איך הפך צה"ל ל"צבא של שלום המוכוון להשיג מטרות חברתיות"? אל"מ במיל' יהודה וגמן על הקונספציה המסוכנת שהשתלטה על צה"ל
בראיון שהעניק לאחרונה דובר צה"ל לשעבר, תא"ל (מיל') רון כתרי, נחשפה האמת המרה: צה"ל הפך ל"צבא שלום המוכוון דגשים חברתיים" ● במקום לפתח יכולות של הכרעה מהירה וקטלנית עמוק בשטח האויב, מעדיפים קציני צה"ל הבכירים פתרונות קסם עצלניים דוגמת העברת נשק לפלסטינים ● אל"מ במיל' יהודה וגמן מנתח
לפעמים צצה משום מקום כתבה במקומון כלשהו, שהקריאה בה מחכימה ומלמדת יותר מכל הרצאה מלומדת. כך אירע השבוע בראיון שפרסם עיתון 'חדשות קיסריה' עם רון כתרי, לשעבר דובר צה"ל בזמן "אינתיפאדת האוטובוסים והמסעדות", שפרצה בספטמבר 2000 והסתיימה במבצע 'חומת מגן'.
כתרי מספר בראיון על נסיבות כניסתו לתפקידו בשנת 2000:
בעידן שנראה כמבטיח שלום, וצה"ל המכוון לדגשים חברתיים. הצבא היה תחת קיצוצים ועלה צורך בשילוב בין הצבא לחברה והעברת מסרים ברוח זו. לי הייתה התנסות אזרחית וחברתית … ראיתי בהצעה [לתפקיד דו"צ] פתיחת דלת רצינית, הזדמנות לעשות עוד משהו לטובת המדינה. הרגשתי תחושת שליחות … התקופה הייתה מבטיחה, היו לנו הסכמי שלום עם מצרים וירדן, היה הסכם אוסלו, יצאנו מלבנון. השאלה הייתה איך מסבירים צבא של שלום לעם. חשבתי שבצבא כזה אני יכול להשתלב.
את מה שכבר נטען בעבר כלפי צה"ל כביקורת, אומר כתרי כשבח. דבריו מלמדים שמופז הרמטכ"ל וכתרי דוברו ראו את עצמם הרבה יותר כמפקדים ב"צבא השלום", זה שרבין הכריז על הקמתו בנאומו בקונגרס האמריקני ביולי 1994, מאשר כמובילים או מייצגים את צבא ההגה לישראל.
אלא שתכניותיו של כתרי לשרת בצה"ל בתפקיד פעיל חברתי התמוטטו בבת אחת בספטמבר שנת 2000: "פתאום הכול התפוצץ באופן החריף ביותר, הכיוון שלכאורה המזרח התיכון הלך אליו התנפץ, הסיטואציה הפכה לקשה ומורכבת מאד". קונספציית "צבא השלום" קרסה באחת, וצה"ל שהוביל אותה בהתלהבות עמד חסר אונים מול הטרור הפלסטיני שהיכה ברחובות. הפלסטינים התחילו לפוצץ אוטובוסים ומסעדות, ושליחות השלום של דובר צה"ל נקלעה למבוי סתום. במקום לדברר שלום נאלץ פתאום כתרי לדברר פעולות צבאיות, עניין שכנראה כלל לא תאם את השקפתו הפוליטית:
זו הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי. נשפך הרבה דם, היה קשה מאד להסביר את סיפור הכובש-נכבש. העם היה חצוי ואני ניסיתי לתווך את צה"ל ולהסביר את חומרת התגובה ביחס לעצמת הטרור שהופעלה נגד אזרחים. בשמאל ביקרו את צה"ל על שימוש מוגזם בכוח ובימין ביקרו את הצבא על שלא היה אגרסיבי יותר. ההסברה של הצבא כלפי פנים נעשתה בהעדר קונצנזוס.
מתברר שעל הקושי המוזר, בלשון המעטה, לעבור מהלך רוח של "שלום" להלך רוח של "מלחמה", התווסף אצל כתרי, וכנראה גם אצל בכירים אחרים, הקושי להילחם בטרור כמייצגים של "צבא הכיבוש". משימת הדברור של הצבא התנגשה פתאום אצל כתרי עם האג'נדה האישית שלו.
חוסר אונים מול הטרור
כמו אצל בכירים אחרים שכיהנו באותה התקופה, גם דבריו של כתרי מלמדים על כך שעם פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000 ניצבו ממשלת ישראל בראשות אהוד ברק והמטכ"ל בראשות מופז, כשהם כמעט חסרי אונים מול האלימות הפלסטינית. הכוח הצבאי העצום שעמד לרשותם הפך לחסר ערך, בהיותו כפות בכבליה של תפישת עולם שהובילה את צה"ל אל "עידן מבטיח שלום המכוון לדגשים חברתיים".
התוצאה הסופית של בלבול המושגים הזה, היתה 19 חודשים שבהם נהרגו קרוב לאלף אזרחים וחיילים. רק אחרי החלפתו של ראש הממשלה אהוד ברק באריאל שרון וכאשר סאת הדמים נגדשה בפיגוע במלון "פארק", התקבלה ההחלטה לצאת למבצע 'חומת מגן' בחודש אפריל 2002. אבל בכך לא היה די.
אחרי 'חומת מגן' היו אצלנו כאלה שסברו, מסתבר שלתומם, כי תפישת "צבא השלום" כבר עברה מן העולם. העובדות היו לכאורה מוצקות דיין, ודי היה בהן ללמד על הסכנות הגלומות בתפיסה הביטחונית הזו לביטחון ישראל. ניתן היה לקוות שהעקרונות שקדמו לה וכבר הוכחו כהולמים את צרכי הביטחון של ישראל – למשל קיצור משך הלחימה על-ידי העברתה מהר ככל הניתן אל עומק שטח האויב – יחזרו להוביל את חשיבתו ומהלכיו צה"ל.
אלא שמלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 הבהירה כי לקחי 'חומת מגן' וכל מה שקדם למבצע, לא נחשבו ראויים להטמעה בראשיהם של מפקדי צה"ל. מבצע 'שינוי כיוון' – שמה הצבאי של מלחמת לבנון השנייה – והמבצעים שבאו אחריו בעזה, לימדו שצה"ל אכן שינה כיוון בעיקר בכל מה שקשור לאחריותו לביטחון האזרחים. לא עוד מבצעים נמרצים והתקפיים במגמה לקצר את המלחמה, כל מלחמה, על מנת להשיב את הביטחון, אלא מבצעי ראווה מבוססי אש ומצטלמים היטב, ללא הפעלת כוחות היבשה (או הפעלתם באיחור), בהיסוס ובעיקר מבלי שהם יוצרים איום כלשהו על מקבלי ההחלטות בצד השני.
עצלני השלום
ההסבר היחיד שאני יכול לתת לאותה דבקות צה"לית במה שהוכח ככישלון כרוני, הוא המשיכה הבלתי מרוסנת שלו אל העצלות הנינוחה; עצלות שהשתלטה על צה"ל מאז שרבין אפשר אותה לקציניו, בהכרזתו על "צבא השלום" בשנת 93'. לא בטוח שרבין התכוון לכך, אבל דבריו על שהמלחמה היחידה ש"תענוג להשתתף בה" היא "המלחמה על השלום" הפכו להלך הרוח הקובע בצה"ל – מה שלא מאפשר לו היום לנהל מלחמה על פי אמות המידה הנדרשות.
קחו למשל את מבצע 'צוק איתן' מ-2014. מי שמנהל במשך כמעט חודשיים מבצע צבאי בטווח שאיננו עולה על 1000 מטר מהגבול, מול ארגון סמי-צבאי, וזאת מבלי שיצליח להוריד את האויב על ברכיו – הוא לא יותר מעצלן המבושם מעצמו. את מחיר עצלותו, תרתי משמע, משלם האזרח הישראלי הספון בממ"ד.
או, קחו למשל את מכת הדריסות והסכינאות הנוכחית. לאחרונה התפרסמו בתקשורת הישראלית ידיעות בדבר הצעה מטעם צה"ל להעביר נשק לפלסטינים, כתרופה לטרור המתעצם. הממשלה דחתה וצה"ל הכחיש, באיחור רב, אבל נטיותיו של צבאנו למהלכים שלא ידרשו ממנו מאמץ רב מדי כבר ידועות. די לשם כך להיזכר בהעברת הנשק לפלסטינים בתקופה שקדמה ל'חומת מגן', ובהשלכותיה. למרות ההכחשה של צה"ל, ניתן להניח שגם היום יש בתוכו כאלה שנאחזים בפתרון מכוון עצלות עבור המתקפה הנוכחית.
הממשלה המכהנת היום הוכיחה כבר מספר פעמים שהיא איננה מסוגלת לנער את צה"ל על מנת שיחזור לתפקד כצבא לוחם. מסתבר שעד שלא תקום ממשלה אחרת ולוחמנית יותר, נגזר על האזרחים להמשיך ולשאת פעם אחר פעם בתוצאות הפיכתו של צה"ל מצבא קטלני לצבא שהמלחמה היחידה שהוא רוצה לנהל היא "המלחמה על השלום".
התוצאות כבר ידועות מראש.
צבא חובבני ויקר להחריד המתעסק בשידורי רדיו, גיור ושאר ירקות שבינם לבין בטחון אין שום דבר. על מחדליו וחוסר יכולתו מחפה הצבא ע"י מערכת משומנת של יחצנות שלא היית מביישת את בר רפאלי
ברור שסוהרים יתמכו בשיפור תנאי החיים של האסירים. הם מנסים לקנות
לעצמם שקט וחוששים ממהומות בכלא אם תנאי האסירים יורעו.
זהו גם הרעיון של תשלום דמי פרוטקשיין לכנופיות עבריינים. וברור שהתשלום אינו אקט חד פעמי.
למעשה כל רעיון אוסלו היה להעביר את העבודה הקשה והמסוכנת של הצבא לפועלים זרים. נייבא חיילים מתוניסיה, ניתן להם נשקים והם ילחמו במקומנו בטרוריסטים של החמאס.
גם היום, הרעיון של 'תיאום בטחוני' הוא למעשה נסיון להטיל חלק מפעולות שמירת הביטחון על לגיון זרים. רק שלגיון זרים זה מתגלה כלא כל כך ממושמע
אבל, לזכות הצבא יש להוסיף שזו לא רק עצלנות מפונקת. הוא מבוהל קשות מצפי להרוגים ופצועים. קשה להכחיש שלציבור הישראלי קל יותר להשלים עם אזרחים מבוגרים הרוגים מאשר עם חיילים צעירים שנקטפו באביב חייהם. צבא שמתקשה מאוד לספוג הרוגים הוא למעשה צבא מנוטרל.
?אולי לגייס את גלעד שליט למטכ״ל
לגבי מלחמת לבנון ה2, הרי מדובר היה בצהל שהתרגל להתנהל מול הפלסטינאים בשטחים ועם שלא רגיל או מסוגל לספוג כמות גדולה מאוד של נפגעים ללא הישגים צבאיים או מדיניים מובהקים.
כלומר הסיכון הגבוהה לחוסר בהשגים מובהקים והסיכוי הגבוהה לנפגעים רבים הוא מה שמונע מצהל לפעול בצורה אגרסיבית.
לעצלות ואולי לנטיות פוליטיות כאלה ואחרות יכול להיות משקל, אך כנראה לא מלא כובד המשקל.
המשפט "נחשף בהיסח הדעת הסוד הגדול" לא נכתב על ידי במקור
מה גם שכלל אין זה סוד שהרי מאז שנת 2000 כתבתי ודיברתי על התופעה המדוברת כאן בכל מקום אפשרי
כתרי רק חיזק את דברי מאז
יהודה וגמן
על הצבא השתלטו קצינים בכירים אנשי שמאל ואם לא חפשו את נשותיהם שממלאות בתפקידים בכירים בכל מיני "עמותות שלום" או בעמותות "זכויות האדם" שבין שמם לבין מעשיהם בשטח אין שום קשר ושכל העמותות הללו שייכים אירגונית פוליטית ואידיאולוגית לשמאל הקיצוני שכל מטרתו סירוס הצבא גם באמצעות הליכים משפטים נגד חיילים מלמלא אחר תפקידו האמיתי וזה הגנה על המדינה ואזרחיה מאוייבים מבית ומבחוץ,,,ולכן קצין בכיר בצה"ל אינו מתבייש להציע לחמש ולספק נשק וכלי רכב ממוגנים למחבלי "הרשות הבלסטיזית" כדי שיוכלו לשוב לבתיהם בבטחה לאחר שרצחו יהודים!,,,
הקצינים מיו"ש, פיקוד מרכז והמטכ"ל, יודעים מה ירצף את מסלולם לפוליטיקה, ומה שהם מאמינים ללב הקונצנזוס (הם מאמינים לשקרני המדיה למיניהם), ונותנים עצות דביליות. כמה סתום צריך להיות קצין או כל בכיר בעמדת השפעה כדי להמליץ על מסירת שטחים או נשק לשלטון המחבלים של רש"פ?? הרי כשברחנו מעזה, קציני פיק' דרום והמטכ"ל מכרו לנו לוקשים על ההשפעה שתהייה לנו על מניעת טרור גם אחרי הבריחה. הרי אף אחד מהאנליסטים שלא חזו את השתלטות החמאס, לא פוטר בבושת פנים. כמו שאמרו זקני מפא"י: העם טעה!! מדינות המזרח התיכון שקמו על חורבות האימפריה הטורקית (האיש החולה מהבוספורוס), והסכמים קולוניאליסטים שניסו להנציח "הפרד ומשול" לצורך שימור השפעת המעצמות, בין עדות ושבטים וקבוצות אתניות למיניהן, קורסות. כשרק מסתכלים על המפות הישנות עם הקווים הישרים, מבינים כמה זה מלאכותי ולא אמיתי. ממרוקו מזרחה אף מדינה לא שרדה את סימון הגבולות הקולוניאליסטי בקווים הישנים. לא שרדה, הוא ביטוי מעודן לרצח המוני וג'נוסייד במרוקו הספרדית, צפון הסהרה, חצי מיליון השחוטים באלג'יריה, השלטונות המתחלפים בטוניסיה, לוב ומצריים. המדינות האלה נהפכות למרכזי שליטה רק סביב מקורות הנפט או המינרלים לייצוא. במזה"ת: תימן, עאדן, הנסיכויות וסעודיה, ממלכה האשמית, סוריה ועיראק הפסיקו להתקיים, או שיפסיקו בקרוב. כל הגבולות ייקבעו מחדש בלחימה של צבאות דתיים כאלה או אחרים, ובהשתלטות על מקורות ההכנסה, קרי נפט. הטרוריסטים של דעאש אינם שונים מהבדואים שפשטו מסעודיה, (חיג'אז), צפונה לארץ ישראל, סוריה ועיראק אחרי מלחמת העולם הראשונה. הם התבססו על היסטוריה שבטית וזיכיונות שקבלו מבריטניה, צרפת וארה"ב. בהמשך ביססו את שלטונם על נפט. אפילו זה לא עזר להאשמים בעיראק כבר ב- 1956, אילץ את חוסיין להילחם נגד החתרנות של נאצר והפלשתינאים מיום שעלה לכיסא המלכות בחסות הבריטים (הלגיון הערבי בפיקוד גלאב פחה), והביא לפלישה לכווית. דעאש הוא ארגון טרור אך יש להם הכנסות אדירות, בשיתוף הטורקים וחברות הנפט המערביות ששום חרם לא יעצור את תאוות הבצע שלהם. בחלקה המיידית שלנו יש לנו את עזה ורש"פ שידעו לשאוב מיליארדים בסיוע מערבי, אך בשום פנים ואופן לא יתקדמו בשלושים השנים הקרובות לרמה של סינגפור או טייוואן, כי יותר כיף להם להילחם נגד ישראל, נגד השיעים, הסונים, המצרים, נסיכויות המפרץ, כווית, אסאד וסתם אחד נגד השני כדי לינוק מברז הסיוע ולהעבירו לכיסים פרטיים. שום הסכם איתם לא שווה את הנייר עליו ייחתם כי אין מי שיעמוד מאחורי המילים הריקות. ישראל שנבהלת מסכינאים בני עשרה ואת הצבא שלה מנהלים פוליטיקאים בשאיפה/שפנים ברמה זו או אחרת, יכולה רק לצפות ללחץ לשינוי גבולות גם על חשבוננו, מבפנים ומבחוץ. יש רק פתרון אחד, צעדים חד צדדיים ומייד! לגרש את משפחות המחבלים ושכניהם ברדיוס מאה מטר לסוריה. את השכונה לפוצץ ולגלח. את המורים ושתי כתות בוגרים מכל בי"ס ממנו יוצאים המחבלים הצעירים, להוציא לטיול שנתי לסוריה, שיכייפו שם עם האיחוואן? את הרקדנים על הגגות והצלמים החוגגים בכל פיגוע ומעלים תמונות ניצחון לרשת, לעצור ולהעביר מייד לסוריה. בכל תקרית ברחוב השוק או שער שכם, לתפוש מייד 100 צופים חוגגים ולהעיף לסוריה, שירקדו שם. פושעי אוסלו לדין!! אבו מאזן הוא סוס מת, 10 שנים עברו מאז שביטל את הבחירות כי ידע שחמאס אוכל אותו בהליכה, החשבונות בשוויץ מחכים לשורדים וכל מדינה כביכול שתקום בשטחים האלה, אין לה זכות קיום כלכלית, תצפה שאנחנו או מדינות המערב יזינו אותה (לא יזיינו, אוכל), וישמרו עליה. הכל עניין של הגדרת הצרכים והאידיאולוגיה שלנו. אם נחליט לוותר, ייקחו לנו, ישתו לנו, יישחטו אותנו. אם נחליט שמה שאנחנו רוצים זו מדינה חזקה עם גבולות ברי הגנה, אנחנו צריכים מקסימום שטח ומינימום אוייבים בתוכו. שבדיה, נורבגיה והולנד שייקחו להן כמה ערבים שמתאים להן, אצלנו צריך להיות טראנספר הכרחי ומסיבי ולא הגירת ערבים ממדינות מתמוטטות באיזור לכיווננו – שום עאוודה ושום שיבה (רק בתה). פושעי אוסלו לדין!!!
הייתי מוותר על הריסת הבתים, ובמקום זאת, במידת האפשר, הייתי משכן שם יהודים. ואם לא ניתן לשכן שם יהודים, הייתי אוטם באופן זמני את הבתים וממתין עד שכל תושבי הישוב היו עושים רילוקיישן, ואז משכן בבתים יהודים ומחדש ומחזיר את שמו העברי הקדום של הישוב.
לגבי שאר דבריך, אני איתך בלב שלם.
השיא היה בשימוש שעשו בצבא לגירוש אלפי אזרחים יהודים מבתיהם. אז הראה הצבא לא מעט מוטיבציה ויצירתיות.
יפה כיצד בעז העצני יודע לחשוף את ערוותם בשתי מילים או שלוש.
http://www.appropriate-purpose.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=541491&kw=%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94
האם ייתכן שהציוויליזציה המערבית חדורה בבוגדים?
שימו לב:
1. בבית הלבן יושב נשיא אנטי=אמריקני, אנטי-ישראלי, אנטי-מערבי
2. 5 ראשי השב"כ לשעבר הופיעו בסרט אנטי-ישראלי, אנטי-ציוני
3. ראש המוסד לשעבר חותר תחת היכולת של ישראל להכות באירן בצורה הקרובה לבגידה
4. מספר רמטכ"לים לשבר פעילים במפלגות שבהן חברים בכירים אנשים לא-ציונים
מה קורה, לכל הרוחות? האם החברה המערבית והחברה היהודית-ישראלית החליטו להתאבד?!
חובה לחקור ביסודיות את כל ההכנסות וכל מקורות המימון של כל הלשעברים הבכירים של מערכת הביטחון. קשה לא לחשוד שלפחות חלקם הם סוכנים של מי שמשלם להם.
אגב, מה קורה עם חקירת אהוד ברק על מקורות ההתעשרות המופלאה שלו והאשמות אולמרט על קבלת שוחד בעיסקאות בטחוניות? איך יכול להיות שפואד נתפס רק בשלב כל כך מאוחר בקרירה הארוכה שלו? חיוני לדעת מי עוד שוחד
מר וגמן. לא ניתן להתעלם מהשפעת דעת הקהל על הנעשה באף מדינה, ובמיוחד בישראל. פה בכל בית יש חייל או שניים, והפחד מהפגיעה ביקירים הוא כנראה המכתיב העיקרי בדילמות המלחמה בישראל. טוב או רע, זאת המציאות.
יש מלחמות שעדיף לא לנצח אותן
אם היינו ״מנצחים״ בלבנון אולמרט היה משתמש בזה בשביל נסיגה חד צדדית ביו״ש. והעברת הריבונות לידי הפתח.
לא היה כדאי לכבוש את עזה רק בשביל לקחת אותה מהממשלה החמאסית שנבחרה באופן דמוקרטי ולהעביר גם אותה לידי הפתח
בנוסף לבעיות שהוזכרו, יש גם את נושא הכסף בו האמריקאים מנסים לקנות את צמרת צה'ל, המוסד ומשרד הביטחון. גם כשהם קונים ל'שעברים' – יש להם השפעה על חבריהם, המכהנים כיום בתפקידים בכירים. כבר מזמן לא ברור האם מערכת הביטחון 'שלנו' משרתת אינטרסים ישראליים או אינטרסים אמריקאיים
מאמר שלי באותו עניין
http://maraah-magazine.co.il/2361
כל ה"לשעברים" בטוחים שכאשר הם עזבו את המערכת היא לא שווה עוד. אך משום מה בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שהעולם לא ימשיך להסתובב בלעדיהם…..
ואני לתומי חשבתי שהלוחמים החדשים באים מהציונות הדתית וגם הקצונה מתברכת בהם ולכן חשבתי שתהיה לנו מנהיגות בכירה שפויה ולוחמת נגד הטרור, ולא חבורת עצלנים שמחפשת איך לברוח ובגלל זה יש לנו הרבה מאוד אבדות. יש לנו שר ביטחון שלא רוצה "לפגוע במרקם החיים" של אויבנו. למה אפשר כבר לצפות אם רוח המפקד הולכת לכיוונים לחלוטין לא רציונאליים?
די די די כל עוד לא נסכיל לשים את רעיון החלפת אוכלוסיה על השולחן
לא נימצא פיתרון הצבא אינו אמור לתת פתרון אלה אנחנו אזרחי המדינה
היהודית והדמוקרטית שרוצים לישמור עליה ככזו ואם לא נידרוש הגנה על
עצמינו וערכינו שום צבא ודובר ואלוף מישנה בדימוס לא יעזרו וזה יקרה
רק שבגלל כסילותינו זה יקח זמן שבו נאבד מבנינו נחכה ונקבל דוגמא
ממדינות אירופה, סבלנות חברים יקח מקסימום עשר שנים וחג שמח לכם
אני חשה צורך להגן על צהל
צהל נבנה ואומן בכדי להילחם בצבאות אחרים, לא בכל מיני גופי טרור תת מדינתיים. במלחמה של צבא בצבא מובן מאליו שמרקם החיים של האוכלוסייה יפגע.
במלחמה בעזה ובחברון, מול מצלמות הטלוויזיה העולמיות, מתברר שככל שתפגע יותר באזרחים תפסיד יותר. וכאשר תפגע בילדים חמודים יוכרז על הניצחון המסחרר של הפלסטינים / החמאס
נראה שכל כללי הלחימה של צבא בצבא מתהפכים כשצבא נלחם בטרוריסטים, המסתתרים באוכלוסייה אזרחית אוהדת
זה דורש מהפך בכל התפיסה הצבאית המקובלת, האימונים, הציוד ועוס
ולכן אין פלא שצהל כיום מתקשה לתפקד, ואפילו נכשל
לצערי , הבעיה עמוקה יותר
עד היום התרגל האזרח הקטן שהשמאל שולט ביד רמה בתקשורת , בתי הדין , והאוניברסיטאות.
כעת , לצערי מתווספת לרשימה המוזרה הזאת , גם את צה"ל
זה התחיל בכך שצה"ל – שהוגדר מלכתחילה כצבא העם , או צבא הגנה לישראל , יצא לפנות יהודים משיטחם ומסר אותו לאויבנו , מתוך התקרנפות שאין לצהל צד בעיניין , וזהו התחום של הדרג המדיני.
בבחירות האחרונות , ראינו שקולות החיילים שבאופן מובהק הלכו לימין , הוסיפו מנדט נוסף למר"ץ .
וכעת המלצה של צהל למסור נשק לאויבנו.
יש לי ידיד רחוק שמאלן שמשרת בתור קצין במודיעין , בשיחת חולין איתו הוא פלט שלדעתו מלחמת צוק איתן היא מלחמה שהחלה באשמתה של ישראל. ואני שואל לעזאזל , איך הבנאדם הזה הוא קצין במודיעין , איך ??
אם לא אדע מי אני לא אוכל לדעת מי האויב, על אחת כמה וכמה להכריעו
#זהות
וגם
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/311903
מצערת העובדה שרון כתרי כיהן במשך שנים רבות כמנהל בית הספר הריאלי בחיפה. רוחו, רוח אשליית השלום, ריחפה במסדרונות בית הספר בהשראתו ובהכוונתו
סיפור ששמעתי מפי אדם שלישי בהקשר לרון כתרי בעת ששימש כמנהל ביה"ס הריאלי: תלמיד אחת הכיתות הנמוכות בבית הספר הריאלי שב הביתה וסיפר לסבו שערביי חיפה גורשו מן העיר במהלך מלחמת השחרור. אותו סב היה בין לוחמי ההגנה בחיפה והכיר היכרות בלתי אמצעית את הסיפור האמתי: המנהיגות הערבית בחיפה עברה ברחובות העיר והורתה לערבים לפנות את בתיהם "לכמה ימים" כדי שתיקל עליהם מלאכת המלחמה ביהודים עד הכנעתם
אותו סב התקשר למורה של נכדו ומחה על אי הדיוקים, בלשון המעטה, בתכנים המועברים לתלמידים. המורה התנצלה והזמינה את הסב להגיע לכיתה ולספר לילדים את הסיפור כפי שהוא חווה אותו.
הדבר נודע לרון כתרי בדיעבד והוא כעס מאוד על המורה. אמר שאם ידע זאת מראש לא היה מאפשר לסב להגיע לבית הספר כי אף אחד לא יכתיב למורים ולבית הספר אילו תכנים ילמדו בו
אחרי דוגמא כזו, באמת לא צריך כל הוכחות נוספות לגבי חוסר היושרה ולגבי המגמתיות של האיש. חבל שנותנים לאנשים מסוגו להגיע לעמדות כל כך משמעותיות כמו חינוך דורות רבים של ילדים על ברכי עובדות מעוותות, מגמתיות וחד צדדיות
זה מה שקורה שצבא הופך להיות משטרה. עם כל הכבוד לעוצמתו של צה"ל מבחינה טכנולוגית, איך צה"ל מבחינה לחימתית וחיילותית? מאז 82 צה"ל לא נלחם אל מול כוחות סדירים של אויב, ורוב קציניו כיום הם לא אנשים שאי פעם היו תחת הרעשה ארטילרית או נתונים תחת ענקית הפצצה אווירית/ קרב שריון. צה"ל הפך לסוג של יחידת ימ"מ שמתמקצעת בטרור. מה יקרה כאשר ארגוני הטרור יעשו איזה שינוי פאזה ויהפכו לכוח סדיר יותר? כמו חזבאללה למשל? לאלוהים פתרונים (אם קיים הבחור הזה)
מקור הרע בצהל אינו עצלות, כי אם טימטום שחוברת לו שחיתות מוסרית, ואלה נובעים מקונצפצית "השלום" ו"שתי מדינות" שהיא בעצם אובדן האינטינקט הקיומי של הדרג המדיני וממנו לדרג הצבאי, לצה"ל. כאשר צבא מאבד את מהות קיומו, המרחק קצר לצבא מושחת, מופקר – ראה הגירוש מגוש קטיף – שקציניו הבכירים מסוננים על בסיס פוליטי – ככל שהינך יותר מסור לרעיון העיוועים של השלום, כך הינך מקודם יותר בקריירה הצבאית שלך, נוצרת כאן סלקציה שלילית, מצב שבו הטיפשים, חלולי המוח ודבקי "השלום" מקודמים לצמרת וקיימת תקרת זכוכית המונעת מקצינים אקטיביים לוחמניים ומוסריים להגיע לפיקוד הבכיר ביותר. מן הראוי להזכיר שלוחמי צהל עצמם, בעיקר מהסקטור הדתי לאומי, הם מעולים, בעלי מוטיבציה גבוהה ורוח קרב למופת, אבל אריות אלה מסורסים על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל.
צודק עד אימה.צה"ל במקום להיות צבא לוחם נהיה שומר בג"צ ,פגיעה בחייליו על ידי כל מי שחפץ נתפס כדבר רגיל "חברתי" נוסך רפש עם דרגות. הם הכניסו נוהל ראש קטן,מושג הכרעה ,אילתור השגת מטרה יצא לגמרי מלכסיקון צה"לי גרוע ,לכסיקון ניחה,אך זאת נהיה תורת לחימה של צה"ל ,איני צריך לשמוע דוברי צה"ל כשישנו דוח האומר בפרוש צה"ל לא מוכן למלחמה,למה??
זלזול אקדמי בהתנהלות צה"ל ותחקרים שלו ניתן לקרוא ולשמוע אצל ד"ר מילשטיין