ההימור המשפטי של איילת שקד

"לעולם אין ההסכמים נבונים, אם צריך או אפשר לחשוש שלא יקיימו אותם". משפט מפורסם זה של מקיאוולי, עשוי לתאר היטב את אחד מהמהלכים הפוליטיים של שרת המשפטים איילת שקד, שיגיע לשעת מבחן בשבועות הקרובים. על-פי הידוע לנו, שרת המשפטים הגיעה להסכמה עם לשכת עורכי הדין לפיה תוותר השרה על חלק מהרפורמה המתוכננת בלשכה, ובתמורה נציגי הלשכה יתמכו במועמדיה של שקד בוועדה למינוי שופטים.

שקד מילאה את חלקה כבר לפני חצי שנה, כאשר הגישה הצעת חוק מקוצצת לטובת הלשכה; הלשכה אמורה למלא את חלקה בישיבה הקרובה של הוועדה למינוי שופטים, שתתכנס בתחילת החודש הבא.

המבנה הארגוני של הלשכה יוצר עיוותים רבים: העובדה שהמנגנון הניהולי שלה נחלק בין שלושה גופים שונים (מועצה ארצית, ועד ארצי ויו"ר לשכה), יחד עם הייצוג הלא-פרופורציונלי למיעוטים שמעניקה להם שיטת המחוזות (למחוז צפון, עם 2,000 חברים, ערבים ברובם, יש ייצוג זהה למחוז מרכז, על 38,000 חבריו), הופכים את ניהול הלשכה למשימה מסובכת במיוחד. מכיוון שהלשכה משחקת תפקיד מרכזי בוועדה למינוי שופטים ולבחירת היועמ"ש, להיבט הפוליטי של המבנה הזה יש תפקיד מפתח: במובנים רבים מי ששולט בלשכה ובמנגנוניה שולט על המינויים הרגישים ביותר במערכת המשפט.

הבעיות הקשות בלשכת עורכי הדין לא נעלמו מעיני הביקורת. מזה שנים רבות עמלו גורמים בלשכה לשנות את המבנה הארגוני שלה, ולאחר תקופה ארוכה של שיתוק, פרסמה ועדה ממלכתית בראשות שופטת העליון לשעבר איילה פרוקצ'יה סדרה של המלצות שכללו בין היתר החלשת כוחן של המחוזות בלשכה, במטרה לחזק את הוועד המרכזי שלה ולאפשר להנהגתה הנבחרת יכולת פעולה.

המלצות אלו התקבלו בסופו של דבר על-ידי שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני, שהחלה להוביל רפורמה בלשכה ואף הלכה צעד נוסף קדימה, והציעה לבטל לחלוטין את מחוזות הלשכה. כתוצאה ממהלך זה, היה קטן כוחם היחסי של השמאל הקיצוני והערבים הלאומניים בלשכה, שהייתה הופכת לייצוגית יותר ודמוקרטית יותר.

מחוזות תמורת שופטים

יוזמה זו נותרה תלויה ועומדת בעת הפלת הממשלה הקודמת, וכאשר הוחלפה הממשלה והתמנתה שרת המשפטים החדשה מדובר היה באחת הסוגיות החמות בהן נדרשה לטפל.

בינתיים, עורכי הדין הערביים בלשכה לא קפאו על השמרים, והבהירו כי הרפורמה בלשכה נועדה להביא ל"ביטול השפעתם של עורכי הדין הערביים ובני בריתם הלא גזעניים מבין עורכי הדין היהודים", כפי שנאמר בדף הפייסבוק של הרשימה הערבית טוהר המקצוע וזכויות האדם. לדעתם, מדובר בלא-פחות מאשר "אסון משפטי וחוקתי", מכיוון שהלשכה תשונה כך שתשרת את "הפרויקט הימני הקולוניאליסטי". השרה שקד, לדעתם, "הכריזה מלחמה כנגדנו". לא פחות.

יושב ראש הלשכה הנבחר, עורך הדין אפי נוה, הבין גם הוא את המצב והבטיח לתומכיו הערבים כי "יש צורך לשמור על מעמדם של ועדי המחוזות", והצהיר שיפעל למנוע פגיעה בהם מכיון ש"פגיעה במחוזות משמעותה פגיעה בלשכת עורכי הדין".

נוה, שעשה לילות כימים בניסיון לבטל את הרפורמה החיונית, הבין כי עם השרה החדשה מוטב לפעול בחכמה. במקום "מלחמה", העדיף נוה את התחבולה, והצליח להתחבב על השרה החדשה ולפעול עמה בשיתוף פעולה הדוק. כך, כפי שנודע ל'מידה', לאחר סדרת פגישות משותפות, הוסכם על עסקה: שקד תסיר את ביטול המחוזות מהרפורמה, ובתמורה לשכת עורכי הדין תתמוך במועמדים של שקד בוועדה לבחירת שופטים ובהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה החדש. באופן הזה הובטח לשרה רוב חשוב בוועדה למינוי שופטים (שנציגי הלשכה מהווים 2 מתוך 9 חבריה) ותמיכה משמעותית בוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה.

ואכן, בהצעת החוק שהוגשה בסוף מושב הקיץ כבר לא נכללו הסעיפים העוסקים בביטול המחוזות, וחלק זה של הרפורמה נקבר באופן סופי. שקד מילאה את הצד שלה בהתחייבות.

האם הייתה זו עסקה משתלמת? חלק מהקולות טוענים כי נוה מכר לשקד סחורה ללא כיסוי: נציגי לשכת עורכי הדין בוועדות לבחירת שופטים ויועץ משפטי לממשלה הם עצמאיים על פי חוק, ואינם כפופים להנחיות מטעם יושב ראש הלשכה או גורמים פוליטיים אחרים. וממילא, כך נטען, מטבע הדברים נטייתם של שני נציגי הלשכה בוועדה – עורך הדין חאלד חוסני זועבי ועורכת הדין אילנה סקר, הנחשבים לתומכי האקטיביזם השיפוטי ולנציגי השמאל בלשכה – היא לתמוך בעמדותיהם של השופטים בוועדה.

מנגד, אם תצליח השרה שקד לגבש רוב בוועדה למינוי שופטים ההולמים את השקפתה השמרנית-ימנית, ובעיקר אם המהלך יועיל במינוי יועץ משפטי ראוי, ייתכן שמדובר בעסקה הגיונית למדי: לפעמים צריך להקריב את המלכה כדי להגיע להישגים.

עתה, עם ההתקדמות במהלכים למנויים המשפטיים החשובים, החלטתה של שקד תעמוד למבחן: האם שותפיה בלשכת עורכי הדין יקיימו את התחייבויותיהם? או שמא יתברר כי בסיבוב הזה, מי שיתגלה כשחקן הממולח יותר הוא יו"ר הלשכה נוה, שהצליח למסמס את האיום האסטרטגי היחיד על הכוחות הרדיקליים בלשכה?