הפלת המטוס הרוסי: פוטין לא יישאר חייב

הרוסים תקפו מיעוטים תורכמנים בסוריה, וארדואן כבר לא יכול היה להבליג • הפלת המטוס הרוסי על-ידי הצבא התורכי היא חלק משרשרת מתיחויות בין רוסיה לתורכיה, שהסוף שלה לא ידוע • בינתיים: אובמה ואירופה מתפללים שארדואן לא יזדקק לעזרתם

מסעדות הדגים בטיילת של איסטנבול, על גדת מצרי הבוספורוס, הן מקום הבילוי האהוב ביותר על בני העיר הגדולה והעתיקה של תורכיה. השחפים הגדולים מנערים את נוצותיהם בין המטיילים ללא חשש, והסירות המשייטות עשרות מטרים מהסועדים ומהמטיילים משרות אווירה של רוגע.

אלא שדווקא במקום היפה והשלו הזה רואים התורכים גם את אחד המחזות המרהיבים והמפחידים כאחד: הפגנת  השרירים הקבועה של רוסיה. כל כמה שעות עוברת בבוספורוס אניית מלחמה רוסית בדרכה דרומה, לחופי סוריה באגן המזרחי של הים התיכון. האניות הרוסיות ענקיות, מאיימות, משייטות במהירות רבה ומסוכנת והרעש שהן מקימות מרעיד את הצלחות במסעדות הדגים. הסועדים והמטיילים נדרכים.

מאז שפרצה מלחמת האזרחים בסוריה, במרץ 2011, נמצאות רוסיה ותורכיה משני צדי המתרס המדיני של העימות: רוסיה תומכת באסד בכל כוחה הדיפלומטי ולאחרונה גם הצבאי, ואילו תורכיה עושה כל שביכולתה כדי להפיל את אסד ושלטונו. פוטין וארדואן הם שני מנהיגים חזקים, המתגוששים ביניהם על חורבותיה של סוריה ותוצאות המאבק ביניהן נספרות בגופות של אזרחים סורים.

עד היום הייתה ההתגוששות בין רוסיה ותורכיה בעיקר באמצעות סיוע לוגיסטי ששני הצדדים הגישו, זו לאסד וזו למתנגדיו, אבל בימים האחרונים מתפתח עימות ישיר ומסוכן מאוד בין המדינות.

רוסיה היא מדינה חילונית שמניעיה הם רצון להחזיר לעצמה מעמד מעצמתי בזירה הבינלאומית; ואילו תורכיה היא מדינה דתית שרואה באסלאם דת מובילה בעולם. לרוסיה כוח צבאי גדול, ותורכיה – בנוסף לכוחה הצבאי – היא חברה בנאט"ו, ברית צבאית-מדינית שנמצאת בעימות פוליטי מתמשך עם רוסיה על שורה של סוגיות אירופיות. ביניהן אוקראינה, וסוגיית הטילים והמכ"מים במדינות מזרח אירופה.

אמנם לאחרונה מאשימות את תורכיה מדינות מערב אירופה באחריות לצונאמי הפליטים ששוטף את היבשת – והמנהיגים משוכנעים שארדואן עושה זאת בכוונה כדי לאסלם את אירופה – אך זה לא משנה את העובדה שתורכיה עודנה חברה חשובה בנאט"ו.

טילי נ"מ מתקדמים בלטקיה

אלא שהסוגיה הסורית שונה בחומרתה מכל הסוגיות האחרות, שכן בשבועות האחרונים מעורבת רוסיה באופן רשמי בלחימה בסוריה, וצבאה – ובעיקר מטוסיה – מבצעים פעולות מלחמתיות רחבות היקף ועתירות נפגעים על גבולה הדרומי של תורכיה. התורכים הרואים את המשחתות הרוסיות עוברות במצרי הבוספורוס – יודעים היטב שהאניות הללו נושאות כלי נשק שנועדו לחזק את אסד, שנוא נפשו של ארדואן.

בימים האחרונים עולה הרגישות של התורכים כלפי פעולותיה המלחמתיות של רוסיה, לאחר שמטוסיה של זו החלו להפציץ מטרות של מורדים תורכמנים המתגוררים מזרחה מלטקיה. לטקיה כזכור היא עיר הנמל של מדינת העאלווים המתהווה, שרוסיה מקימה עבור אסד ולמען עצמה. התורכים לא יכולים לעמוד מנגד כשאחיהם מותקפים בפצצות רוסיות, ולכן הם החליטו לפעול כנגד המטוסים הרוסיים.

וכך, אתמול בבוקר הפילה תורכיה מטוס קרב רוסי, סוחוי 24, שתורכיה טוענת כי חדר לתחום האווירי שלה אחרי שהוזהר מספר פעמים לצאת ממנו. רוסיה מנגד, טוענת שהמטוס הופל כאשר היה מעל השטח הסורי, והפלתו תוארה על-ידי פוטין עצמו כ"סכין בגב". זו אמירה משמעותית; היא רומזת על כך שתורכיה, בשיטת "הפיגיון המוסלמי" שננקט על-ידה בשנתיים האחרונות, מעניקה סיוע לוגיסטי לדאע"ש באמצעות רכישת הנפט שלו, מבריחה ג'יהאדיסטים לסוריה, וכעת תוקפת במישרין גם את רוסיה. הביטוי "סכין בגב" מזוהה אסוציאטיבית גם עם הנאציזם שהוא האויב ההיסטורי של רוסיה.

במקביל למילים החריפות, מקדמת רוסיה מערכות טילי S-300 לאזור צפון מערב סוריה, מיקום שיאפשר לה לפעול נגד חיל האוויר התורכי עמוק בתוך שטח תורכיה; הצבת הטילים גם תסכן את פעילות חילות האוויר של נאט"ו בבסיס אינצ'רליק, ולא פחות מכך היא תהווה כאב ראש גם לחיל האוויר הישראלי. למוסקבה כזכור יש חשבון ארוך שנים עם בסיס אינצ'רליק, ממנו היו ממריאים מטוסי הריגול והצילום האמריקניים, U-2 ו- SR-71, שחגו מעל ברית-המועצות בזמנה, בגבהים שלא אפשרו להגנה האווירית הסובייטית להתמודד איתם. בתחילת שנות ה-60 הצליחה ברית-המועצות להפיל מטוס U-2 בודד, עקב תקלה שחייבה אותו להנמיך טוס. סגירת התחום האווירי של אינצ'רליק תהיה עבור הרוסים סגירת מעגל.

במקביל, ביטל שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, ביקור בתורכיה שתוכנן השבוע, על רקע האפשרות שהתגברות המתח בין רוסיה ותורכיה עלולה לסכן את הסחר בין המדינות שמגיע מדי שנה לעשרות מיליארדי דולרים. ארדואן מצדו, אמר שתורכיה יכולה למצוא תחליף לגז הרוסי ולחשב מחדש את מסלול הסחר עם רוסיה. המנהיג התורכי יודע היטב שמצבה הכלכלי הירוד של רוסיה מאפשר להפעיל עליה מנופים כלכליים, אם כי התחזית לחורף קר בתורכיה היא איום גדול יותר.

אובמה יושב על הספסל

אך המתח לא מתבטא רק בהצהרות אלא גם במעשים. רוסיה הטילה בימים האחרונים הגבלות על תנועת משאיות תורכיות, הנוסעות אל הרפובליקות של מרכז אסיה דרך רוסיה. צעד שמהווה פגיעה ביכולת היצוא של תורכיה. לתורכיה מצדה יש כמה סיבות נוספות לחשוד בכוונותיה של רוסיה, שכן זו נמצאת בקשרים טובים עם כמה מיליציות כורדיות בסוריה ובעיראק. לוחמי המיליציות הללו רוצים ואולי אף יכולים להתמודד עם צבא הג'יהאדיסטים של דאע"ש, לפחות בזירות מקומיות מוגבלות.

זאת ועוד, בעצרת האו"ם האחרונה הכריז פוטין שהגורמים היחידים שנלחמים נגד דאע"ש הם הצבא הסורי והכורדים – הכרזה שארדואן ראה בה פגיעה בתורכיה ובו אישית. הרי לדבריו גם הוא נלחם נגד המדינה האסלאמית.

שחקן ספסל הנמצא על הקווים בהתגוששות בין תורכיה ורוסיה הוא ארצות-הברית, ולנשיא אובמה יש את החששות שלו; כפי שנכתב בהסכמי ברית נאט"ו, אם אחת המדינות נמצאת בסכסוך עם מדינה שאינה חברה בנאט"ו, אמורות חברותיה לברית להגיש לה סיוע צבאי וכלכלי. אובמה חושש שפוטין ינקוט בצעדים נוספים נגד תורכיה, וזו עלולה לבקש את עזרת בעלות בריתה בנאט"ו – בראשן ארצות-הברית – שיגנו עליה מפני הדוב הרוסי.

התסבוכת הרוסית-תורכית גדולה על אובמה, שהיה רוצה להימנע ממנה בכל מחיר. היא צריכה להזכיר לנו הישראלים שהבעיה הישראלית-פלשתינית היא שולית לחלוטין בעת הזאת, בזמן שתסריט סראיבו מתחיל לממש את עצמו לנגד עינינו. אמנם מזכיר המדינה קרי משוטט כרגע באזור, אך קשה להאמין שהזרקורים באמת יופנו לכאן בזמן הקרוב.

וכמו אובמה, גם חברות נאט"ו האירופיות לא ששות אלי קרב מול פוטין. הן לא עשו זאת באוקראינה, שכנתן ממזרח, והן לא יעשו זאת בסוריה. ארדואן נתפס כאימפולסיבי מדי, והאירופים כמו אובמה מעדיפים שהוא יסגור את העניינים בשקט מול פוטין. 

אז מה יילד יום ואת מי ניתן להאשים במצב? במקרה הזה צריך לשאול את הדגים האילמים של הבוספורוס.