חופשות ארוכות? הציבור נוטה להתעלם מבעיה שורשית וחמורה הרבה יותר: קביעות המורים. כך איכות המורים נותרת נמוכה, והתלמידים נפגעים.
ד' הייתה מורה גרועה. היא התקשתה לנהל את הכיתה, החומר הלימודי לא הועבר כראוי והתלמידים לא שיתפו איתה פעולה. לאחר שניסה אלטרנטיבות שונות הגיע מנהל המוסד למסקנה שאין ברירה ויש להחליפה. אך בניגוד למקובל ברוב המשק, את ד' לא ניתן היה לפטר, וכעבור מספר שנים היא עדיין נמנית על צוות בית הספר. "בגלל שהיא קיבלה קביעות, אף אחד לא יכול להזיז אותה" מספר לנו גורם בית הספר. ללמד היא לא מתאימה, ולפטר אי אפשר אז מה עושים? ד' ממשיכה לקבל שכר מלא, ומשמשת כממלאת מקום אקראית במערכת. אך מכיוון שהיא "תופסת" תקן בבית הספר, גם מורה חדשה אי אפשר להביא. כך יוצא ששאר המורים נמתחים כדי למלא את החלל. העיקר ש"זכויותיה" של ד' לא נפגעות. "זה מצב בלתי אפשרי" מספר לנו אחד המורים. "איך אפשר לנהל ככה בית ספר?"
מקרה נוסף שנודע ל'מידה' התרחש באחד מבתי הספר בשומרון: שוב מורה שלא מתאימה למקצוע ושוב קביעות כובלת. הפעם, הוחלט לשבצה כסייעת בכיתה א', שנועדה לעזור למחנכת הכיתה. התוצאות לא היו מרשימות: הסייעת, שחשה את הפגיעה במעמדה, נטתה להתבלט בכיתה והמורה הראשית התקשתה לתפקד מול הסייעת הדומיננטית. כך, במחיר שתי מורות זכה בית הספר בכיתה שלמה שלא מתפקדת.
למה אי אפשר לפטר?
עכשיו, משהסתיים החופש הגדול והתחילה החופשה של ההורים, אפשר להתפנות לבחון את שיטת העסקת המורים בישראל.
חוזה עבודה סטנדרטי אמור לכלול את היעדים והמשימות אותם נדרש העובד לבצע, ומנגד את התמורה הכספית לשירותיו. מעבר לכך ההסכם כולל גם את ימי החופשה, את זכויות העובד וחובותיו, את התנאים הסוציאליים והחשוב ביותר: את תנאי התרת החוזה – התפטרות או פיטורין. היכולת לפטר עובד לא מתאים היא אבן יסוד במבנה תקין של ניהול תקין. ובכן, מסתבר שהיגיון פשוט זה לא נוהג במשרד החינוך.
שני הארגונים המייצגים של המורים, הסתדרות המורים וארגון המורים, יצרו תקנון מחמיר המגן על מקום עבודתם בצורה אבסולוטית. לאחר שנתיים של הוראה במערכת החינוך, זוכה המורה ל"קביעות" המעניקה לו חסינות מפיטוירן עד צאתו לגמלאות.
אפשר להתרשם עד כמה כובלת הקביעות, כאשר מעיינים בנוהל לסיום העסקה המופיע באתר הסתדרות המורים. "פיטורים פדגוגיים" הנעשים "כתוצאה מאי-התאמה של מורה קבוע למערכת החינוך", נאמר שם, הוא תהליך הנמשך לא פחות משנתיים ימים, בו מעורבים שני צוותי פקחים הבוחנים את תפקודו. רק אם מועצת המחוז החליטה על-פי דוחות המפקחים שיש להפסיק את עבודת המורה, "שר החינוך או מנכ"ל משרד החינוך יישלחו למורה מכתב פיטורים".
למעשה, אין אפשרות אמיתית לפטר מורה שלא מתאים מבחינה פדגוגית (בניגוד להליך פיטורין משמעתי למשל). אפילו אם הכל הולך חלק, וכל התנאים הפרוצדורליים מתקיימים במלואם, מורה שלא יודע לגשת לתלמידיו, או מורה שלא מסוגל להשליט משמעת בכיתה למשל, ימשיך לעבוד במערכת החינוך לפחות שנתיים נוספות בטרם ניתן יהיה להחליפו.
איכות ההוראה נפגעת
הקביעות, טוענים נציגי המורים, מאפשרת למורים חופש פעולה בראש שקט, ומפנה אותם לעסוק בחינוך והוראה מבלי לחשוש למטה לחמם. מעבר לעובדה שגם מורה בחוזה שנתי לא נתון לאיום פיטורים מידי חודש, ומעבר לכך שמדובר בפריבילגיה שלא קיימת בשו מקום במשק, הקביעות פוגעת באחד הדברים הבסיסיים החיוניים להצלחתו של העובד: התמריץ למצוינות.
מורה שזוכה לקביעות כבר לא צריך להתאמץ להמציא את עצמו מחדש או לפתח שיטות ורעיונות חדשים. די שלא יסתבך בפרשייה משמעתית, ויצבור גמולי השתלמות (אפשר גם בנושאים לא רלוונטיים, כמו פיסול, למשל), כדי להבטיח קריירה מפוארת על חשבון הציבור. במידה והמורה מתעייף, מתיישן או נעשה לא רלוונטי בעליל, מי שישלם את המחיר יהיו התלמידים.
מעבר לחסינות מפני פיטורין, הקביעות מבטיחה גם את המשך העסקתו של מורה במשרד החינוך, בכל מוסד שהוא. במידה ומורה לא מוצא את מקומו במוסד מסוים, המשרד מחויב למצוא עבורו מוסד אחר במרחק סביר שיקלוט אותו. מחויבות זו יוצרת אתגר לא פשוט עבור המערכת האזורית, אך יותר מזה עבור מנהלי בתי הספר עצמם.
מנהל מוסד חינוכי תיאר לאחרונה במפגש סגור את המורכבות שנכפית עליו בעקבות שיטה זו. המוסד תחת ניהולו נדרש לגייס מורים חדשים, ולאחר שהמנהל ראיין מספר מורים והחליט את מי מהם הוא מעוניין לקלוט בשנה הבאה הוא נאלץ לעכב את החתימה מול אותם מורים חדשים עד שיתר המורים בעלי הקביעות באזור יקלטו במוסדות אחרים ולא "יתפסו" לו את התקנים.
השיטה חייבת להשתנות
הצד השני של הקביעות וחוסר הגמישות הוא החובה לפרוש בגיל הפרישה. באחד המקרים שהגיעו לידינו נודע על מורה מוערכת ותיקה המקובלת על המערכת ואהובה על תלמידיה, שנאלצה לפרוש כנגד רצונה ונגד האינטרס של המערכת מפני שהגיעה לגיל פרישה. לכולם ברור שכוחה במותניה, כל הצדדים מעוניינים שהיא תמשיך ללמד, אך הסכמים כובלים את המערכת ומאלצים את המנהל לאבד מורה מוכשרת.
במקרה אחר, נודע לנו על מנהל שבמהלך שנת הלימודים הבין שאחד המורים לא מתאים לתפקידו, אך בשל העובדה שהחוזה עם המורה נחתם לשנה רציפה נדרש המנהל להמשיך להעסיק אותו. בעוד תקופת ניסיון הנהוגה במשק עומדת על חודשים ספורים, במערכת החינוך הדברים פועלים אחרת – גם כאשר אין קביעות, החוזה השנתי שנוסח על ידי ארגוני המורים, מונע כל אפשרות לשינוי.
משרד החינוך, בעל התקציב השני בגודלו בממשלה, החליף שלושה שרים בארבע השנים האחרונות, ועבר רפורמות רבות. כל שר שמגיע מנסה להותיר את חותמו על המערכת, ומתווה דגשים חדשים על הדרך החינוכית ועל החומר הנלמד. לו היו השרים עוסקים מעט פחות ביוזמות פומפוזיות ומעט יותר בשיפור איכות המורים המרוויחים הגדולים היו ילדי ישראל.
השיפור באיכות המורים יבוא לא מעט בשיטה זו של פרידה ממורים לא מתאימים ומתן תמריצים למורים טובים יותר, על סמך הישגיהם החינוכיים והלימודיים. המהלך עשוי לכלול מאבק לא פשוט בארגוני המורים, אך שר החינוך הנוכחי ידע להיות נחרץ בעבר כשהתעמת עם ועדי הנמלים.
עד אז, תמשיך ישראל לתחזק מערכת חינוך בינונית בהישגיה אך יקרה להחריד.
אתה תוצר של אותה מערכת חינוך עם קביעות, אז מה אתה לא יצאת בסדר?
הקביעות היא לא משהו ייחודי למורים אלא בכל השרות הציבורי. שופטים עד גיל 70.אםרוציםלעשותשינוי
הוא צריך לכלול את כל המערכות.
נכון מאוד, צריך לבטל את הקביעות בכל מקום ומקום. הכלל בחיים הוא פשוט: אם אתה טוב – אתה נשאר, הקביעות מועילה רק לאלו שלא טובים למערכת, והחוק היבש כופה על הציבור להחזיק אותם.
לשופטים ממילא יש קביעות מובנה – הרשות השופטת נמצאת במקום הגבוה ביותר – גם הצבעה של 120 חכי"ם כאחד לא יכולה לשנות פסק או לפטר שופט. אבל כדי להגיע לכס המשפט צריך קצת יותר מפסיכומטרי 400 וציון עובר בסמינר הקיבוצים. גם הקביעות של פרופסורים מתקבלת אחרי כ 15 שנים מפרכות.
שטויות במיץ עגבניות.
קל מאוד לפטר מורה עם קביעות.
החל מאין שעות ועד לליטפת את התלמיד ולכן אתה מפוטר.
אם אתה מתעקש ונלחם אתה מקבל 8 שעות בלבד ניראה אותך חיי משכר כזה.
יש הרבה מאוד שיטות לפטר מורה עם קביעות. וכך גם עושים.
הקביעות היא לא הבעיה !!! הבעיה היא תחלופת המורים החדשים (פחות מ 5 שנים) האדירה בתוך המערכת
הבעיה היא שכיום כמות אדירה של מורים חדשים פורשים תוך 5 שנים ממערכת החינוך ולכן חלק גדול מכח האדם הוא מורי קבלן כלומר סטודנטים וכד' ומורים חדשים ללא קביעות שהרבה פעמים נאלצים לעבור כל שנה בית ספר וסובלים יחס מחפיר מההנהלה מה שבסוף משליך על איכות עבודתם
לוקח למורה (גם בעל אינטלגנציה גבוהה) כמה שנים טובות להתרגל למערכת ולילדים ועד שהוא מתמקצע רוב הסיכוי שהוא יפרוש עד אז וכך התלמידים ישארו בסוף עם מורים חדשים ופחות מקצועיים כאשר כל
שנה המורה מתחלף מה שיוצר בעיות רבות
בנוסף העלייה האיטית להחריד בשכר של מורים מתחילים לא מעודדת מורים להישאר במערכת מורה מתחיל מקבל באיזור ה5300 שקל לחודש וייקח לו כעשר שנים להגיע לשכר של 8000 שקלים, למורים איכותיים שלמדו מדעים או מגיעים מתחום ההייטק דרך ההסבה ויש להם אלטרנטיבה זה פשוט יותר מדי זמן לחכות…
כמובן שכל המצב הזה מאוד! נוח למשרד החינוך כי למה להעסיק מורה ותיק עם 20 שנות ניסיון במשכורת של 14000 שח אם אפשר להעסיק 2.5 מורים חדשים בכסף הזה…
לסיכום אמרה לי מורה ותיקה שאילולי הקביעות (שבמזל והסכמת המנהל מקבלים היום אחרי 3 שנים כלומר סטאז'+2 הוראה) לא היו מורים יותר בחטיבות הביניים שם ההוראה היא לרוב הקשה ביותר…
ולמה הם פורשים, הר פרופסור? ולמה עלייה איטית וקבועה בשכר ולא תגמולים מריטוקרטיים? כי אי אפשר, הכל רק בהתאם לקביעות ולותק, שני השטנים הגדולים של השירות הציבורי.
אבצר אני אחדד את הנקודה שלי
זה לא שאני בעד קביעות למורים, כמורה חדש שהוזז אחר כבוד ונאלץ לעזוב השנה לטובת מורה ותיקה אני הראשון שנפגע מחוקי הקביעות אני רק טוען שהמרויח הגדול מביטול הקביעות לא יהיו התלמידים כמו שטוען הכותב אלא משרד החינוך שיוכל לקצץ בתקציבים
ברגע שיבטלו את הקביעות יתחיל לחץ אדיר (בעקיפין כמובן סמוך על משרד החינוך הוא כבר ימצא פטנט) על המנהלים להעסיק מורים חדשים שעלות השכר שלהם נמוכה ולחסוך למשרד כסף. גם ככה משרד החינוך עם תקציבו האדיר מעסיק רק חלק מסויים מהמורים במערכת כי מורי תיכון הם עובדי עירייה ויש במערכת החינוך המון "בעלויות" כלומר עמותות עצמאיות שמנהלות בתי ספר ומשלמות ישירות למורים שלא לדבר על עשרות אלפי מורי קבלן (לדוגמה מורי ברנקו וויס)
ודבר נוסף על מורים שחוקים – זה נכון שיש מורים שחוקים במערכת אבל הם לא רבים, ציטוט: "במידה והמורה מתעייף, מתיישן או נעשה לא רלוונטי בעליל, מי שישלם את המחיר יהיו התלמידים" לעניות דעתי הראשון שישלם את המחיר הוא המורה בעצמו, מעמד המורה כיום הוא לא מה שהיה בעבר ואם התלמידים מרגישים שהמורה שחוק ומזלזל בהם הם והוריהם יעשו לו את המוות… אל דאגה מהר מאוד הוא יפרוש מהמערכת גם עם קביעות (בהנחה ולא מדובר בשנה לפני הפנסייה…) "
הכוונה היא לא לבטל את הקביעות על ידי מחיקת כל הסעיפים הרלוונטיים וזהו. הכוונה היא להחליף את השיטה בשני הצדדים – המקל והגזר.
הגזר: במקום לקדם על בסיס ותק בלבד, לתת למנהלים ולהורים אפשרות להשפיע ולקדם את המורים שמיטיבים עם ילדיהם. הכסף ש"חסכנו" בביטול הקביעות, יעבור למורים המוצלחים ביותר שיעשו טוב לילדי ישראל. המקל: במקום לפטר אותך, יפטרו את המורה הותיק שהחליף אותך, במידה והמנהל וההורים סבורים שתהיה טוב יותר לתלמידים.
אני מאמין שקביעות תמשיך לנהוג דה-פקטו, כי כישורי הוראה הם דבר מאוד נרכש, ויש לנסיון משקל גדול מאוד בהם. ההבדל הוא שהותיקים ימשיכו להתאמץ עד הפנסיה – זה טוב יותר עבור התלמידים וגם עבורם.
הבעיה השניה של הקביעות והיא בכל המגזר הציבורי שכאשר אין תקנים "נאלצים " לפטר מורים טובים שאין להם קביעות. אני מכיר משיהי שהמערכת היתה מאוד מרוצה והיא אהבה את העבודה אבל בגלל שלא היה תקן פוטרה אחרי שנתיים וכך היא הפסידה מקום עבודה, המערכת הפסידה והעיקר ששמרו על חוקי ההעסקה. החוק ל"טובת" העובד גורם לעיתים רבות יותר נזק מתועלת.
מורה לא טוב הורס חיים של מאות תלמידים כול שנה ומונע מאלפי תלמידים להצליח.
לי הייתה מורה לפיסיקה ( י – יב ) שלא ידעה את החומר ברמה שהיא רשמה נוסחאות פשוטות עם טעות על הלוח רק אחרי שכולם נכשלו ואחרי עימות הוזמנתי אחר כבוד למנהל בשאלה למה אני מציק לה
הראיתי לו את הביזיון הוא הסביר לי שאין מה לעשות אי אפשר לפטר אותה היא חייבת ללמד למרות שהיא לא יודעת הפתרון מורה פרטי או ללמוד לבד
סירבתי והכיתה סירבה בסוף הוא נתן למורה אחר ללמד פיסיקה והיא לימדה רק את הכיתות האחרות והכשילה אותם (כולל את האחים שלי)
המסקנה מורה מכשיל והורס חיים של אלפי ילדים (בגלל הקביעות) כולם יודעים ואין מה לעשות פרט להעברה שיזיק לתלמידים אחרים בחינוך זה קריטי בגלל הנזק האדיר המצטבר
עצוב לקרוא תגובה כזו…
אבל אני חושב שבמקרה הזה גם המנהל לא בסדר ודחה אותך בקש
יש למנהלים היום הרבה כח כלפי מורים (גם כאלה עם קביעות) ואם לא אז יש לכל בית ספר מפקח שיכול להתערב. אם המנהל באמת היה רוצה הוא היה יכול להוריד לה אחוזי משרה או לתת לה כיתות שלא לומדות פיזיקה או נושאים אחרים ללמד, שעות ריכוז 'כפיצוי', פרטני בנושאים אחרים וכד' מה שכן סביר להניח שאם הוא מכיר אותה שנים רבות הוא לא רוצה לפעול נגדה מתוך היכרות אישית. יתכן וגם המנהל חדש ואין לו מספיק כוח מול צוות המורים
כעיקרון הרעיון של קידום לפי הצטיינות ואיכות ההוראה הוא טוב הבעיה היא כיצד לבצע אותו בפועל כלומר מיהו הגורם שמעריך את עבודת המורה ומקדם אותו וכיצד אותו גורם יהיה אובייקטיבי עד כמה שאפשר? אם הכח יהיה בידי המנהלים מי ערב לנו שהם אכן ישרים (וחלק מהם בודאי לא) האם מורה מצטיין אך כזה שמערער על סמכות המנהל ואולי גם שואף להחליף אותו יום אחד יקודם? ואם מדובר בהורים מה נעשה בבתי ספר בהם רוב התלמידים באים ממעמד סוציואקונומי נמוך וההורים לא מסוגלים\רוצים להיות מעורבים? ןהבעיות עוד רבות
הדרך היחידה לדעתי בה יתאפשר מנגנון כזה היא השוק החופשי כלומר הקמת בתי ספר פרטיים, בתי ספר מצליחים אליהם יגיעו מורים טובים ותלמידיהם יצליחו ישרדו ובתי ספר גרועים פשוט יסגרו ממילא משכורות בבתי ספר כאלה יהיו גבוהות יותר ומתאימות לשוק ולמורים המצטיינים תהיה אפשרות קידום השאלה האם אנחנו באמת מוכנים גם לשלם עבור מערכת כזו? כמה הורים יעמדו בתשלום עשרות אלפי שקלים לילד בשנה עבור חינוך (כמו בארצות הברית בבתי הספר היהודיים הפרטיים)
ונעבור לתיאוריית הקונספירציה…
תחושת הבטן החזקה שלי (כי נתונים מדוייקים אין לי) כמי שחדש במערכת היא שנוצרה פה תעשייה שלמה של הכשרת מורים. מצד אחד המכללות הרבות מכשירות כל שנה המון מורים (וגובות מהסטודנטים כסף רב ומתפרנסות מכך יפה) בינוניים כי נתוני הקבלה הם מאוד נמוכים ולפחות ממה שראיתי במדעים (כמי שבא מההסבה) זה שהרמה המדעית של מורים למדעים בוגרי מכללות נמוכה עשרות מונים מבוגרי פקולטות למדעים באוניברסיטה שגם הוציאו בנוסף תעודת הוראה. מורים אלו לא שורדים הרבה במערכת ומתחלפים כל הזמן. מצד שני משרד החינוך ששמח על תחלופת המורים החדשים כי הוא צריך לשלם פחות למורים חדשים.
כך שיוצא שכל הזמן מכשירים מורים חדשים שמלמדים שנה עד שלש ופורשים מהמערכת וחדשים באים במקומם כאשר ההתקדמות בשכר איטית ביותר ואינה משמעותית עבור המורים החדשים.
בנוסף נוצרה גם תעשייה של הכשרת מורים ותיקים במרכזי פסגה וכדו' – כדי להתקדם בדרגות היום כל מורה חייב ב60 שעות השתלמות שנתיות מקסימום (אי אפשר לקחת יותר!) הנקודה היא שההשתלמויות האלה הן סידרה של הרצאות קלילות ללא הרבה עבודה שלא יהוו מסננת למורים טובים ומשקיעים אלא יאפשרו לכל מי שחפץ להשתלם בלי להתאמץ תמורת התקדמות זעירה בשכר. אין שום הגיון שמורה למדעים שהולך ולומד תואר שני מדעי במכון וויצמן לדוגמה יקודם באותו אופן כמו מורה שהולך ולומד תואר שני במינהל מערכות חינוך יום אחד בשבוע באיזו שהיא מכללה ללא דרישות רציניות
מורה שהלך והשקיע והראה יכולות למידה גבוהות חייב להיות מקודם בבת אחת בדרגות רבות! אבל שוב זה יעלה למשרד החינוך כסף רב וגם יגרום לעימות עם אירגוני המורים
לתגובת המורה המתחיל זה פשוט לא נכון שלמנהלת יש הרבה מה לעשות.
כדי לשמר את המורה עם הקביעות היא חייבת לקבל מס' מסוים של שעות פרונטאליות, מול כיתה, בהיקף מסוים. המנהל לא יכול סתם לבטל את זה.
בכל מקרה, מדובר בדבר המזיק מאוד למערכת החינוך. אפשר לדוגמה להקנות קביעות למורה שמביא לשיפור מסוים בתלמידים לעומת השנה הקודמת. במידה וציוני התלמידים יתדרדרו מתחת לרמה מסוימת לאותו מורה תוסר הקביעות (ולמנהל תהיה בחירה אם להשאיר להעסיק אותו או לא). אני בטוח שיש מבחנים, מדדים וכלים לעשות זאת בצורה נכונה.
השורש של הבעיה שאין תחרות על הלקוחות ואין ללקוח בחירה או שליטה על המוצר שהוא מקבל מבחינת מחיר ואיכות.
ואין תמריץ למורה או למנהל לספק שירות יותר טוב (הורה יכול לבוא לביס ולצעוק על המורה וזהו)
טוב
מפתיע איך המערכת עובדת בתנאים האלה.
שורש הבעיה הוא שאתה ורבים אחרים רואים בחינוך שוק עסקי לכל דבר, שבו יש "לקוחות" (תלמידים, הורים) ויש "נותני שירות" (מורים), ואז מדברים במונחים כלכליים כגון "תמריצים", "שירות", "מחיר" ו"איכות". זה עצוב.
בוא ונסה בעצמך לעמוד מול כיתה טיפוסית (עם דגש על "טיפוסית"!) במשך 45 דקות. לא חודש, לא שבוע ולא יום. 45 דקות. ואז תשמיע את דברך.
ה"תמריץ" של מורה טוב הוא אידיאולוגיה ותחושת שליחות (אני מדבר גוף ראשון ומנסיון). המכשלה היא שבעידן האח הגדול והישרדות הכל נמדד במונחים כלכליים.
האם מצנזרים כאן תגובות ?
שלחתי תגובה קטנה:
האם כותב המאמר יש סטטיסטיקה שמוכיחה כי קיים אחוז גדול של מורים וותיקים שהם גם גרועים ?
אנשים כותבים מאמרי דעה לא מבוססים ומידה מפרסמת אותם ?
בהמשך להודעה קודמת:
המאמר הזה איננו מבוסס על שום מחקר. התלונות שהגיעו לכותב המאמר נובעות מתחושות בלבד.
במציאות אין המון מורים קבועים שהם גרועים כל כך. בד"כ מוצאים למורה הקבוע את הנישה המתאימה לו.
חבל שמידה מפרסמת מאמרים לא מבוססים, וכנראה שלא ע"י מומחים בתחומם.
מספיק שיהיה מורה אחד קבוע שהוא לא טוב וזה סיבה מספיק טובה לבטל את הקביעות.
ייתכן והדברים נכונים, אך מצד שני יש בעיה יותר רצינית, שמשרד החינוך לא ממהר לתת קביעות בפרט בחטיבות ביניים, וישנה תחלופה גבוהה של מורים מקצועיים באנגלית למשל, שהם טובים, מעולים
, אבל ללא קביעות במשרד החינוך, ולכן מפוטרים כל שנתיים כדי שלא יקבלו קביעות. ואני רואה את זה כבר כ20 שנה מתוך המערכת עצמה.