הסדרה מגש הכסף היא מצוינת, חוץ מזה שהיא מלאה מניפולציות, כזבים וגעגוע מביך אל העבר הכלכלי הכושל של ישראל. הסוד מצוי בכתוביות בסוף.
צפיתי בשלושת הפרקים של מגש הכסף. אין ספק שמדובר בהפקה מעולה. יוצרי הסדרה הצליחו להנגיש נושאים מורכבים ומסובכים לציבור הרחב, בשלושה פרקים ארוכים של שעה כל אחד. רובו של כל פרק בנוי מהרצאה שלכאורה הייתה אמורה להיות משעממת – מבוא לכלכלה של משהו, או כלכלה בישראל אז והיום – כותרות שבדרך כלל מהוות כדורי שינה מצויינים.
אך לא במקרה שלנו. היוצרים הצליחו להפוך את הסדרה לכיפית ומעניינת, שגורמת לצופה להקשיב, לראות עוד ולהבין. ממש תענוג צרוף של טלוויזיה איכותית. ולפני שאני הורס את כל המרמלדה הדביקה הזאת, אני חייב עוד פרגון ענק לאנימציה והסאונד שהופכים את הצפייה למענגת ומרתקת. עכשיו אפשר להתחיל.
בשורות הבאות אבקש להתמקד בפרק השלישי של הסדרה: "דני גוטווין ושודדי מדינת הרווחה". קשה לי להתווכח עם תורתו הכלכלית של פרופ' גוטווין, סך הכל אינני פרופסור לכלכלה. אך בעצם גם הוא לא; הוא היסטוריון, סוציאליסט ואיש שמאל מובהק. מאלו שאפילו השמאל מסתייג מהם. בצד הימני של המפה הפוליטית ישנן דמויות דומות, אבל גם עליהן לא עושים פרקים שלמים בסדרות שמתוקצבות מקרנות. גם עם תפיסת עולמו הסוציאליסטית אין לי מה להתעמת. הרי את ההתיישבות ביהודה ושומרון הקימו אנשי מפא״י בשיטות הסוציאליסטיות הידועות והליכוד בשנות ה-80 וה-90 המשיך את הדרך שאותה הם התוו. אני דווקא שמח שפרופ׳ גוטווין עוזר לנו להוכיח שממשלות ישראל לדורותיהן הן שהקימו את ההתיישבות והביאו אותנו עד הלום.
אז מהיכן מגיעה לי תחושת המיאוס מהפרק בו הוא מככב? כמו בסדרה, אפרק את התחושה לשלוש נקודות.
1. תפיסת עולם ישנה
מישהו הזיז לפרופ' גוטווין את הגבינה. הוא היה צריך להביט ביומן ולגלות ששנות השישים חלפו מזמן והנה אנחנו אוטוטו בפתחה של שנת 2016, יש דברים שהיו נכונים להיסטוריה שאפשר להתרפק עליהם, אבל רק בגעגוע ולא בצפייה.
בילדותי גדלתי בעולם של פנקס אדום. הוא ליווה אותנו לקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובעוד מקומות. אבא ז"ל היה צריך לקבל בתלוש המשכורת בול חודשי באישור ועד העובדים ואת הבול הזה היינו מדביקים בפנקס האדום. בלעדיו לא יכולנו לקבל טיפול בקופת חולים. מה עשו כל אלו שלא עבדו במפעלים? קינאו. גוטווין בועט ללא רחם בטייקונים של היום, רק שהוא לא מספר לכם, שפעם פקידי ההסתדרות והוועדים היו הטייקונים, בעלי המעמד, הכוח, השררה והכסף. לא התחברת אליהם? היית מתחת לקו העוני במדינת העולם השלישי שבתוך מדינת ישראל האדומה. בקיבוצים ובשכונות של האדומים חיו אנשים עם בריכות, קופת חולים, נסיעות חינם באוטובוסים וניהלו את המדינה. שאר האנשים היו ההמון הנבער, הפלטפורמה לביסוס תורת האדומים הסוציאליסטית. עובדים פשוטים כמו אבא שלי קמו כל יום ב-4:30 לפנות בוקר כדי ללכת קילומטר לאוטובוס שייקח אותו לעבודה במפעל או בבית אריזה, כשהם רואים את מנהלי המפעלים והפקידים הבכירים מגיעים ברכבים ומחלקים להם בולים.
כל תפקידם של איגודי העובדים היה לשמר את המעמדות. שחס וחלילה לא יצא מישהו מההמון ויצטרף לחגיגה, שלא יהפוך המחסנאי במפעל למנהל המחסן או לפונקציונר אחר.
מבלי משים, פרופ' גוטווין מאשש את התמה הזו כשהוא מציג את הפנתרים השחורים ומפגיני ואדי סליב של שנות ה-80. "הפנתרים אמרו, יש מדינת רווחה תחילו אותה גם עלינו". אמת. היא לא הייתה מוחלת עליהם, ההסתדרות ראתה בהם המון נבער שצריך לשרת את מעמד הפקידים.
אז מה לנו כי נלין על טייקונים בצווארון הכחול של היום, כשפרופ' גוטווין מייחל בכל מאודו להחזיר לנו את הטייקונים אדומי הפנקס של אתמול?
2. מניפולציה של מספרים
כמעט כל טיעון שנרצה להוכיח, נוכל להוכיח תוך שימוש לא הוגן במספרים. בעיקר כשרוצים לשסות ציבור שלם במתנחלים. רוצים דוגמא? קחו אחת. פרופ' גוטווין מציין במהלך הפרק את העובדה הבאה: "בעוד ששירותי הרווחה מקוצצים, מספר המתנחלים הולך וגדל". אין שטות יותר גדולה מזו. זה בערך כמו לומר "בעוד שהמחבלים רוצחים בסכינים, פרופ' גוטווין ממשיך להרצות באוניברסיטה". ויש עוד כמה כאלו.
לא ברור גם מה הקשר בין כתבות בשחור לבן של ערוץ 1 על ההתנחלויות, לנתונים מהשנים 2014-2011. כבר מעל 15 שנה שאין שום דחיפה והטבות לתושבי יו"ש והסאגה האחרונה על הטבות המס תוכיח. מי שצריך להשתמש בדוגמאות מניפולטיביות מהשנים האחרונות, שאת כולן ניתן לסתור, מראה משהו על התאוריה הקונספירטיבית הרעועה שלו.
כמה עולה חינוך לילד? על פי מגש הכסף, בילד בדימונה משקיעה המדינה 3,700 ש"ח, ואילו בילד בהר חברון משקיעים 24,500 ש"ח. גם אם המספרים נכונים, המניפולציה צועקת לשמים. איך בכלל אפשר להשוות בין עלות תלמיד בעיר לעלות של תלמיד במועצה אזורית? ועוד כשמדובר במועצה שיש לה מאפיינים מיוחדים כל כך. המועצה האזורית הר חברון פרושה על מרחב גדול, עם ישובים קטנים וקווי הסעה ארוכים, שחייבים להשתמש בהם ברכבים ממוגני ירי שעולים פי 1.5 לפחות. אז איך באמת אפשר להשוות.
אך אם היו מציגים עוד נתונים היה מתקבל אצל הצופה רושם אחר לחלוטין. הנה נתונים משנת 2012 – עלות תלמיד במועצה אזורית הר הנגב שגובלת בדימונה: 26,400 ש"ח לילד לשנה, במועצה אזורית אשכול: 23,300 ש"ח. בדימונה לעומתם עלות תלמיד היא 7,000 ש"ח. אז היכן באמת צומחת מדינת הרווחה?
השוואת תקציב החינוך והצגה חלקית של הנתונים זו מניפולציה. האמת היא פשוטה הרבה יותר. למשרד החינוך יש קריטריונים ברורים ונוקשים, לפיהם מועברים תקציבים לחינוך לרשויות. רשות שמקבלת יותר או פחות זה עניין של עמידה או אי עמידה בקריטריונים. האם נראה לכם שכיתה בבית ספר בהר חברון מצופה זהב? האם בבתי הספר של מועצה אזורית הר הנגב או אשכול הלוח, השולחנות והכיסאות משובצים מיהלומים? לפי המספרים כן. האמת שונה לחלוטין.
גם ההשוואה בין מענקי האיזון וההשקעות בתושב של עיירות הפיתוח מול ההתיישבות, לוקה באותה טעות או זדון. אי אפשר להשוות בין רשויות עם מאפיינים שונים ולצפות לקבל תוצאה הוגנת. מי שעושה כך, ומבין בכלכלה, יודע שזו מניפולציה. מי שמשתמש בנתונים האלו להסקת מסקנות, אזי או שהטעו אותו והוא לא בדק את הנתונים, או שהוא לא פרופ' לכלכלה. או שניהם יחד.
גם בנושא החטיבה להתיישבות מנסים למכור לנו שקרים. החטיבה להתיישבות הוקמה בעיקר כדי לסייע בפיתוח ההתיישבות ביהודה, שומרון והגולן, ולא כפי הנאמר בסדרה, שהיא הוקמה כדי לסייע לפריפריה. לגליל ולנגב יש משרד שלם, יש קרנות של ההסתדרות הציונית והפדרציות היהודיות בעולם שמשקיעות תקציבי עתק ביישובי הנגב והגליל, ואינן חוצות את הקו הירוק. רק לפני כעשור הוחלט שהחטיבה להתיישבות תעסוק גם בנגב ובגליל. תקציבה מחולק לשליש לכל אזור ולכן ההשוואה בין הרשויות לא רלוונטית. ממילא רק שליש יגיע ליהודה ושומרון.
מניפולציה נוספת מופיעה בנתונים על התקציב למועצה המקומית בית-אל שעמד על מעל ל-50 מיליון ש"ח לשנת 2014. זו כבר לא טעות, זו נבזות. הממשלה העבירה באופן חד פעמי תקציב מיוחד לחטיבה להתיישבות על מנת לפנות את שכונת האולפנה על פי החלטת בג"צ. זאת ועוד, בשנה זו, בעקבות מבצע צוק איתן, החליטה הממשלה להשקיע מעבר לתקציב השוטף עוד מיליארד ורבע ש"ח ביישובי הנגב, בערים, במושבים ובקיבוצים שבעוטף עזה. האם תקציבי עתק אלו לא מהווים הוכחה להקמת מדינת רווחה נוספת בנגב, או שרק על ההתנחלויות אפשר לספר את סיפורי עלי בבא וארבעים השודדים?
מחירי הנדל"ן שמככבים בסדרה לא גורמים לפרופ' גוטווין להתבלבל. הם מצלמים עיר חרדית – מודיעין עילית – תוך כדי יעוץ של מומחה מ'שלום עכשיו' שמספר על הטבות שלא היו ולא נבראו, ואחר כך מראים פרויקטים למכירה בחלק מהישובים באזור בנימין, בהם מחירים שנעים בין 1.3 ל-1.6 מיליון ש"ח. בלב כואב הם מתבכיינים, מה אפשר לקנות במחיר כזה במרכז הארץ?
הבכי שלהם נגע לליבי ואבקש לבוא לעזרתם בטיפ קטן. צפו רק פרק אחד אחורה, פרק 2, ותשמעו את פרופ' ירון זליכה מסביר ש-1.4 מיליון זה מחיר מופקע לדירה, ואפשר לקנות דירות במחיר זה ביבנה למשל. גם בראש העין ובעוד מקומות. בדקנו. אז על איזה הטבות כלכליות הם מדברים?
אפשר לומר את האמת ולהציג נתונים נכונים, אבל מה לא עושים כדי להוכיח תזה סוציאל-דמוקרטית שרוצה להחזיר את חגיגות האחד במאי לכיכרות?
3. נגיעות שמאל קיצוניות
תחושת המיאוס וחוסר היושרה מתבהרת רק בסוף הפרק. לא בסוף דבריו של פרופ' גוטווין, אלא ממש בסוף. היכן שרוב האנשים כבר לא מסתכלים כי הם עסוקים בלמצוא את הדרך ליציאה מאולם הקולנוע. כתוביות הסיום.
בצילומים עצמם, העד המרכזי בסיפור ההתנחלויות הוא דרור אטקס – חובב מדינה פלסטינית ידוע ואיש שמאל, המתרוצץ בכבישי יהודה ושומרון. לקחת אותו לספר עלינו זה בערך כמו לבקש מאבו-מאזן להעיד בתביעה נגד זורקי האבנים. הסיפור מכור מראש. אפילו התבטאויותיו הכמעט אנטישמיות לא צונזרו. "רוב האנשים שגרים כאן, עובדים בתוך הבועה הזאת", אומר אטקס על תושבי מודיעין עלית החרדים, "אחד מזכיר, השני שוחט, השלישי רב". כמעט ונפלט לו "עם אף גדול ויושב על גלובוס".
כדי להשלים את הסיפור שמאחורי העלילות, מוצגים בסוף הפרק כל מי שעזרו להפקה. אני בטוח שלא תהיו מופתעים לגלות את השמות מכון מולד, רחל ליאל, סתיו שפיר, אלדד יניב, אלון פנקס, טליה ששון, טל הריס ועוד חברים ש"היו שם כדי לעזור".
וכדי שהדרמה האמיתית תישמר לסוף – הנה זה מגיע – שקופית סיום הפרק, עם לוגו 'הקרן החדשה לישראל'. כאילו כדי לומר לנו לא טעיתם. אם זה נראה לכם לא כשר כבר קודם – הנה הסיבה.
______
יגאל דילמוני הוא מנהל התקשורת וההסברה של מועצת יש"ע
פרט קטן ושולי
"יגאל דילמוני הוא מנהל התקשורת וההסברה של מועצת יש"ע"
זה ממחיש עד כמה רוב המאמרים כאן לא רציני ולא אוביקטיבי .
למרות שיש מידי פעם מאמרים אוביקטיבים שקולעים למטרה.
ואתה טורח לעקוב אחרי כל המאמרים הלא רציניים ולא אוביקטיביים כדי לזכות מדי פעם במאמר יותר רציני? או שאולי היית מעדיף שלא היה גילוי נאות של תפקידו של הכותב?
תגובה רדודה…
ואם ממשלת ישראל מגיבה להאשמות הפלסטינים?
אז בגלל שזה ישראל מול הפלסטינים אז ממשלת ישראל לא דוברת אמת?
תתמודד עם הטענות…לא תצליח.
^ תגובה רצינית ביותר.
שמואל רוב המאמרים כאן כולל זה קל עד מאוד להפריך את המאמרים .
אני פשוט נכנס לראות מתי יבקרו את התתנהלות של ביבי אבל כנראה התנהלות שלו כלכך טובה ומושלמת (כמו שרון מלמטה כתב) כך שאין מה לכתוב
קשה שלא להסכים שהפרק האחרון בסדרה הוא תת רמה, הן בהשוואה לשני הפרקים הקודמים והן אבסולוטית.
גוטויין מנסה לקדם אג'נדות פוליטיות ניאו-קומוניסטיות, ועושה זאת בעיקר ע'י העלמת חלקים משמעותים מהתמונה.
אתן שתי דוגמאות למרות שיש הרבה יותר בפרק של שעה.
א. גוטווין מתייחס ממושכות למדדי האי שוויון תוך התעלמות מרמת ההכנסה הממוצעת של היחיד. לפי שיטת גוטווין מצב תושבי צפון קוריאה נהדר כיון שפרט לשכבה מצומצמת של מקורבי השלטון כולם עניים, עניים מרודים ועניים לשעבר אחרי מוות מרעב. מדינה למופת. ישראל טיפסה מהעולם השני בתקופת המערך לעולם הראשון בתקופת הליכוד, ורמת החיים של רוב תושבי המדינה עלתה
ב. גוטווין 'שוכח' לספר מה הייתה הנגישות להשכלה תיכונית וגבוהה של תושבי הפריפריה / המזרחיים בתקופת המערך ומהי נגישותם להשכלה בתקופת הליכוד. למעשה, צמצום הפערים המשמעותי התחיל רק בשל הנגישות להשכלה. רק כאשר בגין הפך את לימודי התיכון לכמעט חינמיים נפתח אופק תעסוקתי לבני העשירונים הנמוכים. ברור ש'שכחה' זו נועדה לקדם את הנרטיב השקרי שהשמאל דאג (וידאג) לעשירונים הנמוכים יותר מהליכוד
אבל, יגאל דילמוני אינו נקי מהמניפולציות בהן הוא מאשים את גוטווין
הטיעון שכיתות בתי הספר בהר חברון אינן מצופות בזהב
וביהלומים, ומכאן שהמצב הנוכחי תקין, הוא דמגוגי
ברור שמהיבט כלכלי וסביבתי טהור רצוי לרכז את כל תושבי המדינה במספר ערים גדולות. ואז, לתת הקצבה שווה בדיוק לכל תלמיד במדינה בלי קשר למקום מגוריו וזרם הלימוד שלו
כל חריגה מכלל זה דורשת הסכמה לאומית של תושבי הערים הגדולות ל'סבסד' את תלמידי הפריפריה על חשבון ילדיהם. נראה שקיימת הסכמה לאומית גבוהה יותר לסבסד חקלאיים מאשר תושבים הבוחרים לגור בקהילות סגורות, של
ישובי גבול הלבנון ועוטף עזה מאשר של ישובי עוטף חברון.
בנוסף, קיים פער מקומם בין ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי דתי והחרדי לבין תלמיד בחינוך הממלכתי הרגיל. פיצול בין בנים ובנות משמעו שמספר התלמידים בכיתה ממוצעת קטן. הקריטריון שקבע משרד החינוך המעניק תוספת שעות ללימודי יהדות אינו יכול להתקבל ע'י הורים חילונים כתורה מסיני. אולי גם הם היו רוצים תוספת שעות לנושא
הקרוב לליבם כמו מוסיקה או תגבור אנגלית, בכיתות פחות צפופות
אי אפשר להסתתר אחרי הטענה שאלו הקריטריונים
הקדושים שקבע משרד החינוך לכל מועצה מקומית ולכל זרם חינוך
מה שרוב התושבים מעדיפים (לתמוך ביישובי עוטף עזה ולא ביישובי עוטף חברון, לדעתך) מתברר בקלפי. והטענה שהכיתות לא מצופות ביהלומים איננה הטענה העיקרית. הטענה העיקרית היא שבמקומות אחרים משקיעים לא פחות. אין ספק שאם הייתה מדיניות ביטחון סבירה והתלמידים לא היות צריכים לנסוע ברכבים ממוגנים, החינוך לילדי הר חברון היה עולה פחות. ואם כבר משווים בין "מתנחלים" לתושבי הפריפריה בתוך הקוו הירוק, למה לא להשוות את דימונה לאריאל או למעלה אדומים? למה דווקא לתושבי מועצה אזורית הר חברון?
איך פיצול בין בנים ובנות גורם לכך שמספר התלמידים בכיתה ממוצעת קטן?
זה עובד אולי בבית ספר זעיר, שבו יש כ-30 תלמידים בסה"כ, ואז פיצול של הכיתה יתן שתי כיתות קטנות.
בית הספר בשילה, למשל, מפוצל לבית ספר לבנים ובית ספר לבנות. אבל בגלל שיש הרבה מאוד תלמידות ותלמידים, מספר התלמידים בכיתה ממוצעת לא מושפע.
אתייחס רק לנקודה אחת מדבריך: לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו לפני כחודשיים, ממוצע התלמידים בחינוך הממלכתי עומד על 26 תלמידים בכיתה, ובחינוך הממלכתי דתי על 24 תלמידים בכיתה. פער של שני תלמידים, לא יותר, והמגזר הממלכתי הוא מגזר גדול יותר (לצורך העניין, במגזר הצ'רקסי הממוצע עומד על 19 תלמידים בכיתה).
אז אולי כדאי להפסיק לספר סיפורי סבתא?
ניתוח מעולה
ביקורת חלשה – קל להתמקד בפרק האידיאולוגי ה-3 אבל כמה לא מפתיע שאתה לא מתמודד עם הנתונים הנוראיים של שני הפרקים הראשונים. האם שם התוכן מביך למדי ?
אתה מדבר על שחיתות בעידן מפא"י – האם אין דימיון לאותן הטבות במיליונים לטייקונים שניתנות כיום במדינה ?
האם הריכוזיות אז אינה דומה לריכוזיות כיום בעידן הימין ?
איך הריכוזיות והיעדר התחרותיות עולות בקנה אחד עם הקפיטליזם של נתניהו וכותבי החצר שלו ?
אשמח אם תתייחס גם לשני הפרקים הראשונים ותנסה להתמודד עימם. אז תהיה זו ביקורת ראויה שיש להתמודד עימה. עד אז, אתה חוטא לכתיבה.
זליכה עוד יותר מביך מגוטווין. ממנו מצפים ליותר מאשר שקרים בוטים. הבן אדם טען שהמדינה תקבל מהגז רק 12.5 אחוז. שקר גס. שמחיר הגז יקר. שוב, שקר גס. רק 3 מדינות באירופה זולות יותר ובארה"ב וקנדה זול יותר בגלל פצלי גז. זליכה אסל לפחות מציג חלק מהבעיות בצורה נכונב ואמינה. הפתרונות שלו מגוחכים ונוטים לכיוון ההזוי של גוטוויין
תסתכל על —> "יגאל דילמוני הוא מנהל התקשורת וההסברה של מועצת יש"ע"
ברור שהביקורת כאן חלשה אם תסתכל הוא מתייחס רק לדברים שקשורים לנושאים אותם הוא מייצג
אני מניח שגם אם תבדוק את הנתונים שהוא מביא במאמר תראה שהם לא מדוייקים או מסולפים והרבה מהמגיבים כאן מביאים נתונים שאין לי מושג מאיפה הם מביאים אותם
כבר אמרו חכמינו ז"ל, חצי אמת גרוע משקר
כל מי שיודע קצת סטטיסטיקה מבדיל בין קשר לבין סיבתיות. רוב הציבור לא מומחה גדול לענינים אלה ואם אפשר להסית אותו ב"עובדות"(ואני מסכים לכל העובדות), למה לא מי יודע? אולי V18 ילך לנו??.
מוזר לפי האתר הזה ההתנהלות של ביבי פשוט מושלמת .בגלל זה המדינה שלנו במצב כזה מזהיר
אבל לא לעניין לקחת אץ גוטווין ולהשליך ממנו על הדרה כולה (לפחות כפי שנעשה בהפניה מהפייסבוק). אוהבים את נתניהו? אל תלכו עם זה יותר מידי רחוק.
נסיון לעשות כותרת.. איכשהו הלך בכל זאת נכנסתי וקראתיתוכן לא רציני בכלל לא מתייחס לבעיוגודווין לא הנושא ולא מעניין בכלל.
סתם מוסיף עוד מיסוך
טוב שאתה מתייחס לטעויות בפרק השלישי.
אבל לכולי עלמא שני הפרקים הראשונים הם היותר רציניים והם המציגים את הבעיה במדינה:
יותר מדי מונופולים.
זה טיעון קפיטליסטי שמשום מה אתר מידה לא מזדהה איתו
כתבה הזויה ביותר.
מדינת ישראל מנוהלת בידי טייקונים זה לא סוד.
ריכוז הכוח בידי קבוצת טייקונים היא מחלה לכל דבר. מחלה שצריך לשים לה סוף.
זאת השורה התחתונה. אז אל תנסה לצאת מתחכם ולהגיד ההפך מכולם.
פשוט כתבה פתטית. תתבגר בנאדם.
היי בנאדם אחשלי ג2ר. מה שאתה ומרבית המגיבים כאן שהתנגדו לכתבה שכחו, זה שכאן לא טוקבקיפ בויינט, מגבלת תווים כמו בטוויטר ואף אחד לא יעשה לך אנפרינד כמו בפייסבוק אם תעצבן אותו יותר מדי. כאן אתר שמתיימר להיות רציני וכותביו הקבועים בהחלט ניחנו ביושר אינטלקטואלי. לכן כמשגיבים כאן רצוי לגבות טענותיך בעובדות, ולא לזמר ססמאות, לשאול ״מה עם ביבי״ או להבטיח שקל לסתור את טענות הכתבה ולהעלם כמו המגיב מלמעלה. מפריע לך פרט בכתבה? היו סילופים? הייתה הטייה? סתם מציק לך שהנרטיב שלך שונה מזה של הכותב? שנס מותניים, פנה לעצמך איזה 15 דק׳ וכתוב כתובה רצינית ומנומקת. לחלופין אם לא באמת חשוב לך לשמות משנו באידיאולוגיית האתר או הכותב, המשך לכתוב תגובות-סיסמא באורך שורה-וחצי והאידיאולוגיה שלך תמשיך לא להיות מיוצגת באתר זה.
מצפה מביקורת שתהיה עיניינית ולא בנויה מספורי בדים…לגבי הפנקס האדום והתלושים…למי שלא חי אז מובן שרק אנשי הפנקס האדום קיבלו טיפול בקופת חולים…אז אני רוצה להצהיר שלנו בבית היה פנקס עם בולים ירוק של קופח לאומית ואפילו אנחנו זכינו לטיפול רפואי נאות……גם יש הגזמה לגבי השכונות האדומות והבריכות…דלמוני, עוד מישהו יאמין לזה…!!יחד עם זאת מקבל הרבה דברים מהביקורת שלך לגבי הנתונים הלא רלוונטיים בסידרה מגש הכסף…ומסתבר שכמו תמיד האמת נמצאת איפה שהוא באמצע
מגש הכסף סדרה טובה אמיתית קולעת
מר דילמוני היקר,
כמה נוח להתעלם מרוב הדברים של פרופ' גוטווין ולהתייחס רק למה שמציק לך בעין.
האינפלציה שהתרחשה – במודע וביד מכוון – בשנות שלטונו הראשונות של בגין, לא נעים לך להתעסק עם זה?
העמקת הפערים המכוונת, דרדור רוב אזרחי ישראל אל מתחת לקו העוני, לא נעים לך להתעסק עם זה?
אגב, מה נראה לך, שבפינלנד יש פנקס אדום? להחזיר את מדינת הרווחה לא אומר להחזיר את השחיתות שבה, או בהכרח את אותם המוסדות הרקובים (שגוטוויין כן מציין בפרק ואתה שכחת בנוחות להתייחס לזה), אלא לחזור למצב בו המדינה דואגת לאזרחיה ולא לטייקוניה.
אתה חוטא ביוהרה וכותב בחוסר יושר, משקר במצח נחושה למען האינטרס של התחת שלך.
תהיה בריא ותהנה מלהיות קרוב לצלחת.
אדון דלמוני,
אתה מפספס את הנקודה שמעוררת את הציבור.
כולנו יודעים על השחיטויות והצרות שהיו בתקופת הפנקס האדום .
וכולנו יודעים שמגש הכסף היא תכנית שמכוונת לגעת בלב הציבור ולקרב אותו לשמאל.
אבל הבעיה היא לא ימין שמאל וכמה תקציב מקבל כל משרד ממשלתי ומה הוא עושה איתו .
אני רוצה להאמין שגם בימין וגם בשמאל חברי הכנסת לא נהנים לדפוק אותנו ,המשכורות שלהם טובות את זה אנחנו יודעים . אז אני לפחות בעבודה כזאת הייתי רוצה להשאר וכשהציבור שמח אז אני נשאר .
ה הבעיה היא כמו שהראו אותה בתכנית בצורה הכי ילדותית שתיהיה ברורה לכולם . יש כמה חברה שמחזיקים בכסף שלנו והם הבוסים של המפקחים עליהם . זה נתונים בשטח ושם הבעיה , הכלכלית כמובן .הטייקונים הם גרידיים והם מכתיבים לעצמם את החוקים.
וזאת הסיבה שכן צריך לצאת לרחובות , לא בשביל הפיכת ממשל לשמאל ,ממש לא.
הבטחון הוא חשוב ביותר ואסור להסס ואסור לוותר .
אבל את הריכוזיות והמונופולים צריך לשבור . .