ובינתיים באיראן: "להתאחד סביב הפלסטינים"

המשטר האיראני שקוע רובו ככולו במרחץ הדמים המתרחש ברחבי המזרח התיכון ● גל הטרור הפלסטיני שאנו מתמודדים איתו בימים אלו, כך מקווים במשמרות המהפכה, יסיט מעט את תשומת הלב מהשסע השיעי-סוני אל הסכסוך הישראלי-פלסטיני ● יוסי מנשרוף במבט לתקשורת הפרסית

כבר זמן רב שראשי המשטר באיראן מביעים את ציפיותיהם מערביי יהודה ושומרון, שיצטרפו למאבק המזוין של אחיהם בעזה נגד מדינת ישראל. מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, אפילו הצהיר בכמה הזדמנויות על שאיפתו לחמש את הפלסטינים בגדה כדי לסייע במאבקם. בעקבות הצהרותיו, צפו חוגי תקשורת איראנים המקורבים אליו שאינתיפאדה מזוינת בגדה המערבית, שתכלול ירי טילים, תעמיד את ישראל בסיכון קיומי. זאת מפני שהיא חסרה עומק אסטרטגי, ובשל הימצאות ריכוזי אוכלוסין ומתקנים רגישים באזור גוש דן והמרכז.

על פניו, ההסלמה הנוכחית בטרור הפלסטיני נראית כמו מימוש משאלתם של האיראנים. האם הדבר מתבטא בחגיגות תקשורתיות ובסיקור משמעותי של האירועים אצלנו? באופן מפתיע לא. התקשורת הפרסית מתמקדת כעת בגורלו של הסכם הגרעין, באסון עולי הרגל במכה ובמשבר סוריה ודאעש, והיא לא מקדישה זמן שידור למתרחש בישראל. ועדיין, ממה שכן פורסם בערוצים השונים, ניתן לראות כי גל הטרור הפלסטיני זוכה לתמיכה ולאהדה מצד ממשלת איראן וחוגי משמרות המהפכה. בזירה הדיפלומטית, דוברת משרד החוץ האיראני מרזיה אפח'ם, גינתה ב-6 באוקטובר את "פעולת הטרור של המשטר הציוני נגד העם הפלסטיני חסר הישע, ובמיוחד באזור הגדה המערבית", בהתייחסה להרג שני נערים פלסטינים שהתעמתו עם חיילי צה"ל, לאחר רציחתם של איתם ונעמה הנקין ליד איתמר.

התגובות בתקשורת האיראנית לאירועי הימים האחרונים בישראל מביעות שלושה מסרים עיקריים: קריאה לביטול הסכמי אוסלו, קריאה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי להצטרף למעגל הטרור, ותקווה שההסלמה הפלסטינית תאחד סביבה את העולם המוסלמי ותצמצם את השסע המחריף בין שיעים לסונים.

כך למשל, ב-6 באוקטובר האחרון פרסמה התקשורת האיראנית נאום ישן שנשא ח'אמנאי ב"וועידה הבינלאומית לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית", שהתכנסה בטהרן ב-24 ביוני 2006. המסרים לפלסטינים בנאום זה היו חד-משמעיים. ח'אמנאי שלל בנחרצות פיוס כלשהו עם ישראל והעלה על נס את האינתיפאדה הפלסטינית, שתפצה להשקפתו על נזקי תהליך אוסלו. ח'אמנאי אמר אז בין היתר:

האינתיפאדה הזאת היא התקוממות של עם שנואש מהשיטות הפייסניות והבין שניצחון יושג רק באמצעות ההתנגדות. העם הפלסטיני ספג אבדות רבות באינתיפאדה הקודמת והקריב שהידים רבים בדרך האסלאם ועבור שחרור אדמות האסלאם. אך לבסוף, המשא-ומתן באוסלו עצר אותו … אם (ישראל) נתנה משהו מועט לצד הפלסטיני וקראה לזה ויתור, היה זה רק כדי לכבות את אש האינתיפאדה. מיד ברגע שהיא פתרה את הבעיה, היא חשה בטעות שהעם הפלסטיני כבר לא יכול לחדש את האינתיפאדה ולהפגין התנגדות … תהליך הפיוס ותוכנית אוסלו גרמו לעם הפלסטיני להבין שהאין לו דרך אחרת זולת ההתקוממות.

בהמשך דבריו, קובע ח'אמנאי שאל-אקצא הוא עיקר המאבק, ושלפלסטינים שליחות קדושה לשמור עליו בשם האסלאם כולו:

המוקד הראשי של האינתיפאדה הוא מסגד אל-אקצא, ירושלים. העם הפלסטיני הבין שיש לו שליחות כבדה לשמור על אחד המקומות הקדושים ביותר למוסלמים. לכן הוא הופיע בזירה והצית את הלהבה המקודשת של ההתנגדות והמאבק נגד הכובשים הציונים. תהליך הפיוס, ובמוקדו תכנית אוסלו, זרעו פיצול בקרב הפלסטינים. אולם האינתיפאדה המקודשת הזאת הצליחה להשיב את האחדות הלאומית לפלסטינים. כפי שאתם רואים, כל הפלגים של העם הפלסטיני משתתפים במאבק הזה. אפילו כאלה שעדיין מאמינים בדרכים אחרות נאלצו לחבור לתנועה העצומה הזאת.

בראיון לתקשורת האיראנית ב-6 באוקטובר 2015 הביע הפובליציסט האיראני חסן האני-זאדה, המקורב למשמרות המהפכה ומשקף לרוב את עמדותיהן, תקווה שהארגונים הפלסטיניים יחדשו את פיגועיהם הקטלניים נגד ישראל. לפי הני-זאדה, "מבצעי מסירות הנפש יתפשטו, והמשטר הציוני שרוי בפאניקה בעקבותיהם. באופן טבעי אם חוגי הג'יהאד ייכנסו לפעולה אנו נראה בעתיד עימות מכריע בפלסטין". בהתאם לעמדה האיראנית המתנגדת בתוקף להסכמי פיוס בין הפלסטינים לישראל, גם הוא שלל כל משא-ומתן עם ישראל, באומרו:

התגברות מבצעי מסירות הנפש נובעים מכשלון המשא-ומתן לפיוס (בין ישראל לפלסטינים), ומהייאוש של האומה הפלסטינית מתהליך הפיוס. לאורך השנים האחרונות שיחות הפיוס לא הסבו שום תוצאה עבור האומה הפלסטינית אלא רק האיצו את מפעל ההתנחלויות, את ייהוד (פלסטין), ואת המתקפות נגד המתפללים בירושלים.

מברכים על ה"אינתיפאדה השלישית"

שביעות רצונם של חוגי משמרות המהפכה מגל הטרור הנוכחי, השתקפה היטב באמצעות האתר תסנים המקורב גם הוא למשטר. ב-6 באוקטובר פרסם האתר את הקריקטורה הבאה, ובה הכיתוב: "האינתיפאדה השלישית בדרך". לצד הקריקטורה נכתב קטע מנאומו לעיל של ח'אמנאי: "האינתיפאדה הזאת היא התקוממות של עם שנואש מהשיטות הפייסניות והבין שניצחון יושג רק באמצעות ההתנגדות".

במקביל, נמשכת באיראן פעילות הכחשת השואה והקריאה המתמדת להשמדת ישראל. ראוי לציין בהקשר זה את פעילותה של העמותה האיראנית 'האגודה להגנה על האומה הפלסטינית'. בכרזות שהפיצה בתקשורת האיראנית (תמונה להלן), קראה העמותה לציבור להשתתף בסדנא שהיא עורכת לזכרו של הפעוט הפלסטיני עלי סעד דוואבשה, שנהרג בהצתת הבית הפלסטיני בכפר דומא ליד שכם. הסדנא, כך לשון הכרזה, "שואפת להגביר את הפצת הערכים הפלסטינים ואת התודעה בתחום פלסטין והציונות". אופיה האנטישמי והאנטי-ישראלי משתקף היטב באמצעות הנושאים שיילמדו בסדנא: "ההיסטוריה של פלסטין ותהליך כיבושה; אנו וסוגיית פלסטין; מדוע יש לתמוך בפלסטין ובמאבק נגד ישראל?; השואה – מיתוס או מציאות?; הציונות הנוצרית; היכרות עם פעילות הלובי הציוני; עיון במטרות הקמת ישראל". בהזמנה לסדנא נראית תמונה של טנק ישראלי מלווה במהגרים יהודים חרדים, המגרש את הפלסטינים ודוחק לתהום את פלסטין המוצתת באש, ובכללה את התינוק הפלסטיני לבית משפחת דוובאשה.

גם התקווה שהטרור הפלסטיני יסיט את תשומת הלב הערבית ממרחץ הדמים השיעי-סוני הגואה בעקבות משברי דאעש, סוריה, עיראק ותימן, מצאה לה כאמור ביטוי בתקשורת הפרסית. במסגרת זאת, שיבח לאחרונה העיתונאי האיראני הבכיר מוצייב נעימי, מנהל היומון האיראני המופץ בשפה הערבית אל-ופאק, את מעשי הטרור הפלסטיני, והסביר שזו הדרך להראות למדינת ישראל שהעולם המוסלמי רואה בה בעיה ראשית – למרות המשבר הקשה שפוקד אותו. נעימי צפה שהגברת הלחצים מצד ישראל נגד הפלסטינים לא תגרום לדעיכת גל הטרור הנוכחי, אלא רק להיפך:

המצב בפלסטין הוא בעל חשיבות רבה, בשל מעשי השטן של הציונים המסיטים את דעת הקהל ומשכיחים את הסוגיה המובילה של עולם האסלאם. ביצוע מבצעי מסירות נפש נגד חיילים ומתנחלים ציונים עשוי להאיץ את תהליך ההתנגדות ולסכל את כוונות האויב להסיט את דעת הקהל… על הציונים לדעת שלא משנה כמה עולם האסלאם יהיה עסוק בסוגיות אחרות, הוא לא יתעלם מפשעי הציונים ותהליך המאבק יימשך עד שחרור פלסטין.

נעימי אף מתנבא שהמשבר הנוכחי יערער את מעמדו הפוליטי של נתניהו:

הציונים ינסו להחריף את הלחצים על העם הפלסטיני המדוכא אך העם הפלסטיני לא יירגע. בשים לב לכשלונות ולאזלת היד של נתניהו בתוך האדמות הכבושות, כפי שהם נתפסים בקרב דעת הקהל הציונית, מצבו יסתבך עוד יותר. מעשי השטן הנוכחיים של הציונים לא יסבו להם שום תועלת.

חוגי המשטר באיראן אפוא, תולים תקוות גדולות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אך סביר להניח שהסכסוך הסוני-שיעי יהיה זה שיעסיק אותם בטווח הנראה לעין.

_______________________
יוסי מנשרוף הוא חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי ודוקטורנט בחוג ללימודי ההיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת חיפה.