת בכירי המשטרה בדימוס מבינה בדמוקרטיה.
מה שיש לנו בסיפור מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה זו התגלמות הדיקטטורה שאין לה שליט יחיד. האם זו אוליגרכיה? קשה להגיד. אבל מישהו נותן יריית פתיחה וכולם אחריו. זוהי צורת הדיון הביקורתי ולאחריו ההמלצה והאישור של מינוי כזה או אחר. כל ההליכים והדיונים הציבוריים משובשים. במקום הליך תקין ומסודר, יש לנו לינץ' ציבורי, ובאוירה הזאת מסתדרים בעלי התפקידים הניטרליים, כביכול. במקרה זה אלו הם חברי ועדת טירקל והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. יש מי שמתקין את הגיליוטינה ויש מי שבסוף משחרר את החבל שמוריד את הסכין. וינשטיין וטירקל רק משחררים את החבל.
יש לוינשטיין יש שני כדורי כסף במחסנית: "החקירה תימשך זמן רב"; ו"לא אוכל להגן על המינוי בבג"ץ". שתי קלישאות חבוטות שתמיד פוגעות. אל תצפו מהיועץ וינשטיין שלא ישתף פעולה עם הדיקטטורה נטולת הדיקטטור.
השיטה נחשפת במלוא כיעורה
אבל הפעם קיימת אפשרות לשבור את התהליך הממאיר. באופן לחלוטין לא צפוי מינוי תא"ל גל הירש חולל רעידת אדמה. ברעידת האדמה הזאת נחשפו השכבות, הלוחות, נחשפה המערכת בולעת הסכינים ויורקת האש. זה כאילו נתניהו וארדן אומרים לציבור: הנה, בואו לקרקס ותסתכלו. איך הממסדים מתלכדים בצורה גסה ומערערים את סמכות הממשלה הנבחרת. וינשטיין וטירקל לא התחילו. אבל כמו שאומרים: הם המשיכו. דיון ציבורי לכאורה שמנוהל על-ידי מנהלי קמפיינים כאשר בראש הכוח דוחפים להסתערות את ה"הורים השכולים" משקף ניוון של ההליך התקין והדמוקרטי.
הרי לתקשורת יש סדר יום משלה וגם לניצבים ולרבי הניצבים בעודם במדים ואחרי שהם פושטים אותם יש אינטרסים ברורים. לתקשורת שמיוצגת על ידי מספר זעום של כתבים ופרשנים במקרה זה, דרוש מפכ"ל שימשיך בשיתוף הפעולה הפורה של ההדלפות, מפכ"ל שיפתח בחקירות לפי האינטרס של השמאל נגד גורמים ידועים כמו משפחת נתניהו או מועמדים מסוגו של גל הירש.
אבל המציאות היום היא, שלא רק הדחות ומינויים מתבצעות בהליך של לינץ' תקשורתי-משטרתי-משפטי, אלא שגם הפקידים החשובים שכבר מונו כפופים להליך האלים הזה. שוב, אנחנו חוזרים לדוגמא הטריה והידועה ביותר של הממונה על ההגבלים העסקיים דייויד גילה. הגל התקשורתי-פוליטי חולל סופה כזאת שכופפה את גילה ולפי דו"ח מבקר המדינה הוא שינה את דעתו לגבי קיום מונופול בשותפות הגז. אין צורך להיכנס לסוגיית האינטרסים שמיוצגים על ידי התקשורת הכלכלית וחברי הכנסת מהשמאל הרדיקלי. האינטרס הוא לא האינטרס הלאומי, בכל מקרה. אבל השילוב של לחץ תקשורתי על פקידים ושרים גורם לשיתוק, בהלה והימנעות. ברור הרי שכל המועמדים החיצוניים עוד לפני גל הירש הבינו שילעסו אותם ויתלו אותם ליבוש על חבל תליה אם רק יבחרו לתפקיד בכיר בידי ממשלת נתניהו. בידי השר לבטחון פנים. האם מישהו בכלל זוכר, כי "ויני הגדול", ראש ממשלת וינשטיין השנייה, כבוד היועץ יהודה וינשטיין מנע מהשר אהרונוביץ' למנות מפכ"ל בינואר השנה כיוון שמינוי כזה עלול לכבול את ידיו של השר הבא? שר בא ושר הולך, ויהודה (וינשטיין) לעולם יישב.
החמור הוא, שאותם ארגונים שהיו אמורים לשמור על איכות השלטון והדמוקרטיה – כמו תנועתו של אליעד שרגא, היועץ המשפטי וגם ועדת טירקל ובג"ץ מועלים בתפקידם ותורמים כל אחד בתורו לבוקה ומבולקה של הדמוקרטיה הישראלית; תוך כך הם תורמים לניוון המערכות במדינה ושיתוקן. רמת הפקידים והמפכ"לים תרד, משום שהפרופיל הנדרש יהיה כמו זה של דייויד גילה, בנצי סאו וקרנית פלוג.
הסיכוי האחרון?
האם צריך להזכיר, כי זוהי תסמונת האיתרוג במהופך? כשהמומחים מוועדת וינוגראד, למשל, חשבו שמסקנות הוועדה עלולות לעזור לבנימין נתניהו ולהזיק לראש הממשלה אולמרט ולתהליך השלום – הם שכתבו קצת את הדו"ח הסופי כדי שלא יפגע באולמרט. כך על-פי הודאתו של פרופ' יחזקאל דרור בראיונות שונים. עכשיו המומחים הצבאיים מחמירים עם הירש בנוסח של עשה לך דו"ח.
רעידת האדמה הנוכחית היא איפוא הזדמנות בלתי חוזרת לשבור את הדיקטטורה נטולת הדיקטטור היחיד. זה מצריך התעקשות והתמדה בנוגע למינויו של גל הירש. לא להירתע. גם בין תומכי הירש יש כבר קונסנזוס חלקי שממילא הוא לא יוכל לתפקד כמפכ"ל בגלל סופת התעמולה נגדו. המשטרה לא תיתן בו אמון וכך גם הציבור. זו טעות. יש בהחלט אפשרות שרבים המכהנים בצמרת המשטרה, ניצבים ותתי-ניצבים יפרשו מסיבה זאת. אין להירתע מזה. המשטרה היא גוף שלא יזיק לו אם יגיע אל סף פירוק כדי להיבנות מחדש. המוסד והשב"כ עברו מהפיכות מוצלחות מהסוג הזה והירש יוכל לעשות זאת במשטרה. אבל הכי חשוב – ממשלת הימין חייבת פעם אחת לפעול בשירות הציבור שבחר בה ולשבור את מונופול הדעות והתכתיבים.
בקיצור שכנעת אותנו למה המינוי הזה לא יעבור,
מהמיואש באהבה.
יש לחסל את בגצ במתכונתו הנוכחית כדי ליצור את המהפיכה שאחריה יתחיל הימין לשלוט. עד אז הכל נחתך רק בין השמאל לשמאל הקיצוני ולימין אין מה לומר בשום עניין ונושא.
אבל ביבי שומר אמונים לוינשטיין ואוצל לו חלק ניכר מסמכויותיו.
אחד המאפיינים של דיקטטורה היא הכרזה על אנשים לא רצוים לשלטון כמושחתים מוסרית, וחיסולם. כך עשו באינקוויזיציה. כך עשה הק.ג.ב. זוהי המשמעות גם של ועדת טירקל. הועדה המיותרת הזו נוסדה ב 2004, ובוודאי אין לה ערך על-פרלמנטרי או חוקתי. צריך לפזר אותה לאלתר!
אם המינוי רע, אם יתגלה כחסר מוסר, אם ביצועי הירש יהיו גרועים – נשפוט את הליכוד בבחירות הבאות. לא צריך את הועדה הטפשית. היא כלי רב עוצמה בידי הכלבים הנגועים של התקשורת והאופוזיציה.
צריך באותו אופן לפרק את היועץ המשפטי – התובע הכללי יעסוק בחשדות שהועלו וינהל את חקירותיו, היועץ ילחש באזני השרים את המלצותיו. אם יורשע הירש כדין – יסולק, עד אז – ישמש בתפקיד שהטילה עליו ממשלה נבחרת.
לא נראה ששקד הולכת לעשות משהו עםהנושאים הללו. נמשיך בשלטון הספינים, היועצים, והועדות?!
ברור למה אני רוצה להחליש את המערכת המשפטית. וברור למה אני רוצה סוחר נשק בתור מפכ"ל. מה שלא ברור, עדיין, זה אם בנת-ג'ביל נכבשה בסוף, או לא?
הדיון הפרוצדורלי (הטירקליזם) וכל החגיגה של מתנגדים פוליטיים ופופליסטיים או של אנשים במשטרה או לשעברים במשטרה, כל זה מעניין אותי כקליפת השום. מה שאותי מפליא זה שארדן ונתניהו ממנים אדם שבלתי אפשרי להגיד (ואני הכי עדין שאפשר) שהצליח בתפקידו כאוגדונר שהוא גם תפקידו הראשון והאחרון בניהול מערכות גדולות, לנהל מערכת ענקית וכה קריטית כמו המשטרה, שצריכה לעבור טיפול שורש. אין שום אינדיקציה שהוא יכול להצליח, להיפך, יש את כל האינדיקציות (שוב, לא מהמתנגדים האינטרסנטיים, פשוט מניתוח ביצועיו בתפקידים קודמים) שהוא יכשל בענק.
אתה טועה ומטעה. הירש הצטיין בכל מה שעדה ואף נוכה מהאשמה על חטיפת 2 החיילים. אתם תקבלו אותו כראש ממשלה כי יש לו מוטיבציה לנקות את האורווה הצואה הנקראת מערכת המשפט הישראלית. רקבון מעלה צחנה ושערוריה לאומית.